זמן למלחמות אגו בלב משבר היסטורי. השר ישראל כ"ץ בוועדת הכספים
זמן למלחמות אגו בלב משבר היסטורי. השר ישראל כ"ץ בוועדת הכספיםצילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

בזמן שגל ההדבקה השני של הקורונה נמצא בעיצומו, בליכוד יש זמן למלחמות אגו מיותרות. וראו זה פלא, קולו של ראש הממשלה נדם. חילופי הדברים בין יושב ראש הקואליציה חבר הכנסת מיקי זוהר לשר האוצר ישראל כ"ץ הם רק עוד שיא של מבוכה פנים־ליכודית.

גם המאבק הפנימי בחברת הכנסת יפעת שאשא־ביטון וההתנהגות הבריונית כלפיה לא מוסיפות הרבה לליכוד, במיוחד לאור שתי עובדות: האחת, שהיא חברת כנסת מטעם הליכוד, והשנייה, שהיא מעוררת בציבור הרבה יותר אהדה ואמון מאשר מי שמנהלים את המשבר בפועל. אך בליכוד לא מסתפקים במריבות הפנימיות ובאי־ההסכמות עם כחול לבן, ומייצרים חזית גם מול המפלגות החרדיות.

נשאלתי השבוע: אם הכול כל כך רע בתוך הקואליציה - איך היא מצליחה להחזיק מעמד? אם אנחנו נאיביים, אפשר לומר שהפוליטיקאים יודעים שזו תקופה שבה אסור ללכת לבחירות. גם כך אנחנו בעיצומו של משבר בריאותי וכלכלי, שבשניהם שורר אי־סדר, ונראה שהיד המכוונת בעיקר רועדת. אבל איננו תמימים. הדבק שמחבר את הממשלה הוא אינטרסים.

בחירות עכשיו לא יועילו לאיש. גם הפוליטיקאי הציני ביותר חושש לפרק בממשלה בתקופה כזו, לא בגלל חוסר רצון, אלא בשל החשש הכבד שהציבור יבוא איתו חשבון אם ייתפס כמי שגרר לבחירות. צחוק הגורל הוא שאת השבוע הפוליטי בכנסת סוגרת מהומה סביב 'חוק טיפולי ההמרה', שעורר את זעם השותפות החרדיות בקואליציה.

בנימין נתניהו הרי היה זה שהעביר את כל הקואליציה שלו 'טיפולי המרה' פוליטיים כדי לשכנע את כולם שההרכב הזה יעבוד. הוא רק שכח לקחת אחריות. על הכול. על התנהלות הקואליציה, על המלחמות הפנימיות בליכוד, על התנהלות יושב ראש הקואליציה שלו, ששכח שאת הכוח האמיתי בתפקיד הזה מחזיקים מאחורי הקלעים ולא בפומבי. נתניהו הפך להיות כל כך מנותק, שהוא מתקשה אפילו לוותר על סמכויות חיוניות כדי שסוף סוף יהיה מנהל אחד למערכה בקורונה, מחשש שיגנבו לו את הקרדיט.

במקום לעצור ולעשות סדר, נתניהו נותן לקרקס להימשך. שלא יהיה ספק לרגע: אם נתניהו היה רוצה, קולו היה נשמע באופן צלול וברור. הוא בחר לאפשר לחברי הליכוד להתקוטט בפומבי, הוא בחר לאפשר את ההתנהלות מול יפעת שאשא־ביטון, הוא בחר לאפשר ל'חוק טיפולי ההמרה' לעבור בקריאה טרומית למרות שידע בדיוק את מי הוא יקפיץ. כשאין ראש ממשלה שיעשה סדר אמיתי, איש הישר בעיניו יעשה. את התוצאה ראינו השבוע בכנסת, ואיכשהו נדמה שעוד לא ראינו כלום.

כשאשכנזי עקף מימין

כתבנו כאן לא אחת בשבועות האחרונים על ההתנהלות, או ליתר דיוק חוסר ההתנהלות, של הממשלה לגבי שטחי C. תקציר הפרקים הקודמים: ניסינו לברר במשרד ראש הממשלה, במשרד הביטחון ובמינהל האזרחי מי אחראי על תכלול המאבק מול תוכנית פיאד - מתווה פלשתיני סדור להשתלטות על שטחי C – ולא נענינו. אף גורם לא קיבל על עצמו אחריות אמיתית.

השבוע יעלה הנושא לסדר היום של ועדת החוץ והביטחון. הוועדה תדון בנעשה בשטחי C, אחרי שהדיון נדחה כבר מספר פעמים. בימין עלו השבוע טענות רבות שלפיהן הדרג המדיני מנסה להשפיע על יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת צבי האוזר, שיימנע מלקיים את הדיון המדובר כל עוד מתקיימות שיחות עם האמריקנים בנושא החלת הריבונות ותוכנית טראמפ. אלא שהדחייה נבעה משני דברים: העומס הרב שהוטל על הוועדה בטיפול בחוק איכוני השב"כ ובנושאים הקשורים לקורונה, וכן העובדה שהאוזר שהה בבידוד במועד שבו נקבע הדיון בפעם הקודמת.

מנגד, ל'בשבע' נודע שהאוזר שוקד על נושא שטחי C, ואף קיים דיונים עם גורמי מקצוע המעורים היטב בנעשה, והוצגו בפניו מפות המראות באופן מדויק את ההשתלטות הפלשתינית הבלתי חוקית באזורים אלה. האוזר מעוניין להגיע לדיון שיתקיים השבוע כשהוא מוכן ובידיו כל המידע הדרוש, כדי שהוועדה תצליח לנסות ולקדם מהלך משמעותי בנוגע למשילות הישראלית בשטחים אלה. הוא גם ראוי לאזכור חיובי בזכות העובדה שהפך את נושאי יהודה ושומרון לאסטרטגיים, כשלראשונה לא הקים את ועדת יו"ש כוועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון. האוזר גורס כי הנעשה ביהודה ושומרון אסטרטגי מספיק כדי להיכלל בוועדה המדוברת.

אגב, יש גם בשורות בנושא ההתנהלות הממשלתית לגבי שטחי C, ובמפתיע, הן באות דווקא מצד משרד שבו יושב איש כחול לבן. חבר הכנסת משה ארבל מש"ס הפנה שאילתא למשרד החוץ לאחר שהאיחוד האירופי הקצה מענקים בעשרות מיליוני דולרים לבנייה בלתי חוקית של מבנים בשטחי C. התשובה שקיבל ארבל ממשרד החוץ הייתה מעודדת ומעניינת.

שר החוץ גבי אשכנזי ענה לארבל וכתב: "בכל עת שמשרד החוץ לומד על פעילות אירופית, קיימת או מתוכננת, בשטחי C, נציגיו פועלים מול בני השיח הזרים בארץ ובחו"ל על מנת להעביר מסר נחוש כי ישראל כריבון לא תאפשר פעילות ללא התנהלות בפרוצדורה המקובלת מול הרשויות המוסמכות לקבלת היתר".

עוד הוסיף אשכנזי כי לדעתו יש להרוס מבנים שנבנים במימון אירופי באופן לא חוקי: "במקרים של אי־מתן היתר ופעילות בשטח, יש לצפות להשלכות הנובעות מההפרות. אנו רואים בפעילות זו התערבות אירופית בניסיון לקבוע גבול". לקרוא ולשפשף את העיניים. ראש הממשלה ומשרדו לא הצליחו להוציא את התגובה הזו כבר שבועות, ואילו גבי אשכנזי, בלי שום סייג, יוצא להגנת שטחי C.

חבר הכנסת ארבל, יחד עם חברי כנסת נוספים מהקואליציה ומהאופוזיציה, ביקשו במקור ליזום את הדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת במטרה לייצר מאבק ישראלי בשטח נגד ניסיונות ההשתלטות על שטחי C. אחד ממבקשי הדיון הוא חבר הכנסת שלמה קרעי, שאף עשה מעשה אחרי שראה שהדיון שהוא מבקש בוועדת החוץ והביטחון נדחה שוב ושוב: הוא תלה בלשכתו את מפת שטחי C כשבתוכה כבר מסומנות הפרות קשות של החוק. את הנתונים הבעייתיים הוא רואה בכל רגע נתון לנגד עיניו בלשכה.

כשנשאל על המהלך, הסביר שהנושא כה חשוב לו עד שאינו רוצה לשכוח אותו, ולכן דאג שיעמוד מול עיניו ולא יניח לו עד שיזרז את המדינה לתת את הפתרון הנכון למצב חוסר המשילות ההולך וגובר בשטחי C.

עוד לפני ביאת משיח

כמו כל הישראלים, גם הציבור הדתי־לאומי עסוק בימים אלה במשבר הקורונה. אבל בצד הפוליטי שלו יש מי שחושבים שדווקא העת הזאת, שבה הבחירות עדיין רחוקות, לפחות בהגדרה, היא הזמן לפעול לאחדות. דיבורים סביב הנושא יש כל הזמן, ונראה שיש רצון עז גם למעשים. אחד השותפים לדיבורים סביב הנושא הוא מנכ"ל הבית היהודי ניר אורבך. "ברור שאם לא נעשה עכשיו מהלך משותף של כולם, נגיע עוד פעם לרגע האחרון עם התנגשויות ציבוריות".

לדבריו, הפתרון הציבורי המתבקש הוא אחדות מוחלטת. "בעיניי צריך לעשות מיזוג כולל. אנחנו פותחים אפשרויות מול האיחוד הלאומי ומול הימין החדש, וברור לכולם שאף צלע מהמשולש הזה לא יכולה בלי שתי הצלעות האחרות".

אבל הדברים מאוד לא פשוטים. יושב ראש הימין החדש, נפתלי בנט, מרוצה מאוד מהקונסטלציה של מפלגת ימינה. הזרימה ושיתוף הפעולה מקסימליים, הגיבוי של שתי המפלגות זו לזו טוב, והן גם מצליחות להביך את הקואליציה בכיוונים שונים.

בנט לא מסתיר את רצונו להגביר את החיבור לציונות הדתית. השבוע הוא קיים מפגש עם ראשי תנועות הנוער וראשי גופים ומוסדות בציונות הדתית. הוא ביקש לרתום אותם לפעולות ערבות הדדית וסיוע חברתי לעם ישראל במהלך משבר הקורונה. מדובר ביוזמה שכל כולה היא חיבור לבייס הדתי־לאומי.

האיחוד הלאומי הוא כבר מייצג של הציונות הדתית. לאיחוד הלאומי ולבית היהודי כבר היו הסכמי מיזוג טובים מספר פעמים, אך הם נכשלו שוב ושוב. באיחוד לא רצים בינתיים לשום דלת פתוחה, וממתינים לראות מה ילד יום.

לא ייקח עוד זמן רב עד שתקום יוזמה רצינית שתנסה להוביל מהלך של אחדות. רצוי שכשהיא תגיע, הפוליטיקאים שלנו ינהגו באמת בצניעות, ביושר ובעיקר בפרגמטיות, ובמקום לחפש את נקודות המחלוקת, ימצאו את המקומות שבהם אפשר וצריך להסכים כדי להוביל כבר מעכשיו את הבשורה של ציונות דתית פוליטית מאוחדת באמת.

תשעת הימים הם זמן טוב לחשבון נפש. להכנות. אנחנו מייחלים לבואו של המשיח שיבטל את תשעה באב, אבל אם לא יגיע בקרוב, אחדות מפלגתית בציונות הדתית היא עניין בר־השגה. צריך רק רצון. זה כבר תלוי בראשי המפלגות, והם אלו שצריכים להביא את הבשורה.

לתגובות: [email protected]