מליאת הכנסת התכנסה לדיון פגרה מיוחד בעקבות בקשתם של למעלה מ-25 חברי כנסת, על מנת לדון בהצעה לסדר בנושא "הכישלון הלאומי המתמשך בקליטת יהודי אתיופיה".
יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין אמר בפתח הדיון כי "חשוב להזכיר לעצמנו שמדובר בעליה ציונית שבדרכם לארץ האנשים גם הקריבו לא מעט קרבנות. נחשפתי גם אני לסיפורים של גבורה ממש של הפעילים, של אסירי ציון מקרב יוצאי אתיופיה. גם כשהגיעו לארץ יוצאי אתיופיה שנה אחר שנה שברו לא מעט תקרות זכוכית. גם כמי שהיה בתוך התהליך הזה עשרות שנים אני יכול להעיד על המאמצים ועל ההבדלים".
"צריך גם לומר ביושר שאנחנו כחברה וכמדינה לא עשינו את כל הנדרש למען שילובם ובמיוחד במובן הרחב של המילה, לא במובן של משכנתא זו או אחרת, אלא במובן של התייחסות לפעמים גזענית לפעמים מתנשאת כלפי אנשים בגלל צבע העור שלהם, ולכן חשוב מאוד שאנחנו מקיימים את הדיון הזה. צריך להבין את המורכבות. אנחנו שמחים שיש כאן אורחים רבים מקרב בני העדה. מליאת הכנסת היא המקום ללבן את הסוגיות כשאין לכל שאלה תשובה של שורה אחת חד משמעית", הוסיף אדלשטיין.
יו"ר כחול לבן, בני גנץ, אמר "אחיי בני העדה האתיופית, אי אפשר לצערי להבטיח כי הקושי יגמר מיד. אני מעריך שייקח עוד הרבה זמן עד שלא יהיה שום הבדל ושום פער. ובכל זאת, מסע העדה לציון הוא מורשת אדירה מבחינה היסטורית. שאו בגאווה את מורשתכם. הבינו שהמסע לא הושלם. הוא נמשך כי יש עדיין כאלו הממתינים לעלייה, כי צריך להמשיך את הקליטה וכי אסור לכם לאבד את התקווה. כשהתקווה נעלמת, התסכול משתלט והדרך לאלימות בלתי קבילה בשום אופן, הופכת להיות קצרה ומסוכנת".
"מעל הכל נדרש בישראל באופן הרחב, הקמת קבינט חברתי שיעזור באיחוד החברה הישראלית על כל גווניה ושבטיה ושיעסוק בשאלה כיצד אנו חיים ביחד. אנחנו מתפרקים מבית. היום זה להט"בים; אתמול ישראלים ממוצא אתיופי; מחר זה עולי חבר העמים וזה כל הזמן ערבים ויהודים. אנחנו בסכנה מבית, בסכנה מעצמנו. כדאי שנסדר את זה. כך אנחנו מתכוונים לעשות", דברי גנץ.
ח"כ פנינה תמנו נשאה נאום תוך שהיא נרגשת ודומעת ואמרה, "שכחנו כי דמוקרטיה מהותית היא גם חתירה לשוויון ולצדק באומץ לב. האם אנו מוכנים לחיות עם העובדה ששבט אחד לא נמצא או לא מרגיש שהוא חלק משבט אחים גם יחד? או שנמשיך להתעלם ולומר "אלה מקופחים הם מתבכיינים כולם עברו אותו דבר כשעלו לארץ" לנו נמאס לשמוע את זה. לא אנחנו הבעיה אנחנו הפתרון, ביקשנו להיות חלק מעם ישראל תמיד, לא ביקשנו לשמור על אורח החיים קהילתי נפרד ולא ביקשנו להרגיש זרים בביתנו, ההפך הוא נכון".
"הילדים שלנו הולכים לפארק או ברחוב ולא בטוח שהם מוגנים כמו כל הילדים האחרים. הילד שלי בן שבע אבל כשיגיע לגיל ארבע עשרה אין מצב שאני שולחת אותו לפארק בשעה אחת עשרה בלילה, לא יקרה. זה רק עניין של זמן עד שאנחנו שוב נעמוד מול מראות של כעס וכאב וזעם שמתפרץ על פני השטח בדיוק כמו ביום שלישי שעבר. הזעם שנוצר הוא תוצר של שנים של אפליה וגזענות ורמיסה קשה", אמרה חברת הכנסת.
היא סיכמה את דבריה, "אני דורשת מראש הממשלה להקים ועדת חקירה חיצונית למקרה ברשות של שופט בגלל משבר האמון ועל כל מה שקורה עם הקהילה אני דורשת מראש הממשלה שיקים ועדת חקירה ממלכתית לטענות של הקהילה לא בעבר אלא על מה שקורה היום. אם זה לא מצריך ועדת חקירה ממלכתית אני לא יודעת מה כן".
שר העלייה והקליטה יואב גלנט השיב בשם הממשלה ועם תחילת דבריו נשמעו קריאות מחאה מכיוון יציע האורחים, וחלקם הוצאו מהאולם על ידי הסדרנים.
השר גלנט אמר בתשובתו, "ראשית ברצוני למסור בשמי בשר בין שאר חברי הממשלה את תנחומינו הכנים למשפחת טקה על מותו של בנם סולומון. אי אפשר להישאר אדישים נוכח הכאב העצום הנובע ממוות מיותר של נער צעיר. אני מאמין שנגיע לחקר האמת בפרשה הזו ויופקו הלקחים במשטרה ובמשרדים האחראיים על מנת שאירועים כאלה לא יישנו".
"שילובם של יוצאי אתיופיה הוא אחת מאבני העשייה המרכזיות של כל ממשלה מאז שנות השמונים. אין כמעט משרד ממשלתי שנעדר מעשייה למען שילוב וקליטת בני העדה. במשך שנים לא הייתה תכנית כוללת אחת לשילוב בני העדה וכל משרד ממשלתי פעל בגזרתו. הממשלה הנוכחית בראשותו של בנימין נתניהו, גיבשה תכנית ממשלתית כבר ב2015, לקידום שילובם של יוצאי אתיופיה. התוכנית גובשה על בסיס מהלך רחב של שיתוף ציבור, ביוזמת המשרד לעליה וקליטה ובהיקף של כמיליארד שקלים. במסגרת התוכנית אישרה הממשלה סדרה של החלטות המגדירות לכלל משרדי הממשלה תחומי אחריות, תקציבים לטובת בני העדה בתחומי הלימודים וההשכלה, התעסוקה והכלכלה, החינוך הבלתי פורמלי, השירות בצה"ל, המשפחה, הקהילה, והדיור לזוגות צעירים", אמר השר גלנט.
הוא הדגיש כי "תפקיד הממשלה אינו מסתיים באישור ההחלטות. ועדת שרים בראשות ראש הממשלה עוקבת באופן קבוע חבר ביצוע התכנית וכל אחד מהמשרדים מחויב לבצע מעקב באמצעות ועדת מעקב שמחצית מחבריה הם אזרחים יוצאי אתיופיה שאינם עובדי ממשלה ומצויים בתחום העיסוק של המשרד".