מאה אחוז פרי

פירות הם חלק מכל ארוחה משפחתית או ארוחת ביניים בתפריט של אדם ממוצע, אבל אצל רובנו הם תופסים מקום של קינוח צבעוני ומתוק או משהו להשקיט בו את תחושת הרעב בין הארוחות. מתברר שיש מי שגידולי הטבע הטריים הם המרכיב העיקרי, שלא לומר הבלעדי, בתפריט היומיומי שלהם. הכירו את הפירותנים – אנשים שהחליטו להימנע מאכילת כל דבר שאינו פרי המוגש בצורה שבה גדל, ישר מהעץ, בלי תיבול ובלי להוסיף שמן. המחמירים שבהם לא אכלו כבר שנים ארוחה מבושלת ולחם, ויש מי שאפילו משתדלים להפחית בשתיית מי ברז.

ענת רשף־גלעד, תושבת הוד השרון, היא פירותנית כבר שש שנים. עד לפני כמה חודשים עוד הייתה אוכלת ארוחה מבושלת בשבת עם משפחתה, אבל כבר ארבעה חודשים שגם על זה היא מוותרת. למעשה, אפילו בסכין ומזלג היא לא נגעה זמן רב. ענת אוכלת פירות טריים בלבד בצורה שבה נקטפו, בלי שום התערבות, עיבוד או שינוי. "בתחילת ספר בראשית כתוב 'ויאמר אלוקים הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זורע זרע לכם יהיה לאוכלה'. כבר אז אפשר לראות שלבני האדם אין באמת את היכולת לאכול שום דבר שהוא לא פרי, אם אין להם איך לעבד אותו בעזרת מכשירים כמו תנור, כיריים, מזלג וסכין. מה שאנחנו צריכים לאכול זה מה שאפשר להשתמש בו בלי עיבוד כלשהו. לדוגמה, אורז זה לא מאכל לבני אדם. העובדה היא שכדי לאכול אותו צריך לבשל, לנקות, להוסיף דברים, לעבד, לתבל. גם במערכת העיכול האורז נמצא שעתיים עד שהוא מתעכל, וסטייק בשר - תשע שעות. אלו דברים שלא מתאימים לנו. פירות מתעכלים בגוף תוך רבע שעה, זה דבר שמותאם לגוף שלנו. כשאוכלים פירות בתוספת למאכלים אחרים שנכנסים לגוף, הם מעלים את רמת הסוכר בדם. אבל כשאוכלים רק פירות, הסוכר שיש בהם הוא טוב לגוף ומתעכל בצורה הכי בריאה".

לרופאה לא היה הסבר

האם אפשר לשבוע מארוחה שמורכבת אך ורק מפירות? ענת מספרת שאחרי שמתרגלים לרעיון, אי אפשר לדמיין משהו אחר. "צריך לאכול בכמויות גדולות, אבל זה משביע. בוקר אצלי יכול להיפתח בשש קלמנטינות, שבע בננות, קילו תותים, קילו עגבניות שרי, שאגב זה פרי לפי הבוטניקה ולא ירק. זהו, אחר כך אי אפשר לאכול יותר שום דבר. זה מדהים. ואני אוכלת המון, סדר היום התזונתי שלי מתחיל בין 11 ל־12, והארוחה האחרונה שלי היא לכל המאוחר בארבע אחר הצהריים. בשעות האלה אני אפילו לא שותה מים, כי הם מצויים בשפע בפירות. מים אני שותה כשאני צמאה אחרי שעות האכילה. אני קוראת לזה 'הארכת צום הלילה'. מערכת העיכול שלנו מפסיקה לפעול בסביבות השקיעה, ואז זה לא טוב להעמיס עליה".

בחצר ביתה של ענת יש עצי פרי רבים: ליצ'י, מנגו, גרגר פנאמה, אנונה, פפאיה ועוד רבים. אבל בשנים האחרונות היא מפעילה יחד עם חברתה את קבוצת הרכישה 'הענתיות' להזמנת פירות שמגדלים חקלאים ברחבי הארץ, ממגוון עשיר וייחודי. ההזמנות נעשות דרך קבוצת הרכישה והפירות מגיעים לבית הלקוח.

ענת החלה קודם כול כטבעונית, אבל עם הזמן הלכה ודייקה את התזונה עד שהפכה לפירותנית במאה אחוזים. לדבריה מדובר לא רק באורח חיים נכון יותר מבחינה מחשבתית או רוחנית, אלא גם בעל סגולות רפואיות רבות.

"בזכות השיטה הזאת החלמתי משתי מחלות שמוגדרות כחסרות יכולת ריפוי", היא מספרת, "תת־פעילות של בלוטת התריס וקרישיות יתר של הדם. כל הרופאים לא נותנים אפשרות של החלמה, אלא חיים לצד כדורים והשגחה רפואית. תת־הפעילות של הבלוטה הביאה לכך שמגיל 24 הייתי בטיפול תרופתי. כשהתחלתי לפני ארבע שנים עם השיטה הפירותנית, התחלתי לישון טוב יותר בלילה. לאט לאט הארכתי את צום הלילה, משבע בערב הקדמתי לארבע אחר הצהריים. התמדתי עם השיטה ובלוטת התריס חזרה לפעילות. גם מקרישיות יתר של הדם החלמתי. הרופאה שלי אמרה שהיא לא מכירה שום תיעוד כזה בספרות הרפואית. וזה לא רק זה, כל יום עוד משהו מתרפא בגוף. כשהוא צורך רק מה שטוב לו, הוא מבריא. בגיל 46 התחילה אצלי ירידה בראייה, לא משהו חריג בגיל הזה. בימים הללו העליתי עוד שלב בפירותנות. אחרי חודש וחצי התחילו לצאת לי הפרשות מהעיניים ואחר כך פשוט חזרתי לראות כמו שראיתי לפני כן. בלי משקפיים, בלי התערבות חיצונית".

ענת מעידה שכל הזמן יש אצלה עוד משהו קטן שמתרפא בגוף, "כל מיני החלמות קטנות שקרו לי. ברגע שאתה נותן לגוף לפעול, הוא מתקן את עצמו ומרפא. אין דבר כזה באמת מחלות שבהן הגוף תוקף את עצמו, זו תוצאה של אוכל לא מתאים לו שאנחנו מכניסים. כשהפסקתי להכניס לגוף שלי דברים כאלה באופן יומיומי, הגוף התחיל להתרפא. היום לא מתחשק לי בכלל לאכול דברים שהייתי אוכלת פעם. אני מסוגלת להכין ארוחה למשפחה ולא לרצות לאכול מזה שום דבר. פשוט לא יכולה לחשוב על זה, וכשנכנסים לשינוי הזה ועושים אותו זה מדהים".

"חיפשתי פתרון לפצעי בגרות"

קהילת הפירותנים בישראל מונה כמה מאות חברים, ברמות משתנות של אדיקות בשיטה. אחד מהם הוא עדי יער, שהחל בשיטה הייחודית בהיותו בן 17. היום הוא אבא לבת, שגם אותה הוא מגדל בדיוק באותה השיטה. עדי, יש לציין, הוא אדם שנזקק ליכולות אנרגטיות גבוהות במסגרת עיסוקיו כספורטאי ועבודתו בהובלות, אך לדבריו השיטה דווקא מחזקת את יכולותיו הפיזית.

"הייתי עושה המון ספורט וכל הזמן רציתי לשפר את הביצועים שלי", מספר עדי, "לצד פיתוח התחביב הזה היו לי פצעי בגרות מאוד חריפים. הם לא הגיבו לשום טיפול ולאף הליך שניסיתי כדי לרפא אותם. ככה התחלתי לחקור כל מיני שיטות ריפוי, תזונה ובריאות והגעתי לעולם הפירותנות. יש אנשים שזה בא להם כי הם מחפשים את העניין האקולוגי, הסביבתי, הרומנטי, זכויות בעלי חיים. אצלי זה ממש לא היה העניין. רציתי לדעת מה הכי נכון לעשות ואיך הכי בריא לי לקדם את חיי, וכך הפכתי לפירותן מגיל מאוד צעיר".

גם עדי, כמו ענת, כבר ממש לא מרגיש שחסר לו מרכיב כלשהו בארוחה. "אני אוכל שלוש ארוחות ביום, שבכל אחת מהן יש הרבה פירות טריים. פעם או פעמיים בשבוע אני אוכל ארוחה מבושלת שגם היא מבוססת על אוכל פירותני, כמו תירס טבעי וכדומה".

עדי יודע כי השיטה טומנת בחובה גם סיכונים, ולכן מדגיש כי יש לעשות זאת באופן מחושב. "יש כמה כללים לשיטה הפירותנית. הראשונה היא שאוכלים כמות מספקת, שלא רעבים ושלא נמצאים בחוסר, ומעבר לכך - שאוכלים את כל מה שהגוף צריך דרך הפירות. יש כל מיני מדדים לבחון שיש מספיק חלבונים, פחמימה, סוכרים. אם משלבים פירות שנותנים את כל אלה, אפשר להגיע לכל מה שיש בארוחה שהיא לא פירותנית, ומעבר לכך – לזכות בכל אבות המזון אבל בצורה טבעית ובריאה יותר".

בתו של עדי, סול, היום בת שש, גדלה גם היא בין ארוחות הפרי. "זה מה שהיא מכירה", הוא אומר, "אני לא מנסה להרחיק אותה מדברים אחרים, היא גם לא ביקשה אף פעם חטיף או משהו שהוא לא בתפריט שלנו בבית. כשחיים לתוך זה ולא עושים מזה עניין, אין אף פעם פיתוי למשהו אחר. כשהתחלתי את התהליך זה היה לי חדש. עם הזמן, כשנמצאים מספיק עמוק בפנים, משחררים משהו בראש. היום אני יכול לשבת עם אנשים שאוכלים ארוחה בשרית או דברים אחרים, וזה בכלל לא עובר לי בראש".

עדי מספר כי חייו כמי שעובד בעבודה פיזית טובים יותר לצד התפריט הקפדני. "זה לא רק שהכול ממשיך כרגיל. אני מרגיש שהכושר שלי טוב בהרבה משל אנשים אחרים במקצוע הזה. זה מה שהכי נכון לגוף שלנו".

"פירותנות – לזמן מוגבל בלבד"

אחי צידון עוסק גם הוא בריפוי טבעי ללא תרופות ומלווה אנשים רבים בהליך שינוי התזונה. גם הוא ממליץ על אכילה פירותנית, אבל לתקופה מוגבלת בלבד. "דיאטת פירות זה דבר שנכון לעשות תקופה מוגבלת של בין יום לחודש לצורך ניקוי הגוף. אני יכול לספר על אנשים עם מחלות כבד או בעיות רפואיות שונות, שעשו את זה כהליך של ניקוי או כדי להוריד עומס מהכליות ולמשך ימים ספורים ובהתאם לייעוץ של גורם מלווה. אבל לאורח חיים ממושך זה דבר מסוכן ולא בריא בכלל".

צידון מעודד גם הוא אורח חיים טבעוני, מופחת במזון מבושל, אבל מחושב יותר מהתבססות על פרי בלבד. לדבריו, פירות הם מזון ראשוני של האדם, הכי חשוב לאדם והכי מתאים מבחינת קלות העיכול ומבחינת יכולת הגוף לספוג ממנו את מה שיש, אבל כמזון בלעדי הפירות לא מספקים את כל מה שהאדם צריך. "כלל ראשון אצלי בתזונה נכונה זה לפני הכול לצרוך מזון אורגני. אוכל שגדל ללא שימוש בכימיקלים, ללא דשן כימי, שזה הרעל הכי מסוכן לבני אדם, וללא שימוש בחומרי הדברה שמגיעים או דרך מי ההשקיה או דרך ריסוס. אלה דברים שפוגעים בפרי ובבריאות של מי שאוכל אותו. אז זה מחוץ לתחום".

כאמור, צידון טוען כי פירות לבדם אינם מספקים את כל צורכי התזונה של הגוף. "גם מי שאוכל כמות גדולה של פירות לא יקבל את כל מה שהוא צריך. אני ממליץ על תוספת חיונית כמו שומשום, ירקות, זרעים וטחינה כדי להשלים את כל מה שאין בפירות. שילוב של פירות ואגוזים יכול להיות מושלם, אבל בעידן המודרני שבו אנחנו לא חיים רק בטבע, צריך להשתמש הרבה בירקות. כרוב, פטרוזיליה, קולרבי, גזר - אלה דברים שחיוניים מאוד לאדם. דיאטה שבנויה רק על פירות לאורך זמן יכולה לגרום לחסר וחשוב לדעת זאת". עם זאת, גם צידון מציע להימנע מבישול של הצומח. "חימום תמיד פוגע במזון, באיכות ובבריאות שלו. הבישול פוגע בפרי. לכן שיטת החימום הטובה ביותר היא אידוי, שבו הירק מאבד הכי פחות מהערכים התזונתיים שלו".

למרות סיפוריהם מעוררי ההשראה של הפירותנים, קשה למצוא לשיטה סימוכין בקרב גורמי מדע ורפואה מוסמכים. חגית לב, דיאטנית קלינית בקופת חולים מאוחדת, אומרת כי השיטה עלולה להיות לא בריאה ואפילו הרסנית. "לאכול רק פירות או כמעט רק פירות זו תזונה לא מאוזנת ולא בריאה לגוף. פירות זה דבר טוב ובריא, אבל צריך לדעת לשלב אותם בתפריט באופן מאוזן. אפשר להחליף ארוחה אחת מדי פעם במשקה פירות או בסלט פירות, אבל לא כתזונה עיקרית ובטח שלא כאורח חיים. רכיבים תזונתיים רבים שהגוף שלנו צריך לקבל אינם מצויים רק בפירות ובירקות. אכילה של ירקות ופירות בלבד עלולה להביא למחסור בחלבונים ובחומצות שומן וכן בוויטמינים רבים כמו ויטמין B, B12 שנמצא בעיקר בבשר, עוף, דגים ומוצרי חלב. לא ניתן יהיה לספק לגוף חלבונים, פחמימות ושומנים בכמות הרצויה. תפריט שמורכב מפירות בלבד יביא לחסרים תזונתיים קשים. גם מי שצורך פירות בכמות גדולה כשייק פרי או מיץ, מומלץ לשלב במשקה חלב או יוגורט וחמאת בוטנים או טחינה או זרעי צ'יה, על מנת להעלות את הערך התזונתי של המנה. עודף פירות ייצור בגוף בעיקר עודף סוכרים, מה שעלול להעלות את רמת השומנים בדם - טריגליצרידים. בכלל עדיף לאכול פרי בשלמותו ולא בצורת שייק, מהסיבה שכך אנחנו מרוויחים את הסיבים של הפרי או הירק, אשר תורמים לתחושת שובע. שייק או מיץ פירות מכיל כמות סוכר גדולה ואינו תורם לתחושת שובע לאורך זמן".

לב מודה כי בפירות וירקות יש מרכיבים חשובים כמו סיבים תזונתיים, שתורמים לתחושת שובע וחשובים מאוד למניעת מחלות לב וסוכרת ולמניעה וטיפול בעצירות, "אבל הם צריכים להשתלב כחלק מתפריט מאוזן המכיל את כל אבות המזון. אני תמיד ממליצה על עיקרון 'שלוש בצלחת'. בכל ארוחה יש בצלחת שלושה מרכיבים: ירקות, פחמימות וחלבונים ומעט שומן טוב. חשוב לגוון בצבעי הירקות והפירות כי כל צבע תורם נוגדי חמצון שונים לגוף. בין הארוחות אני ממליצה על מנות ביניים שמשלבות פרי וירק, מטבלי גבינה או טחינה, אגוזים ושקדים. כך שומרים על תפריט מאוזן, מורכב מכל אבות המזון, שנותן לגוף את כל מה שהוא צריך בלי ליצור חוסרים או תופעות לא בריאות".

במקום גבינה צהובה – קערת פירות

יש פירותנים שלא מסתפקים בהכנת התפריט הייחודי לארוחות שלהם עצמם, אלא טורחים לצרף אנשים נוספים ועושים נפשות למעגל הפירותנות.

הדסה אדלר, תושבת עלי, מחזיקה את קבוצת הפייסבוק והאינסטגרם 'הדסה אדלר - בריאות טבעית לנשים ולאימהות' ודוגלת בשיטה הפירותנית. אבל בניגוד לקודמיה היא לא ממהרת ללכת על כל הקופה, אלא מציעה מסלולים מאוזנים יותר לתפריט שמבוסס על הצומח והטרי. "מדי פעם אני משלבת אוכל מבושל, אבל נקי וטבעי", היא אומרת. "בשבתות יש אצלנו ארוחות מבושלות, אבל טבעוניות. התזונה שלי היא כמו מה שאכל האדם הראשון בגן העדן. דמיין קערה של תותים ואוכמניות – ככה נפתח היום שלי. ארוחת בוקר של פירות, והרבה. או פירות שלמים כמו כמה קלמנטינות, או קערה של פירות חתוכים, וזה בריא. יש המון סוכר בפירות, אבל בניגוד לסוכר לבן או סוכר שיש במאפים, הוא הנכון לאדם. כשאוכלים את זה על קיבה ריקה הגוף סופג את זה בצורה מושלמת וזה לא גורם לעלייה בסוכר בדם. הגוף שלנו זקוק לסוכרים ולפחמימות, אבל לסוכרים הנכונים לאדם.

"כשאנחנו אוכלים בשר הוא צריך לעבור בישול, הכנה. אבל אדם לא צריך להיות טורף. בני אדם שייכים למשפחת היונקים, בשר לא באמת מתאים לנו והוא לא טוב לגוף שלנו. תזונה שמבוססת על פירות היא בריאה והיא מתאימה לצורך של גוף האדם. מזון פירותני מעשיר את הגוף בכל הרכיבים שלו וגם מנקה אותו ומרפא אותו. מלון למשל זה פרי שמתפקד ממש כמו מכונת ניקיון של הגוף".

אדלר לא הסתפקה בלחולל את השינוי רק אצלה, והנחילה אותו למשפחתה. כיום היא מלווה קבוצות וסדנאות ומדריכה את המשתתפים בהן במסלול הצטרפותם לפירותנים. "בעלי שילה היה יוצא פעם מהבית עם חמש פרוסות לחם עם גבינה צהובה. היום הוא יוצא עם קערת פירות. גם הילדים חלקם בתוך העסק. בעלי הפך לטבעוני והשינוי מאוד חזק אצלנו. אני מרגישה הרבה יותר טוב. את ההבדל אני רואה בארוחות המבושלות שאנחנו אוכלים בשבת, שאחריהן ביום ראשון אני באמת לא מרגישה טוב. בעבר הסבל היה ממושך יותר, ועם המעבר לתזונה המבוססת על פירות הוא לא קיים".

אדלר מבינה שלא כולם בנויים לתפריט הקשוח, ולכן היא מציעה גם פירותנות או טבעונות חלקית. "לרוב האוכלוסייה יהיה קשה ליישם את התזונה הזאת, אבל גם באופן חלקי אפשר לשפר את הבריאות ואת פעילות הגוף של האדם. עשר שנים אני פירותנית ואני מלווה אנשים בתהליך שינוי לתזונה טבעית ונקייה שיוצרת אפשרות לריפוי ושינוי בגוף. יש אנשים שנכנסים לזה במאה אחוז, אבל גם מי שלא מעוניין או לא מסוגל לעשות שינוי כל כך מהפכני – אפשר לקחת רעיונות מתוך התיאוריה הזאת וליישם אותם".

אחת לכמה זמן פותחת אדלר קבוצה של ליווי בשינוי תזונתי. אנשים שהצטרפו, התגברו על הקושי ועשו את השינוי מספרים לה על תוצאות מרשימות. "אנשים שעוברים לתזונה טבעית נקייה חווים החלמה וריפוי ממחלות שהגורם להן הוא תזונה מערבית, כמו סוכרת, לחץ דם, השמנה ועוד. הייתה אישה שהגיעה אליי עם שלבקת חוגרת. היא סבלה מאוד מכאבים, לפי הגדרתה היא הרגישה שמשאית דרסה אותה. היא הייתה עם מדדי דלקת גבוהים, ולאחר שלושה חודשים של מעבר לתזונה טבעית נקייה, גם מבושלת טבעונית, בלי מזון מעובד - הכאבים והסבל שחוותה חלפו כלא היו. על הדרך היא השילה 12 קילוגרם ממשקלה. היא מרגישה נהדר ומלאת שמחה כל יום על השינוי המתגמל הזה. גם אנשים שנכנסים לזה באופן חלקי לומדים עם הזמן לאכול פירות כארוחה שלמה".

אדלר מסבירה את ההבדל בין תחושות האנרגיה שמעניקים סוגי המזון השונים: "מזון זה משהו שצריך לתת לנו אנרגיה. בואו נחשוב למה אחרי ארוחה מלאה ודשנה אנחנו מרגישים עייפים? כי הגוף מתעל את כל האנרגיות למרכז הגוף. לבטן. אנחנו מעמיסים על מערכת העיכול, וזה לא אמור להיות ככה. אחרי ארוחה של פירות מרגישים יותר אנרגטיים, לא עייפים. גם ארוחה שלמה מבושלת יכולה להיות מבוססת על פירות, קינואה ובטטה לצד סלט עלים גדול. יש המון שפע בעולם הזה".

ימי הקורונה והישיבה המרובה בבתים הביאו רבים להתעניין בשיטה שמציעה אדלר. "אנשים מעוניינים בשינוי הזה עכשיו. הם שוקעים בבית, מחפשים איך להרגיש בכל זאת רעננים. אין פה שום דבר שהמצאתי, זו תורה שנשכחה. הרמב"ם כתב על זה בהלכות דעות ואני חושבת שאפשר ליישם את זה".