מבחן הרופא הסביר
הכלל המקובל לגבי רשלנות רפואית, ובפרט במהלך הריון או בזמן הלידה, הוא השוואה בין התנהלות הרופא בפועל לבין התנהלותו של רופא סביר באותה סיטואציה.
חשוב להדגיש: לתוצאות של ההתנהלות, חמורות ככל שיהיו, אין השפעה על המבחן, אלא אך ורק למידת הסטייה מההתנהלות הסבירה המצופה מרופא סביר (אם הייתה סטייה כזו, כמובן).
על-מנת לדעת מה היה רופא סביר עושה בסיטואציה הספציפית נדרשת חוות דעת של מומחה רלוונטי. השגת חוות דעת מפורטת, מנומקת וכזו שמבהירה האם אכן הייתה חריגה מההתנהגות הסבירה היא אחד המרכיבים החשובים בעבודתו של עורך דין מנוסה בתביעות רשלנות רפואית.
קשר מוכח בין הרשלנות לנזק שנגרם לאדם
מרכיב נוסף שעל עורך הדין להוכיח על-מנת שתביעת הרשלנות הרפואית בהריון או בלידה תתקבל הוא קשר בין אותה התנהלות לא סבירה לבין הנזקים שנגרמו למטופל או למטופלת.
חשוב להדגיש שבניגוד למשפט פלילי, שבו נדרשות הוכחות ברמת ודאות של 100%, במשפטים אזרחיים ובהם תביעות בגין רשלנות, נדרשת הוכחה ברמת ודאות של 51% בלבד. יחד עם זאת גם הרף הזה מציב אתגר לא פשוט במקרים רבים, ולכן החשיבות של הניסיון של עורך הדין שמטפל בתיק.
הנזקים שבגינם ניתן לתבוע רופא שהתרשל במילוי תפקידו הם ממוניים ולא ממוניים. הנזקים הממוניים כוללים הוצאות בגין טיפולים שונים, תשלום לעובדים סיעודיים, הוצאות עקב קשיי ניידות, אובדן כושר השתכרות ועוד. הנזקים הלא ממוניים מורכבים מהמצוקה הנפשית, הייסורים והסבל.
כשמוכח דבר קיומה של רשלנות רפואית, ישנו קושי רב במיוחד לכמת נזקים לא ממוניים בהקשר של הריון ולידה לכדי סכום כסף ספציפי. ניסיון רחב היקף מסייע לעורכי הדין לשכנע את בתי המשפט לפסוק סכום גבוה, על-מנת לספק הקלה בפן הכלכלי.
המקרים הנפוצים של רשלנות רפואית בהריון
מקרה נפוץ אחד של רשלנות רפואית בהריון הוא טעות באבחון בדיקות שבוצעו - טעות שכאמור רופא סביר לא היה מבצע. באופן דומה גם אי הפניה לבדיקות למרות שהייתה אינדיקציה ברורה לצורך בהן עשויה להוות רשלנות. כשהתוצאה של הטעויות הנ"ל היא תינוק בעל מומים קשים, המצב מכונה "הולדה בעוולה", ובתי המשפט פוסקים בלא מעט מקרים פיצויים גבוהים מאוד.
סוג אחר של רשלנות רפואית בהריון הוא היעדר הסכמה מדעת - מצב שבו הרופא לא סיפק לאישה ההרה את כל המידע הנחוץ לה לצורך קבלת החלטה מסוימת. למשל, הפניה לבדיקות מבלי לפרט את כל תופעות הלוואי והסיבוכים האפשריים. גם המלצה על טיפול ספציפי בלי לפרט אפשרויות נוספות עשויה להיות מוגדרת כרשלנות רפואית.
המקרים הנפוצים של רשלנות רפואית בלידה
מצב אחד של רשלנות רפואית בלידה הוא כשהלידה לא מבוצעת בטכניקה המתאימה לה. בפרט ישנם מקרים שבהם נדרש ניתוח קיסרי - למשל בגלל מקרוזומיה עוברית (עובר גדול מהרגיל במידה ניכרת) - אבל עקב אבחון שגוי או החלטה לקויה לא בוצע ניתוח כזה.
מצב אחר הוא ביצוע רשלני של פרוצדורה רפואית כזו או אחרת, לרבות שימוש בציוד לא נכון, מינון לא נכון של תרופות ועוד. עוד כדאי לדעת שישנם מצבים כמו למשל פרע כתפיים (היתקעות של הכתף של העובר בעצם החיק של האם לאחר שהראש כבר בחוץ) שמחייבים נוכחות של רופא בעל ניסיון ספציפי לצד עוד רופא. אם לא נכחו בחדר הלידה שני רופאים שעונים על התנאים הנ"ל, זו עילה אפשרית להגשת תביעה.
עד מתי ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה או בהריון?
תביעה עקב נזקים שנגרמו לאישה הרה ניתן להגיש תוך 7 שנים ממועד התרחשות האירוע שמהווה רשלנות רפואית. במקרה של נזקים עקב מומים מולדים שלא אובחנו במהלך ההריון, ניתן להגיש את התביעה עד 7 שנים ממועד הלידה. על נזקים לעובר עצמו, במהלך ההריון או הלידה, ניתן להגיש תביעה עד שהיילוד מגיע לגיל 25.