גן לאומי שומרון העתיקה
גן לאומי שומרון העתיקה צילום: צלמירי

גן לאומי שומרון העתיקה: עיר מלוכה מפוארת
העיר שומרון נבנתה כעיר בירה מתוכננת היטב על ידי מלך עומרי – מלך ממלכת ישראל. לאחר פילוג הממלכה המאוחדת של דוד ושלמה נדדה הבירה של הממלכה הצפונית מספר פעמים, עד שעומרי החליט למסד אותה על ההר שקנה מאדם ששמו שמר ולכן העיר נקרא 'שומרון' לפני כ-3000 שנה. בשנות פריחתה של ממלכת ישראל תחת עומרי ואחאב הגיע העיר תשיא תפארתה וגודלה. על אף כל ההוד והדר ידעה העיר גם רגעי שפל ומצור ונביאי ישראל, ובראשם אליהו ואלישע, ניבאו את גורלה המר ונפילתה לאחר 200 שנות פאר ושגשוג. בתקופה ההלניסטית- רומית נבנתה על חורבותיה עיר שנשאה את השם 'סבסטיה' ועד ימינו נמצא דרישת שלום מהמלך הבנאי הגדול – הורדוס – בשרידיה: תאטרון שמור, עמודי הדקומנוס בדרך העולה אל האתר ומגדלי שמירה. לא סתם שהאתר נקרא גם ‘קיסריה של השומרון’ – בהיותה עיר מרכזית ששמרה על תפארתה לאורך שלטונות מתחלפים.
גן לאומי שומרון העתיקה – סבסטיה נמצא חצי שעה מנתניה ויהיה פתוח בימי רביעי ל-3 עליות מסודרות בליווי צבאי. מוזמנים לגלות את קסם העיר מלכותית!

קרן הסרטבה
קרן הסרטבה צילום: צלמירי

קרן הסרטבה: מבצר נהדר על ראש ההר
בין השומרון לבקעה קיים מבצר קדום על כיפה נישאה הבולטת בשטח. הקרן נמצאת בגובה של 437 מטר מעל פני הים, 650 מטר מעל הבקעה. בזכות הפרשי הגובה, ניתן ליהנות מתצפית מרהיבה אל מרחבי בקעת הירדן והגלעד. לפי מסכת ראש השנה ניתן להבין שבמקום הושאו המשואות בדרך בין ירושלים ובבל, על מנת להודיע ליהודי בבל על ראשי החודשים העבריים. בתקופת החשמונאים הוקם בפסגת ההר מבצר בשם 'אלכסנדריון' - ככל הנראה על שם אלכסנדר ינאי שבנה את המבצר . בסרטבה נמצאה מפעל מים ייחודי, הרי לפי חוקי הפיזיקה אי אפשר להעביר מים אל המבצר בראש ההר. המבצר חלש על דרך ראשית ושלט בכל התנועה לאורך בקעת הירדן מצפון לדרום. הדרך אל הקרן שמורה רק למיטיבי לכת אך ניתן להגיע עם רכב פרטי עד ל'מצפור הסרטבה'. בסביבה יש נווה מדבר של ממש בעיינות פצאל, שרידי בריכת אגירה עצומה מהתקופה ההרודיאנית ולצפרים ואוהבי טבע גם מאגר תרצה וואדי מילחה מומלצים.
למי שרוצה ללכת על בטוח – מרכז סיור ולימוד שומרון מארגן טיולים מודרכים לאזור.

מבצר נטוף - ארטבה
מבצר נטוף - ארטבה צילום: צלמירי

מבצר נטוף - ארטבה: מבצר חשמונאי בארץ צוף
לפני נים אחדות התגלה דבר נדיר – מבצר חשמונאי בהרי גופנא שבדרום-מערב הרי שומרון (במועצה אזורית בנימין). בתל שבולט מעל נחל נטוף נחשפו בעבודות תשתית חומות מרשימות עם סיתות שוליים אופייני לתקופה החשמונאי. האתר אמנם לא נחפר אך מסקר מעל פני הקרקע ובתוך מאגרי המים העצומים ייוחס האתר כן לתקופת החשמונאים. בדרכם לניצחונות על צבא יוון התארגנו והתבצרו החשמונאים באזור שקשה היה לשליטה, במיוחד למי שאינו מכיר היטב את הדרכים ואת המבנה הטופוגרפי של אזור הפקר זה בין ארץ יהודה בדרום וארץ השומרונים בצפון. מבוסס על יתרון זה יוצאים מכאן לקרבות המכריעים שבסוף הובילו לעצמאות יהודית באזור נרחב שהחזיק מעמד מעל 70 שנה עד לכיבוש בידי צבא רומא. לצד בורות לאגירת מי גשמים נמצאים בנחל הסמוך סדרה של מעיינות שופעי מים ומשם שם הנחל ושם המבצר 'נטוף'. למבקרים במקום לא נותרו שרידים רבים שניתן לראות אך האזור והתל בהחלט שווים ביקור. ביקור באתר דורש תיאום ביטחוני.

תל ארומה
תל ארומה צילום: צלמירי

תל ארומה: מבצר קרוב לשמים
גם אם לא שמעתם על מבצר ושמו 'ארומה' – זהו בהחלט אתר מרשים עם דרישת שלום עצומה מהחשמונאים! על גבי פסגה נישאת בלב השומרון, ממש מול היישוב איתמר, מתחבא לנו סודו האדיר של המבצר: מערכת אגירת מים שהיה יכול להכיל כ-15.000 מ"ק מים. מה שבטוח שגם בימי צור היה אפשר לשתות מים לרוויה ימים רבים מאד! מי שבנה והעצים את המבצר היה כנראה אלכסנדר ינאי לקראת סוף התקופה החשמונאית כדי להגן על הגבול הצפוני של יהודה של אותם ימים. אך גם לפני שהחשמונאים שמו עין על המקום האסטרטגי הזה בנו ביצורים בימי הכנענים ולאחר מכן הוזכר שאבימלך, בנו של גדעון השופט, ישב בארומה. כשעומדים אל מול המסדרונות התלולים של התל עליו היו ביצורים ניתן להבין את המשפט בפי המרגלים שחזרו לתור את הארץ 'ערים גדולות ובצורות בשמים'. ניתן להתרשם מתל ארומה מבוסתן שלמה שנמצא על רכס איתמר. הגעה לאתר דורש תיאום ביטחוני.

הר גריזים
הר גריזים צילום: צלמירי

הר גריזים: 2800 שנות מסורת שומרונית
היכן הר הקודש? תלוי את מי שואלים.. אם תשאלו זאת בשכונת המגורים על הר גריזים יגידו לכם בצורה חד משמעית – ' הר גריזים'. ידוע לנו שכבר בתורה מופיע אזכור השם 'הר גריזים' בהקשר של מעמד מיוחד ומרגש במיוחד, מעמד הברכה והקללה. משה ואחריו יהושע בן-נון צוו לתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל. בכל זאת לא נבנה מקדש בהר גריזים אלא על מה שקונה כ'הר המוריה' בירושלים. לאחר חורבן ושיבת ציון מתחיל בניית בית מקדש שני בירושלים על המקום שנקרא גם 'הר הבית'. וכאן מתחיל הפילוג בין השומרונים, שרואים בעצמם צאצאי ממלכת ישראל שלעולם לא עזבו את הארץ, והיהודים שחזרו מגלות בבל. יהודי שיבת ציון מאד רצו לשמור על קדושה והבדלות מעמי הארץ שחלקם הוגלו לכאן במקומם מהמזרח ולכן לא נתנו לשומרונים לקחת חלק בבניית בית המקדש השני בירושלים. בעקבות נישואין בין כהן מירושלים ובת משפחה של סנבלט החורוני הוקם מקדש גם על הר גריזים. מסורות העדה השומרונית דומות בהמון מובנים למסורת היהודית הקלאסית, כמו שלושת הרגלים אך יש גם הבדלים. השכונה ידידותית ושווה ביקור כמו כן הגן הלאומי על פסגת הר גריזים.

מרפסת נוף בין עלי זהב ופדואל
מרפסת נוף בין עלי זהב ופדואל צילום: צלמירי

בין עלי זהב ופדואל: מבצרים ומרפסת נוף
לא רק החשמונאים בנו מבצרים כדי לשמור על גבולות ולהתגונן מפני מורדים ומתנגדים – גם הביזנטים! במערב שומרון, על צומת דרכים חשובה ומרכזית הקימו מערך של 4 מבצרים עצומים שחולשים על 'שער השומרון'. כל מי שבא ממערב נמצא תחת שליטתם. אך במבצר לא רק עסקו בלחימה והגנה. גם בימי שלום לא נותר להם הרבה זמן פנוי. על סדר היום היה עבודה במספר ענפים של חקלאות וכך עד היום הגורן, בית הבד ובגת עדים למפעל חקלאי משגשג. בעצם סוג של היאחזות נח"ל כפי שמכירים משנות ה-70 במאה ה-20. בין 4 המבצרים יש 2 שהשתמרו יפה וגם פתוחים ונגישים לקהל: דיר סמען בתוך תחומי היישוב לשם (עלי זהב) ודיר קלע בקצה המערבי של היישוב פדואל. מתחת המבצר דיר קלע נמצא מערת התבודדות של נזירי המקום ובתוכו מעיין עונתי. מעל המבצר ישנה מרפסת עם נוף מרשים שממנה רואים ביום בהיר את כל מישור החוף מאשקלון ועד חדרה!

תחנת הרכבת מסעודיה (סבסטיה)
תחנת הרכבת מסעודיה (סבסטיה) צילום: צלמירי

תחנת הרכבת מסעודיה (סבסטיה): תחנת השמחה ואורות חנוכה
מה הקשר בין חג החנוכה ותחנת רכבת בלב השומרון? לקראת סיום שליטת האימפריה התורכית על ארץ ישראל הממשל העות'מני יוצא במבצע שאפתני למדי – סלילת מסילת רכבת עד לחיג'אז – ערב הסעודי של ימינו. בתוך אותה תוכנית נסללת גם מסילה בין עפולה לשכם ושם התחנה שנמצאת בסמוך לכפר סבסטיה – תחנת מסעודיה, שפירושו: תחנת השמחה. עוברות השנים והרכבת כבר יצא בכלל שימוש מעל 50 שנה. מלחמת ששת הימים הביא לידינו אזורים נרחבים שהיו בשליטה ירנית במשך כמעט 20 שנה ובתוכם – השומרון. קבוצה נלהבת, מורכבת מאנשי 'גוש אמונים' ו'גרעין אלון מורה', מחפשת להקים על הקרקע יישוב ראשון בסמוך לעיר קבורתו של יוסף הצדיק - שכם. פעמים רבות הם מנסים את מזלם, אך פונו תוך זמן קצר ממקומם. עד שמגיע חג חנוכה תשל"ו (1975). כמו אורות קטנים מגיעים אלפים לתחנת הרכבת הנטושה, מקימים אוהלים ומסרבים להתפנות מהמקום עד לחתימת הסכם. לפי ההסכם משפחות יעברו לגור במחנה הצבאי 'קדום' שלימים יהפוך ליישוב קהילתי פורח בשם קדומים. תחנת הרכבת נמצאת בסמוך לדרך עתיקה עליו נמצא היום את 'כביש 60' שפונה משכם צפונה אל עבר עמק דותן ועמק יזרעאל.

הר כביר
הר כביר צילום: צלמירי


הר כביר: נוף מרהיב מ'ראש הררי קדם'
'יפה כתרצה..' זו אחד התיאורים המופלאים של אישה יפת תואר בספר 'שיר השירים'. ואכן תרצה יפה עד מאד! מי שמגיע לפסגה או לאחת התצפיות ברכס כביר ומביט צפונה אל עבר העמק שמשתרע לרגל ההר הכביר הזה נפעם. עמק פורה ובתוכו עובר נחל איתן שזורם מעיינות בידאן, השופעים כאילו מחריזים שיש גן עדן עלי אדמות, אל עבר בקעת הירדן במזרח. בין רכסים טרשיים ומדרונות תלולים – עמק תרצה תמיד הייתה בחירה מעודפת לעבור ממזרח למערב דרך העיר שכם מבלי לטפס על הרי לב השומרון שמגיעים לגובה של בין 800 ל- 940 מ'. לכן עוברת בעמק תרצה דרך עתיקה מאד שנקראת 'דרך מבוא השמש'. סביר להניח שבאותה דרך הגיע אברהם אבינו לאלון מורה - לשכם. וגם עם ישראל אחרי כניסתם לארץ עברו בדרך זו כדי להגיע למעמד הברכה והקללה – בשכם. על רכס כביר ישנן מספר תצפיות מטופחות ונגישות לכל מטייל. הפינה המרשימה ביותר היא בשיא הגובה של הרכס לצד מקאם בשם שיח' בלאל.