מנכ"ל משרד ראש הממשלה צחי ברוורמן דורש מהשר לביטחון הפנים אמיר אוחנה לפעול בהקדם לקבלת האחריות לרובי ה"איירסופט" - רובה צעצוע המוסב לנשק קטלני.
"לאחרונה היינו עדים לשורה של מקרים מצערים, שאף גבו חיי אדם, בשל אי־טיפול ממשלתי נחוש בנושאים שהיו התרעות לגביהם", כתב המנכ"ל צחי ברוורמן במכתב שתוכנו הגיע לידינו, "איננו רוצים להוסיף את האיירסופט לרשימה הלא מחמיאה של מחדלים".
בכיר במערכת אכיפת החוק גילה ל"ישראל היום" שכשליש מכלי הנשק של הפורעים הערבים בהתפרעויות האחרונות ומאלה שנתפסו, הם "צעצועים" שהוסבו לכלי נשק.
שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ התריע בעבר בפני המשרד לביטחון הפנים על היעדר אכיפה בתחום רובי האיירסופט, אך דבר לא נעשה.
האיירסופט הוא דמוי כלי ירייה, המשמש לספורט ולפנאי ומוגדר כיום כ"צעצוע מסוכן" בהתאם לצו, ונמצא באחריות משרד הכלכלה. בפועל, כך לפי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, "מאחר שהוא קל להשגה וניתן להסב אותו בקלות לנשק חם לכל דבר, קיימים אלפי כלי נשק בלתי חוקיים במגזרים שונים". לטענתו, מנתוני המשטרה עולה כי בשנת 2019 חלה קפיצה של 83% בפתיחת תיקים בגין תפיסת דמויי רובה M-16 שהוסבו מאיירסופט, ביחס לשנת 2018 .
ברוורמן מוסיף במכתבו לאוחנה, שבפיגועי הטרור שבהם נרצחו בני הזוג הנקין ,(2015) לבנה מליחי ורס"מ יוסי קירמה ,(2016) בוצעו מקרי הרצח באמצעות איירסופט מוסב, וכי "גם בפרעות שאירעו לאחרונה, נעשה שימוש רב בכלי איירסופט, ולפיכך ההתייחסות לאיירסופט כאל צעצוע מסוכן מעמידה את שלום הציבור בסכנה חמורה".
בעקבות ההתפרעויות האחרונות התברר גם בישיבות שהתקיימו במועצה לביטחון לאומי, שמלבד האיירסופט הצטרפו ל"חגיגה" גם חומרים שעדיין מוגדרים כ"צעצועים מסוכנים" אחרים, כגון כוורות ונפצים גדולים.
במכתב נסמך ברוורמן על מידע של אגף החקירות והמודיעין במשטרה מדצמבר ,2020 ולפיו "זליגת כלי האיירסופט וחלקיו לידיים בלתי מורשות נושאת פוטנציאל מסוכנות לשלום הציבור. שוק הנשק הבלתי חוקי הינו מחולל של אלפי אירועי ירי בשנה... שימוש בנשק על ידי גורמים בלתי מורשים מערער את שלטון החוק ופוגע בביטחון הציבור ובאיכות חייו באופן משמעותי".
סוגיית הפיקוח על האיירסופט נתונה במחלוקת כבר כמה שנים, ומשרד הכלכלה מתריע כבר שנים על אי יכולתו לפקח על הנושא כנדרש.
דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם לאחרונה העיר על הצורך להסדיר את הנושא, ובדיונים שנערכו עם גורמי המקצוע הרלוונטיים - במסגרת עבודת צוות המנכ"לים לטיפול בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית - שררה הסכמה גורפת בדבר הצורך לטפל בנושא בכלים מתאימים, שאינם מצויים בידי משרד הכלכלה.
כעת מתברר שגם ועדה ביןמשרדית בהשתתפות משרד הכלכלה והמשרד לביטחון הפנים שעסקה בנושא, לא הכריעה בשאלת האחריות המשרדית. "המחלוקת הבלתי נגמרת משאירה את הנושא מוזנח. הדבר לא יעלה על הדעת", כתב ברוורמן לאוחנה, ודרש ממנו לפעול בהקדם לקבלת האחריות על האיירסופט למשרדו, "שלתפיסת גורמי המקצוע, הוא הגורם המתאים לטפל בכל הקשור בכלי ירייה".
בתגובה שיגר אוחנה תשובה לברוורמן כי "האיירסופט איננו כלי ירייה ואינו מוגדר ככזה, ועל כן אין מקום להתייחס אליו ככלי ירייה". לדברי אוחנה, "להגדרתו כדמוי כלי ירייה, ישנה משמעות רגולטורית רבה ורחבה על בעלי העסקים בתחום ובכללם מועדוני האיירסופט, רגולציה אשר אני סבור כי אין לה מקום". בהתייחסו לפעילויות הפליליות הנעשות באמצעות האיירסופט כתב כי "אכיפה נגד פעילות פלילית היא בכל מקרה תחת אחריותה של משטרת ישראל, ואכן, הדבר נאכף כדבר שבשגרה".
על הדרישה שמשרדו ייקח אחריות על העניין ציין אוחנה כי "ככל שמאן דהוא סבור כי יש צורך להחמיר את התנאים ליבוא ולהחזקת האיירסופט, הרי שנושא זה מצוי באחריות משרד הכלכלה והתעשייה, אשר יכול לקדם את התיקונים הנדרשים בצו צעצועים מסוכנים או לקדם את חוק הצעצועים המסוכנים והתקנות ללא קשר להעברת האחריות למשרד לביטחון הפנים... האיירסופט הן בהגדרתו החוקית והן במהותו איננו כלי ירייה ואין להטיל אחריות פיקוח על האגף לרישוי כלי ירייה או על משטרת ישראל".