מעצור בנשק

כבר שנים שנושא הנשק הבלתי חוקי בערים ובכפרים הערביים בישראל, על הכמויות האדירות שלו, עולה ויורד מסדר היום.

בכל פעם שהנושא עלה, הגיעו המומחים לאולפנים והתריעו שנשק בלתי חוקי בריכוזים כאלה עלול להיות יום אחד בעיה אסטרטגית למדינת ישראל. המהומות שחוללו השבוע צעירים ערביים בחיפה, בעכו, ברמלה, בלוד, בירושלים ובשאר חלקי הארץ, שכללו במקרים רבים ירי מנשק חם על יהודים, הם התגשמות נבואות הזעם הללו.

"מדי ערב אנחנו שומעים יריות, פיצוצים, צרורות וזיקוקים. זה די הזוי שדבר כזה קורה בתחומי מדינת ישראל", מספר בן, תושב אחד המושבים הסמוכים לכפר סבא ולאזור המכונה "המשולש", ומתאר כיצד קולות ירי הם חלק בלתי נפרד מפס הקול במושבים הסמוכים לערים ערביות.

בן, ששומע באופן תדיר את הקולות מהערים טייבה וטירה מודאג מחוסר העניין של המשטרה בטיפול בנושא. "ירי לא אמור להיות דבר שבשגרה", הוא אומר, "אבל עם הזמן הוא לגמרי הפך לכזה. אמא שלי עובדת בבית חולים מאיר בכפר סבא שלשם מופנים הפצועים מאירועי הירי בערים הללו. היא מספרת שאפילו לא מגיע חוקר מהמשטרה לתשאל את הפצועים איפה קרה הירי ובאילו נסיבות. זה דבר מקומם. איך יכול להיות שאנשים רבים נפצעים מירי ואף אחד במשטרה לא בודק מה המקור לדבר הזה. כאילו התרגלנו שיש אזור מסוים שבו יורים תמיד. דבר אחד מוזר במיוחד: את הירי שומעים כל הזמן מטירה וטייבה, אבל מקלקיליה שלא שייכת לישראל אלא לרשות הפלשתינית - משם אין ירי. זה כאילו דבר שרק ישראל מאפשרת באופן חופשי שכזה".

השבוע נועד השר לביטחון פנים אמיר אוחנה עם תושבי לוד ועם גורמים נוספים בכנסת. בשיחות הסביר השר אוחנה כי איסוף נשק המוני הוא דבר שאינו מתאפשר מבחינה חוקית, אלא באופן נקודתי בלבד על ידי מידע מודיעיני מקדים. התושבים הביעו אכזבה מכך שגם לאחר שבוע שבו הנשק הלא חוקי סיכן חיי אדם באופן ממשי עדיין אי אפשר לקיים מבצע פשיטה באזורים שבהם התופעה נפוצה ולהחרים את הנשק מיידית.

עלייה במספר אירועי הירי

השבוע פורסם דו"ח מבקר המדינה שנגע בתחומים רבים ובהם גם האלימות והנשק הבלתי חוקי בחברה הערבית. בדו"ח שחיבר המבקר מתניהו אנגלמן ניתן מקום נרחב לפשיעה המתרחבת וגובה חיי אדם, ולכישלון של ניסיונות משרדי הממשלה והרשויות למגר אותה.

לפי המבקר, ישנה עלייה עקבית ומתמשכת בפשיעה בחברה הערבית, בין היתר במספר הדיווחים על אירועי ירי ובמספר הקורבנות של עבירות נגד אדם וגוף. המבקר ציין כי רק חמישה אחוזים מתיקי החקירה שנפתחו בגין עבירות ירי בחברה הערבית הגיעו לידי כתב אישום, והעבריינים אינם עומדים לדין. הוא מתח ביקורת על כך שרק 47 אחוזים מתקציב תוכנית החומש למגזר הערבי מומשו ובכך נפגעה למעשה יכולת הממשלה להשיג את יעדיה. לפי הדו"ח, פעולות המשטרה לתפיסת אמצעי לחימה בלתי חוקיים לא סייעו לבלימת התרחבות הפשיעה בחברה הערבית, או אפילו לצמצום המגמה. חלק מאמצעי הלחימה הלא חוקיים מוברחים דרך ירדן, אך המשטרה עדיין לא הקימה יחידה מבצעית ייעודית לטיפול בהברחות דרך גבול ירדן.

הממצאים שאיתרה המשטרה בבתים במגזר הערבי מדברים בעד עצמם. רק בשבועות האחרונים אותרו מאות כלי נשק לא חוקיים. בבית בתל שבע איתרה המשטרה אצל תושב המקום שבע קתות של רובה M-16, רובה מסוג גליל, שתי מחסניות לאקדח גלוק, 23 מחסניות לאקדח יריחו, שלוש מחסניות קארל גוסטב, מחסנית M-16, רימוני גז והלם וציוד נוסף. אצל צעיר נוסף באותו יישוב איתרה המשטרה רק לאחרונה רובה M-16, מחסניות וכדורים. בפורידיס המשטרה איתרה ותפסה נשק מסוג קרלו, בשטח פתוח בג'סר א־זרקא נמצא רובה מסוג קרלו. זהו רק קצה הקרחון של פעילות המשטרה, שעדיין לא מצליחה להפחית משמעותית את כמות כלי הנשק המגזר.

בשנת 2019 קיימה המשטרה מבצע לאיסוף נשק התנדבותי, כך שמי שיגיע להפקיד בידי המשטרה כלי נשק לא חוקי שנמצא בידו לא ייעצר ולא ייענש. במשטרה העריכו אז כי ישנם ברחבי הארץ 150 אלף כלי נשק כאלה, אלא ש־50 נקודות האיסוף נותרו שוממות. לאורך המבצע נאספו בסך הכול 29 כלי נשק, מתוכם תשעה הגיעו מהמגזר הערבי.

רוב הנשק – מצה"ל

מפקד מחוז ש"י לשעבר ניצב בדימוס שלום קעטבי מסביר ל'בשבע' את שורשי התופעה. "הנשק בחברה הערבית הוא דבר מצוי בהרבה בתים, גם אצל צעירים וגם אצל בעלי משפחות. זה דבר שאנשים מחזיקים בו גם לצורך הגנה עצמית וגם כדי לבנות לעצמם מעמד. בחברה הערבית מי שאוחז בנשק זה נותן לו מעמד של כבוד".

מי שנדרשה השבוע לנושא היא חברת הכנסת אורית סטרוק, יושבת ראש סיעת הציונות הדתית, שדרשה מהשר אמיר אוחנה להניח את כל כובד משקלו בסוגיית הנשק הלא חוקי בחברה ערבית. "הנושא של הנשק הלא חוקי במגזר הערבי הוא עניין ידוע המון שנים", אומרת סטרוק. "במשטרה התרגלו להתייחס לזה כאילו זה חלק מהתרבות שלהם. גם באזורי יהודה ושומרון כשהיו פיגועים בבית חנינא במשטרה אמרו לנו שככה זה בציבור הערבי, לכל אחד יש נשק וזה המצב. כמו שיש לערבי כאפיה על הראש ומסבחה ביד ככה יש לערבי נשק. המשטרה אף פעם לא התעניינה בלאסוף אותו. חשוב לומר שחוקי או לא זה לא העניין פה, הנשק הזה יורה. יורה בחתונות, יורה במסיבות ולפעמים גם פועל בצורה מסוכנת. אף אחד לא חשב לטפל בזה יותר מדי, כמו שלא מטפלים במגזר הערבי בהרבה תחומי עבריינות. לא בנושא תנועה, לא בנושא בנייה ולא בשלל נושאים".

לדברי סטרוק הנשק שהחל להצטבר מסיבות של הגנה עצמית מופנה לאחרונה גם נגד יהודים על ידי לאומנים קיצונים. "מי שהחל לזעוק שצריך לאסוף את הנשק הם הערבים עצמם כי בתוך המגזר הערבי החלו גל רציחות על כבוד המשפחה ומלחמות בין כנופיות. המשטרה הכינה תוכניות לאיסוף נשק אלא שהמשטרה בונה תוכניות לאיסוף נשק מרצון, מיזמים לטווח הארוך שנועדו לשפר את אורח החיים של המגזר הערבי. יש גם המלצות על איסוף נשק נקודתי מגורמים שהשב"כ או גורמים אחרים הגדירו כבעייתיים. כל השנים אמרנו שעלול לקרות מה שקורה עכשיו, שהנשק הזה יופנה גם לצרכים הלאומניים. נכון לעכשיו יש דרישה שלנו להציף את הנושא. דיברנו על כך גם מול השר לביטחון פנים, גם בוועדת חוץ וביטחון, ואנחנו דורשים לבצע איסוף נשק. כבר בתחילת חודש הרמדאן ראש עיריית לוד ביקש שתבוצע תוכנית לאיסוף נשק, ואנחנו קוראים להתחיל את זה בלוד ולבצע את זה בשאר חלקי הארץ. לוד היא המרכז כי היא עיר רוויה בנשק, אבל כרגע אנחנו רואים שבמשטרה גם לא מעוניינים לעשות את איסוף הנשק הזה. אומרים שצריך צו מיוחד, שזה בניגוד לחוק כבוד יסוד האדם וחירותו. אני חושבת שבמצב הרתיחה שקיים היום וההכרזה על מצב החירום, העובדה שהנשק הזה מסתובב חופשי היא פתח להתדרדרות ביטחונית מסוכנת מאוד באירועים".

קעטבי מספר גם מהיכן מגיע הנשק על פי בדיקות שהמשטרה מבצעת. "הרבה נשק מגיע מצה"ל. הבסיסים ומצבורי הנשק של הצבא לא שמורים ולא מוגנים כפי שצריך, מגיעים לשם אנשים ומצליחים לגנוב תחמושת. אחר כך הם מוכרים אותה ומפיצים אותה ומשם זה הופך למכה". למרות הבדיקות, המשטרה עדיין מתקשה להגיע למצב של איסוף הנשק באופן המוני. "אתה לא יכול לדעת בבירור איפה נמצא הנשק, מי מחביא איפה. הוא הרבה פעמים לא מוחבא במקום המגורים של החשוד אלא במקום מחוץ לבית ואז קשה לבסס חשד של ממש. בלי ידע מבוסס על אדם שאוחז בנשק ועל המקום שהנשק נמצא בו קשה מבחינה משפטית להגיע לבית החשוד ולבצע פשיטה. חיפוש בביתו של אדם זה לא דבר שעושים סתם ככה".

מטעמו של השר לביטחון פנים אמיר אוחנה נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, השר מעולם לא אמר, באף הזדמנות, שלמשטרה אין יכולת או כוח אדם לבצע איסוף נשק המוני או כל דבר אחר מהדברים המיוחסים לו. השר אוחנה ציין כי איסוף והחרמת נשק בלתי חוקי מתבצעים וימשיכו להתבצע ביתר שאת כחוק ועל בסיס מידע מודיעיני. ישנן תוכניות ופעולות שמשטרת ישראל עובדת עליהן ולא ניתן להרחיב עליהן כעת, ובמקביל השר אוחנה בוחן עם גורמי מקצוע שונים אפשרויות להרחבת הכלים שיעמדו לרשות המשטרה במאבק כנגד האחזקה והשימוש בכלי נשק בלתי חוקיים".

ממשטרת ישראל נמסר לדו"ח מבקר המדינה: "לצערנו אירועי אלימות וירי מתרחשים לעיתים קרובות מדי בקרב החברה הערבית בישראל, רובם על רקע סכסוכים פנימיים הגולשים לאלימות. המשטרה פועלת בנחישות לאורך כל ימות השנה נגד אחזקה, סחר ושימוש באמל"ח בכל זמן ובכל מקום. פעילות זו הביאה לתפיסת כמויות נשק חסרות תקדים, בפרט ביישובי החברה הערבית. בשנה החולפת, שהייתה בצל המאבק בנגיף הקורונה, המשטרה הגבירה את הפעילות נגד עבירות נשק ועצרה ביישובי החברה הערבית למעלה מ־5,000 חשודים בעבירות ירי ואמל״ח.

"כמו כן, הוגשו בתום חקירות המשטרה 1,548 כתבי אישום נגד נאשמים בעבירות ירי ואמל״ח בכל רחבי הארץ, כ־85 אחוזים מהם הוגשו נגד חשודים מהחברה הערבית. בימים אלו במשרד לביטחון הפנים ובמשטרת ישראל שוקדים על הקמת אגף חדש (סייף) שכל מטרתו סיכול ומניעת פשיעה בחברה הערבית. בנוסף לכך, נפתחו תשע תחנות משטרה חדשות ושבע נקודות משטרה, וזאת במטרה לקצר את זמן התגובה ולהעמיק את שירותי המשטרה לאזרחי החברה הערבית.

"לצד המשך האכיפה והעמקתה, בכדי לטפל בתופעה ולמגרה לחלוטין דרוש טיפול רב־מערכתי ושינוי שורשי עמוק מעבר לאכיפה משטרתית. משטרת ישראל תמשיך במאבק הנחוש והבלתי מתפשר נגד עבירות הנשק, ביישובי החברה הערבית ובכל מקום אחר, הכול כדי לשמור על שלום הציבור וביטחונו".