רבים מאיתנו לא מבינים עד הסוף מהו מצב של "אובדן כושר עבודה". באנו לעשות סדר.
אובדן כושר עבודה הוא מצב בו אדם מאבד באופן מוחלט או חלקי את היכולת לעבוד ולהביא פרנסה הביתה. אובדן כושר עבודה יכול להיות "זמני" או "מלא".
הוא יכול להיגרם כתוצאה ממחלה קשה, מתאונת דרכים, מתאונה בעבודה או מתאונה בבית.
כאשר אדם מאבד את יכולת הפרנסה שלו, מצבו הכלכלי הופך מדחי אל דחי וישנם מקרים רבים כאלה. לכן יש את ביטוח אובדן כושר עבודה שהוא למעשה משמש כיסוי ביטוחי המבטיח תשלום פיצוי חודשי במקום משכורת וזאת כאמור במקרים של מחלה או תאונה.
ביטוח אובדן כושר עבודה יכול להיות כרכיב בקרן פנסיה או בביטוח מנהלים או כרכיב מחוץ לביטוח הפנסיוני, מטרתו להבטיח תשלום קצבה חודשית לחוסך למקרה שלא יוכל לעבוד עקב מצב בריאותי.
קיימים שני סוגים לביטוח אובדן כושר עבודה:
ביטוח אובדן כושר עבודה עיסוקי:
מתייחס לעיסוק שבו עסק המבוטח לפני קרות מקרה הביטוח.
אובדן כושר עבודה לפי הגדרה זו, משמעותו הינה שבמידה ואינכם יכולים לעסוק בעבודה שהוכשרתם אליה, תקבלו פיצוי מלא. במידה ואתם יכולים לעסוק בה באופן חלקי, תקבלו פיצוי חלקי.
בפוליסה הזו מותר למבוטח להיות במצב של אובדן כושר עבודה עיסוקי למקצוע שלו, לקבל פיצוי ולעבוד בעבודה אחרת.
כיסוי זה ניתן לרכישה באמצעות פוליסת ביטוח מנהלים או ככיסוי בודד שאינו חלק מהביטוח הפנסיוני של המבוטח.
ביטוח אובדן כושר עבודה בקרן הפנסיה (נכות):
כיסוי זה נרכש מתוך ההפקדות לקרן הפנסיה, הכיסוי נקרא "ביטוח למקרה נכות" ואינו מתייחס לעיסוק ספציפי. כך לדוגמה במידה והמבוטח יכול לעסוק בעיסוק הקודם שלו או בכל עיסוק "סביר אחר", קרן הפנסיה לא תשלם את הפיצוי. לכן עלות הכיסוי זולה משמעותית מהכיסוי ה"עיסוקי" אשר נרכש באמצעות פוליסת הביטוח הפרטית או ביטוח המנהלים. התשלום עבור עלות הכיסוי נלקח מתוך ההפקדות הפנסיוניות ומתומחר בהתאם לתקנון הקרן לפי קבוצת גיל המבוטח וסיכון עיסוקו.
ניתן לשדרג את הכיסוי באמצעות רכישת "מטרייה ביטוחית" אשר תאפשר למבוטח לתבוע את חברת הביטוח במידה וקרן הפנסיה לא תשלם. הביטוח הבסיסי יכלול, על פי הוראת הפיקוח על הביטוח מספר מרכיבים והתניות ויוגדר ככיסוי למצב של אובדן כושר עבודה עקב מחלה או תאונה, הגורם לפגיעה זמנית או קבועה בשיעור של עד 75% מיכולתו של אדם לעבוד בתחום עיסוקו או בכל עיסוק סביר אחר, התואם את ניסיונו, השכלתו והכשרתו.
מעבר לכך הוגדרה התקופה בביטוח הבסיסי – תקופת הביטוח תהיה לפחות עד גיל פרישה חובה (67 לגברים ו 62 לנשים), אלא אם בחר הלקוח אחרת.
לאחר גיל הפרישה הכיסוי מתבטל והמבוטח יתחיל לקבל קצבת זקנה אשר תחליף את התשלום שהמבוטח קיבל עד כה בעבור קצבת נכותו.
עלויות הכיסוי
נגזרות מגיל המבוטח, השכר או סכום הפיצוי וסיכון המקצוע שלו.
מעבר לכיסוי הבסיסי, המבוטח יכול לבחור הרחבות שונות לשדרוג הפוליסה. לדוגמה ביטול קיזוז מגורם ממשלתי (ביטוח לאומי או מעסיק) כלומר, הפיצוי לא יתחשב בפיצוי המתקבל מגורם זה והמבוטח ייהנה מקצבת נכות מלאה.
בנוסף ניתן לרכוש הרחבת "פרנצ'יזה" אשר תאפשר קבלת פיצוי רטרואקטיבי לחודשיים הראשונים בהם אין פיצוי בעקבות תקופת ההמתנה.
בדרך כלל תקופת ההמתנה (בה אין פיצוי) היא למשך 90 ימים לאחר קרות מקרה הביטוח וזאת במטרה לוודא כי המבוטח אכן נמצא באובדן כושר עבודה ומצבו לא משתפר.
ניתן לרכוש כיסוי עם 30 ימי המתנה אך עלותו גבוהה יחסית לכיסוי הבסיסי.
כל הרחבה שכזו מייקרת את הפוליסה ולכן חשוב לבחון היטב האם יש צורך בהרחבה זו או אחרת.
סכומי הפיצוי – הפיצוי המקסימלי יעמוד על כ-75% מהשכר הממוצע המבוטח בפוליסה, צמוד למדד. השכר הממוצע יחושב לפי השכר הממוצע ב-12 החודשים או ב-3 החודשים שקדמו למקרה הביטוח, לפי הגבוה מהשניים.
תקופת ההמתנה תהיה 3 חודשים ממועד קרות מקרה הביטוח, מלבד במקרים של החרגות רפואיות ספציפיות. הפיצוי המינימלי יעמוד על כ-25% מהשכר המבוטח הממוצע בפוליסה, צמוד למדד.
לסיכום – לכל חברת ביטוח, ביטוח אובדן כושר העבודה משלה. במרבית הפרמטרים, החברות די קרובות ובהרחבות יש שינויים מסוימים בין החברות. יש להבין טוב את תנאי הפוליסה, ואת האותיות הקטנות, כדי שלא יהיו הפתעות בהמשך. חשוב מאוד לעשות סקר מחירים, להתמקח ולהוזיל עלויות בהיקף משמעותי.