מול אתגר הפגיעה בקטינים במגזר הדתי

בכנס מיוחד נבחנה סוגיית התמודדות הקהילה והמערכת עם פגיעות מיניות במגזר הדתי והחרדי. האם יש הבדל בין המגזרים? למי מורכב יותר?

שמעון כהן - ערוץ 7 , ה' באלול תש"פ

מול אתגר הפגיעה בקטינים במגזר הדתי-ערוץ 7
עמרי היימן
צילום: המרכז האקדמי לב

כנס מיוחד התקיים אתמול במרכז האקדמי לב סביב הסוגיה השקטה של הטרדות מיניות במגזר הדתי. על התובנות שעלו בכנס שוחחנו עם מארגן הכנס, עמרי היימן, עובד סוציאלי.

היימן מציין כי הדגש בכנס היה על העבודה המערכתית סביב פגיעות שקורות לא רק במגזר הדתי, אולם מטבע הדברים "הכנס היה מוכוון יותר לקהילות שבהן גם דמות רבנית ויש התכווננות לערכים של תורה".

בכנס לקחו חלק כ-160 משתתפים מכל תחומי העיסוק בתופעה, אנשי חינוך, רבני קהילה, אנשי טיפול, יועצים חינוכיים, צוותי מוגנות בקהילה ועוד. הסוגיות שנדונו בין השאר נגעו להצבת מודל מערכתי לטיפול במקרים של פגיעות בתוך קהילות ומוסדות והדבר גולש לסוגיות כמו טיפול בקטינים הנפגעים ובפוגעים, כיצד נכון לנהל את האירוע תוך שמירת שלמות הקהילה ותפקוד המוסד הלימודי באופן אופטימאלי תוך הגברת המוגנות ועוד.

לימור פייקין, קרימינולוגית ופסיכותרפיסטית המטפלת בנערים ונערות שפגעו מינית, עסקה בזיהוי מוקדם של התופעה. תמי ישמח, מפקחת מחוזית לנפגעי עבירה, התייחסה בדבריה לחובת הדיווח והתהליכים הפליליים והדגשים לעבודה מערכתית והפעילות מול רשויות החוק. דובר נוסף בכנס היה הרב רימון שנתן את ההיבט התורני וההלכתי תוך התייחסות לשאלות של לשון הרע לתועלת מה מותר לחשוף ומה לא וכיוצא באלה.

על ההבדל, אם קיים כזה או לא, בין פגיעות במגזר הדתי לבין מגזרים אחרים אומר היימן: "התופעה של פגיעות מיניות קורית בכל המגזרים. אנחנו מומחים יותר להתמודדות יחד עם הפן הערכי ההלכתי והתרבותי של הציבור הדתי וההלכתי. מה שמאפיין את הציבורים הללו הוא חיים קהילתיים עם הרבה יתרונות וחסרונות יחד עם קושי באיבחון הגבולות הנכונים ולשים לב לתהליכים נפשיים שמתרחשים תוך כדי התנהלות קהילתית. התהליכים מאוד דומים, אלא שבחלקים מסוימים הם יותר קלים לטיפול ובמקומות אחרים יש צורך לתת את הדעת במיוחד".

לדבריו בציבור הדתי לעיתים "יש קצת פחות מוגנות. בית כנסת למשל הוא בעייתי מבחינת המוגנות כי מסתובבים בו הרבה ילדים בגילאים שונים באירועים קהילתיים, שאנחנו שמחים בהם אבל צריך לשים לב מה קורה לילדים שלנו כשהם שם. כך גם בזמן של שבת בצהרים כשההורים הולכים לנוח והילדים נשארים לבד. כאן צריך לשים לב איך שומרים על רמה של מוגנות".

על שאלת הפגיעות במגזר השומר על הפרדה מגדרית לבין מגזר שבו המינים מעורבבים, אומר היימן שלא יוכל לקבוע אמירות נחרצות שכן לא חקר את הסוגיה, תחושתו היא שפגיעות אלה יכולות להתרחש גם בתוך המגדר פנימה אך לא ניתן לקבוע אם בהיקפים גדולים או קטנים יותר. "אני מעריך שזה רק יכול לשנות את הדינמיקה ואת הרקע לפגיעות. מסברה אני יכול להעריך שיש פחות פגיעות בחברה נפרדת".

באשר לפגיעה מצידם של בעלי סמכות בחברה קהילתית אומר היימן כי אמנם הכנס התמקד במקרים של הטרדות ופגיעות בין קטינים לבין עצמם, אך הוא יכול לציין כי התחושה היא שקיימת מודעות רבה לסוגיית המוגנות מבעל סמכות ולהערכתו "אנשים יודעים לעשות את תפקידם ובמקום שהיו מקרים חמורים הדבר מטופל בחומרה".

"שיח המוגנות חשוב גם ואולי יותר בציבור הדתי והחרדי, דווקא כי מדובר בחברה שיש בה הרבה חום וקרבה. בדור הזה יש בחוץ הרבה מרחבים, ברשתות ובאינטרנט החשיפה קשה בין אם במסרים סמויים ובין אם בפרסומות וכו', האווירה הפורנוגרפית היא בעלת השפעה על החברה ועל הנוער חשוף לכך. ההתפתחות המינית מוקדמת בהרבה בעוד ההתפתחות המוסרית לא מתפתחת במהירות כזו. יש כאן עניין חברתי תרבותי שצריך לתת עליו את הדין".

באשר למעורבותם של רבנים וראשי ישיבות בתחום זה של מוגנות, שאלנו אם נכונה מעורבות זו או שתפקידם צריך להסתכם בהפניה לבעלי המקצוע. "חלק מהעבודה המערכתית שהצגנו בכנס היא שלכל אחד תפקידו. ראש ישיבה נדרש לעסוק בכך כמו שהוא עוסק בכל הדברים האחרים, והוא צריך להיות מודע להתמודדויות של הנוער. אנשי מקצוע לומדים את התחום ובו הם מתעסקים ויש להם את היכולת לראות את הדברים ברזולוציות גבוהה יותר, אבל מנגד אין להם ניסיון בחינוך ואין להם ידע תורני. לכן חשוב שיתוף הפעולה. אני מאמין בעבודה מערכתית שבה לכל אחד ההסתכלות שלו וההבנה שלו. מובן שהאחראי על הקהילה או המוסד הוא הרב ולכן צריך לדעת לשמור על מקומו החשוב של הרב, יחד עם זה שהוא חייב לדעת שיש מקרים בהם הוא צריך לבקש התערבות מקצועית".