ליל הסדר
ליל הסדר צילום: ISTOCK

שבת הגדול

א. יש להקדים את דרשת שבת הגדול לשבת שלפני ערב פסח (ו' ניסן) על מנת שהציבור יתכונן לחג כראוי (פסח מעובין סעיף קכז וכה"ח סימן תכט ס"ק ד)

ב. מפטירים "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים" כיון שערב פסח חל בשבת (כה"ח תל ס"ק ג ואור לציון ג פרק הסעיף ב)

תענית בכורות

א. בשנה זו תענית בכורות נוהגת בתאריך י"ב בניסן [יום חמישי שקודם פסח] (שו"ע סימן תע סעיף ב וכה"ח שם ובא"ח הלכות ע"פ שחל בשבת סעיף א, חזון עובדיה פסח עמוד רטו)

ב. המנהג שהבכורות צמים עד שהולכים לסיום מסכת, וכאשר משתתפים בסיום מסכת ואוכלים מזונות נפטרים מהתענית כל היום (מאמר מרדכי למועדים פרק ח סעיף כט)

ג. ניתן גם לסיים מסכת של משנה עם פירוש ולעשות סיום מסכת ולפטור את הבכורות (שם)

ד. בכור שלא היה בסיום מסכת וקשה עליו הצום מאד יצום עד חצות ואחר כך יאכל. אך לא יאכל לחם באותו יום כלל (עיין כה"ח סימן תע ס"ק ח וס"ק יד ואור לציון ג פרק יב הלכה ג)

ה. בנות בכורות פטורות מתענית בכורות (בא"ח צו סעיף כה וכה"ח שם ס"ק י"ז)

ו. בכור שצם כל היום יאכל אחרי צאת הכוכבים לפני בדיקת חמץ פירות או עוגה עד 50 גרם כדי שיוכל לבדוק ביישוב הדעת (כה"ח שם ס"ק כא)

בדיקת חמץ וביעור חמץ

א. מקדימים לבדוק חמץ ביום חמישי בערב [ליל שישי] ומברכים "על ביעור חמץ" כבכל שנה. ויש להשאיר לחם לסעודה ראשונה ושניה של שבת, וכן לארוחות שרוצה ביום שישי (שולחן ערוך סימן תמד סעיף א ועיין סימן תלד סעיף א, בן איש חי פרשת צו הלכות ע"פ שחל בשבת הלכה א)

ב. ביום שישי מתפללים כמו יום שישי רגיל. וישתדל בבוקר לשרוף את החמץ שמצא בבדיקת חמץ וכן את החמץ שאינו צריך לסעודת שבת, ואם לא הספיק יכול לשרוף גם אחר הצהרים את החמץ (שו"ע תמד סעיף ב, מאמר מרדכי פרק י הלכה ט, בא"ח שם בסעיף א)

ג. לאחר שריפת החמץ לא יאמר "כל חמירא" וכו' כמו כל שנה, כיון שעוד נשאר לו חמץ בביתו שרוצה לאכול ממנו (שו"ע שם)

ד. יום שישי מותר בעשיית מלאכה ובשנה זו אין איסור מלאכה של ערב פסח (כה"ח סימן תסח ס"ק ג וחיים לראש דיני ע"פ שחל בשבת סעיף ו)

ה. יש לצלות את הזרוע ביום שישי, ואם שכח לצלותה ביום שישי יכול לצלותה בליל הסדר ויאכיל ממנה לקטנים ביום (מאמר מרדכי שם סעיף טו)

ו. יש להכין מערכת כפולה של נרות להדלקה- אחת לשבת ואחת ליום טוב (שם סעיף יט) ולהכין נר נשמה שידלק לפחות 26 שעות כדי שיוכלו להדליק ממנו נרות ליום טוב

ז. הטוב ביותר להכין את כל מאכלי השבת כשרים לפסח בסירים כשרים לפסח, ובסעודה לאכול עם כלים חד פעמיים על מנת שניתן יהיה לנקות בקלות את החמץ מהבית בשבת (שם סעיפים כב,כג) ואין להכין לשבת זו תבשיל חמץ כיון שקשה לנקותו (שו"ע תמד סעיף ג)

ח. רצוי לאכול בשבת זו פיתות או לחמניות שאינן מתפוררות על מנת להימנע מחמץ שיתפזר בבית (שם סעיף כט)

סעודות השבת

א. אסור לאכול מצה בערב פסח (שו"ע סימן תעא) ונהגו להחמיר כבר מהלילה (בא"ח צו סעיף כו וברב פעלים חלק ג סימן כז) ועל כן אין לאכול בשבת מצות אלא אם כן הן מבושלות או מטוגנות (שו"ע תעא סעיף ב וכה"ח סימן תמד ס"ק יט) וכן אין לאכול מצות שבורות שאפו אותם בתנור וכל שכן אם הן שלמות (עיין כה"ח סימן קסח ס"ק פג) אבל מותר לאכול עוגה מקמח מצה וכן לחניות מקמח מצה כיון שאין עליהם תואר לחם (עיין כה"ח תע"א ס"ק לג) כמו כן אין לאכול בשבת חסה כי היא המרור (פסח מעובין סעיף קטז, חיים לראש איסור אכילת מצה בע"פ סעיף ה, בא"ח צו סעיף כז וכה"ח סימן תעא ס"ק כז)

ב. יזהרו לא לערות מסירים של פסח לתוך כלי חמץ אלא לתוך כלים חד פעמים. ובדיעבד אם כבר שפכו תבשיל מסיר של פסח לכלי חמץ התבשיל מותר (שדי חמד מערכת חמץ ומצה סימן ד סעיף כז, מאמר מרדכי שם סעיף לג)

ג. הטוב ביותר לאכול במרפסת או בחצר כך שאם יתפזרו פירורים הם לא יכנסו לבית. ומותר לטאטא את מקום האכילה במטאטא כרגיל ובלבד שמקום האכילה מרוצף, אבל אם אין ריצוף אסור לטאטא במטאטא ולכן לא יאכל במקום ללא ריצוף (שם סעיף לז-לח) ומותר לשטוף את הבית עם מעט מים לאחר הסעודה אם המקום מרוצף, ואין לשפוך את המים לגינה (כה"ח סימן שלז ס"ק ז)

ד. בשבת בבוקר ישכימו להתפלל כדי שיספיקו לאכול לפני סוף זמן אכילת חמץ (9:46) סעודה שניה. ועל כן יש למעט בניגונים ואריכות יתר בתפילה (בא"ח צו הלכות ע"פ שחל בשבת סעיף ב)

ה. לאחר הארוחה ישטפו את הידים וינערו את הבגדים על מנת שהחמץ לא ידבק בבגדים ויפול למאכלים חלילה, וכן יש לצחצח שינים במשחה נוזלית [אין לצחצח במשחה רגילה] על מנת לנקות את השינים משאריות חמץ. כמו כן יש לנקות שינים תותבות היטב היטב ואין צורך לשפוך עליהן מים רותחים (בא"ח צו סעיף ח ושדי חמד מערכת חמץ ומצה סימן ד סעיף כד ואור לציון חלק ג פרק י סעיף טו ויביע אומר חלק ג סימן כד) ויש לומר "כל חמירא" וכו' לאחר שמסיים את הניקיון כדי לבטל את החמץ שנשאר (שו"ע סימן תמד סעיף ו)

ו. ילדים שבגדיהם התלכלכו בחמץ יחליפו את בגדיהם (מאמר מרדכי שם סעיף מז)

ז. ירכז את כל הכלים שאכל בהם חמץ וכן את השאריות למקום אחד שלא יתפזר. את החמץ יש לפורר ולשפוך עליו אקונומיקה ואת הכלים החד פעמיים ישליך לפח האשפה ואת המפה יש לנער בחוץ (בא"ח הלכות ע"פ שחל בשבת סעיף ב ומאמר מרדכי שם סעיף מט, נ) לאחר מכן יאמר את הנוסח "כל חמירא" וכו' שאומרים בשריפת חמץ (שו"ע סימן תמד סעיף ב וחיים לראש דיני ע"פ שחל בשבת סעיף א) וכל זה יעשה קודם סוף זמן ביעור חמץ שהוא 10:58

ח. מי שאוכל בכלים רב פעמיים של חמץ ינקה אותם היטב ואפילו עם מים וסבון אם יש צורך שלא ישאר בהם שום חמץ (שם סעיף נב) ובשום אופן אין לנקות עם ספוג או סקוצ' משום סחיטה

ט. מתפללים מנחה גדולה ולאחר מכן אומרים סדר קרבן פסח (שם סעיף נח)

י. סעודה שלישית עושים אחר מנחה עם תבשיל שעשוי מקמח מצה או ממצה טחונה וברכתם "מזונות", או מצות ששברו אותם ביום שישי ובשלו אותם, וכן ניתן לבשל מצה שלמה או לטגן אותה ביום שישי ולאכלה בשבת (כה"ח סימן תמד ס"ק יט ואור לציון חלק ג פרק יד סעיף א)

יא. תבשיל שעשוי מקמח מצה וכן לחמניות מקמח מצה או מצה שבורה שבישלו אותה או טיגנו אותה ברכתה מזונות. אבל מצה שלמה שטיגנו או בשלו אותה ברכתה המוציא (שו"ע סימן קסח סעיף י וכה"ח שם ס"ק פד)

יב. אם אין לו תבשיל מקמח מצה או מצה מבושלת יעשה סעודה שלישית בבשר ודגים, ואם גם זה אין לו יעשה בפירות (שם סעיף סג) אבל יש להימנע מלאכול עוגיות המכונות "עוגיות מצה עשירה" כיון שישנם פוסקים רבים הסוברים שהן חמץ ממש

יג. אסור לאכול סעודה שלישית מקמח מצה או מצה מבושלת לאחר השעה 15:45 אלא רק בשר או דגים או פירות, וגם מהם לא ירבה כדי שיוכל לאכול מצה לתאבון (שו"ע סימנים תמד סעיף א ותע"א סעיף א,ב)

יד. לא ישתה יין בסעודה שלישית בשבת זו כדי לא לסתום את התאבון בליל הסדר (שו"ע סימן תעא סעיף א)


הכנות לליל הסדר

א. אסור להכין את השולחן או שאר דברים לליל הסדר לפני השעה 19:22 (כה"ח סימן תמד ס"ק מה ועיין פסח מעובין סעיף קכח וחזון עובדיה פסח עמוד רסח)

ב. מצוה לישון בשבת זו, אך לא יאמר בפירוש שישן על מנת להישאר ער בליל הסדר (מאמר מרדכי למועדים פרק י סעיף סט)

ג. אם יש לו מצות מיוחדות לליל הסדר הן מוקצות במשך השבת הזו ואין לטלטל אותן עד צאת הכוכבים (19:22) (בא"ח צו סעיף ו, כה"ח סימן תעא ס"ק כד, חזון עובדיה פסח עמוד רסו)

ד. מקדימים להתפלל עשר דקות לפני צאת השבת (19:22 זמן התפילה) כדי להספיק לקדש כמה שיותר סמוך לכניסת החג (שם סעיף עג) ובתפילה מוסיפים בברכה הרביעית "ותודיענו" שהוא במקום "אתה חוננתנו", ואם שכח ולא אמרו לא חוזר (שם)

ה. יש להדליק נרות חג רק לאחר השעה 19:32, ומברכים על הנרות "להדליק נר של יום טוב" וברכת "שהחיינו"

ו. הקידוש עושים בסדר הבא:
1. ברכת הגפן
2. ברכת הקידוש על החג
3. ברכת מאורי האש- עושים על הנר נשמה שהדליקו בערב שבת, ואין לצרף אליו נר נוסף אלא דוקא גפרור ולהשאירו עם הנר (אור לציון ג פרק יח סעיף ו)
4. ברכת המבדיל. נוסח הברכה הוא כמו מוצאי שבת מלבד החתימה ששם משנים לומר "ברוך המבדיל בין קודש לקודש"
5. ברכת שהחיינו

חג כשר ושמח

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו