ישיבה במשרד החל"פ גוש עציון
ישיבה במשרד החל"פ גוש עציוןללא קרדיט צילום

מגפת הקורונה שמשתוללת ברחבי העולם וגם בישראל פגעה בתעשיות שלמות. מדי יום אנו שומעים על עסקים שקרסו, חברות ענק שפשטו רגל ומאות אלפי עובדים בחל"ת שלא בטוחים שמקום העבודה שלהם יישמר עם חלוף המגפה.

אהרוני נויבואר, מנכ"ל החברה לפיתוח גוש עציון, מאפשר לנו להציץ לעולמו של מנכ"ל בתקופת משבר: "מנכ"ל של חברת בנייה קם כל בוקר ועסוק במסירה של פרויקטים ועמידה בלוחות הזמנים שהוא מחויב אליהם. יש מנכ"ל של חברת תחבורה שנלחם כל בוקר בשינויים היומיומיים של הנחיות משרד הבריאות והממשלה, יש מנכ"לי קניון או אזורי תעשייה שמתמודדים יום יום עם קושי של שוכרים לעמוד בתשלומים, ויש מנהלי מוסך שמתמודדים עם ניהול מערכת כשעובדים רבים בחל"ת. כמנכ"ל של החברה לפיתוח, אני קם כל בוקר ומתמודד עם הכול יחד. 502 עובדים, 403 מהם בחל"ת וצריך לנהל תחבורה, נדל"ן, עסקים ומוסך גדול - תחומים שנפגעו אנושות בקורונה".

איך עושים את זה? איך יש כוח לקום כל בוקר ולהתמודד עם כל זה?

"אתגר גדול. עם תחילת המשבר, בהובלה של מחלקת האסטרטגיה בחברה, כינסנו את כל מנהלי המחלקות בחברה ובניתוח של כל התסריטים האפשריים בכל תחום ותחום בנינו תוכניות מגירה. חילקתי את ההתמודדות עם המשבר לשתי רמות: פנים־ארגונית וחוץ־ארגונית.

"בראש ובראשונה רצינו להסתכל על העובדים פנימה, ולהיות בטוח שכל העובדים יודעים שהם חלק ממשפחה ולמשפחה אנחנו תמיד דואגים. אלו שיצאו לחל"ת – דיברנו איתם וסיפרנו להם לאן אנחנו הולכים כדי שחלילה לא יחשבו שהחברה זורקת אותם. אנחנו עושים זאת היום כדי שתהיה להם פרנסה ביום שאחרי. אחרי שלב ייצוב העובדים, נקטנו בפעולות פנים־ארגוניות ליעילות ולחיסכון כמו הקפאת ביטוחים ומיקסום הכוחות החיוניים לעבודה. כמנכ"ל זה היה מעורר השראה ומדהים לראות כיצד כולם נכנסו מתחת לאלונקה כדי שהחברה תחזיק מעמד. זה לא מובן מאליו".

"בשלב השני פעלנו במישור החוץ־ארגוני, הוא ממשיך להסביר. "היינו בקשר עם השוכרים והשותפים שלנו באזורי המסחר והתעשייה, הרגענו אותם ואמרנו להם שאנחנו עדיין פה ונותנים שירות גם בשעת משבר. ועל אף הקושי של כולם, אנחנו תמיד מסתכלים קדימה ומתכוננים ליום שאחרי".

מה זה אומר להיות מוכנים ליום שאחרי?

"חקרנו את התנודות בשוק וניתחנו את התהליכים שקורים בשווקים שבהם אנחנו פועלים ואף מחוצה להם והתחלנו לחפש הזדמנויות. משבר תמיד מביא איתו הזדמנויות, צריך לבדוק מה נכון לך ולדעת לזהות זאת. למשל, אחד התחומים שבדקנו הוא התחבורה הציבורית, שזיהינו שזה תחום יותר יציב ומפחית סיכונים.

"אני מאמין שחברה שרוצה להיות מוכנה ליום שאחרי המשבר צריכה להיות כל העת עם האצבע על הדופק במעקב אחר תזרים המזומנים. זה נכון בימים טובים יותר ובימים פחות טובים. אנחנו חברה שמצד אחד חזקה פיננסית אך רעבה לחפש מציאות והזדמנויות בכל תחום, איך לייצר לגוש עציון עוד הכנסות. גם במשבר".

כדי להמחיש זאת, אהרוני מביא בפנינו סיפור מהסגר הראשון. "ברגע שהתחיל הסגר הראשון, הנסיעות היחידות שהמשיכו להתנהל היו הנסיעות של הצבא, משרד הבריאות ומשרד הביטחון. פנינו אליהם בניסיון לבדוק כיצד ניתן לתגבר את השירות שאנו מספקים להם ולהגדיל בכך את הפעילות גם בימי הסגר. הופתעתי לגלות שהם מחפשים תגבורים בטיוליות. כשהבנתי שהצורך הוא בידוד בין הנהג לחיילים שאלתי אותם: ואם נספק לכם אוטובוס שיבודד בין הנהג לחיילים זה יענה לצורך? אמרו לי בצבא: 'אדרבה!', וכך היה. השיחה התקיימה ביום שישי בבוקר וכבר ביום ראשון בצהריים עמדו לשירות משרד הביטחון עשרה אוטובוסים שכוללים יריעות פלסטיק קשיחות שעומדות בתקן ומבודדות בין הנהג לחיילים. המענה הזה הוסיף לנו נסיעות והגדיל לנו את נפח העבודה. היינו הראשונים בארץ שנתנו מענה לאוטובוסים בקורונה".

כדי לשמור על פעילות החברה בצורה המיטבית גם בזמן המשבר ולאורך זמן, נכנסה מחלקת אסטרטגיה וניהלה את האתגר. "נקודת המבט האסטרטגית מאפיינת שתי מטרות משמעותיות בארגון", מסבירה צהלה סרמונטה, מנהלת תחום האסטרטגיה. "הראשונה, עיצוב הפעילות העסקית בחברה על פי חזון המנכ"ל והדירקטוריון, מטרות ויעדים התואמים לחזון ותוכניות עבודה אופרטיביות שמביאות את החזון למציאות. כשאין מערך כזה, הפעילות העסקית מעוצבת באופן אקראי על פי השטח ובלי מדידה מסודרת של הצלחות והישגים. בזמן משבר הנטייה הטבעית היא שהשטח ינהל את הפעילות העסקית. בעזרת התכנון דאגנו לא להגיע לשם ולוודא שהחברה היא זו שתעצב את הפעילות העסקית בשטח. אנחנו יודעים לאן אנחנו רוצים ללכת ומוצאים את ההזדמנויות העסקיות בשוק, ולא רק מחכים באופן פסיבי שהן יגיעו אלינו".

החלק האסטרטגי השני הוא בהיבט הפנים־ארגוני. "החברה לפיתוח גוש עציון היא חברה טובה לכל הדעות, אבל אנחנו רוצים להתקדם ולהפוך לחברה מצוינת. חברה שממקסמת את רווחיה, ובכך מעצימה את תרומתה לפיתוח גוש עציון כאזור וליישובים עצמם. הדבר הקל היה לוותר לעצמנו ולהמשיך בתהליכי המיטוב 'אחרי הקורונה'. במקום זאת בחרנו להעמיק את התהליכים הללו ולהמשיך בהם בכל הכוח דווקא בגלל האחריות המוטלת עלינו בשל הפעילות הכלכלית הציבורית שלנו, שהכרחית אף יותר בזמן משבר".

אתם באמת מוכנים לכל תרחיש בקורונה?

"בהחלט. יש לנו תרחישים לכל אפשרות ברמת כוח האדם וביצוע המשימות - תוכניות עבודה מפורטות והנחיות מסודרות לכל העובדים בזמן סגר, בחזרה לשגרה ובמצבי הביניים. זה נשמע תיאורטי, אבל יש דוגמאות מוחשיות לאופן הפעולה הזה. לדוגמה, נניח שמתקבלת החלטת ממשלה שתלמידי א'-ב' לומדים, וג'-ד' לא. המשמעות היא שינוי תפעולי של כל מסלולי ההסעה בבקרים, תחלופה של נהגים ואנשי שירות כולל הוצאה לחל"ת, וכמובן יידוע המועצה ובתי הספר בשינויים. מדובר במערך מורכב ודינמי. רק כדי להבין את סדרי הגודל, אנחנו מסיעים מדי יום 8,700 תלמידים. דוגמה נוספת שקרתה בחודש האחרון: קיבלנו הודעה בתשע בערב שיותר מ־20 נהגים ושבעה עובדי תפעול נכנסו לבידוד. לכל העובדים הללו הייתה עבודה למחרת בבוקר - להסיע תלמידים, לתת שירות ולתפעל את מערך ההסעות. במשך לילה שלם עבדנו ומצאנו מחליפים והצלחנו להוציא את כל ההסעות בזמן ולהוביל את הילדים בבטחה. יש לנו אחריות רבה כלפי תושבי הגוש ולקוחות ממקומות אחרים, ואנחנו מנסים ומצליחים למזער עד כמה שניתן את ההשפעה של הקורונה על השירות ועל שביעות הרצון שלהם".

החברה לפיתוח גוש עציון הוקמה כחברה עסקית בשנת 1984 על ידי יישובי המועצה ובבעלותם, במטרה להיות המנוף העיקרי בפיתוח הכלכלי והעסקי של גוש עציון. מאז ייסודה עוסקת החברה באיתור הזדמנויות על מנת לבסיס תשתיות כלכליות איתנות לתושבי האזור. במהלך השנים הצליחה החברה לצבור מוניטין רב בכל תחומי פעילותה ולרכוש לעצמה לקוחות נאמנים בגוש עציון ומחוצה לו. החברה לפיתוח היא מזמן לא רק חברת הסעות, אך הייתה ועודנה מובילה ארצית בתחום זה. "כיום החברה לפיתוח היא חברת ההיסעים הפרטית הגדולה ביותר במשק הישראלי", אומר נויבואר. "מועסקים בה 502 עובדים, יש לה 246 כלי רכב, מתוכם 142 אוטובוסים ו־95 מיניבוסים. כדי שכל נסיעה תצא אל הפועל וכל הנוסעים יגיעו ליעדם בשלום, פרט לנהג עצמו עובדים עוד 16 אנשי צוות - סמנכ"ל תפעול, קציני בטיחות, סדרנים, אנשי שירות ועוד, שדואגים שכל הנסיעות יתבצעו כמתוכנן".

החברה לפיתוח בחרה להרחיב את פעילותה מעבר לתחום ההסעות ולהיכנס גם לתחום הנדל"ן, מתוך בחירה אסטרטגית של גיוון מקורות ההכנסה, בחירה שהוכיחה את עצמה במיוחד בתקופת הקורונה שבה ענף ההסעות נפגע אנושות. ביישוב תקוע 78 משפחות כבר רכשו בית חדש בפרויקט 'עלות השחר' של החברה לפיתוח גוש עציון וש.א.ג ולול, עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה. אלא שתקופת הקורונה הציבה אתגר: "מתוך פרויקט של 88 יחידות דיור, נשארנו עם עשרה בתים אחרונים", מספרת לילך וינשטוק, סמנכ"ל שיווק בחברה לפיתוח גוש עציון. "למרבה ההפתעה דווקא בתקופת הקורונה, בשיא הסגר הראשון, נמכרו כל הדירות. הבנו שאנשים מחפשים בתים עם מרחב, וידענו שתקוע יכולה לענות היטב לציפיות. אנשים הרגישו את המחנק בערים ורצו לצאת למרחב בהרים, לעבור לבית עם מרפסת וגינה. מרחב יישובי שבו לא צריך לדאוג היכן הילדים מסתובבים, ולהיות חלק מקהילה. חלקם עזבו את הבתים שלהם בירושלים, ארזו את החפצים ומהר מאוד הגיעו לגור אצלנו בגוש עציון. היתרון בתקוע שהבתים היו מוכנים והכניסה הייתה מיידית".

"הצלחנו להבין את הצורך שנוצר אצל אנשים בעקבות המצב ולהדגיש את היתרונות של הפרויקט כחלק מהשיווק. אני מאמינה שזה האתגר השיווקי הכי גדול בתקופה הזאת", מסכמת וינשטוק, "אתגרי התקופה מגבירים את חשיבותה של אסטרטגיית שיווק איכותית ויצירתית שיודעת להתמודד עם אי־ודאות ועם תנאי שוק משתנים וליצור הזדמנויות לצמיחה".

לא מדובר בסיפור בודד בגוש עציון. "בתוך ארבעה חודשים של שיווק פרויקט 'נווה נוף' ביישוב נווה דניאל, נמכרו קרוב ל־80 יחידות דיור. אני לא מכיר בארץ אירוע דומה", מספר בהתפעלות שלמה נאמן, ראש מועצת גוש עציון. "אנשים מזהים את גוש עציון כמקום לבוא אליו. איכות חיים, ערכים וציונות. בית ישראלי. מקום שיש בו את כל מגוון האנשים. אנחנו רואים איך אנשים נוהרים לגוש עציון וזה מחמם את הלב, אנחנו משקיעים בבניה ותכנון מאסיביים לעשורים הקרובים ויוצרים את תמונת גוש עציון העתידי לקראת שנת המאה של מדינת ישראל ".

כשראש המועצה נאמן אומר "תכנון ובנייה מאסיביים" הוא מתכוון לזה ופועל למימוש החזון יום יום. הצצה קטנה לתוככי מחלקת הבנייה בחברה לפיתוח גוש עציון מסבירה היטב את המגמה.

החברה לפיתוח גוש עציון ביססה בשנים האחרונות את צמיחתה בתחום הנדל"ן, והיום היא אחת החברות המובילות באזור בהיקף הפרויקטים שהיא מתכננת ובמספר יחידות הבינוי שהיא בונה. בשנה החולפת נמצאת החברה בבנייה של כ־50 אלף מ"ר, 257 יחידות דיור שנבנו עד כה במגדל עוז (8), בראש צורים (32), בתקוע (88) ובנווה דניאל (129). ועוד 331 יחידות דיור בבנייה בנווה דניאל (164), בנוקדים (146) ובראש צורים (21). נוסף לכל אלו מתוכננות כ־2,714 יחידות דיור לביצוע עתידי במעלה עמוס (1,360), באפרת (1,000), בקידר (250), באלון שבות (60) ובתקוע (45).

"החברה לפיתוח גוש עציון היא חברה שקמה בבוקר ורואה ממש לנגד עיניה איך לקדם את גוש עציון", משתף אהרוני נויבואר בדרך שבה צועדת החברה. נויבואר מצביע על המהות: "הדנ"א של העובדים והמטרה שלנו כחברה היא להשאיר את הכסף בבית, בגוש עציון. בעלי החברה לפיתוח גוש עציון הם היישובים והם נהנים מחלק מרווחי החברה. כלל הרווחים מושקעים בהמשך פיתוח ושגשוגו של גוש עציון ויישוביו. התושבים לא יודעים זאת, אבל טביעת האצבע של החברה נמצאת בהרבה פרויקטים".

שכונת נווה נוף שנבנית בימים אלה בנווה דניאל
ללא קרדיט צילום

1360 יחידות במעלה עמוס? זו ממש עיר חרדית!

נכון מאוד. "כחלק מיצירת הפסיפס אנחנו בונים ב'מעלה עמוס', התיישבות חרדית גדולה שעתידה עוד להיות עיר. המיוחד בגוש עציון שיש בה הכל. יש ישובים חילונים, מעורבים, דתיים תורניים יותר ודתיים פחות. ומרקם החיים תמיד באחדות. אנחנו עומלים על הכוונה לבנות עיר חרדית והדבר קורם עור וגידים ובשלבי תכנון מתקדמים. הקמת ההתיישבות החרדית היא חלק מתכנון של ראש המועצה להרחיב את ישובי מזרח הגוש וליצר רצף טריטוריאלי ככל הניתן, מוסיפה לילך וינשטוק. " קליטה של אוכלוסייה גדולה עם צרכים ייחודיים דורשת חשיבה ותכנון מעמיקים מעבר לאיך הדירות יראו, איזה מפרט הן יכללו ומה יהיה מחירן . תכנון של הקמת עיר דורשת מחשבה ותכנון של נתיבי תחבורה ראויים, יצירת מקורות תעסוקה מותאמים ומוסדות חינוך שמשרתים את האוכלוסייה הרלוונטית.

משום כך, היא מסבירה, "החברה לפיתוח עמלה במקביל להקמת אזור תעשייה סמוך למעלה עמוס, אשר אמור לייצר מקורות תעסוקה לציבור שיבוא לגור ביישוב. כיום יש במעלה עמוס רק 100 משפחות, צריך להבין לאילו מימדים היישוב עתיד לגדול. מדובר בתהליך ארוך טווח, בשלב הראשוני 120 יחידות, עוד 200 בהמשך וכן הלאה, בהתאם לקצב התכנון ואישורי התב"ע".

בניית אזור התעשייה הוא חלק מתנופה גדולה בתחום. "כל הפרויקטים שלנו משנים את הפנים של גוש עציון. מלבד אזור התעשייה במעלה עמוס שבו אנו בונים בהיקפים מאוד גדולים, אנחנו מקדמים בצומת גוש עציון תוכניות פיתוח שישנו את פני הצומת ממזרח למערב וישרתו את כל תושבי האזור".

לילך וינשטוק מדגישה את המחויבות הגדולה שיש לחברה כלפי גוש עציון ותושביו. "אנחנו נפגשים עם התושבים ביחידות הדיור שהחברה משווקת ובונה, אנחנו פוגשים אותם ואת ילדיהם מדי יום בדרך למוסדות החינוך וחזרה הביתה בבטחה, ואנחנו אחראים שמרכזי המסחר והתעשייה בגוש עציון יספקו לתושבים את השירות ויהיו איתנים מספיק כדי לשרוד תקופות כמו הקורונה ולספק מענה לצורכי התושבים. החברה לפיתוח היא חברה עסקית כלכלית, אבל המעורבות שלה עם הלקוחות ברמה היומיומית היא יוצאת דופן. זה חלק מהקסם של החברה, יתרונותיה ואתגריה".

למרות משבר הקורונה שמרה החברה לפיתוח גוש עציון בשנת 2020 על יציבות משמעותית שמאפשרת לה להיות מוכנה ליום שאחרי. "הצלחנו להגיע להישגים לא מבוטלים – יצירת שיתופי פעולה עם חברות בארץ ובעולם, הרחבה והעצמה של חטיבת הבנייה, הרחבת הפעילות הכלכלית וכניסה לשווקים חדשים", מסכם נויבואר. "בשנה האחרונה, כמו במדינות רבות בעולם, עברנו שנה קשה בעקבות משבר הקורונה, אך ביצענו שינויים מבניים, התייעלנו ופעלנו באופן יצירתי בתוך מציאות משתנה. למרות שאיננו מקבלים תקציבים מהמדינה, סיימנו את השנה המורכבת הזאת איתנים פיננסית באופן שמאפשר לנו להמשיך לפרוץ קדימה".