הרב בצלאל כהן התחיל את דרכו כחרדי מן השורה. הוא צבר רזומה מרשים בישיבות נחשבות כמו קול תורה, פוניבז' ומיר. אבל בשלב כלשהו החלו לצוץ אצלו מחשבות חדשות על דרכה של החברה החרדית. הוא החל לפעול לשילוב צעירים חרדים בשוק העבודה, בצבא ובאקדמיה, תוך שילוב ידיים עם גופים ונדבנים שונים.
בשנת 2010 החל ללמוד כעמית במכון מנדל למנהיגות חינוכית. עם סיום שנתיים של התוכנית היוקרתית, דומה כי הרב כהן הפך מפעיל חברתי שביקש לערער על המוסכמות בחברה שממנה הגיע לאדם שמזוהה עם גופים ליברליים, חילוניים ואף נוטים לשמאל. הוא הפך לחבר באגודה לקידום החינוך בירושלים, בין השאר כדי להקים בחסותה את הישיבה התיכונית החרדית הראשונה 'חכמי לב', כחלק ממימוש חזונו.
חזונה של האגודה לקידום החינוך, שבה הוא חבר כאמור, הוא "לקיים ולהנחיל ערכים חברתיים הומניסטיים, דמוקרטיים, ציוניים ופלורליסטים, המעודדים כבוד לאחר וחגיגת השונות". בנוסף לכך כיהן הרב כהן כיו"ר הוועד המנהל של מכון שחרית, אשר עוסק בחיבור בין האוכלוסיות השונות בישראל ומזוהה עם תפיסות השמאל. הוא גם חבר בצוות המוביל של תנועת 'פנימה', שהוקמה לפני כשנתיים על ידי הרב שי פירון ובני גנץ ועוסקת גם היא בניסיון לאחות את השסעים בחברה הישראלית.
המודעה שפורסמה בסוף השבוע שעבר בעיתונות החרדית הציפה מחדש את ההתנגדות למכון מנדל, מכון שסומן כבר לפני שנים על ידי החברה החרדית כסכנה רוחנית. שורה של רבנים מובילים, ליטאים וחסידים, ובראשם הרב חיים קנייבסקי, חתומים על המודעה המתריעה בחומרה מפני הצטרפות לתוכנית החרדים של המכון. "מקום זה מגמתו לטשטש את ההבדלה וההפרדה ולהסיר ההתבדלות בין ציבור שומרי תורה ומצוות לבין הרחוקים ר"ל, ופעילותו הרסנית לייצר חיבורים ולערבב אותנו החרדים עם הציבור החילוני". הרבנים מורים גם שלא לקבל לשום תפקיד הנוגע לציבור החרדי את מי שיהין להצטרף לתוכנית, ואף לא לתת לו לדרוש בפני הציבור בשום עניין.
ברוח קונסרבטיבית
במכון מנדל היו מודעים היטב למודעה, שעלולה לפגוע בהרשמה לתוכנית החרדים היוקרתית שמציע המכון. הבוגרים והעמיתים החרדים סופגים אש מהחברה שהם שייכים אליה, ולא מהיום. נעמי פרל, ראש התוכנית לחרדים, ביקשה לחזק את הבוגרים והעמיתים במכתב שבו הביעה את כאבה על דברי הרבנים, שלדבריה מתבססים על "שקרים, סילופים וחצאי אמיתות", וציינה כי מתקיים דו שיח משמעותי בין ראשי התוכנית ובין גדולי הדור, דיאלוג שמטרתו ללמוד ולדייק את הדברים ולהסיר את "הכתם המדומה" כלשונה מעל תוכנית המכון. היא שבה ומזכירה לבוגרים וללומדים כי "כל פועלנו הוא לשם שמיים, לא חלילה לפגוע בערכי התורה, היהדות והקהילה, שהם נר לרגלינו ועמוד האש ההולך לפנינו. לסייע לחברינו ואחינו וילדינו להתפרנס בכבוד, לדאוג לכל צורכי הרבים, הפרט והכלל, באופן מקצועי ובראש מורם. לאהוב את תורת חיינו, עולמנו, ערכינו וייחודנו באמת, בלהט ובעומק". במכון מנדל בחרו השבוע בשתיקה תקשורתית ולא הגיבו לפניות 'בשבע' בנושא.
פרל, כאמור, טוענת שמדובר בכתם מדומה על המכון, והחששות כולם מבוססים על שקרים וסילופים. פרל עצמה היא אומנם אישה חרדית, עטויה מטפחת ראש מרשימה. אולם בראש מכון מנדל למנהיגות עומדת כיום יעל הס – רעייתו של יזהר הס, ראש התנועה המסורתית בישראל, ארגון הגג של הקהילות הקונסרבטיביות. אם לא די באורח החיים הקונסרבטיבי שהיא מקיימת, הרי שגם בתפקיד הבכיר שמילאה כקצינה בחיל חינוך, קידמה הס את זכויותיהם של החיילים הרפורמים והקונסרבטיבים, ואף דרשה לתת ביטוי לזרמים אלו ביהדות כחלק מהתודעה היהודית בצה"ל. לא מופרך אם כן להבין את החשש החרדי על רקע הכרת הנפשות הפועלות.
תוכנית מנדל לפיתוח מנהיגות בחברה החרדית החלה לפעול בשנת תשע"א, ומתקיימת בהפרדה לגברים ולנשים. תיאור התוכנית באתר המכון טובע במכבסת מילים שלא מסגירות אג'נדה ברורה מדי. נהפוך הוא, דומה כי הניסיון הוא להשפיע מבפנים ולא מבחוץ: "המנהיגות הציבורית החרדית צריכה לצמוח מתוך הקהילה ולשקף את ערכיה והווייתה. התוכניות מבקשות אפוא לפתח את המנהיגות האזרחית בקרב הציבור החרדי ולהעצים את בעלי החזון והמעש שבאים מתוכו ונאמנים לו". מאידך, בניית אותה מנהיגות חרדית עתידית מתרחשת באמצעות חשיפת עמיתי התוכנית לתפיסות עולם הרחוקות מזו שהורגלו אליה: "הדבר נעשה באמצעות חיבור בין עושר הידע התורני ועולם הספרים היהודי לנקודות מבט נוספות: תיאוריות של מדיניות ומנהיגות, סוציולוגיה, פילוסופיה פוליטית ומחשבת החינוך".
לנוכח התיאור הסובלני והמכיל כלפי החברה החרדית, מוזר היה למצוא באתר המכון את הציטוט הבא, שמובא מתוך כנס שהתקיים בו לפני כמה שנים. מנהל המכון דאז, ד"ר אלי גוטליב, בירך את מאה וחמישים הבוגרים החרדים בנימה פטרונית משהו על "חתירתם לשינוי משמעותי ומלחמתם היומיומית להביא את האור למושבתם". בין הסוגיות המעשיות שנידונו בכנס הייתה "התמודדות עם המסורת והסגירות מחד גיסא, עם עובדת היותה חלק מעולם רחב, מודרני וחילוני מאידך גיסא".
פריסה נרחבת
מה בתוכנית מנדל, אם כן, מרתיע רבים בחברה החרדית, כולל כאמור ההנהגה הרוחנית? תלוי את מי שואלים. מתברר שגם בסוגיה זו המגזר החרדי אינו עשוי מקשה אחת. מה שהפתיע אותנו היה כי דווקא בהארד-קור החרדי, זה שעמדתו באה לידי ביטוי בגילוי הדעת הרבני, לא הצלחנו למצוא ולו אדם אחד שיסכים להתראיין בשמו או להתראיין בכלל אודות מכון מנדל. בשיחות רקע עם גורמים בעולם החרדי אפשר היה לשמוע כמה כיוונים לחששות: הראשון הוא ערעור על ההנהגה התורנית, שהיא אבן יסוד בחברה החרדית, בעצם הרעיון להכשיר שכבת מנהיגי ציבור עצמאית ואולי חלופית לזו הרבנית. שנית, החשיפה להשקפות ואג'נדות ליברליות וחילוניות, שבוודאי עומדות בסתירה להשקפה החרדית, חשיפה שעלולה לתת את אותותיה במי שיהיו חניכי בית היוצר של מנדל.
גורם חרדי שבדק לעומק את התוכנית, בוגריה והשפעותיהם, מתאר מציאות שבה המגזר החרדי גילה מאוחר מדי שבוגרי המכון עובדים איתו כתף אל כתף במוסדות חינוך, מוסדות ציבור ועוד. לדבריו, הבוגרים אינם ממהרים לחשוף את היותם בעלי עבר במכון מנדל, פרט שאינו מחמיא ברזומה של אדם ממוצע בחברה החרדית. הבוגרים מתברגים בתפקידי מפתח בעיריות, בשירות הציבורי וגם בשדה הפוליטי החרדי. ההשפעות של הלימודים במכון והחשיפה לתפיסות השונות, טוען הגורם, ניכרות אצל חלק מהבוגרים באופנים שונים. אצל חלקם, לדבריו, הדיבורים על השתלבות בחברה הכללית אף הפכו להתפרקות מכללי השולחן ערוך ברמה כזו או אחרת.
היותו של מכון מנדל בעל אג'נדות ליברליות מובהקות היא עובדה שבמכון אולי מנסים להסתיר, אולם לאחרונה גם בצה"ל הבינו שלא מדובר בגוף ניטרלי. בעקבות לחץ של ארגון 'לביא' הופסקה תוכנית הפיילוט של מכון מנדל במכללה לפיקוד טקטי בצה"ל. עם זאת, המכון ממשיך להפעיל תוכניות לקציני צה"ל באישור חיל החינוך. יצוין כי למנדל יש תוכניות ושלוחות רבות, וגם אנשי חינוך ועשייה מקרב המגזר הדתי-לאומי מצאו את עצמם כחלק מהתוכניות הללו.
נעמי פרל הקימה גם את תוכנית 'שלוחי ציבור', תוכנית ייעודית לסטודנטים חרדים לתארים מתקדמים שמפעילה האוניברסיטה העברית. מטבע הדברים, רוח התוכנית דומה לאחותה שבמכון מנדל, ואף חלק מהמרצים זהים בשתי התוכניות.
אחד מבוגרי התוכנית שמשתף אותנו בתובנותיו מתקשה להצביע על בעיה אמיתית בתוכנית. הוא מודה אומנם כי במכון מנדל עצמו "יש אנשים שלא הייתי רוצה שיתקרבו אליי או לילדים שלי, חד משמעית". אולם בעיניו התוכנית לחרדים היא מקצועית ולא מזיקה ביסודה. במסגרתה נפגשים הסטודנטים החרדים עם תפיסות עולם שלא היו פוגשים בכולל: שיחות עם נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק, שהסביר להם את עמדתו לגבי חוק טל, שיחה עם השופטת בדימוס רות גביזון ותפיסתה לגבי סוגיות דת ומדינה ועוד.
"אני לא חייב להסכים איתם, אבל אני לומד להבין שלא הכול זה שנאת חרדים ואנטישמיות, כמו שרגילים לחשוב. החניך מגיע הביתה עם כל מיני תובנות חדשות על איך מתמודדים עם סוגיות של דת ומדינה למשל. בבית יגידו ששטפו לו את המוח, אבל הוא באמת מנסה לחשוב מעבר לסיסמאות שאליהן הורגל". בוגר התוכנית טוען שדרך החשיבה של הסטודנטים לא בהכרח משתנה, ושמדובר רק בהכרה של צדדים נוספים במציאות. עם זאת הוא מודה כי כל בוגר של התוכנית ייקח את החלק שאליו התחבר, וימשיך איתו הלאה אל הפעילות שאליה הוא יוצא כמנהיג בחברה שלו.
מסמך שהגיע לידי 'בשבע' מגלה פריסה רחבה של בוגרי תוכנית 'שלוחי ציבור' בתחומי ניהול ועשייה בחברה החרדית וגם בחברה הכללית, מהכנסת ועד שירות המדינה, מעמותות ועד תקשורת ואומנות, מרפואה ועד משפט. אם נוסיף אליהם את בוגרי תוכנית המנהיגות של מנדל, נקבל מאות בעלי השפעה במדינת ישראל, שזכו במלגה לתוכנית יוקרתית וניתן להעריך שגם לסיוע כלשהו בהשמה, וכולם שליחים של מכון אחד בעל תפיסת עולם ידועה, שממשיך לשמר את הקשר עם הבוגרים גם בעולם העשייה. את המסקנות תסיקו לבד.
לתגובות: [email protected]