אפוסטיל
אפוסטילצילום: pixabay

אותו אישור מדובר ניתן ע"י רשות מוסמכת במדינה, אולם, השימוש הנפוץ יותר במונח נוגע לתוארו של נושא התפקיד אשר מאמת את נכונותה של החתימה המתנוססת על גבי תעודות רשמיות ציבוריות (למשל, תעודות הלידה או הנישואין או מסמכים רשמיים אחרים שהונפקו על ידי אחת מהרשויות במדינה). נושא תפקיד זה מאשר בחתימתו כי מדובר בתעודה מקורית ורשמית, אשר הופקה ע"י רשות המוסמכת לזאת. בנוסף, מאשר אפוסטיל את סמכותו של נוטריון לאישור מסמכים נוטריוניים. בחתימתו, מאמת האפוסטיל את חתימתו הנוטריון שעל המסמך, ובכך, הוא מאשר כי הנוטריון שחתום הוא אכן נוטריון, וזאת, עפ"י דיניה של המדינה שהנפיקה את המסמך.

מה מטרתו של האפוסטיל?

בחתימתו, מיועד האפוסטיל לקצר חלק מרשימת האימותים לה נזקק מי שמבקש להשתמש בתעודה רשמית / ציבורית שהופקה במדינה אחת במדינה שאינה מדינת מקור הפקת המסמך. אמנת האג שגובשה בשנת 1961, פתרה את המצב בו צריך היה האדם לעבור רשימת אימותים ארוכה מצד גורמים רשמיים שונים, וייחדה את התהליך נמייגע הזה כיום אך ורק למדינות שאינן חתומות על אמנת האפוסטיל.

מה ההבדל בין נוטריון לאפוסטיל?

בטווח סמכויותיו של הנוטריון לאמת, לאשר, לתרגם, לחתום ולהעיד בנוגע לאמיתותה של הניירת הרשמית, אולם התוקף המשפטי שמעניקה חתימתו על המסמך מתייחסת אך ורק לרמה המקומית, לישראל. במקרים שבהם המדובר במסמך רשמי אשר אמור לשמש את האדם בחו"ל ולהיות מוצג שם, קיים הצורך באישורה של הרשות המקומית הזרה. זהו המקום בו נכנס לתמונה האפוסטיל ומאשר את חתימת הנוטריון.

אילו סוגי חתימת אפוסטיל קיימים?

לאפוסטיל שני סוגים. הראשון - מאשר את עובדת היות המסמך מאושר על ידי נוטריון המוסמך לכך, וסוג האפוסטיל השני מאשר את תוכנו של המסמך.

מי זקוק לחותמות האפוסטיל?

כל אזרח ישראלי שנדרש או מעוניין להשתמש במסמך אשר זכה לאישור הנוטריוני, ולהציג אותו בפני הרשויות במדינה אחרת. במקרים ובמסמך נעשה שימוש אך ורק בגבולות ישראל, האישור הנוטריוני יספיק, ואין צורך באישורים או באימותים נוספים עליו.