אתי צברי, מנהלת בית הספר ההיברידי, שוחחה עם 'בשבע' על העידן שממציא מחדש את מערכת החינוך: למידה באופן היברידי. "המסר שלנו הוא: 'ילדים יקרים, אתם יכולים לבחור לפי מה שמתאים לכם!"
בזמן שהדיבורים על סגר ולמידה מרחוק מתחזקים החליטו ברשת אמית, אשר מפעילה 52 ישיבות, אולפנות ותיכונים, לפתוח את הגוגיה - מלשון פדגוגיה - ההיברידית, בית ספר היברידי וייחודי ללמידה מרחוק. בגוגיה ילמדו ביחד תלמידים מכל הארץ, בלי לחשוש מבידוד והדבקה. הם בוחרים מה ללמוד, כאשר את המגמות והקורסים יעבירו מורים מצטיינים שנמצאו המתאימים ביותר ללמידה מרחוק וזכו לשעות של הכשרה מיוחדת לשם כך.
בית הספר ההיברידי מאפשר לכל תלמיד ללמוד כמעט כל מקצוע שירצה, גם אם הוא לומד בבית ספר קטן בפריפריה הגאוגרפית, שם אין מגוון רחב של מגמות. לדוגמה, אם תלמיד אמית בכרמיאל רוצה ללמוד דיפלומטיה ויחסים בינלאומיים ברמת חמש יחידות אך המגמה לא נלמדת בתיכון שלו, הוא יוכל לעשות זאת יחד עם תלמידים נוספים ברשת באמצעות בית הספר ההיברידי בעזרת למידה מרחוק. השנה יפעל בית הספר ההיברידי בשעות הבוקר במשך יומיים בשבוע ובכל השבוע בשעות הערב, והוא מסונכרן עם המערכת בכל בית ספר כך שלא יתנגש בשעות השיעורים הפרונטליים.
"כולם בטוחים שבית הספר ההיברידי הוקם בגלל הקורונה, אך למען האמת המיזם הקדים את זמנו. הוא הוקם עוד לפני הקורונה, מפני שסברנו שצריך להכין את הילדים לעולם המחר, ואחד הדברים המרכזיים בעולם המחר הוא לדעת לעבוד מרחוק", מספרת אתי צברי, מנהלת בית הספר ההיברידי. "אך יחד עם זאת, הקורונה זרקה אותנו למים מהר יותר משציפינו. המיומנות של המאה ה־21 היא עבודה עצמאית וגם קבוצתית, ולכן נדרשנו לפדגוגיה חדשה כדי ליצור למידה מרחוק. הכשרנו מורים במסעות למידה כדי שיוכלו להכשיר תלמידים ללמידה עצמאית, תלמידים שחוקרים בעצמם ולא מקבלים את הדברים כמו שהם. בכך אנחנו מכינים את הדור הבא לעולם שמחכה להם בחוץ. כבר היום בהרבה מאוד חברות עובדים מהבית בחלק מימות השבוע, ומדובר בתופעה שעתידה להישאר גם אחרי הקורונה. אצלנו נותנים לילד כלים שעד היום הוא לא קיבל אותם כשישב על כיסא מול המורה בכיתה".
ד"ר אמנון אלדר, מנכ"ל רשת אמית, מסביר כי הגוגיה ההיברידית היא אחד מהתוצרים של תהליך השינוי שהרשת מחוללת בכל הקהילות החינוכיות שהיא מנהלת: "כבר שבע שנים אנחנו נמצאים בתהליך של שינוי הלמידה כדי שנוכל להביא את התלמיד להיות לומד עצמאי. זה בא לידי ביטוי במגוון של דרכים, ביניהן הלמידה מחוץ לכיתה, מתן האפשרות לצורות למידה חדשות, להעשרה לכל תלמיד ולמגוון של נושאים. הקורונה רק האיצה את התהליכים הללו, ולכן כבר השנה כל תלמידי הרשת יוכלו ללמוד גם בבית הספר ההיברידי. אני מאמין שזו מהפכה אמיתית שבעתיד תאומץ בכל מערכת החינוך". אלדר מספר כי במחקרים שערכה הרשת בקרב התלמידים נמצא שנושא הבחירה חשוב להם מאוד. "כשתלמיד בוחר מקצוע הוא משקיע יותר ולומד אותו יותר ברצינות. ככל שניתן לתלמידים יותר בחירה אנחנו מקדמים אותם למחויבות ולהצלחה".
ואיך התלמידים מגיבים למיזם החדשני?
"הם קצת בהלם שאנחנו אומרים להם: 'ילדים יקרים, אתם יכולים לבחור לפי מה שמתאים לכם!", אומרת צברי. "בכיתות י' יש קורסים של השכלה כללית שאותם מעבירים מרצים מהשורה הראשונה שהם לא מורים. ולא רק השכלה כללית, מדובר על מבחר מקצועות ונושאים שכוללים מגוון עצום, מהתנהלות כלכלית נכונה ועד בישול ועבודה בקרמיקה".
ומה עם הבגרויות?
"הקורסים לא פוגעים במקצועות החובה של בית הספר", מדגישה צברי. "כל גורמי הפיקוח המקצועי במשרד החינוך אישרו את התוכנית ושיתפו איתה פעולה. יותר מכך, הם עודדו אותנו ואמרו בואו נלך על זה. מדובר בתופעה מדהימה כי בעבר הם היו מקובעים בתחום הזה".
אחת התרומות של בית הספר ההיברידי היא לתושבי הפריפריה, בצפון ובדרום. "בתי ספר בפריפריה, בעיקר דתיים, הם קטנים בדרך כלל ולכן הם לא יכולים לאפשר מבחר גדול של מגמות, קורסים להשכלה כללית וקורסי בחירה, כי פשוט אין להם תקציב", מתארת צברי. "תיכונים ממלכתיים מגיעים בקלות לאלף תלמידים, אצלי בעכו יש יותר מ־500 תלמידים, אבל יש אצלנו גם מוסדות קטנים יותר בצפת ובחצור. לכן הפתרון הוא שיתופי פעולה בין בתי הספר. כך כל בית ספר מעניק לשני את מה שאין לו. אנחנו נתנו מגמת מחשבים שאין בחיפה ובצפת. בצפת נתנו לחיפה מגמת תקשורת, ומנגד בחיפה נותנים לנו מגמת אזרחות. לצורך הדוגמה, כשמנהל בית ספר רוצה להקים אצלו מגמת מחשבים ויש לו רק עשרה תלמידים בפונטציאל, זה לא מספיק כדי לפתוח. פונה מנהל בית הספר לבתי ספר בפריפריה ואומר להם שהוא יכול לצרף למגמה עוד 15 תלמידים. בתי ספר קטנים שיש להם רק שלושה תלמידים שרוצים ללמוד מחשבים - מיד מצטרפים. אלמלא בית הספר ההיברידי לא היה סיכוי שתיפתח מגמה שכזו בבית הספר שבפריפריה, אבל בזכות בית הספר ההיברידי נוצרה מציאות שבה שלושה בתי ספר חושבים ביחד מה הצרכים של הקהילות שהם משרתים, וכך במקום לתת בחירה של שלוש מגמות ניתנו עשר מגמות לבחירה, וזה הרחיב לילדים את הבחירה באופן משמעותי. ולא רק בחירה במגמה, ניתנת להם גם בחירה ללמוד מתי ואיפה שהם רוצים, בין אם מדובר בתוך כיתה רגילה בצהריים או בעזרת מחשב נייד בחצר. העיקר הוא להגדיל את מגוון האפשרויות העומדות לרשותם".
בין מגוון המגמות המוצעות לתלמידים ברמת חמש יחידות לבגרות אפשר למצוא את כל המגמות המדעיות, אנגלית, צרפתית ואפילו אמהרית, מחשבים, דיפלומטיה ויחסים בינלאומיים, מזרחנות, רפואה (מדעי הבריאות), חוק ומשפט ועוד. "ההחלטה של משרד החינוך לאפשר לקיים 20 אחוזים מהלימודים בשנת הלימודים הקרובה בצורה היברידית מכשירה את הקרקע לתלמידים רבים לבנות מערכת שעות ממש כמו באוניברסיטה", אומרת צברי. "התלמיד יכול ללמוד אצל המורים הטובים ביותר, כי מדובר בכיתה ארצית, ללמוד מגמות שאין בבית הספר שלו וכן להתפתח מבחינה חברתית".
איך מפצים על היעדר מפגש אנושי?
"אנחנו לא מחליפים את החיים האמיתים", אומרת צברי. "שום אדם לא יישב אך ורק מול המחשב חמישה ימים בשבוע, והמחשב בחיים לא יחליף מערכות יחסים בינאישיות וחברתיות. ילד צריך אינטראקציה חברתית, אך ישנה אפשרות ללמוד מרחוק בתוך בית הספר. ובכלל, לתפיסתי, עולם הלמידה הוא כמו שוק גדול והילד בא ונוטל מה ואיך שמתאים לו. יותר מכך, דרך המחשב אנחנו יוצרים שיתופיות בין מנהלים והיכרות בין ילדים שבאים מכל מיני מקומות, ובנוסף לכול - נפגשים פנים אל פנים פעמיים בשנה".
ואם התלמיד לא מתאים לקונספט?
"מחזירים אותו למצב הרגיל", קובעת צברי. "לכל תלמיד יש מנטור שמלווה אותו בכל תהליך הבחירה. הוא ביחד איתו, בקשיים ובהצלחות. התלמידים נמצאים בתהליכי תצא"מ - תוכנית צמיחה אישית מקצועית, ובבית הספר שלנו למשל יש אפילו תוכניות של קואוצ'ינג שמלוות את התלמידים בתהליך. אך חשוב לומר: יש לנו מורים שיש להם יכולת ליצור קשר עם התלמיד גם כשהם לא פוגשים אותו פנים אל פנים, ולפי הניסיון שצברנו כבר השנה התוצאות טובות מאוד".
עד עתה יוזמי בית הספר ההיברידי מדווחים על חוויית הצלחה. "כמי שמקימה מרחב היברידי חדש שלא היה, מדובר בחוויה. יש התרגשות עצומה של מנהלים ואנשי צוות בכירים מובילים מהרעיון שהכול אפשרי", מספרת שני קרן, מנהלת הגוגיה ההיברידית של קהילת מרכז. "פתאום החלו לצוץ רעיונות שאף אחד לא חשב עליהם קודם ופשטו כאש בשדה קוצים. לדוגמה, חברה שלי היא מנהלת שכבר כמה שנים מנסה להפעיל את התלמידות מהבית בימי שישי, אך היא לא מצליחה. החלום הוא לעשות שישי היברידי. בחלום שלה כל ילדה תבחר מה היא רוצה ללמוד ואיפה היא רוצה ללמוד. אצלנו בקהילת מרכז בימי שישי יהיו קורסים של בחירה, מקומות להתנדבות וחסד וקבוצות ריצה שילדים יוכלו להשתתף בהן. יבוא ההורה וישאל: אוקיי, הילדים יכולים ללכת לחוג, מה החידוש? אצלנו הילדים הם מבתי ספר שונים של רשת אמית והם נפגשים מרצונם ועושים דברים ביחד. לפעמים בתיכון בעיר יש ילדים שכמעט לא נפגשים ביניהם, ואילו אצלנו מדובר על קהילה גדולה שנוצרת בעזרת המרחבים ההיברידיים".
היא מדגימה: "בגבעת שמואל האולפנה מובילה מדרשה מאוד מיוחדת לבנות. במציאות כיום, אם בית ספר רוצה להקים מדרשה אין לו אפשרות מעשית לכך, כי אם יגדירו שליבם חפץ ביום ראשון בשמונה בערב ללמוד שיעור תורה, אולי תהיה קבוצה קטנה שתהיה מעוניינת בכך. אך ברגע שבית ספר אחד חובר לבית ספר אחר נוצרת קהילה גדולה של בנות שרוצות ללמוד ולהעמיק בתורה".
קרן טוענת כי לא רק הפן הטכני משחק תפקיד אלא בעיקר הפן האישי שבו לבית הספר יש יתרון משמעותי. "בקהילת מרכז הבנו שיש אינטימיות גדולה יותר דווקא בזום. התלמידים מכניסים אותי לחדר שלהם ומסתכלים זה לזה בעיניים, דבר שלא בהכרח קורה בכיתה רגילה. אנחנו מתייחסים למרחב האישי שלהם, היכן שהם בוחרים לשבת. לא מדובר בקמפוס אוניברסיטאי שבו כל אחד רוכש קורס אלא בצוות של מורים בקהילת מרכז שיודעים איך להחזיק קשר מאוד מאוד משמעותי עם התלמידים. והקשר הוא הדדי. גם אני נותנת הצצה לחיים שלי, אני יושבת בבית ומאחוריי הסלון שלי. הזום בעיניי הוא לא רק אמצעי להעברת מסר אלא אמצעי ליצור קשר. דרכו אני יכולה לשמוע את הקול של כל אחד, דבר שלא מתאפשר לי בכיתה של 30 ילדים. ולא רק מהצד שלי, כמה ילדים לא מדברים במהלך שיעור? הרבה! ואילו בשיעור שלנו התלמידים באים לידי ביטוי, משתתפים, שולחים הודעה קולית או מנהלים איתנו דיאלוג בצ'אט".
מה החזון שלכם לעתיד?
"שעוד בתי ספר ייהפכו להיות היברידיים. שהציבור יראה במרחבים ההיברידיים מקום של צמיחה והתפתחות אישית. והכי חשוב: שהתלמידים ירגישו נוח ויהיה להם מעבר טבעי לעולם התעסוקה, כי אחוזים ניכרים מהמגזר הציבורי עובדים בבית".