
מחקרים מעידים כי הגורם העיקרי לצבירת עושר בעולם הינו מהעברות ירושה מהדור הקודם לדור הנוכחי. למרות שרבים מהכלכלנים סבורים שרוב בני האדם חוסכים וצוברים עושר בפרק זמן מסוים של חייהם במטרה להשתמש בחסכון זה בחלק אחר של חייהם - העובדות מראות שחלק מן הנכסים שנצברו אינו מבוזבז ושרבים מותירים ירושות, לעיתים נכבדות ביותר, לצאצאיהם.
במחקרים הועלו מספר מניעים של אנשים להוריש נכסים לילדיהם: הראשון הוא שאנשים אוהבים את צאצאיהם ורוצים לדאוג לרווחתם ולכן הם מותירים לצאצאים מספיק כסף ונכסים שיאפשרו להם לשמור על רמת חיים גבוה גם לאחר שההורים מסיימים את חייהם.
הרציונל השני הוא שההורים רוצים להשפיע על התנהגות ילדיהם, בבחינת "תהייה ילד טוב תקבל, לא תהייה ילד טוב לא תקבל".
לפי רציונל שלישי אנשים מתכוונים להשתמש במהלך חייהם בכל הרכוש שצברו, אולם אינם יודעים מראש מתי יסיימו את חייהם, כך שנותר רכוש המגיע ליורשים. הרציונל האחרון להורשה הוא שאנשים צוברים נכסים והון במטרה להתעשר ולא דווקא במטרה להשתמש ברכוש לתצרוכת או למטרות הורשה.
הלכה למעשה שההסבר להורשה הינו שילוב של כלל המרכיבים הללו וייתכן שימצאו טיעונים והסברים נוספים יותר ספציפיים, אולם אין כל ספק שקבלת הירושה משנה את הסטטוס הכלכלי של היורשים, שמקבלים לעיתים נכסים בהיקף הגדול מזה שיכלו להשתכר בכוחות עצמם במשך כל חייהם. מלחמות ירושה גורמות לפילוג ולעיתים אף לעוינות קשה בקרב אחים, אחיות ובני משפחה.
בנוסף לכך, ישנם מקרים שבהם בני משפחה או עובדים ומטפלים מתכננים מראש תסריט שבו יסייעו לבני משפחתם או למטופליהם בפרק האחרון של חייהם, יצרו תלות של המטופלים בהם, ובכך יזכו לקבל נתח גדול בירושה שיפצה אותם עשרות מונים על השקעת הזמן והאנרגיה שביצעו בסיוע לזקנים.
אין ספק שנסיבות אלו מעודדות ניצול של הזקנים ויוצרות מצבים שבהם ההון הרב אינו מועבר בסופו של דבר על פי רצון חלק מהמורישים חסרי הישע. במצבים כאלו החוק אמור לתת הגנה, ואולם חוק הירושה שחוקק ב- 1965 אינו מונע מניפולציות הנעשות כיום באמצעות כתיבת צוואה במשרד עורכי דין והפקדתה אצל רשם הירושות כך שתהווה את המסמך הקובע לחלוקת הירושה.
מלחמות ירושה הנוצרות עקב חילוקי דעות בין היורשים מגיעות במקרים לא מעטים לבתי המשפט בהם מתחוללים מאבקים הרוויים ברגשות של טינה וכעס ומובילים לנתק מוחלט בין בני משפחה. כדי לתקן את המצב יש צורך לשנות את חוק הירושה, השינוי הוא פשוט: במקום לאפשר רישום של צוואה במשרד עורכי דין, ראוי שכל אדם המתכוון לכתוב צוואה או לשנותה יפנה לבית המשפט, יהיה מחויב להודיע לקרוביו הזכאים על פי חוק לרשת כי מתקיים הליך משפטי בו תופקד צוואה, ורק אז לקיים את ההליך ולקבל החלטה בבית המשפט.
הליך מסוג זה יפחית את הלחץ שמפעילים אנשם בסתר על זקנים חסרי ישע, ימנע מאבקים משפטיים קשים ויחסוך מהיורשים תשלום מצטבר של סכומי עתק לעורכי דין לאחר מות המורישים
הכותב הוא פרופ' לכלכלה ונשיא האקדמית גליל מערבי