רחלי מושקוביץ
רחלי מושקוביץצילום: מרים אלסטר פלאש 90, למגזין פנימה

רחלי מושקוביץ, מנכ"לית תיאטרון וביה"ס לחישה, שחקנית, מחזאית, וכלת פרס שר החינוך לתרבות יהודית בתחום התיאטרון תפתח לראשונה סדנת כתיבה מקוונת לנשים במסגרת מדרשת"י, בית מדרש לתרבות יהודית שיזמו המשרד להשכלה גבוהה ומשלימה והאגף לתרבות יהודית.

"הסדנה מיועדת לנשים באשר הן. לא נדרש ניסיון בכתיבה או ידע. כל מי שרוצה לנסות ולהרגיש איך הכתיבה עובדת על הנפש ואיך היא פותחת מרחבים חדשים מוזמנת", אומרת מושקוביץ.

"פעם סיפרה לי אשה: 'בגיל צעיר הייתי כותבת בלי סוף, ממלאת מחברות. ועכשיו כבר שנים שלא כתבתי משהו, כאילו ממירוץ השגרה המעיין הזה נחסם. אני חייבת לחזור לכתוב'. הבנתי אותה כל כך. זה סוג של חמצן", מוסיפה מושקוביץ.

היא מסבירה את התהליך שחוות המשתתפות. "אני חותרת למקום שבו אישה יכולה לפגוש את עצמה בלי פילטרים, בלי שיפוטיות שהרבה פעמים משביתה את היכולת ליצור ולכתוב. המטרה היא להניח בצד את כל החסמים הפנימיים והחיצוניים ולאפשר למלים לצאת החוצה. לפעמים צריך רק מעט הנחייה, מישהו מבחוץ שיבוא ויפתח את הדלת, וזה מה שהסדנה עושה. אני מאמינה שנשים מאוד חוות מלים. האישה הראשונה בעולם נקראה "חוה", וזה לא סתמי. אנחנו חוות את כל מה שעובר דרכנו וסובב אותנו, והחוויה מזמנת צורך בביטוי. בכל אישה יש עולם מלים עשיר ופנימי מאוד דומיננטי וחי. לפעמים תרגיל מסויים יכול לפתוח דלת ולתת לכל השפע הזה מקום לצאת החוצה".

"הסדנה, המתקיימת ב'זום' היא מאוד אישית, כדי לתת מרחב לכל אחת, גם כדי שהמלים שלה יגיעו לעיניים בוטחות ומקשיבות וגם לקבל משוב אישי. אל כל אלה מצטרפת התחושה של לשבת בקבוצה שהיא מאוד משמעותית בעיני והיא חלק מתהליך הכתיבה והיצירה".

מושקוביץ בעצמה היא כותבת שידיה מלאות בעבודה. טור הסיפור הקצר במגזין פנימה שייך לה והיא כותבת בעיתון בשבע, אותיות לנוער, והוציאה ספר לאור, "שמתי לב" שמו.

"כל דבר יכול להיות השראה. התרחשות קטנה באוטובוס, ידיעה בחדשות, תמונה ישנה, או משפט שהילד זרק בארוחת צהריים. החיים עשירים בחומרי גלם", היא אומרת, "העבודה היא בעיקר להתבונן, ולתת לדברים לעבור דרך הלב. זאת הדרך שלי לכתוב גם על עולמות שלכאורה רחוקים ממני, או על דברים שלא עברתי בעצמי".

כדוגמה היא מביאה סיפור מתוך הספר שלה, "זה סיפור על הורים שמתמודדים עם גידול של ילד מיוחד עם קשיים חריגים. כשהעברתי את זה דרכי, זה בעצם סוג של עבודת שחקן, להתלבש בתוך דמות ולהיכנס למציאות חדשה, ולהיות שם ממש, עד הסוף". בעיניה זה גם כלי לחיים, "עוזר להיות פחות שיפוטי כלפי אחרים, קצת להיכנס לכפכפים או למגפיים שלהם".

אז למי הסדנה מתאימה? "לכל אישה שרוצה לכתוב וליצור עולם במילים. תרגילי הכתיבה מאפשרים קרקע לכל אחת, ללכת למקום בו הלב שלה נמצא. יש נשים שרוצות לעוף עם הדמיון, להמציא דמויות והתרחשויות, ויש כאלה שהכתיבה עבורן היא מרפא לנפש. לפעמים זה מאפשר לפתוח מגירות נסתרות ולחוות תיקון דרך הכתיבה. ויש כאלה שנהנות מהדיוק במילים, מהקסם שיש שבבחירת מטאפורה ציורית. כך או כך, לא נדרש רקע מקדים או ניסיון, אלא בעיקר רצון, סקרנות ולב פתוח ומרגיש".

"יש נשים שמגיעות לסדנה בשלבים שונים. יש מי שבאות כבר כשהן בתוך כתיבת טיוטה לספר, אחרות באות רק כדי שתהיה להן את היכולת לכתוב ו'לפרוק' לעצמן. הצרכים והרצונות שונים. הסדנה אינה קורס מחזאות או עריכת ספרים. היא נותנת המון כלים שיכולים לשמש באותה מידה גם מי שרוצה לכתוב יצירה אומנותית וגם מי שרוצה לכתוב לעצמה. אלה פשוט כלים שפותחים ומפתחים הרבה מאוד יכולות בלי קשר לתוצר שבסוף אנחנו רוצים לראות על המדף או על המחשב".

מושקוביץ מספרת שהיא שומרת היטב תיקיה עם מכתבים מבוגרות סדנת הכתיבה. "זו מתנה וזכות בשבילי, איך הכתיבה היתה תחנת הדלק הקבועה למישהי, עזרה לאחרת לראות את מציאות החיים שלה מזווית חדשה, ולמישהי שלישית לעשות 'פוס' מהג'ינגול בחיים ולהתרכז פעם בשבוע במה שקורה בלב שלה. אני יודעת ובטוחה שמילים שנכתבות הן ריפוי, ושמחה, וכנפיים".

רוצה להצטרף לסדנת הכתיבה של רחלי? הנה כל הפרטים