מהי הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דיפרסיה) ואיך ניתן לטפל בה?

הפרעה דו-קוטבית, הידועה בכינויה ״מאניה-דפרסיה״, היא הפרעת מצב רוח כרונית שכוללת תנודות חדות בין תקופות שיא של מאניה, לבין תקופות שפל של דיכאון

תגיות: מחלות
בשיתוף בטיפולנט , ו' באייר תשפ"א

מהי הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דיפרסיה) ואיך ניתן לטפל בה?-ערוץ 7
מהי הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דיפרסיה) ואיך ניתן לטפל בה? אילוסטרציה
צילום: Depositphotos

מהי הפרעה דו קוטבית?

הפרעה דו-קוטבית, הידועה בכינויה ״מאניה-דפרסיה״, היא הפרעת מצב רוח כרונית שכוללת תנודות חדות בין תקופות שיא של מאניה, לבין תקופות שפל של דיכאון. למרות האופי התנודתי של המחלה, בפועל הדיכאון הוא המופע העיקרי שלה, ותקופות הדיכאון הן ארוכות משמעותית מתקופות המאניה.

בעוד שבדיכאון אדם חווה ירידה משמעותית במצב הרוח, לצד סימפטומים נוספים כמו תחושת ריקנות או ירידה בתיאבון, המאניה כוללת בדרך כלל עצבנות, כעס, חוסר בשינה, ומחשבות שקופצות במהירות מנושא לנושא. קיים קושי להתרכז, מופיע דיבור מהיר ולרוב ישנה פגיעה ביכולת השיפוט. לעיתים נלווית למאניה תחושת אופוריה המביאה עמה תחושה של אנרגיה בלתי נגמרת, ביטחון עצמי מופרז, אימפולסיביות ומתירנות.

איך מזהים שמישהו סובל ממאניה-דיפרסיה?

המאפיין המגדיר של הפרעה דו-קוטבית הוא המאניה כאשר המעבר בין מאניה לדיכאון יכול להיות פתאומי למדי בחלק מהמקרים. המאניה יכולה להופיע מיד עם התפרצות ההפרעה הראשונית, ולאחריה יגיע דיכאון, או שהיא יכולה להופיע "משום-מקום" לאחר שנים של אפיזודות דיכאוניות. לכן, מדובר בהפרעה מאתגרת לאבחון, מפני שניתן לבלבל אותה עם דיכאון (בטרם מופיע השלב המאני), הפרעת אישיות גבולית (בגלל ההתנהגות האימפולסיבית המאפיינת את השלב המאני) או אף סכיזופרניה (בשל דפוסי החשיבה הבלתי מאורגנים האופייניים למאניה).

לפי ה-DSM-5, המדריך אבחון פסיכיאטרי, יש שני סוגים של הפרעה דו-קוטבית. הסוג הראשון כולל דיכאון ולצדו אפיזודה מאנית משמעותית, והסוג השני כולל דיכאון ואפיזודות קצרות של היפואמניה (מצב פחות קיצוני ממאניה מלאה, סוג של מאניה מתונה). ההיפו-מאניה היא מתעתעת, מפני שהיא עשויה להיחוות כתקופה נעימה, פרודוקטיבית ויצירתית. אנשים שנמצאים בתקופה מאנית או היפומאנית הרבה פעמים יכחישו שיש בעיה או שהם זקוקים לעזרה.

מה קורה בתקופות הדיכאון?

כאמור, רוב האנשים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית יחוו תקופות ארוכות של דיכאון, ורק אפיזודות קצרות של מאניה או היפומאניה. הסימפטומים הדיכאוניים עשויים להשתנות בין אדם לאדם, אך לרוב כוללים תחושת עצבות, ריקנות, חוסר תקווה וחוסר אונים, אשמה וחוסר ערך. הם מאבדים עניין בפעילויות שפעם הסבו להם הנאה, חווים עייפות, ושינויים בדפוסי השינה ובתיאבון.

לפעמים, סימפטומים של דיכאון ומניה יכולים להתקיים זה לצד זה, בתקופות שנקראות ״אפיזודות מעורבות״. בתקופות כאלו, הסובלים מההפרעה עשויים להרגיש עצובים מאוד אך גם אנרגטיים מאוד. לכן, אלו תקופות שעשויות להיות מסוכנות אם קיימות מחשבות אובדניות (שכן האדם מדוכא מאוד אך בעל אנרגיות שעשויות להניע אותו לכדי מעשה אובדני).

איך מטפלים?

מאניה דיפרסיה מתחילה לרוב בשלב של הבגרות המוקדמת. קיימים מרכיבים ביולוגיים שהופכים אנשים מסוימים לפגיעים יותר להפרעה, ונראה כי היא עשויה לעבור בתורשה, אך טרם נמצאו גנים ספציפיים שעשויים להגביר את הסיכוי לסבול ממנה. כמו כן, גורמים סביבתיים כמו לחץ קיצוני, חוסר בשינה או נטילת סמים עשויים להגדיל את הסיכוי להתפרצות.

כיוון שהפרעה דו-קוטבית היא הפרעה כרונית ומתמשכת, שעשויה להביא לפגיעה משמעותית בתפקוד התעסוקתי, המשפחתי והחברתי של האדם, חשוב מאוד לפנות לטיפול בהקדם. טיפול מתאים וקבוע עשוי לאפשר קיום אורח חיים נורמטיבי ומאוזן .הטיפול המומלץ כולל 2 מרכיבים עיקריים:

  • טיפול תרופתי: לרוב, הטיפול יכלול תרופות מייצבות מצב רוח, כמו ליתיום, טגרטול או דפלפט. התמודדות עם כל טווח הסימפטומים עשויה לדרוש תרופות נוספות מעבר למייצבי מצב רוח, כמו תרופות אנטי-פסיכוטיות.
  • פסיכותרפיה: בנוסף לייצוב שמקנות התרופות, טיפול פסיכותרפי יכול להביא להקלה רגשית ולסייע לסגל כישורי ניהול עצמי, כישורים בינאישיים וזיהוי מוקדם של "התחלת הדרדרות". כמו כן, אצל מי שמתקשה להכיר בעובדה שיש בעיה כל שהיא, טיפול רגשי יכול לסייע בהתמודדות עם הכחשת ההפרעה ולקדם הכרה בה.

ניפוץ מיתוסים – 3 אמונות שגויות לגבי מאניה-דיפרסיה!

1. מאניה היא מהנה ופרודוקטיבית

למרות שחלק מהאנשים מרגישים פרץ של אנרגיה ומצב רוח טוב במהלך אפיזודות מאניות, הן לרוב כוללות גם מתח, חוסר נחת ועצבנות. אנשים רבים מרגישים חסרי שליטה בזמן אפיזודה מאנית, ולאחריה יהיו מותשים ולחוצים אף יותר כך שזו עשויה להיות חוויה קשה ביותר.

2. הפרעה דו-קוטבית היא שם נרדף לתנודתיות במצב רוח

אנשים רבים חושבים שבמאניה-דיפרסיה ברגע אחד האדם מאני ושמח, ובשנייה שלאחר מכן מדוכא. אבל למעשה, אנשים שסובלים מהפרעה דו-קוטבית חווים תקופות ארוכות וממושכות של דיכאון, ויכולים לחוות אפיזודה מאנית או היפומאנית רק פעם או פעמיים בשנה למשל.

3. הפרעה דו-קוטבית קשורה ביצירתיות

הרבה אמנים, סופרים ויוצרים אובחנו עם הפרעה דו-קוטבית, וכתוצאה מכך, יש הסוברים כי ההפרעה מעודדת יצירתיות ושטיפול בה יסרס את היצירתיות שלהם. גם אם יש קשר מסוים בין הדברים, האמת היא שהפרעה דו-קוטבית מקשה על חשיבה בהירה, ולכן הטיפול יכול לסייע להתמקד, לבטא רגשות ומחשבות, ולהביא את היצירתיות לידי ביטוי.

אתר בטיפולנט מציע מגוון שירותים פסיכולוגים, לרבות אינדקס אנשי מקצוע בתחומי טיפול שונים, מאמרים מקצועיים, לקסיקון ועוד. היכנסו לאתר לכתבות נוספות ולמציאת איש מקצוע.