כולם שווים בפני החוק, אבל שוברים שתיקה שווים יותר

אם אתם מתכוונים לעבור עבירות כדאי לכם להיות "ארגון אשר מטרתו המוצהרת היא ביקורת השלטון" ולא ארגון שפועל למניעת רצח אזרחים ערבים

עו"ד צור פלק , ו' באלול תש"פ

צור פלק
צור פלק
צילום: אלירן אהרון

בשנת 2016 פורסמו ממצאי תחקיר שערכו בארגון "עד כאן – צעירים למען ישראל" בחדשות 12, בתחקיר הסריטו תחקירני "עד כאן" את ה"ראיון" אותו עורכים בשוברים שתיקה לחיילים המשוחררים.

מטרתו של ארגון "שוברים שתיקה" לפי המפורסם באתר הארגון הינה "להעלות את המודעות למציאות היום יומית בשטחים הכבושים וליצור שיח ציבורי על המחיר המוסרי שבשליטה צבאית על אוכלוסייה אזרחית, זאת על מנת להביא לסיום הכיבוש". בשל כך, סביר היה להניח שהשאלות אותן ישאלו ב"ראיון" יעסקו בשירותם הצבאי של החיילים ביו"ש והאינטראקציה שלהם עם האוכלוסייה הפלסטינית.

אולם, מהתחקיר עלה כי השאלות שנשאלו החיילים המשוחררים הן שאלות שעוסקות בפעילות מבצעית ובמידע המגלם בתוכו חומר מודיעיני מסווג.

הנה לדוגמא את השאלות הבאות שנשאלו תחקירני "עד כאן":
"זרקת משהו בנוגע למנהרות, אתה יכול לספר על זה קצת"? (התשאול שנעשה עם חייל ששירת במצבע "צוק איתן")
"הם מצאו את המנהרה"?
"אתה יודע מה יש על הרובוט הזה"? (בהתייחסות לכלי נשק חדש של צה"ל שנכנס לשימוש ניסיוני).
הוא מבצעי או שהוא עדיין בניסוי"? 
"יצא לך לראות את מה שהוא משדר"?
"אתה בטוח שראית שיש עליו מקלע"?
"בוא נדבר קצת על סוריה... היה לכם באזור שם מארבי צלפים?"
"מישהו פעם אמר לכם מה המטרה של יחידת 504"? 

כפי שניתן לראות, השאלות ששאלו ב"שוברים שתיקה" לא קשורות אפילו לא ברמז למטרתו המוצהרת של הארגון. בשל כך הגיש ארגון "עד כאן" תלונה למשטרה שהועברה לבחינת הפרקליטות עוד בטרם נפתחה חקירה בעניינם. והפרקליטות (ולאחר מכן גם היועץ המשפטי לממשלה) החליטו להורות למשטרה שלא לפתוח בחקירה בעניין בעילה של "חוסר עניין לציבור".

לפני מספר חודשים הגיש הארגון עתירה לבג"צ נגד החלטת הפרקליטות, בין השאר טענו כי החוק קובע במפורש שהחלטה על אי פתיחה בחקירה בפלילית בעילה של "חוסר עניין לציבור" שמורה לעבירות במדרג הנמוך (חטא ועוון) בלבד וכי התלונה המדוברת הייתה על עבירת איסוף מידע סודי למי שאינו מוסמך לכך (עבירה מסוג "פשע", בהתאם לסעיף 113(ג) לחוק העונשין).

תשובתה של הפרקליטות הייתה מפתיעה, טענתם הייתה כי על אף שהחוק קובע ש"אי פתיחה בחקירה" בעילה של חוסר עניין לציבור אפשרית רק בעבירות מסוג חטא ועוון, ישנו תקדים משנת 1994 בו החליט היועץ המשפטי לממשלה להורות שלא לפתוח בחקירה נגד יאסר ערפאת (תלונה שהוגשה על מעורבותו של ערפאת ברצח עשרות יהודים) כשזה הגיע לקידום הסכמי אוסלו בישראל (בג"צ 2644/94)

היועמ"ש נימק בזמנו את החלטתו בשני נימוקים מרכזיים שהתקבלו ע"י השופטים, הראשון, בשנת 1993 במסגרת המו"מ בין הצדדים, התחייבה מדינת ישראל בהסכם חתום לפיו "פלסטינים מחוץ לארץ אשר כניסתם אל תוך רצועת עזה ואזור יריחו מותרת בעקבות הסכם זה, ושהוראות סעיף זה ישומות לגביהם, לא יועמדו לדין בגין עבירות שבוצעו 13.9.93".

הנימוק השני בו השתמש היועמ"ש כדי להגן על עמדתו בבג"צ היה כי קיימת סבירות גבוהה שפתיחה בחקירה נגד יושב ראש הארגון שהנמצא במגעי שלום עם מדינת ישראל עלולה לגרום לסיכול הסכם השלום. נציג היועמ"ש בדיון (עו"ד שי ניצן) הדגיש מספר פעמים את חשיבות ההסכם למדינת ישראל ואת הנזק הגדול שעלול להיגרם למדינה במידה ואכן תפתח חקירה נגד ערפאת.

כאמור, הסתמכה הפרקליטות על התקדים של אפשרות סיכול הסכמי שלום של מדינת ישראל בטענתה  שלא לפתוח בחקירה אודות מעשי שוברים שתיקה.

בנוסף, גם אם נניח שהפרקליטות התגברה על מכשול החובה שבחקירת עבירת פשע, טענת הפרקליטות היא שעל אף שגורמי השב"כ איתם התייעצו בפרקליטות טענו שישנה אפשרות כי שוברים שתיקה מחזיקים גם בחומרים ברמת סיווג "סודי" או "סודי ביותר",   חקירה נגד "ארגון חברה אזרחית אשר מטרתו המוצהרת היא ביקורת השלטון, דווקא במקרה שכזה ישנם שיקולים שונים וערכי יסוד מתחרים שיש לאזן ביניהם" היות וחקירת הארגון יכולה להוביל ל"אפקט מצנן על גורמי חברה אזרחית וארגונים שונים".

כשקוראים את תשובת הפרקליטות אפשר להזכר שלפני לא הרבה זמן דווקא נתקלנו במקרה בו חקרו "פעילי ארגון אזרחי". לאחר ש"עד כאן" חשפו את פרשת עזרא נאווי ומסירת שמות ערבים שהעזו למכור קרקעות ליהודים לידי השב"כ הפלסטיני, כמאמר נאווי אנשים שהטיפול בהם יהיה "קודם זובר ואח"כ גזנגה". נחקרו לא פחות משישה מפעילי "עד כאן", החל מהיו"ר והמנכ"ל ועד לצוות השטח של הארגון. בעבירה של "אי מניעת פשע" (כן כן, אתם קוראים נכון, מי שחשף את פעילותו של עזרא נאווי בדבר הסגרת מוכרי הקרקעות נחקר בעצמו על מניעת הפשע של נאווי).

במילים אחרות אומרת הפרקליטות, אם אתם מתכוונים לעבור עבירות, כדאי לכם להיות "ארגון אשר מטרתו המוצהרת היא ביקורת השלטון" ולא ארגון שפועל למניעת רצח אזרחים ערבים שרוצים למכור קרקעות ליהודים.

הכותב הוא היועץ המשפטי של ארגון 'עד כאן'