התחלה/ לפני 71 שנה בפריז שבצרפת. החמישי מתוך עשרה אחים ואחיות.
אבא/ ד"ר עזריאל ז"ל. "אבא נולד בפריז למשפחה יהודית בורגנית וחזר בתשובה. הוא היה רופא והיה מאוד פעיל לחיזוק היהדות הדתית בפריז. בהמשך עלה עם המשפחה לישראל וזכה לכינוי 'רופא המתנחלים' כי הוא היה מגיע לאן שרק צריך לטפל בחולים בהתנדבות: קריית ארבע, אלון מורה, נווה צוף - בכל מקום שהיה צריך אותו הוא התייצב. אבא היה אדם של עשייה, תמיד בפעילות למען הכלל".
אמא/ שושנה ז"ל. "באה ממשפחה דתית בצרפת. היא גידלה אותנו בהרבה חום ואהבה. אמא הייתה מסורה לנו מאוד. למרות שהיינו עשרה ילדים גדלתי בהרגשה שאני בן יחיד ואהוב במיוחד. מתברר שבחוכמתה כל אחד מאחיי ואחיותיי הרגיש ככה".
אובדן כפול/ הוריו, ד"ר עזריאל ושושנה מרצבך, נהרגו בתאונת דרכים בצומת נצרים לפני 36 שנים. "אבא ואמא נהרגו בדרך לאחותי שגרה בעצמונה. זה היה יום שישי כשאוטובוס ערבי התנגש בהם בעוצמה. אני שמעתי על זה רק במוצאי השבת. זה היה קשה מאוד, אובדן כפול. הם הספיקו לחיות בארץ 18 שנה".
פריז/ נולד וגדל ברובע 16, במערב פריז. "גדלתי בבית חם ופעיל, תמיד מלא באורחים". בכיתות א'-ג' למד בבית ספר ממלכתי־פרטי. "הייתי היהודי היחיד בכיתה". בכיתה ד' הועבר לבית ספר יהודי במרחק שעה נסיעה מביתו. מנהלי בית הספר היו, אגב, חמיו וחמותו לעתיד.
להיות יהודי/ כילד שגדל בפריז הוא לא זוכר חוויה של אנטישמיות או חשש להסתובב ברחובות. אירוע בודד התרחש בכפר נופש, "כשניגשו אליי פתאום ילדים, קראו לעברי 'יהודי מלוכלך' ולקחו לי את הברט מהראש. אבל מעבר לזה לא פחדתי".
מתגעגע/ בגיל 12 החליטו הוריו כי הוא צריך ללמוד בישיבה. "שלחו אותי לישיבה ליטאית בהרי האלפים, מרחק 600 קילומטר מהבית. ברכבת לקח לי שמונה שעות נסיעה כך שיצאתי הביתה רק כמה פעמים בשנה. בבוקר למדנו גמרא ואחר הצהריים לימודי חול. היה טוב אבל קשה. בזמנו לא היו טלפונים כמו היום והיו געגועים גדולים".
חוזר הביתה/ אחרי שלוש שנים בישיבה, בגיל 15, הודיע להורים שהוא לא מתכוון לחזור לשם. את כיתות י"א-י"ב למד בבית ספר התיכון היהודי 'יבנה' בפריז. "זה היה שונה מהישיבה, אבל הסתדרתי".
אוהב מתמטיקה/ בתיכון למד בכיתת מתמטיקה. "תמיד אהבתי מתמטיקה. בעיניי זה ללמוד את שפת היקום, את השפה של מערכת הטבע והבריאה. זה גילוי ה' בעולם. בשבילי מתמטיקה זו האמת".
המלחמה/ בכיתה י"ב פרצה בישראל מלחמת ששת הימים והדאגה לגורל המדינה התעצמה. "הייתה מתיחות גדולה, הערבים הודיעו שהם הולכים לזרוק את היהודים לים. דאגנו למה שקורה בארץ, האזנו לחדשות בלי הפסקה והתרגשנו בניצחון הגדול".
רק לשנה/ היה לו ברור שאחרי התיכון ילך ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה בפריז, אבל טרם הלימודים באוניברסיטה החליט כי עליו ללכת ללמוד שנה בישיבה בישראל. מיד עם סיום לימודיו בתיכון טס ללמוד בישיבת באר יעקב.
אני נשאר/ הוא אכן למד בישיבה, אבל בראש חודש ניסן תשכ"ח במהלך נסיעה באוטובוס האזין לדיווח ברדיו על מבצע כראמה. "שמעתי ברדיו על הקרבות הקשים ועל החיילים ההרוגים. אמרתי לעצמי: זה מה שקורה לעם ישראל ואני חושב לחזור לצרפת? אין מצב, אני לא עוזב. אני נשאר בארץ. אני לא יודע למה, אבל באותו רגע החלטתי שלא רק שאני נשאר בארץ, אלא אני מתגייס לצבא ההגנה לישראל".
היום החשוב בחיי/ מאז מדי שנה בתאריך כ"ט באב הוא חוגג את יום עלייתו לישראל. "חשוב לי לחגוג את היום הזה. מבחינתי זה יותר משמעותי מיום ההולדת שלי. זו אחת ההחלטות החשובות ביותר שעשיתי בימי חיי".
לצבא/ למרות התנגדות הישיבה, התגייס לצבא ושירת בנח"ל. "ביום הראשון הגענו למחנה 80. עמד חייל וצעק 'אני המפקד'. לא הבנתי מה הוא אומר. זה היה הלם תרבות בשבילי. גם פיזית לא הייתי מוכן לצבא, אבל שירתי מתוך שליחות".
ציוני דתי/ ההורים עלו לישראל מעט אחריו וקבעו את ביתם בירושלים. אביו התחבר וחיבר את המשפחה לתורת הרב קוק. "כשאבא עלה לארץ הוא למד במרכז הרב, שם פגש את הרב צבי יהודה ונחשף לראשונה לתורת הרב קוק, שלא הכרנו בכלל בחו"ל. הרב טאו היה אז אברך צעיר והם למדו יחד בחברותא. כשהייתי חוזר מהצבא הייתי מצטרף אליהם. אבא אמר על ההשקפה הציונית־דתית: 'מצאתי שיטה פילוסופית מושלמת'".
אקדמיה/ לאחר השחרור מהשירות הצבאי התחיל בלימודי תואר ראשון במתמטיקה וסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית וסיים בהצטיינות. בהמשך למד גם תואר שני במתמטיקה. את הדוקטורט בתורת ההסתברות השלים באוניברסיטת בן גוריון.
החצי השני/ מרים (69). שימשה לאורך השנים מורה, מנהלת בית ספר ורכזת תוכנית מצוינות והדרכת מורים במכללה ירושלים. כיום בגמלאות. ההיכרות עם מי שלימים תהפוך לרעייתו הייתה, כך מסתבר, כבר בילדותם. "בגיל 12 נבחרתי לייצג את צרפת בחידון יהדות לילדים מאירופה שהתקיים באמסטרדם. יחד איתי נבחרה לחידון גם מרים, שהייתה בת עשר. אבל אז לא חלמנו שיום יבוא והחיים שלנו ישתלבו". לימים בהיותו סטודנט הם נפגשו בירושלים. הם נישאו ומאז הם כבר 49 שנים יחד. "היא בשבילי הכול".
הנחת/ עשרה ילדים, חמישה בנים וחמש בנות. הבת הבכורה ברוריה בת 47, אחריה יהודית (46), ישי (45), תמר (44), בת שבע (42), הרב הלל (40), צילה (38), עזריאל (36), אביעד (33) ועילאי בן (30). "כולם טובים, כולם אהובים, כולם הולכים בדרך ה' וגרים בארץ. אני מודה לה' עליהם בכל יום".
לפריז/ עם השלמת הדוקטורט פנה ללימודי הפוסט־דוקטורט באוניברסיטה בצרפת. הפוסט־דוקטורט כווץ משנתיים לשנה מתוך רצון לשהות כמה שפחות בחו"ל. "אשתי לא רצתה לעזוב את הארץ אז יצאנו לשנה". עם שובם ארצה קבעו את ביתם ביישוב שילה שבבנימין, ומאז הם שם.
מסתבר/ התמחותו היא בתורת ההסתברות. "תורה שחוקרת את מידת הסבירות של מאורעות מסוימים. בהסתברות משתמשים בכלים מתמטיים. ההסתברות היא מדויקת, זה לא סקרי דעת קהל. סקרים הם חלק מסטטיסטיקה. הסטטיסטיקה היא יישום של תורת ההסתברות ובאמת צריך להיזהר במקצועיות שבעשיית הסקרים".
היסוד/ גם לאחר שנים שבהן הוא מצוי עמוק בעולם המתמטי, הוא לא מפסיק להתפעל מעומק החוכמה שבו. "מתמטיקה זו שפה שהעולם נברא על פיה, שפה שעוזרת להתקדם בטכנולוגיה ובתעשייה. מתמטיקה מאפשרת להבין טוב יותר את העולם שאנחנו חיים בו. שוב ושוב אני מביט בעולם המתמטי ואומר מה רבו מעשיך ה'".
בר אילן/ עם שובו לארץ הצטרף כמרצה לאוניברסיטת בר אילן ובמשך ארבעה עשורים לימד שם. במהלך השנים שימש בתפקידים רבים באוניברסיטה, ביניהם ראש המחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב, דיקן הפקולטה למדעים מדויקים, ראש מערך המכללות האזוריות והמכינות של האוניברסיטה ועוד.
תורה ומדע/ באוניברסיטה עסק בשלל תחומים וביניהם ערך את כתב העת 'בד"ד', כתב עת אקדמי לתורה ומדע בהוצאת אוניברסיטת בר אילן. תחום נוסף היה הקמת תוכנית לתואר שני במדע והלכה בשיתוף עם הרב פרופ' יגאל שפרן ועוד.
בארץ ובעולם/ עיסוקיו המקצועיים לא הסתכמו באוניברסיטה בלבד וחלשו על תחומים רבים נוספים. לאורך השנים היה חבר בעשרות ועדות ממשלתיות, לימד באוניברסיטת פריז ובאוניברסיטת אוטווה שבקנדה, ארגן עשרות כנסים מדעיים בינלאומיים, וכתב יותר מ־70 מאמרים מדעיים בכתבי עת בינלאומיים.
להכיר את הלוח/ לפני כעשור הקים סמינר מחקרי על הבסיס המדעי בלוח השנה העברי, "כי שמתי לב שאנשים כמעט לא יודעים על הלוח העברי. אני שואל את התלמידים שלי האם כאשר יהיו על אי בודד ידעו באיזה יום בשבוע חל ראש השנה בשנת תרפפ"ו. כל יהודי צריך לדעת את הכללים לבנות את לוח השנה העברי, להכיר את העומק של חכמינו שבנו את הלוח, שעומד בפני עצמו מבחינה מתמטית, ללמוד את התפתחותו ואת הרקע ההיסטורי־יהודי של יצירתו". בימים אלו הוציא לאור את ספרו 'הלוח העברי הקבוע - תולדות ומבנה', בהוצאת כרמל. את הספר כתב בשיתוף עם ד"ר ערן רביב.
ספרים, רבותיי/ בנוסף לספרי מחקר מתמטיים באנגלית שחיבר, כתב גם ספר לימוד בתורת ההסתברות המתמטית בהוצאת אקדמון, "הספר היחיד בעברית בנושא". בנוסף לכך כתב את 'הגיון הגורל' על משמעות הפיס והאקראיות ביהדות, בהוצאת ראובן מס.
נשיא/ לפני חודשים אחדים מונה לתפקיד נשיא המכללה ירושלים. "באתי לעבוד. זו אחריות־על. זו אחת המכללות הוותיקות בנוף הישראלי. לומדות כאן בנות הציונות הדתית וחרדיות וגם כמה מאות גברים בהפרדה. בימים אלו אני שוקד על תוכניות חדשות לתואר הראשון והשני. אני מאמין שסטודנטיות שלומדות אצלנו עושות קידוש השם בהוראה שלהן".
אחי הצעיר/ אחיו, הרב דן מרצבך, נהרג לפני קרוב לעשור כאשר נסע עם רכבו מעתניאל לתפילת ותיקין במערת המכפלה וכוח צה"ל שחשד שמדובר במחבל ירה בו למוות. "אחי הצעיר היה אדריכל מוכשר, איש יהודי מעמיק. פטירתו היא טרגדיה כואבת".
אם זה לא היה המסלול/ מהנדס.
ובמגרש הביתי:
הבוקר שלי/ בכל יום משכים לתפילה בשש, לומד דף יומי ואז מגיע הביתה לאכול ארוחת בוקר עם רעייתו. יחד הם לומדים רמב"ם ותנ"ך, "משתדלים לפתוח ככה את הבוקר". יוצא לעבודתו במכללה ירושלים, ללימוד מתמטיקה ולמחקר. לישון הולך באחת עשרה בלילה.
פלייליסט/ מאזין לחזנות קלאסית וקצת משירי ארץ ישראל.
השבת שלי/ ספרו 'עלי הגיון' - חידות אותיות, מילים, פסוקים ומספרים בפרשת השבוע, נולד אצלו בשולחן השבת, "כשרציתי לגרום לנכדים ולנכדות היקרים שלי להקשיב למחרת לקריאת הפרשה בבית הכנסת".
דמות מופת/ הרלב"ג, רבי לוי בן גרשום. "יהודי שחי לפני 700 שנה בדרום צרפת, כתב פירוש לתנ"ך, אסטרונום ומתמטיקאי דגול. בספרו 'מעשה חושב' יש המון משפטים חשובים במתמטיקה. הוא היה איש תורה ומדע. תלמיד חכם עצום ואיש מתמטיקה מרשים. שאבתי הרבה מדמותו".
משאלה/ "שהארץ תהפוך אבן שואבת לכל העמים".
מפחיד אותי/ "מלחמות בין יהודים".
כשאהיה גדול/ "יש לי הרבה תוכניות. אשמח לכתוב ספר על נקודת ההשקה שבין המתמטיקה הטהורה לתורה. אולי יום אחד זה יקרה".
לתגובות: [email protected]