מערת המכפלה
מערת המכפלהצילום: גרשון אלינסון, פלאש 90

נועם ארנון, דובר הישוב היהודי בחברון, הוא מעתה דוקטור, ועל הדוקטורט שלו, שחושף פרטים רבים על ההיסטוריה של מערת המכפלה, הוא מספר בראיון לערוץ 7.

"מערת המכפלה היא אתר שחיכה הרבה שנים למחקר יסודי ומקיף", אומר ארנון. "בנוסף לכל התכונות של מערת המכפלה כמקום קדוש, מקום תפילה ופתח גן עדן על פי הקבלה, היא גם אתר ארכיאולוגי ייחודי, האתר הארכיאולוגי יהודי העתיק בעולם".

"התקופות המזוהות במערה הן תקופת האבות, תקופת בית ראשון ושני, תקופת המשנה והתלמוד ומכל תקופה יש ממצאים ארכיאולוגיים מרתקים וחשובים", אומר ארנון שבמחקרו המשתרע על פני כשש מאות עמודים הוא עוסק במערה החל מתקופת הברונזה, תקופת האבות ועד סוף העת העתיקה. את התקופות המאוחרות יותר הוא משאיר למחקרים הבאים ואולי גם לחוקרים הבאים.

ארנון מספר על תיעוד ארכיאולוגי והיסטורי רצוף שלדבריו קיים במערה. הוא מספר על "התגלית במעמקי מערת המכפלה. צוות מדרשת חברון שנכנס למעמקי המערה וגילה אותה, מערה מימי האבות ובתוכה גילינו ממצאים מימי בית ראשון. הממצאים עברו חקירה מעמיקה", הוא מספר. מדובר בבדיקה המתבצעת באמצעים טכנולוגיים חדישים הבוחנים את תכונות כלי החרס. "בעבר ידעו לאפיין את כלי החרס ואת העבודה והעיבוד שלהם. בימינו יש בדיקות שנכנסות להרכב הכימי של החרס במטרה לגלות מאיפה הגיעו אותם כלי חרס, איפה יצרו אותם. ביצענו בדיקה באוניברסיטת אריאל ובמעבדה בחו"ל והסתבר שמקורם ממקומות שונים בארץ יהודה, כלומר שכלי החרס הללו מעידים על ביקורים של יהודים ממקומות שונים, מה שמלמד שהמקום היה ידוע כמקודש והושארו בו כלי חרס ומנחות".

בדיקות המעבדה חשפו את גילו המדויק של המבנה המוכר לכולנו מעל מערת המכפלה, מבנה שנבנה על ידי הורדוס, והוא למעשה מבנה התפילה היהודי השלם היחיד שנותר על תילו מאז התקופה ההיא.

"סקרנו את התיאורים בכתבי יוסף בן מתתיהו. הוא תיאר את המבנה בצורה מדויקת. היו לו מקורות שסיפרו לו על המבנה המיוחד. התגלית האחרונה היא כתובות של יהודים בתוך המערה. הם ביקרו במאה רביעית והחמישית, בתקופה הביזנטית. הם כתבו כתובות שמעידות על כך שיהודים ביקרו במקום כמקום תפילה. זה משתלב עם מקורות חז"ל שמדגישים את חשיבות מערת המכפלה והאבות".

ארנון מרחיב מעט על החשיבות שנתנו חז"ל לאורך השנים למערת המכפלה כעוגן של זהות יהודית, בין השאר כחלק מהעימות המתחדד עם הנצרות. "בתקופה הזו היהדות עומדת מול הנצרות ויש ויכוח על הבכורה, עימות מאוד מרתק בין שתי הדתות. מקורות נוצריים קובעים שהם בני האבות ברוח ולא בבשר. הנצרות מתיימרת לרשת את מקום היהדות בחיבור למקום קברי האבות. מולם ניצבים חז"ל, ויש מאות מקורות חז"ל בנושא הזה. האבות נכנסים לראש תפילת העמידה כדי להדגיש את הקשר לאבות כחלק עיקרי בבניית הזהות היהודית".

"גם הנצרות הבינה את חשיבות המקום ובמאה השישית נבנתה כנסייה במקום וכך יהודים ונוצרים התפללו במקום אחד. היהודים לא ויתרו על התפילה והחיבור למערה לאורך כל הדורות. היה שם בית כנסת שמתועד ופעל שם עד הכיבוש הצלבני. היום זה כבר לא פולקלור אלא משהו מוכח מדעית היסטורית ומחקרית".

כשהוא מתבקש לספר על הגילויים שחשף צוות המדרשה כשירד לעומק המערה מספר ארנון כי במחקרו מופיעים צילומים של אותו חקר בשטח. "התגלתה מערה כפולה, מערת מכפלה. החלק העמוק יותר של המערה, ששייך לתקופת האבות מכוסה באדמה ואי אפשר להגיע אליו היום, אבל יש שם גם מפלס מאוחר יותר מתקופת הברזל, תקופת ממלכת יהודה ושם התגלו אותם כלי חרס שהתגלו בפנים".

ארנון מציין כי "סוג המערות הזה שכיח מאוד בתקופת האבות והבאתי במחקר כמה דוגמאות למערות כפולות שכאלה. גם תל חברון שנחשף תואם בצורה מלאה את מקורות התנ"ך. בחברון זה ברור, מה שלא תמיד קיים במקומות נוספים".

על הטיעונים שכפרו בעבר באמיתותה של המערה אומר ארנון כי "גם דתות אחרות, גם הנצרות וגם האיסלאם, לא כופרות במערת המכפלה, אלא חושבות שזה מקום מאוד נכון ואמתי אלא שהן היורשות שלו. כפירות על עצם היותה של המערה הגיעו יותר מכיוונם של פוליטיקאים שטענו למסורת לא מבוססת. הטענות הללו כבר לא קיימות. המחקר והנתונים הפריכו את הנתונים. הדברים מוכחים לחלוטין".

"בשנים האחרונות התגלו גם כתובות עולי הרגל במערת המכפלה שנכתבו על ידי יהודים ביוונית כמו ספרי התנ"ך שנכתבו יוונית והתגלו במערת המכפלה. המקום הפך מאתר פולקלור לאתר שהוא גם מדעי. אני מקווה שהמחקרים יחזקו את הקשר למקום. אני פוגש קבוצות של יהודים מכל הגילאים וכל מקום. לא יאומן שתשעים אחוזים מהם מעולם לא היו במערת המכפלה. מדובר באנשים שורשיים ובכל זאת לא היו במקום, אולי מפחד תת מודע, אולי מחוסר חיבור לשורשים ויש לנו עבודה גדולה מאוד לעשות", אומר ארנון ומוסיף על "תגליות ארכיאולוגיות שהתגלו לאחרונה במערת המכפלה ובתל חברון, שם התגלתה עיר יהודית מתקופת בית שני עם מקוואות גדולים ביותר מה שמעיד על שמירת הטהרה בעיר". לדבריו "המחקר יכול היה להיעשות רק בתקופה הזו" לאור התגליות הארכיאולוגיות הללו.