שאול אלוביץ'
שאול אלוביץ'צילום: Hadas Parush/Flash90

ביהמ"ש המחוזי מחק על הסף את תביעתו של שאול אלוביץ' לקבלת פיצוי של 10 מיליון ש"ח מהמדינה בגין ירידת ערך של תיק ניירות הערך שלו, שנתפס במסגרת חקירת תיק 4000.

כזכור, שאול אלוביץ' נאשם בפרשת 4000 בעבירות של מתן שוחד, הלבנת הון ועבירות נוספות. במסגרת החקירה נתפסו נכסים שונים שלו, ובין היתר, נתפס תיק ניירות ערך שנוהל בחברת IBI השקעות בע"מ, והיה בבעלות משותפת של אלוביץ' ואחיו, יוסי אלוביץ', שלא היה חשוד בפרשה.

במסגרת ההליך הפלילי, גובשה בין שאול אלוביץ' לבין המדינה הסכמה לפיה ההחזקה ברכוש התפוס שלו תוארך לתקופה, אשר בסיומה, ככל ולא יסתיימו ההליכים, יוכל שאול אלוביץ' לבקש שחרור של הרכוש התפוס. כחלק מההסכם, שאול אלוביץ' התחייב "שלא לנקוט במהלך תקופת ההסכמה הליך משפטי כלשהו ביחס לרכוש התפוס ובכלל זה הליכים שעניינם טענות לזכות ברכוש התפוס". יוסי אלוביץ' לא היה צד להסכם זה.

למרות ההסכמה, הגישו שאול ויוסי אלוביץ' תביעה נזיקית בסך של 20 מיליון ש"ח בגין ירידת ערך של התיק ממועד התפיסה.

בהחלטה שמחקה על הסף את תביעתו של שאול אלוביץ', ביהמ"ש קבע כי קיים אינטרס ציבורי בכיבוד הסכמים. עוד קבע ביהמ"ש כי בעוד שהמדינה ביצעה את חלקה בהסכם, כיבדה את ההבנות שהושגו ואף שינתה את מצבה לרעה כאשר שחררה לידי שאול אלוביץ' חשבונות בנק ורכב שנתפס – שאול אלוביץ' פעל, בהגשת התביעה, בניגוד להסכם עליו חתם. בית המשפט קבע כי לא ניתן להתיר חזרה של צד מהסכם מהסוג הזה, לאחר שהצד שכנגד מילא את חלקו, אלא בהתקיים נסיבות חדשות, חריגות ובלתי צפויות שאינן מתקיימות בענייננו.

עוד הוסיף בית המשפט והפנה לקושי שהעלתה המדינה, לפיו בשלב זה, בו משפטו של שאול אלוביץ' טרם החל, טרם גובש למעשה הנזק הנטען והמוכחש שלו וייתכן שתביעתו תתברר בסופו של יום אף כתיאורטית.

בעניין זה טענה המדינה שערכו של התיק יכול לעלות חזרה לערכו במועד התפיסה וייתכן שאף למעלה מכך.

כמו כן, ביהמ"ש הדגיש כי מחיקת התביעה על הסף אינה מונעת משאול אלוביץ' לפנות בעתיד לערכאות, אולם הוא יוכל לעשות כן לאחר תקופת ההסכמה.

באשר ליוסי אלוביץ', בית המשפט קבע כי תביעתו תימשך כסדרה אך הבהיר כי אם יוסי אלוביץ' יודיע שהוא מבקש לשמור על זכותו להגיש תביעה בבוא העת יחד עם אחיו, וזאת על מנת לחסוך זמן שיפוטי, טרחה ובזבוז כפול של משאבים, בקשתו תענה בחיוב.