הרב אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמדצילום: ישיבת הר ברכה

בימים אלו שבהם אי אפשר להכשיר את הסירים והסכו"ם בהגעלת כלים ציבורית צריך לבצע את ההכשרה בבית. לשם כך לוקחים סיר נקי גדול, מרתיחים בו מים, מניחים מעט מי סבון כדי לפגום את טעמם, וכל כלי שרוצים להכשיר - מכניסים לתוך המים הרותחים למשך כשלוש שניות

כלל ההכשרה: כבולעו כך פולטו

השנה לא נוכל להיעזר בהכשרת כלים מרכזית לצורך ליבון החצובות והגעלת סירים. כמו כן יש אנשים שרגילים שעוזרים להם להכשיר את המטבח לפסח, והשנה יצטרכו להכשירו לבדם. לפיכך יש צורך ללמוד את הלכות הכשרת המטבח והכלים לפסח כפי הנדרש להלכה, בלא חומרות והידורים שקשה לקיים בבית. ההפניות ל'פניני הלכה – פסח' הן למהדורה החדשה משנת תש"פ (נמצאת באתר ישיבת הר ברכה וניתן להורידה באפליקציה). נתחיל בביאור הכללים.

הכלל היסודי בדיני הכשרת הכלים הוא "כבולעו כך פולטו". כלומר, צריך להכשיר את הכלי בדרך שבה השתמשו בו באיסור או בחמץ. שלוש צורות שימוש ישנן: א) באור (באש), וההכשרה בליבון חמור. ב) בנוזלים חמים - וההכשרה בהגעלה במים רותחים. גם בזה יש מדרגות: שימוש בכלי ראשון שעל האש, כלי ראשון שאינו על האש, עירוי מכלי ראשון, כלי שני. וכבולעו כך פולטו. ג) בנוזלים שאינם חמים, וכדי להכשיר די לנקותם במים צוננים.

כלי ששימושו בשתי רמות

כף שבלעה לעיתים חמץ בכלי ראשון שעל האש ולעיתים בכלי שני, מכשירים אותה כפי שימושה החמור, היינו במים רותחים שעל האש. אולם כשהדבר קשה או עלול לגרום נזק הולכים כפי רוב השימוש. לדוגמה, מזלג שבדרך כלל משתמשים בו בכלי ראשון או שני שהכשרתו במים רותחים, ולעיתים נועצים אותו במאפה שבתוך התנור ששם בליעתו היא באש - מכיוון שהליבון עלול להזיק למזלג, הולכים כפי עיקר הדין ומכשירים את המזלג כפי רוב שימושו, במים רותחים (פניני הלכה פסח י, ז).

ניקוי המטבח וניקוי הבית

הבדל עצום ישנו בין ניקוי הבית לפסח ובין ניקוי המטבח. בניקוי הבית המטרה היא שלא יישאר פירור חמץ בגודל של כזית, כדי שלא נעבור עליו ב"בל ייראה" ו"בל יימצא". ואילו בניקוי המטבח וכליו המטרה שלא יישאר אפילו כלשהו חמץ, שמא יתערב במאכלי הפסח. וכידוע חמץ בפסח אסור אפילו בכלשהו. וכאשר מדובר בכלים שמבשלים בהם, צריך שגם לא יישאר שמץ של טעם חמץ דבוק ובלוע בכלים.

שיש וכיור

מנקים היטב את השיש והכיור, ואחר כך מערים עליהם מים רותחים. נוח לבצע זאת על ידי קומקום. יש להשתדל שהכיור והשיש יהיו יבשים, מפני שאם יהיו רטובים, המים שעליהם יקררו מעט את המים הרותחים. לפיכך, טוב לערות תחילה מים על הכיור, אחר כך על דפנותיו, אחר כך על השיש במקומות הקרובים לכיור ואחר כך על הרחוקים, וכך המים יזרמו אל הכיור ולא אל המקומות שעדיין לא הוכשרו. במקום עירוי אפשר לכסות את השיש בשעוונית או בנייר כסף, ולהניח בתוך הכיור קערת פלסטיק או נייר כסף עבה. והמחמירים נוהגים לנקות ולערות מים רותחים, ובנוסף לכך לכסות את השיש והכיור (פניני הלכה פסח יא, א).

שיש רגיש, שלעולם אין מניחים עליו סיר רותח, אפשר להכשיר לכתחילה בניקוי ועירוי בלבד, וגם המהדרים אינם צריכים לכסותו בשעוונית או בנייר כסף.

הכשרת הגז

בכל השנה אנו רגילים להשתמש באותה החצובה לסירי בשר ולחלב, מפני שגם אם יגלוש מעט מתבשיל בשרי או חלבי על החצובה, אנו משערים שהאש ששולטת שם תשרוף ותפגום את מה שנשפך. אבל לקראת פסח, משום חומרת חמץ, נוהגים להכשיר את החצובה בליבון קל. בשנים רגילות רבים מהדרים לעשות זאת בהכשרת כלים ציבורית בעזרת ברנרים, אולם השנה אפשר לקיים את ההכשרה על ידי ניקוי החצובה, הנחתה במקומה והבערת האש בכל הלהבות למשך כרבע שעה. מי שרוצים להדר יותר יצפו בנייר כסף את הברזלים שעליהם הסירים עומדים. בדיעבד, אם לא ליבנו את החצובה ובישלו עליה בפסח, המאכלים כשרים (כדרך שנוהגים כל השנה ביחס לבשר וחלב). את שאר הברזלים שאינם נוגעים בסירים, וכן את משטח האמייל שמתחת לחצובה ואת ראשי הגז, מנקים היטב (פניני הלכה פסח יא, ב).

כיריים חשמליות וקרמיות

כיריים חשמליות וקרמיות מנקים היטב ומחממים על החום הגבוה ביותר למשך כרבע שעה.

ניקיון
ניקיוןצילום: ISTOCK

הכשרת תנור אפייה

מנקים היטב את התנור ואחר כך מפעילים אותו על החום הגבוה ביותר למשך חצי שעה.

לכתחילה נוהגים כדעת המחמירים שאין מכשירים את התבניות, משום שלדעת המחמירים ליבון צריך להיות בחום של כ-400 מעלות, ואילו ליבון התבניות בחום זה עלול לעקם אותן ולפגוע במראן. לפיכך, מי שאין לו תבניות מיוחדות לפסח יכול להשתמש בתבניות חד פעמיות, ויכשיר עם התנור את הרשת, כדי להניח עליה את התבניות החד פעמיות (שם יא, ג).

בשעת הצורך, אפשר להכשיר את התבניות לפסח בחום התנור שבו משתמשים בהן למשך חצי שעה, ולסמוך על הסוברים שאין צורך ללבן כלים בחום של 400 מעלות אלא די ללבנם בחום שבו השתמשו בהם (פניני הלכה פסח י, ה).

תנור פירוליטי

תנורים שמנקים את עצמם בחום של כ-500 מעלות אינם צריכים ניקוי לפני ההכשרה, מפני שניקוי בחום זה נחשב כליבון חמור, ודי בו כדי להכשיר את התנור לפסח.

מנגל (אסכלה)

יש להכשיר את גוף המנגל והרשת שלו כדרך שימושו, שהוא כרמה של ליבון חמור. אם הוא של גז - בחום הגבוה ביותר של הגז, ואם בגחלים - בכמות הגחלים הגדולה ביותר שרגילים להשתמש בה.

מיקרוגל

שלושה שלבים בהכשרת מיקרוגל: א) מנקים אותו היטב משאריות אוכל שאולי נותרו בו מחמת גלישה או זיעה. ב) כדי להכשירו מאדים וזיעה של חמץ בדרך של "כבולעו כך פולטו" - מחממים בתוכו צלוחית עם מים למשך כעשר דקות על החום הגבוה ביותר. ג) מכיוון שיש לחשוש שאולי גלש מאכל חמץ על הצלחת של המיקרוגל, יש לנקות את הצלחת ולהגעיל אותה במים רותחים, או להניח דבר שיחצוץ בינה ובין המאכלים שמחממים בפסח (פניני הלכה פסח יא, ה).

מדיח כלים

מנקים את המסננת, שפעמים רבות נתקעים בה שיירי מאכל. אחר כך, "כבולעו כך פולטו" - מפעילים את המדיח עם המגשים על החום הגבוה ביותר, ובכך הוא מוכשר (פניני הלכה פסח יא, ה).

שולחן האוכל

השולחנות שלנו רגישים ואין רגילים להניח עליהם מאפים לוהטים וסירים רותחים, לכן הכשרתם על ידי ניקוי יסודי עם מטלית לחה כרוב תשמישם. מכיוון שלפעמים ניתז על השולחן רוטב חמץ רותח, ולפעמים מניחים עליו מאפה חם, נכון להקפיד שלא לאכול עליו בלא מפה שתחצוץ בין השולחן למאכלים.

יש מהדרים להדביק על השולחן ניילון או נייר, מתוך חשש שמא המפה שיניחו על השולחן תזוז, ועל ידי הדבקתם יוצרים חציצה קבועה שעליה יפרשו את המפה. ואם זהו שולחן שלעיתים לשים עליו בצק, חובה להדביק או להניח עליו חציצה קבועה.

שולחן שאין מעלים עליו מאכלי חמץ חמים, וגם אין לשים עליו בצק, די לנקותו היטב ואין צורך לכסותו (שם יא, ו).

מקרר

מכיוון ששימושו של המקרר בצונן, החשש היחיד הוא שמא נשארו בו פירורי חמץ, לפיכך הכשרתו בניקוי. חריצים שקשה לנקות, ויש חשש שאולי תקועים בהם פירורי חמץ, מנקים עם מי סבון או חומר אחר, כדי לפגום את הפירורים שאולי נמצאים שם כך שלא יהיו ראויים למאכל כלב.

ארונות מטבח

כשהיו מדפי הארונות מעץ טבעי, פעמים רבות היו בהם סדקים והיה קשה לנקותם מכל שמץ חמץ שנדבק בהם, לכן היו רגילים לצפותם בנייר. אבל במדפים חלקים כשלנו אין חשש שנשאר חמץ, ולכן די לנקותם היטב ואין צורך לכסותם.

הכשרת סכו"ם

בימים אלו שבהם לא ניתן להכשיר את הסירים והסכו"ם בהגעלת כלים ציבורית, אשר נצרכת כדי להכשיר לפסח כלי חמץ שהשתמשו בהם בחמים, צריך לבצע את ההכשרה בבית.

לשם כך יש לקחת סיר נקי גדול, בין של חמץ ובין של פסח. מרתיחים בו מים, מניחים במים מעט מי סבון כדי לפגום את טעמם, וכל כלי שרוצים להכשיר - מכניסים לתוך המים הרותחים למשך כשלוש שניות.

לכתחילה נוהגים לשטוף את הכלים במים קרים מיד לאחר ההגעלה, אבל אין חובה לטרוח על כך.

כלי שלא ניתן להכניס את כולו למים, אפשר להגעיל תחילה את חציו האחד ואחר כך את חציו האחר (שם י, יא).

הכשרת סירים

הגעלת סיר צריכה להתבצע בתוך כלי גדול שניתן להכניס את כולו לתוכו. ואין להסתפק בהרתחת המים בתוך הסיר, מפני שמסתבר שבמשך השנה התבשיל גלש או ניתז על שפת הכלי, ואזי טעם החמץ נבלע ונדבק גם בשפתו העליונה של הסיר, ושפת הסיר אינה מוכשרת על ידי הרתחת המים בתוך הסיר.

כאשר ניתן לפרק את הידיות של הסירים, יש מהדרים לפרקן ולנקותן. במקום זאת אפשר לנקות סביבן עם הרבה סבון, עד שיהיה ברור שהטעם שאולי נמצא בחריצים נפגם, ואחר כך להגעיל את הסיר. סירים שיש בשוליהם קפל מתכת אינם צריכים טיפול מיוחד.

כשאין כלי גדול שניתן להגעיל בתוכו את הסיר, יש למלא את הסיר שרוצים להכשיר במים ולהרתיחם, ובמקביל להרתיח מים בתוך כלי קטן. כשהמים שבתוך הסיר ירתחו, יכניסו לתוכם את הכלי הקטן, והוא יגרום לכך שמים רבים ייצאו, יישפכו על צידי הסיר ויגעילו את שפתו. כמו כן, אפשר להרתיח במקביל מים בקומקום, וכאשר המים שבתוך הסיר יתחילו לרתוח, יערו מהמים הרותחים שבקומקום לסיר, וכך המים הרותחים שבסיר יגלשו ויכשירו את שפתו. את המכסה של הסיר יש לגלגל בתוכו, פנים ואחור, בעוד המים שבו רותחים, עד שכל חלק שבו יהיה במים הרותחים. בנוסף לכך צריך לנקות היטב עם סבון את ידיות הסיר ולערות עליהן מים רותחים (שם י, יב; י, ט).

מחבת

מנקים היטב ומכשירים בליבון קל. כלומר, מחממים אותה על אש הגז באותו החום שבו רגילים לטגן עליה (שם י, ד-ה).

כלי זכוכית

רבים מיוצאי ספרד נהגו כדעת המקילים להכשיר כלי זכוכית בשטיפה בלבד, ורבים מיוצאי אשכנז נהגו שלא להכשיר כלי זכוכית ולא להשתמש בהם בפסח. אולם למעשה נראה שהעיקר כדעה האמצעית, לפיה דין כלי זכוכית כדין כלי מתכות, שהכשרתם בהגעלה. ומי שנהגו במשפחתו להקל, רשאי להמשיך במנהגם. ומי שנהגו במשפחתו להחמיר, ראוי שימשיך במנהגם (שם יא, יב).

כלים שונים

פלטה של שבת: מנקים היטב, מחממים על החום הגבוה למשך שעה, והמחמירים מצפים אותה גם בנייר כסף, כדי לחצוץ בינה ובין סירי הפסח (שם יא, ד).

מיחם של שבת וקומקום: נוהגים להגעיל, שמא נפלו בהם פירורי חמץ. הגעלתם על ידי מילוי מים ככל האפשר, הרתחת המים כדרך הרתחתם כל השנה, ושפיכת חלק מהמים דרך הברז או הפייה שנועדו להוצאת המים מהמיחם. טוב לנקות את המיחם תחילה מאבנית שמצטברת בו. כאשר המכסה ממתכת ונוהגים להניח עליו חלות כדי לחממן לקראת סעודת שבת, יש להגעיל את המכסה בתוך מים רותחים.

מכונת קפה: מנקים ומחממים את המכונה כדרכה עם מים חמים על החום הגבוה ביותר.

גביעי כסף: נוהגים להגעיל בסיר של מים רותחים, שמא נבלע בהם חמץ עם משקה חריף או יין חזק. הואיל ומדובר בחשש רחוק, בשעת הצורך אפשר להסתפק בהדחתם, כפי רוב תשמישם.

בקבוק ומוצץ של תינוק: טוב להחליף, ובשעת הצורך אפשר להכשיר על ידי ניקוי ועירוי של מים רותחים.

שיניים תותבות, פלטה וקוביות

יש לנקות היטב לפני שיגיע זמן איסור אכילת חמץ, ואין צורך להגעילן, מפני שאין רגילים להכניס לפה מאכלים ומשקים רותחים. וכשם שאוכלים בהן מאכלי בשר וחלב על סמך ניקוי בלבד, כך אפשר לאכול בהן בפסח.