האם סבלנות היא תכונה נרכשת?

האם סבלנות היא תכונה נרכשת? ואיך זה משפיע על התא משפחתי שלי?

היינו שם, עמדנו תחת החופה מאוהבים, בביטחון מלא עם הבחירה שלנו. הסתכלנו זה בזו מלאי תשוקה, הערכה וסבלנות הדדית עד שירדנו למציאות של משכנתא, מים, חשמל, משק בית, ילדים ומשפחה.

שם הכל התחיל. המציאות, השגרה היום-יומית שואבת אותנו למקומות חשוכים של לחצים \ חרדות נפשיים ופיזיים.

נועה משיחוב, יועצת זוגית ומינית מיטיבה לתאר את המצב מתוך ניסיונה העשיר. מצבי לחץ במשפחה מובילים את בני הזוג להתנהגות פחות סבלנית ואמפתית זה לזו, חוסר הקשבה והכלה כלפי הצד השני מה שמשפיע ישירות על כלל המערך המשפחתי ומערכת היחסים הזוגית ו ההורית בפרט.

בהרבה מן המקרים, כמו שמוכיחים אחוזי הגירושין הגבוהים בשנים האחרונות, (עפ"י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 1950 מספר זוגות המתגרשים עמד על 2,348 ובשנת 2016 המספר עלה פי 6 ל11,748 זוגות מתגרשים בשנה) הכעסים הלא פתורים מצטברים ומתעצמים עד שבסופו של דבר מתפוצצים למשהו אכזרי ומכוער ומשם להחלטות פזיזות שמובילות למדרגות הרבנות.

מחקרים מעידים שהעדר סובלנות הוא גורם משמעותי שמשפיע על אחוזי הגירושין, נועה מדגישה כי חוסר הסובלנות של בני הזוג זה לזו בשעת משבר או ויכוח שבא לידי ביטוי בהתנהגות פוגעת משפילה ומבזה את הפרטנר הזוגי - לא מותירה פתרון אחר מלבד הגירושים.

מהי סובלנות?

סובלנות זוהי היכולת להקשיב ולהכיל דעה שונה ממך. סובלנות היא תכונה חשובה ונפלאה המאפשרת ליצור שיח בריא ומקרב בין אנשים המעניקה ומשדרת לאחר תחושת שייכות, רואה אותו כחלק חשוב בעולמו, ויוצקת בסיס איתן ובטוח בין השניים.

"הנחת היסוד היא שהחברה הישראלית זקוקה לטיפוח כישורי סובלנות כדי להנמיך את רמת האלימות הגבוהה, כדי למנוע קיטוב חברתי, כדי להשריש את העקרונות הדמוקרטיים וכדי לאפשר לקבוצות השונות בקרבה לחיות זו בצד זו בכבוד הדדי ושמירת זכויות האדם והאזרח." (סובלנות – פרופ' בר-טל באתר מנהל חברה ונוער)

האם ניתן לעצור את המעגל השלילי?

זוגות רבים שחווים את המתח היום יומי רוצים לשבור את המיתוס ולחזור לקיים חיי שגרה תקינים ולקבל כלים שיעזרו להם לצלוח את הרגעים הקשים.

בטיפול זוגי, גב' נועה מושיחוב מובילה את בני הזוג לשאלה איך נוכל לעצור \ להימנע מהמעגל השלילי הזה וליצור שיח סבלני –מכיל מפרגן ואכפתי בשעת דיאלוג או קונפליקט.

מחקרים מצביעים על כך שחוסר סובלנות מתעורר בנו בד"כ בעקבות לחץ נפשי או חרדה שמקורה במחשבה ובפרשנות שלילית, את מקור הלחץ או החרדה אין תמיד באפשרותנו לנטרל באופן מידי אך בפרשנות שלנו נוכל לשלוט ובכך לשפר את התגובה שלנו לסביבה.

האם סבלנות היא תכונה נרכשת?

מודל אפרת

אחת הדרכים להתמודד ולהגיב בסובלנות והמון אמפתיה על אירועים או סיטואציות מטלטלות חושפת לנו נועה את מודל א.פ.ר.ת. זהו מודל התנהגותי שמבוסס על רעיונות מתוך גישתו של הפסיכולוגאלפרד אדלר.

גב' נועה משיחוב, רואה במודל זה חשיבות רבה לבסיס התקשורת היומיומית ומדגישה כי עם הרבה תרגול נרכוש את התואר סובלניים ובכך נקל על שגרת החיים שלנו ושל הסובבים אותנו:

המודל מאפשר לנו לנתק את המציאות מהפרשנות שיצקנו לתוכה ולבחון פרשנויות אלטרנטיביות לאותה הסיטואציה.

ככל שהפרשנות תהיה חיובית יותר רמת הסובלנות והאמפתיה יהיו מאוזנים יותר.
למודל יש ארבע שלבים:

• שלב 1 : *אירוע - מה קרה במציאות?
• שלב2: #פרשנות- מהי הפרשנות שנתתי לאירוע
• שלב 3: #רגש - איזה רגש התעורר בי בעקבות האירוע ?
• שלב 4: #תגובה - מה עשיתי \ כיצד הגבתי בעקבות האירוע?

יש לשים לב שהרגש נמצא בפרשנות שנתתי לאירוע והוא משפיע באופן ישיר על רמת הסובלנות שלנו למקרה, ולא כפי שרובנו נוטים לחשוב שהאירוע עצמו הוליד לי את הרגש(!)

כלומר, הפרשנות שלי היא זו שעוררה בי את הרגש ( כעס, שמחה , עצבות, עלבון, חרדה)
והוא זה שהוליד את תגובתי.

ככל שהפרשנות שלי לאירוע תהיה שלילית יותר כך רמת הסובלנות שלי תהיה נמוכה יותר וכן להיפך.

ההשפעה באופן מודע על פיתוח הרגש הנכון והתגובה שהיא תגרור אחריה תלויה ברמת המודעות שלי להשלכות שגוררת הפרשנות האישית שלי לאירוע.

הסובלנות היא מידה נרכשת, והתרגול הוא חלק משמעותי מאוד מהתהליך , ככל שנתרגל את המודל ביחסים בין אישיים, בפרט בין בני זוג ומול הילדים יהיה קל יותר להכיל, לאהוב ולהתחבר גם ברגעי כעס, מתח וחרדה.

גב' נועה מושיחוב מבטיחה לאותם זוגות שישקיעו מזמנם לרכוש את הכלים הנכונים להתמודדות במצבי קיצון וקונפליקטים שיצלחו את המערך הזוגי והמשפחתי ויחזירו את היציבות לתא המשפחתי.