שאלה:
האם מותר לגברים להתפלל כשהם לבושים בחולצה קצרה ומכנסיים קצרים, ומה הוא דין שליח הציבור?
תשובה:
מקור הדין ללבוש נאות בתפילה
מצינו מספר מקורות העוסקים בהתכוננות לקראת התפילה בתיקון המלבושים. בגמרא בברכות (ל,ב) מובא שרב יהודה היה "מציין נפשיה" לפני התפילה ורש"י שם מסביר כי היה "מקשט עצמו בבגדיו". הגמרא מנמקת את מעשיו של רב יהודה על פי הפסוק "השתחוו לה' בהדרת קדש". במסכת שבת (י,א) מובא שרבא בר רב הונא היה מקפיד ללבוש אנפלאות לרגליו ומתפלל ומביא מקור להנהגתו מהפסוק "הכון לקראת אלקיך ישראל". לאור הנ"ל פסק הרמב"ם בהלכות תפילה (ה,ה) "מתקן מלבושיו תחלה ומציין עצמו ומהדר... ולא יעמוד בתפלה באפונדתו ולא בראש מגולה ולא ברגלים מגולות אם דרך אנשי המקום שלא יעמדו בפני הגדולים אלא בבתי הרגלים".
הרמב"ם תלה את הדין ביחס לתפילה ברגליים יחפות ב"דרך אנשי המקום". מקורו הוא בגמרא בחגיגה (יג,ב). וכן הכריע בשו"ע (צא). מרן הבית יוסף כותב, ביחס למקומו ולזמנו "וכן נהגו העולם בכל ארץ הערב להתפלל יחפים". ובברכי יוסף הסיק מדבריו כי אפילו במקום שבו רוב האנשים הולכים בנעליים, אבל אינם מקפידים על מי שהולך יחף – די בכך. לאור זה, נראה שגם תפילה במכנסים קצרים או חולצה קצרה תלויה במנהג המקום והיכן שאין מקפידים ללכת דווקא במכנסיים ארוכים מותר להתפלל במכנסיים קצרים.
שליח ציבור במכנסיים קצרים ובחולצה קצרה
ביחס לשליח ציבור שנינו במשנה במגילה (ד,ו) "פוחח פורס את שמע ומתרגם, אבל אינו קורא בתורה, ואינו עובר לפני התיבה, ואינו נושא את כפיו". בעקבות מסכת סופרים מבאר רש"י כי פוחח הוא "כל שכרעיו נראין, ערום ויחף". לכאורה נראה מכאן כי אין להתפלל במכנסיים שאינם מכסים את כל הרגל וכך פסק הרב עובדיה יוסף זצ"ל (יחו"ד ד,ח). אולם המעיין בדבריו רואה שמה שאסר לשליח ציבור במכנסיים קצרים אינו במקום שזה המנהג. שהרי כתב: "וההולך במכנסים קצרות, כמו שנוהגים בקיבוצים, לא ישמש כשליח צבור".
ומכאן שלא דיבר על הקיבוצים עצמם. וכן הרב רבינוביץ' שליט"א (בשו"ת שיח נחום, ה) תפס את שיטת הרמב"ם (הלכות תפילה ד,ז) כעיקרית ולכן התיר, במקומות שבהם הדבר מקובל, לעבור לפני התיבה במכנסיים קצרים. וכן ראיתי מעשה רב כשהגיע הראשון לציון הגר"י יוסף שליט"א לחזק את הנוער של עתניאל והתפלל איתם תפילת מנחה במאהל שהקימו, ביקשתי שייגש נער שלובש מכנסיים ארוכים מפני כבודו של הראשון לציון אולם ציינתי בפניו שאין זה אלא משום כבודו כיוון שדעתי להתיר במקום שנוהגים ללכת בדרך זו. הראשון לציון השיב בפשטות שגם לדידו יש להקל במקום שנוהגים כך.
יש לציין שדין כיסוי הרגליים אינו נמצא בדברי המחבר ביחס לשליח ציבור משום שהמחבר פסק כרמב"ם ודעימיה שפוחח היינו ההולך בגילוי כתפיו ודלא כרש"י. דין כיסוי הרגליים הובא בשו"ע בסימן צא (ה) בדין עמידה לתפילה וכתב שם המשנ"ב להדיא: ש"הכל תלוי לפי מנהג המקומות".
יש לציין שבנוסף לכך לענ"ד נראה כי דברי רש"י כאן עוסקים בדיני ערווה, ואם כן, במכנסיים הקצרים המקובלים אצל גברים בימינו, שמגיעים כמעט עד הברך, אפשר להתיר אפילו לשיטת רש"י.
הרמב"ם (הלכות תפילה ח,יב) ביאר כי הפוחח הוא מי שכתפיו מגולות. ובשו"ע (נג,יג) פסק כי מי שזרועותיו מגולות נחשב פוחח שאינו עובר לפני התיבה. הגר"א, על פי הרי"ף והרמב"ם, פסק שדווקא מי שכתפיו מגולות קרוי פוחח, והובאו דבריו במשנה ברורה על אתר. אם כן, מי שלבוש חולצה קצרה יכול לעבור לפני התיבה שהרי כתפיו אינן מגולות. לעומת זאת, הב"ח הבין שגם מי שרק זרועו מגולה נחשב פוחח וכן כתב הרב עובדיה יוסף (שם). לדעתו, צריך שרוב חלקה העליון של הזרוע צריך להיות מכוסה. אולם, מפשט הרמב"ם די בכיסוי הכתפיים והיות שכך נפסק גם במשנה ברורה הרי שלענ"ד מי שלבוש חולצה קצרה עם שרוולים יכול לעבור לפני התיבה, ואין לדייק באורך השרוולים.
זכורני כד הוינא טליא ועליתי לברכת כוהנים לבוש מכנסים קצרים ויחף בבהכ"נ הגר"א בשערי חסד, ואחד המתפלל הזקנים גער בי. לאחר התפילה ניגש אלי תלמיד חכם אחד ושאלני לפשר התנהגותי ועניתי לו שאין בדבר איסור. למחרת ניגש אלי אותו ת"ח וסיפר לי ששאל את פוסק הדור מרן הגרשז"א זצ"ל וענה לו כי מעיקר הדין הילד צודק, אלא שיש להתחשב בכבוד הציבור.
סיכום
מעיקר הדין אפשר להתפלל ולעבור לפני התיבה עם חולצה קצרה המכסה את הכתפיים. במקומות שבני נוער רבים נוהגים ללכת עם מכנסיים קצרים אין לאסור לעבור לפני התיבה, בתנאי שאין זה פוגע בכבוד הציבור. עניין זה חשוב במיוחד משום שיש לחנך את הנוער לשמש כשליחי ציבור. ביישוב עתניאל הוריתי לקנות טלית גדולה על מנת שנצא ידי חובת כל הדעות וכבוד הציבור.
מתוך העלון "שבת בשבתו"