הירח כמקפצה
הירח כמקפצה צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

ראש סוכנות החלל הישראלית, פרופ' יצחק בן ישראל, מספר על משמעויות הגילוי לפיו כמות המים שעל הירח גדולה בהרבה מכפי משחשבו עד כה.

"זה שיש מים על הירח ידענו גם קודם", אומר פרופ' בן ישראל ומספר על ראשית הגילוי לפני למעלה מעשור: "זה נבדק בכמה ניסויים שהמכריע בהם היה לפני 11 שנה כשנאס"א ריסקה בכוונה לוויין על אחד הקטבים של הירח".

על בחירת מיקום ריסוק הלוויין דווקא בקוטב של הירח מסביר פרופ' בן ישראל: "אחד המקורות העיקריים למים הוא כוכב שביט שמקורו בפלנטה אחרת והוא עשוי בעיקר מקרח. בירח אין אטמוספרה ולכן כוכב שביט תמיד יפגע בקרקע הירח, וכשהוא פוגע בירח נוצר מכתש קטן ולכן הירח נראה לנו מצולק במכתשים".

מוסיף בן ישראל ומסביר כי פגיעה של כוכב שביט בחלקיו המוארים של הירח צפויה להביא לאידוי מי הכוכב על ידי השמש, ולעומת זאת מאחר והקוטב חשוך וקר מאוד הקר נותר בו גם לאורך תקופה של מיליוני שנים.

"כשריסקו את החללים עפו שיירי סלעים וכשהסתכלו על מה שעף ראו אדי מים", אומר בן ישראל בהתייחס לגילוי הראשוני שהוביל למסקנה שאכן יש מים על הירח. המחקר הנוכחי שמגלה את הכמות הגדולה הרבה יותר של מים על פני הירח נובעת מהחתירה לביצוע התכנית האמריקאית להנחתת אדם על המאדים.

"מה שהשתנה הוא שכעת יש תכנית גרנדיוזית אמריקאית להנחית אדם על המאדים וקשה להנחית ישירות במאדים, אלא צריך לעבור בתחנת ביניים על הירח שההקמה שלה תתחיל בתוך כארבע שנים. המושבה בירח תהיה קרש קפיצה אל המאדים".

פרופ' בן ישראל מסביר כי על מנת להגיע לפלנטה אחרת יש צורך להתגבר על כוח המשיכה המקומי. בכדור הארץ המשמעות היא יציאה במהירות של שמונה קילומטר בשניה, מה שיבטיח יציאה מבלי ליפול חזרה על כדור הארץ. לעומת זאת על הירח כוח המשיכה הוא שישית מכדור הארץ ולכן קל יותר להתגבר עליו בדרך אל המאדים.

על מנת לייצר את אותה מקפצה דרושה נוכחות אנושית על הירח למשך תקופה לא מבוטלת ועבור אותם אנשים שיישלחו לירח יש לדאוג למים ומזון. "אם יש די מים נוכל לבנות את המושבה סמוך לקוטב הדרומי, ליד מקורות המים", אומר בן ישראל המסביר כי עיתוי פרסום שני המחקרים האחרונים הוא מקרי אך הדברים משלימים זה את זה: "המחקר של נאס"א בדק את המכתשים שעל הצד החשוך של הירח וגילו שהכמויות גדולות מספיק ושמדובר בקרח שאפשר להפשיר ולשתות. המחקר השני, של שלושה חוקרים, אחד מהם ישראלי, ד"ר עודד אהרונסון שהיה שותף גם לפרויקט 'בראשית', חיפש מנגנונים אחרים. שביטים יכולים לפגוע כאמור גם בצד המואר ואז המולקולות יהפכו ממים רגילים למינרלים שבתהליך כימי מסוים ניתן להפיק את המים". מחקרם של השלושה פיתח מודל המנבא את היכולת להפוך בחזרה את אותן מולקולות שבצידו המואר של הירח למים".

באשר למזון עבור אותם תושבי מושבה על הירח מציין פרופ' בן ישאל כי "יש חקלאות צמחים שניתן לגדל בירח. זו לא בעיה גדולה. יהיה צריך להקים חממה בדשנים שנביא לשם. בנוסף, יש מוצרים חשובים לגוף האדם כמו חלבונים שאינם קיימים מספיק בצמחים, ולכן יש מחקרים שמנסים לייצר בשר סינטטי מאטומים בסיסיים".

על פי התכנית האמריקאית יונחתו בשנת 2024 בני אדם על הירח ואלו יחלו בבנייתה של המושבה, כאשר היעד הוא הגעה למאדים כעשרים שנה לאחר מכן.