האמת המפתיעה על צפונות התורה

יש אשר מתרחשת תופעה או מתגלה תגלית, אשר למרות היותה מהפכנית ובלתי סבירה, היא לא יוצרת את הרושם לו היינו מצפים.

הרב שמואל יניב , י"ז באייר תשפ"א

האמת המפתיעה על צפונות התורה-ערוץ 7
הרב שמואל יניב
צילום: יוני קמפינסקי

יש אשר מתרחשת תופעה או מתגלה תגלית, אשר למרות היותה מהפכנית ובלתי סבירה, היא לא יוצרת את הרושם לו היינו מצפים. כך למשל, כאשר כבר בשנות העשרים של המאה הקודמת הכירו אנגליה וחבר המדינות, כולל אמריקה ורוסיה, בבעלות הבלעדית של העם היהודי על ארץ ישראל, וזאת למרות האנטישמיות של אותם ימים – הדבר לא הרשים את המוני היהודים, שחשבו שזו אוטופיה, ורק מעטים באו לממש את החזון בעליה לארץ. כך גם במדע: כאשר נוסחה לראשונה תיאורית "המפץ הגדול" – היא זכתה למנת לגלוג, אך עשרות שנים מאוחר יותר התקבלה התיאוריה על הכל. דוגמאות כאלה – רבות הן.

כזאת קרה לתגלית של צפונות בתורה. הציבור הרחב והקהילה המדעית פסל אותה מבלי לבדוק את הנתונים, למרות שהם מוכחים, וכל אדם נבון וישר יכול בקלות להשתכנע באופן בלתי אמצעי. וכן יש לצפונות אסמכתות של חוקרים חשובים, שעשו עליהם מבחנים סטטיסטיים. במאמר זה נביא לפניכם מספר דוגמאות קטן מתוך מאות המופיעות בשלושה עשר כרכי "צפונות בתורה". לשם גילוי נאות, אני חתום על ספרי "צפונות".

1.

נפתח בדוגמת "הדילוג השווה": נספוק 49 אותיות מהאות ת' של המלה הראשונה "בראשית" ונסמן את האות ה-50, היא האות ו', ושוב באותה שיטה ימנה לסירוגין 49, ונגיע לאותיות ר' וה', והרי לפניכם התיבה "תורה". גם כאשר נחזור על כך בתחילת ספר שמות, מהאות ת' של המלה "שמות", נקבל שוב את התיבה "תורה". מדוע דוקא "קוד 49" חושף את המלה תורה? משום שמצווים אנו לספור שבעה שבועות, 49 יום, ולקבל את התורה ביום ה-50. ראוי אפוא שתימצא המלה "תורה" בתחילת הספר, שהרי השם "תורה" הוא השם שניתן לה, כנאמר: "זאת התורה אשר שם משה". החישוב הסטטיסטי מלמד, שההסתברות לשני ממצאים אלה הוא 1/3,000,000. אבל התופעה מפתיעה הרבה יותר, שכן היא חוזרת על עצמה גם בסוף חומשים אלה, בראשית ושמות. יתר על כן, בחומשים במדבר ודברים מתקבל דילוג דומה אך בסדר הפוך: בספר במדבר – מהאות ה' של המלה "משה" ועד האות ת' של המלה "אתם", ובספר דברים מהאות ה' של המלה "התורה" ועד האות ת' של המלה "נתתי". וכך גם בסוף שני חומשים אלה: בספר במדבר מהאות ה' של המלה "זה" ועד האות ת' של המלה "לגבולותיה", ובספר דברים – מהאות ה' של המלה "לא-להנו" עד האות ת' של המלה "שנות".

ניכר בעליל, כי משני כיוונים אנו חותרים אל המרכז הוא ספר ויקרא, ובו מופיע שם הוי"ה פעמים אחדות בקודים (דילוגים שווים) שונים: 5, 8, 13, 21, 34, 55. למרבה הפלא, טור מספרים זה הוא בדיוק "טור פיבונצ'י".

ההסתברות לקבלת תופעה שלמה זו – נמוכה היא ביותר (~10-67!)

2.

הממצא הבא ניתן היה לגילוי אך ורק באמצעות מחשב: אותיות המלה "אסתר" מופיעות בתורה במלה "אֶסָּתֵר" (בראשית ד, יד), ולידה, באותו פסוק עצמו, החל מהאות מ' של המלה "מעל", בדילוג של 12,111 אותיות מתגלה המלה "מגלת". באופן מפתיע ביותר, על פי המסורה, המספר 12,111 הוא מספר אותיות מגילת אסתר!

יתר על כן: אם סופרים מהאות ע' של התיבה "העמלקי", הופעתו הראשונה של עמלק בתורה (בראשית יד, ז), באותו דילוג, 12,111, מתקבלת המלה "עמלק", כאשר האות ק' גם היא מהמלה "עמלק" (בראשית לו, יב)!

דילוג נוסף, הפעם בדילוג 12,110, מהאות ה' של המלה "העמלקי" הנ"ל – חושף את המלה "המדתא"!

אגב, אם עסקנו בגילוי עתידות נסתר הצפון בתורה, יש להזכיר את המחקר הנרחב שערך דורון ויצטום, שחשף שמות ותאריכים של גדולי ישראל בתורה בשיטת הדילוג השווה, וכתב על כך שני ספרים: "המימד הנוסף", ו"צופן בראשית". ספריו עוררו ביקורת חריפה של חוקרים, אך לאחרונה, בחוברת של כתב העת "בד"ד" בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן מחודש מרחשון תשפ"א, התפרסם מאמר של ויצטום בו הוא מוכיח שפסילת מחקרו מבוססת על הנחות מופרכות לחלוטין, שלא לומר שקריות. בינתיים התקבל לפרסות מאמר נוסף של ויצטום בנושא זה.

3.

על כל אחד מהמספרים 7 ו-13 נכתב ספר שלם, ואנו נבחר ממצא אחד לכל מספר.

התורה מפרטת 13 צאצאים לשם בן נח, כשהאחרון הוא יקטן. ערך הגימטריא של שמו הוא 169 - 132. ערך הגימטריא הכולל של כל הצאצאים הוא: 3588 = 26*138 - מספר המתחלק ב-13!

נוסף על כך, ליקטן עצמו יש 13 צאצאים, וערכם: 2756 = 26*106, שוב מספר המתחלק ב-13!

מנין המלים של פרשת צאצאי שם ויקטן הוא 104, גם הוא מתחלק ב-13!

מספר האותיות בפרשה זו הוא 390 = 30*13, שוב – מתחלק ב-13!

ערכם של שמונת הפסוקים הוא: 6393 = 13*13*97!

4.

עתה לדוגמא מהמספר 7:

בתורה יש 7 פרשיות העוסקות בשבת. בכל אחת מהן הפסוק החותם ערכו הגימטרי מתחלק ב-7, ובמקום אחד, בפרשת המן, ערכו של הפסוק החותם מתחלק ב-7, ובפרשה הסמוכה לה, הנספחת אף היא לפרשת השבת, הפסוק הראשון והפסוק האחרון תחלקים כל אחד ב-7, וכך גם שבעת הפסוקים שביניהם.

בספר על המספר 7 הראנו, שכל אחד מן הפסוקים שציינו – בנוי בצורת "ריבוע פלא", כלומר: ריבוע שסכום כל אחת מן השורות, העמודות והאלכסונים – מתחלק ב-7! וראו להלן דוגמא מספר 6.

5.

מניין שמות הוי"ה בתורה הוא 1820. מספר זה מעיד על מהותו: מכפלה של ערך הוי"ה (26) – 70*26, הוי אומר "שבעים פנים לתורה".

שני כרכים של "צפונות" הוקדשו למספר זה, ונזכיר כאן דוגמא אחת – ברכת כהנים:

בברכה יש שלשה פסוקים. אם נחבר את הערך הגימטרי של 6 המלים – שלוש הראשונות ושלוש האחרונות של כל פסוק ("יברכך"-"וישמרך"-"יאר"-"ויחנך"-"ישא"-"שלום") – נקבל 1820. תופעה מיוחדת היא, שכך נקבל עבור 7 מלים מהברכה, 8 מלים, 9, 10, 11, 12 מלים. להלן נראה זאת עבור 9 מלים:

מנין המלים בברכה הוא 15. נבנה אותן בסדר מדורג: שורה ראשונה – מלה אחת, תחתיה – שתי מלים, וכן הלאה עד חמש מלים. גם כאן ניקח מלה ראשונה ואחרונה בכל שורה: "יברכך"-"הוי"ה"-"וישמרך"-"יאר"-"פניו"-"אליך"-"הוי"ה"-"פניו"-"שלום". הסכום הגימטרי של כל אלה הוא 1820!

שאר התופעות הללו מתוארות בפירוט והרחבה בספר על ברכת כהנים.

6.

נציין כאן דוגמא אחת לתופעת "ריבוע פלא".

הביטוי "לעם סגולה" מופיע בתורה ארבע פעמים. בכולם מתרחשת תופעה דומה, ונעיין כאן באחת מהן.

בפרשת ואתחנן אנו קוראים ארבעה (דברים ז, ו-ט). פסוקים אלה ניתן לחלק למקטעים, אשר הערך הגימטרי של כל אחת מהם מתחלק ב-7. נעיין כאן בששה מקטעים ראשונים:

"כִּי עַם" ; "קָדוֹשׁ אַתָּה להוי"ה אֱ-לֹהֶיךָ" ; "בְּךָ בָּחַר הוי"ה אֱ-לֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה". "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים" ; "חָשַׁק הוי"ה בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם" ; "כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים".

במקטע השלישי יש 14 מלים ו-49 אותיות. המלה הראשונה והאחרונה – "בך"+"האדמה" = 77 ; השניה מההתחלה והשניה מהסוף – "בחר"+"פני" = 350 ; וכך גם בין המלה השלישית מההתחלה ומהסוף, ובין הרביעית והרביעית, החמישית והחמישית, השישית והשישית. השביעית, "לעם", היא עצמה מתחלקת ב-7, וכך גם הסמוכה אליה, "סגלה", שהיא השביעית מן הסוף!

בספר על המספר 7 מתואר מבנה יוצא דופן של פסוקים אלה, ולא נוכל במסגרת זו להאריך.

7.

ערך הגימרטיא של הפסוק הראשון של התורה הוא 2701. מספר זה הוא צירוף של כל המספרים השלמים בין 1 ל-73. המספר 73 הוא הערך הגימטרי של המלה "חכמה". נקודה מעניינת היא, המבנה המתימטי של הפסוק, הכולל שבע נוסחאות. מפאת קוצר היריעה נציין כאן רק אחת (לשאר הנוסחאות – ראו בספר "צפונות בתורה – הבריאה"): 2701 = 26*26+45*45. 26 הוא, כידוע, הערך של שם הוי"ה, ואילו 45 הוא הערך של שם הוי"ה "במילוי" (כאשר כותבים כל אות בשמה: "יוד" ; "הא" וכו').

לסיכום: הממצאים המיוחדים שבספרי "צפונות" על י"ג חלקיהם, שהם ממצאים מדוייקים (ללא "עיגולי פינות" דוגמת "עם הכולל" וכיוצא באלה), בנויים בשיטתיות כפי שעולה מן הדוגמאות אותן הבאנו לעיל.

ממתאים אלה אינם "שעשועים" או "פרפראות" בלבד, ואפשר לראותם כתכונות מוצפנות בכוונת מכוון של נותן התורה.

רש"י בפירושו לשיר השירים (א, ב) כותב: "ומובטחים מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמיה ומסתר צפונותיה, ומחלים פניו לקיים דברו. וזהו 'ישקני מנשיקות פיהו'". הממצאים שנגענו בהם במאמר זה הם התגשמות דברי רש"י, דברים שכדוגמתם כתב גם הגר"א בספר "קול התור".

הערה: לא ציינתי על כל ממצא מי גילה אותו, זאת משום שכל ממצא מורכב מתגליות אחדות, ולמען הבהירות העדפתי שלא לציין את שמותיהם של המגלים. השמות פורטו כולם בספרי "צפונות בתורה".