"בשבילי השיקול היחיד הוא שיקול של תורה"

עם השבעת הממשלה החדשה בראשית השבוע נפלו פניהם של רבים בקרב חובשי הכיפות, שראו עד לא מכבר בנפתלי בנט – מי שהוביל את הבית היהודי ז"ל בימיה הטובים –המשיח הפוליטי של הימין הדתי. בשבוע כזה אין טוב מלהמתיק את הגלולה המרה באמצעות סיפורו של נבחר ציבור אחר של הבית היהודי, שנראה כמתווה דרך ערכית הפוכה לחלוטין מזו של ראש הממשלה החדש. יואב רמתי הוא נציגה היחיד של סיעת הבית היהודי במועצת העיר חיפה, אולם על אף היותו מיעוט שנמצא לא פעם בבדידות ערכית מזהרת סביב שולחן המועצה, בלקסיקון שלו לא נמצאים מושגים כמו זיגזוג רעיוני או אפילו סתם הורדת פרופיל נינוחה.

הסיפורים מתגלגלים מפיו של רמתי בזה אחר זה, אבל אחרי כל אפיזודה שהוא מגולל מפועלו המוניציפלי, רמתי חוזר מחדש על המוטו שמנחה אותו בכל נושא שעל הפרק: "נבחרתי כנציג הציבור המאמין, ואני איש מאמין. אצלי קודם כול השיקול הוא שיקול של תורה. בדבר שהוא עבירה על צו התורה – אני מצביע במועצה לפי מצפוני. לא לפי שיקולי רווח פוליטי, כלכלי או אחר. אני לא זז מעמדותיי בכל הנושאים הללו, הצבעתי כל השנים רק בהתאם לתורת ישראל וכל הקולגות שלי בעירייה כבר יודעים את זה".

מצעד גאווה? במתחם סגור

שנתיים וחצי בלבד עושה רמתי בקדנציה במועצת העיר, שלדבריו כבר אינה אדומה כל כך ("היה פה רוב שהצביע לליכוד בבחירות"), אבל באמתחתו כמה וכמה מאבקים, חלקם גם נחלו הצלחה מרשימה. הוא תושב חיפה יותר מחמישים שנה, מהנדס חשמל במקצועו ובעל חברה להנדסת חשמל. אביו של רמתי שירת ביחידת המחשבים בחיל הים. רמתי נולד בשכונת בת גלים בעיר וכיום תושב שכונת נווה שאנן. הוא נמנה על מקימי ישיבת ההסדר 'אור וישועה' בעיר בראשות הרב אליהו זייני, "שמלווה אותי כבר המון שנים, הוא הרב שלי. הוא גם תומך בי רעיונית". במשך שנים מספר היה יו"ר תנועת המפד"ל בחיפה, "אבל לפני כמה שנים ראיתי שדברים לא מגיעים לידי מעשה והחלטתי להתמודד למועצת העיר. הבאתי גוון חדש, אדם שלא מזגזג ולא זז מתורת ישראל וארץ ישראל לשום כיוון. גם ראש העיר, שאיתה אני ביחסים טובים, יודעת את זה".

השבוע ניהל רמתי מאבק נגד קיום מצעד הגאווה בעיר. הוא אומנם לא ציפה להגיע לכדי ביטול המצעד, אבל העלה דרישה ברורה, שאותה השמיע גם בכלי התקשורת המקומית: "כנציג ציבור המאמין בתורת השם, אני מסתייג מאירועים שנוסדו לפני 4,000 שנים בסדום ועמורה”, אמר רמתי לרדיו חיפה, “התורה שוללת את אורח החיים שפעילי המצעד מבקשים להכשירו". רמתי ביטא באותו ריאיון את הדרישה לקיים את האירוע במתחם סגור ולא ברחובה של עיר: "אני מצפה ומבקש ממארגני המצעדים למיניהם שיתחשבו ברגשות כלל הציבור, גם אלו שאינם תומכים במטרתו של המצעד, ויבצעו את ציון מטרות המצעד שהן במחלוקת במתחמים סגורים ולא בשטח ציבורי באופן שמתריס, מקומם וכופה על הציבור כולו לחזות בהתנהגותם הבעייתית".

ל'בשבע' הוא מוסיף ואומר כי להבנתו הוא מייצג את הרוב המכריע של תושבי חיפה. "אני חושב שכמו כלל האוכלוסייה בישראל, גם הרוב המוחלט של תושבי חיפה לא מזדהים עם ערכי המצעד. רוב התושבים מאמינים במוסד המשפחה ורואים בו ערך חשוב". הוא גם מזכיר כי מדובר בסופו של דבר בעבירה על החוק: "יש חוק שאוסר התערטלות בשטח ציבורי. זה בדיוק מה שהם עושים שם, אבל פתאום כל היועצים המשפטיים שותקים, עסוקים בתיקים אחרים מול הפרת החוק הזאת. מכופפים את החוק מתי שרוצים". בשנים שעברו יזמו רמתי ופעילים נוספים בחיפה את 'מצעד הענווה' שהתקיים כמענה למצעד הגאווה בעיר, ועניינו חיזוק ערכי המשפחה.

זה לא מאבקו הראשון של רמתי נגד קהילת הלהט"ב. לפני כשנה התקיימה במועצת העיר חיפה ישיבה שאליה נכנסו נציגי סיעות מסוימות כשדגלוני צבעי הקשת של קהילת הלהט"ב מונחים בידיהם על שולחן המועצה. "ביקשתי להסיר את הדגלונים והם סירבו. יצאתי מהאולם והודעתי לראש העיר שאני לא מוכן להשתתף כך בישיבה. היא הציעה שאביא דגל משלי". רמתי נענה לאתגר, ונכנס לאולם הדיונים כשבידו דגל ישראל ענקי והוא לבוש חולצה שעליה הכיתוב "אבא, אמא, משפחה". "הישיבה התפוצצה", הוא מדווח, "כשהם ראו את דגל ישראל הם השתוללו וצעקו, רצו ממש להכות אותי. אבל אני לא חושש, עמדתי איתן. כשביקשו שאוריד את הדגל סירבתי, לאור העובדה שהדגלונים שלהם נותרו על השולחן. כך התפוצצה הישיבה".

על סדר יומו של רמתי לא נמצאת רק הקהילה הצעקנית, אלא כל נושא שיש בו עניין לחיזוק התורה וקיום הלכותיה. כך למשל בתחילת כניסתו לתפקיד ניהל מאבק שלדבריו נחל הצלחה בנושא שמירת השבת. את הקדנציה שלו בעירייה החל בתפקיד יו"ר דירקטוריון חברת 'יפה נוף', חברת תחבורה, תשתיות ובנייה במחוז חיפה והצפון. הרקע שלו בתחום ההנדסה סייע לו להתמודד עם שאלת חילול שבת בתכנון עבודות החברה. "החברה תכננה לחלל שישים שבתות לצורך עבודת סלילת כבישים ראשיים, מנהור ופיתוח בחיפה. הצגתי דרישה לשנות את שיטת העבודה, והבאתי תוכנית עבודה משלי שגם תמנע חילול שבת וגם תייעל ותוזיל את העבודה. הם קיבלו את התוכנית ומתחילת הקדנציה", הוא מעיד, "החברה לא חיללה שבת".

גם כאשר עלתה על שולחן מועצת העיר ההצעה להפעיל את הכרמלית בשבת, שילב רמתי ידיים עם נציגי הסיעות החרדיות, ובעבודה פוליטית מאומצת הם הצליחו לגייס את מספר האצבעות הדרוש כך שההצעה נפלה בהצבעה במועצת העיר. "ראש העיר תמכה גם היא בשימור הסטטוס־קוו והבינה את חשיבות העניין", הוא מדגיש, "היא סייעה לנו למנוע את זה".

ומשבת בראשית לשבת הארץ: שנת השמיטה שבפתח לא מותירה את רמתי הנמרץ אדיש. "בקדנציה הקודמת נטעו את כל שדרות ההגנה בעיר בשנת השמיטה", הוא מתקומם, "עכשיו אנחנו עומדים לשמור שמיטה בעיר". רמתי הביא נציגי בית מדרש העוסק בשמיטה, והללו הכינו למועצת העיר תיק שלם ובו מוסבר בפירוט כיצד להיערך לשנת השמיטה הקרבה. "אני מקווה שנשמור שמיטה כהלכתה, זה מאוד חשוב לי".

הרתעה במקום הרגעה

הפרעות האחרונות לא פסחו על העיר חיפה, אחת הערים המעורבות הגדולות בישראל. גם כאן ראה רמתי חובה לעצמו להרים את הדגל תרתי משמע. למצעד הדגלים המדובר השבוע בירושלים קדם אח בכור שנולד בחיפה: "סבלנו פה בצורה חריפה מפרעות של ערבים בעיר התחתית. קודם כול ארגנו סיוע לתושבים היהודים, אבל מעבר לזה החלטנו לקיים צעדת דגלים גדולה באותם מקומות. אנחנו לא פוחדים, יהודים ילכו חופשי עם דגלי ישראל בכל מקום. אנחנו לא ניתן לאף אחד לקחת את החוק לידיים ולא נאפשר לכנופיות להפחיד יהודים". רמתי מספר על יהודים מפוחדים שנותרו מיעוט בשכונות שבהן אין רוב יהודי, שהרעיפו ברכות על הצועדים היהודים שהגיעו לחזקם. אבל הוא לא עוצר בזה: היעד הבא שלו הוא דרישה להטלת קנס על כל מי שיילכד במצלמות העירייה כשהוא משחית רכוש ציבורי, מצית, מנפץ וכו'. הוא גם דורש הגשת תביעות רטרואקטיבית נגד מי שפעלו כך בזמן הפרעות. "נדרוש למצות עם הפורעים את הדין ושהם ישלמו את כל הנזקים. אדם שיקבל הודעה על תביעה או תשלום קנס מהעירייה יחשוב פעמיים אם לעשות את זה שוב". בישיבת מועצת העיר הוא דרש גם לתגבר את כוח השיטור העירוני, וקבל על חוסר המשילות של הרשויות במהלך הפרעות. את דבריו סיכם בקביעה ש"כל תושבי העיר נדרשים לקבל את השלטון היהודי בארץ ישראל בכלל ובעירייה בפרט, ומי שלא מקבל ימצא דרכו לחוץ לארץ".

מול דרישותיו החד־משמעיות של רמתי עלו הצעות בעלות ניחוח שונה לחלוטין בעקבות הפרעות. במסגרת ישיבה מיוחדת שהתקיימה במועצה העלתה קבוצה של כמה סיעות דרישה הכוללת השקעה תקציבית בשורה של פעולות שיביאו להרגעת הרוחות ולפיוס בין היהודים והערבים בעיר. בין השאר דובר בהצעה על הכנת תוכניות חינוכיות לבתי הספר שייצרו גשר וחיבור בין שני המגזרים, וכן הנחיית פעילי השכונות ליצירת מפגשים ולהרגעת הרוחות בין הקהילות השונות בעיר. ההצעה הזאת קוממה את רמתי, ושוב הוא היה אצבע יחידה שהורמה נגד במליאת המועצה. "התנגדתי להשקעה בחינוך משותף ליהודים וערבים, דבר שמביא לידי התבוללות ופוגע בשני המגזרים", הוא אומר ל'בשבע', "התנגדתי גם משום ששמו את הציבור היהודי והערבי על אותו משקל בשיח של הרגעת הרוחות".

הסיפור האחרון ואולי המעניין ביותר משיק גם הוא למאבק הדו־לאומי שניטש בישראל, ובחיפה בפרט. בעיריית חיפה ביקשו למנות לפני כחודש את נציגת סיעת חד"ש, ערבייה בשם שהירה שלבי, לתפקיד סגנית ראש העיר. ראש העיר תמכה במינוי וגם חברי מועצה אחרים, אבל רמתי סירב בתוקף להצביע בעד המינוי: "אמרתי שלא אזוז מדעתי. הצבעתי נגד המינוי למרות שאני בקואליציה. אחד החברים החילונים אמר בעצמו ש'יואב על הערכים שלו לא יוותר'". במקרה הזה ההצבעה נותרה כמחאה בלבד, והמינוי אושר. אולם לפני כשבועיים נערכה הצבעה נוספת, שבה ביקשו לאשר את מינויה של שלבי כיו"ר דירקטוריון 'בית הגפן' בחיפה. רמתי הצביע שוב נגד המינוי, והפעם אצבעו הייתה מכריעה וההצבעה הסתיימה בתיקו. היועצת המשפטית של העירייה הורתה לקיים דיון נוסף על המינוי במועד מאוחר יותר, אולם לעת עתה הצליח רמתי לדחות את המינוי.

לתגובות: Hagitr72@gmail.com