אשל השומרון. אריאל
אשל השומרון. אריאלצילום: אתר המלון

טובה גלבוע, בעלת מלון 'אשל השומרון' שבאריאל הלכה לעולמה. היום (שני) היא תובא למנוחות באריאל. שוחחנו עם יגאל דילמוני, מנכ"ל מועצת יש"ע, על אישיותה ופועלה.

"הסיפור של טובה הוא מיוחד ומדהים. כל מי שהכיר אותה הכיר אישה חלוצה, נחושה, אידיאולוגית ומאמינה בזכות עם ישראל על ארץ ישראל, ונלחמת על כך עד הקצה, לא מתפשרת על שום דבר ומוכנה להשקיע בכך את זמנה, דמה ומרצה".

"הכרתי אותה לפני למעלה מעשרים שנה כשעבדתי כמנהל עמותת התיירות במועצת שומרון. הכרתי אנשים מופלאים, טובה ובעלה מנחם יבד"לא וטוביה מנהל המלון, אנשים מיוחדים מאוד. צריך לחשוב על כך שלפני שלושים שנה יש כ-120 אלף איש בכל יהודה ושומרון. מגיעים זוג לאריאל, עיר בתחילת דרכה, ואומרים שנקים מלון ונביא תיירים לשומרון. זה היה מנוגד לכל היגיון, אבל הם האמינו בארץ התנ"ך, הם האמינו שכל העולם צריך להכיר בזכות העם היהודי על ארץ ישראל בזכות התנ"ך, הם אמרו שצריך להראות לעולם את ארץ התנ"ך, הקימו את המלון על גבעת טרשים הצופה להר גריזים והר עיבל, שמו בזה המון כסף כדי לארח תיירים. כך הם בנו מודל של תיירות תנ"ך ביהודה ושומרון".

בדבריו מרחיב מעט דילמוני על תיירות התנ"ך ביהודה ושומרון: "היום יש תיירות משגשגת ביהודה ושומרון, אבל לפני שלושים שנה היו מעטים שדיברו על אתרי התנ"ך ביהודה ושומרון. שילה הקדומה הייתה תל אבנים ולא כפי שהיא היום. היה צריך לספר את הסיפור והם החליטו שהם מביאים אנשים כדי לספר להם את סיפור התנ"ך".

"הם הלכו לסוכני תיירים, אבל הסוכנים אמרו שזה מאחורי הקו הירוק ולא יישלחו תיירים. הם החליטו לעקוף את הסוכנים ויצרו רשת של קהילות נוצריות אוהבות ישראל באירופה ובארה"ב כשמנהיגי הקהילות סגרו איתם להביא את הקהילה למלון באופן ישיר. כך הם בנו במשך שנים קבוצות נוצריות אוהבות ישראל מכל העולם שחלמו לראות את לב ארץ התנ"ך, לשילה הקדומה, להר כביר שהם קראו לו הר אברהם, לראות את מקום כניסת עם ישראל לארץ ישראל, את הרב ברכה, את חברון וירושלים. הם לקחו את הנרטיב שסוכני התיירות לא דיברו עליו ואמרו שהם יספרו את הדבר היפה ביותר בארץ הזו וזה התנ"ך. הם פיתחו את המודל הזה בצורה מדהימה. המדריכים שלהם הסתובבו עם תנ"ך וכל מי שהגיע אליהם חווה חוויה תנ"כית. זה היה דבר פורץ דרך באותה תקופה ביהודה ושומרון".

עוד מדגיש ומספר דילמוני כי טובה ז"ל ובעלה הקפידו שלא לסגור את המלון גם לא תקופת פיגועים קשה. אחד הפיגועים הללו התרחש בלובי של המלון עצמו. מחבל נכנס ללובי והתפוצץ מול טובה שהייתה אז בדלפק הקבלה אך מאחר ומטען הנפץ היה בגבו היא רק נפצעה. "קבוצת תיירים מהמלון הייתה אז בטיול בשילה הקדומה ואחרי הפיגוע, שבו הלובי נהרס לגמרי, הם אמרו שהם עוד יחזרו ואחרי שנה הם אכן חזרו", מספר דילמוני ומוסיף את סיפורו של מנחם, בעלה של טובה, שבידיו החשופות חסם מחבל מתאבד. היה זה בתחנת דלק כאשר מנחם זיהה את המחבל, קפץ עליו, לפת את ידיו על מנת שלא יוכל ללחוץ על מתג הפעלת חומר הנפץ ואחרי שהורחקו מהמקום כל החיילים שהיו בסביבת המחבל השליך את המחבל הרחק. "הוא נפצע והציל בכך הרבה אנשים". על אירוע זה קיבל צל"ש.

"בכל התקופה הזו המלון נשאר פתוח ולא נסגר אפילו עם אחת. היו תקופות שבהן המלון היה ריק לגמרי", אומר דילמוני ומספר על אירוע שהתרחש בשיאה של האינתיפאדה בראשית שנות האלפיים. "יום אחד הבאתי לביקור נציגה של משרד התיירות לראות את אתרי התיירות בשומרון, קבעתי להם ארוחת בוקר במלון. הם הגיעו כמובן עם רכב מוגן ושם היא רואה שכאשר המלונות בירושלים סגורים ובחדר האוכל ב'אשל השומרון' יושבת קבוצה של 60 או 70 תיירים אירופיים כשהם בדרך לטיול בהר כביר, איתמר ובשילה הקדומה. היא הייתה בהלם מכך שיש תיירים בשומרון".

"הם אמרו לא מתביישים בתנ"ך אלא מספרים את סיפור התנ"ך. אחרי שהם ראו את הקמת מיני ישראל הם בנו בידיים שלהם עם חבר'ה מהאזור פארק מיני תנ"ך בחצר המלון. יש שם מיניאטורות של אתרי תיירות כמו המזבח בהר עיבל, מודל של המשכן ועוד. הם לקחו את חוויית התנ"ך כדי לספר אותו בכל העולם ולא להתבייש בו".

"את כל זה הם עשו בנחישות, בעוצמה ובאמונה, גם כשכל ההיסטוריה כאילו הולכת נגדם. היא האמינה בנצח ישראל. הציעו להם איך להפוך את המלון ליותר כייפי ופאן והם אמרו שהם מאמינים בתנ"ך ורוצים לספר את הסיפור של התנ"ך. כך הולכים עם אידיאולוגיה בלי להתבלבל. זו אישה מיוחדת ועצוב שכך אנחנו פותחים את השנה".