שר העבודה התאילנדי חזר בו מדרישתו לפנות את האזרחים התאילנדים העובדים באיזור רצועת עזה ובמקומות אחרים בישראל ובשטחים בהם חייהם נתונים בסכנה, אמר היום מקור תאילנדי בכיר.
ההוראה לפנות את התאילנדים פורסמה לאחר ששני עובדים זרים מתאילנד הותקפו על ידי מחבלים ב-29 בנובמבר בגוש קטיף.
למרות ההוראה, המשיכו כ-400 תאילנדים (מכ-25 אלף העובדים התאילנדים בישראל) לעבוד במשקים החקלאיים בגוש קטיף.
"איננו רוצים לכפות עליהם לעזוב, או לשוב הביתה", אמר נאחון סילפא ארצ'ה, מנהל המחלקה לתעסוקה במשרד העבודה, שהוסיף כי, "רובם אינם רוצים לעזוב את המקומות המסוכנים. הם עובדים שם לפחות חמש שנים, והתרגלו לתנאים במקום".
לדבריו, רשיונותיהן של שש חברות תאילנדיות העוסקות בהצבת כוח אדם, הושעו לתקופה של 30 יום לאחר אירועי ה-29 בנובמבר, אולם הוא ציין כי, "לדבר לא היתה כמעט כל השפעה".
"העובדים התאילנדים חשים בטוחים בישראל, ומשכורותיהם גבוהות", ציין נאחון.
ממשרד העבודה בבנגקוק נמסר כי ממשלת תאילנד וסוכנויות התעסוקה הכינו תוכנית לפינויים של כ-25 אלף התאילנדים העובדים בישראל, וכ-18 אלף הנמצאים בערב הסעודית, במקרה שתפרוץ מלחמה באיזור.
ההוראה לפנות את התאילנדים פורסמה לאחר ששני עובדים זרים מתאילנד הותקפו על ידי מחבלים ב-29 בנובמבר בגוש קטיף.
למרות ההוראה, המשיכו כ-400 תאילנדים (מכ-25 אלף העובדים התאילנדים בישראל) לעבוד במשקים החקלאיים בגוש קטיף.
"איננו רוצים לכפות עליהם לעזוב, או לשוב הביתה", אמר נאחון סילפא ארצ'ה, מנהל המחלקה לתעסוקה במשרד העבודה, שהוסיף כי, "רובם אינם רוצים לעזוב את המקומות המסוכנים. הם עובדים שם לפחות חמש שנים, והתרגלו לתנאים במקום".
לדבריו, רשיונותיהן של שש חברות תאילנדיות העוסקות בהצבת כוח אדם, הושעו לתקופה של 30 יום לאחר אירועי ה-29 בנובמבר, אולם הוא ציין כי, "לדבר לא היתה כמעט כל השפעה".
"העובדים התאילנדים חשים בטוחים בישראל, ומשכורותיהם גבוהות", ציין נאחון.
ממשרד העבודה בבנגקוק נמסר כי ממשלת תאילנד וסוכנויות התעסוקה הכינו תוכנית לפינויים של כ-25 אלף התאילנדים העובדים בישראל, וכ-18 אלף הנמצאים בערב הסעודית, במקרה שתפרוץ מלחמה באיזור.