גיליתם נחיל דבורים במחסן? מה עושים?

בתקופה זו יתכן ותגלו במחסן, בעליית גג או ברהיט ישן נחיל דבורים מאיים. תתפלאו, זה חלק מהפוליטיקה של הדבורים. הדבוראי שלום גליל מספר ומסביר.

תגיות: דבורים
שמעון כהן - ערוץ 7 , ח' באייר תשפ"א

גיליתם נחיל דבורים במחסן? מה עושים?-ערוץ 7
נחיל דבורים בתוך הספה
צילום: שלום גליל

אם במקרה יצא לכם לפגוש בחצר, במחסן או על הגג מערום של דבורים, אתם לא לבד. מסתבר שזה עניין תקופתי. הדבוראי (מה שבעבר היה נקרא כוורן) שלום גליל מספר ומסביר.

"בתחילת האביב, גם בכוורות המסודרות של הדבוראים וגם בכוורות הבר שנמצאות בגזרי עצים במערות או במחסנים נטושים ועליית גג, המקום הופך צר מלהכיל והמלכה הישנה אוספת חצי מהקן ויוצאת החוצה", מסביר גליל ומבהיר שכך היא דרכה של פוליטיקת הדבורים: "הכוורת מייצרת מלכה חדשה והמלכה הזקנה פורשת ונותנת את זכות הקדימה למלכה הצעירה והיא פורשת עם חצי מהאוכלוסיה ומאפשרת דם חדש בכוורת הישנה".

"באופן שרירותי חצי מהקן נוטש. לפעמים רואים את ההתרחשות כשיש המולה סביב גזע עץ ומבינים שזו עונת התנחלות שהתחילה, נחילים נחילים עוזבים את הקן אל מקום חדש".

עוד מציין גליל כי "בכל כוורת יש מלכה אחת. בכוורת יש חוק מאוד אכזרי, כשמלכה זקנה מתקשה להטיל הכוורת מזהה את חוסר הפריון שלה ומגדלים מספר ביצים המיועדות למלכות עם מזון מיוחד, מה שאנחנו מכנים 'מזון מלכות', והמלכה הראשונה שבוקעת מתוך הקן הולכת והורגת את שאר המלכות האחרות והופכת למלכת הכוורת. קצת אכזרי אבל זה העיקרון של החזק השורד".

נחיל דבורים
צילום: שלום גליל

אז מה עושה אדם שפותח את המחסן ומגלה שם מאות דבורים שהתנחלו כחלק מגיבוש הכוורת החדשה? "דבר ראשון, לא קוראים למדביר. מדביר ירסס את המקום ויהרוג את הדבורים האלה. בדרך כלל בשיחת טלפון פשוטה או באינטרנט אפשר למצוא מספר של דבוראי שיפרק את הכוורת וישים אותה בכוורת מובנית וימשיך את חייה. צריך לזכור שגם בגינות פרטיות ובעצי פרי חשובה מאוד ההאבקה, וכשהורגים כוורות מונעים את תהליך ההאבקה. בישובים עם כוורות עצי הדר וכיוצא באלה הזקוקים להאבקה נותנים פירות בצורה רבה יותר מאשר בישובים עם האבקת רוח. לכן לא לקרוא למדביר אלא לדבוראי שמבצע את הטיפול בשני ביקורים. בביקור הראשון מניחים את הקופסא ומורידים אליה את הנחיל ובלילה מפנים את הקופסא. זה קורה בלילה כי מערכת הנחיה של הדבורים פועלת על פי זווית השמש וכאשר אין שמש הן נשארות בכוורת וגם אם נזיז אותן הן לא יתקפו אותנו".

על תקיפות ועקיצות של דבורים מספר שלום גליל ראשית מניסיונו העכשווי. היום הוא יצא להאכיל כוורת חדשה שהוצאה על ידו לפני שבוע מספה ישנה, שם התנחל נחיל. בשלביה הראשונים של הכוורת רצוי להעשיר את מזון הדבורים במים וסוכר וכאשר הוא הגיע להאכלה, פעולה שהוא מבצע בדרך כלל ללא מיגון, הוא הותקף ונעקץ.

"יצאתי קצת בשן ועין, אבל בגלל שאני רגיל זו פחות בעיה. הבעיה מתחילה עם מי שרגיש לחומר הארס וכשיש עקיצה בעין בפה או בלשון שיכולות לגרום לקושי נשימה. בימים האחרונים מאז פטירת הצעירה בראש פינה יש מודעות רבה יותר לתגובה אלרגית קשה שמערבת כמה אלמנטים בגוף, עיניים נשימה ועוד, ומסכנת חיים, לכן מדברים על חשיבות המזרק. יש מי שמגיעים למצבים קיצוניים, אבל בדרך כלל זה לא יותר מאשר כאבים עזים ואולי בצקות וקשיי נשימה, אבל לא מדובר בסכנה, אלא אם מדובר ברגישים".

בדבריו מדגיש גליל: "דבורה לא תתקוף גם אם תיגע בה, אלא אם היא תרגיש איום על הבית. אם מישהו מנסה לגעת בכוורת, וילדים ונערים לפעמים רואים בזה אתגר, זו עבורן קריאת תיגר שמסכנת חיים. הנחיל יכול לצאת כולו ולתקוף כדי להגן על הבית". במקרה שכזה שב גליל ומדגיש "אם משום מה דבורה מסתובבת סביבכם, פשוט לקפוא במקום, לתת לה לרחרח והיא תמשיך הלאה. היא לא תתעניין בכם. אתם לא מתוקן".