השבוע הנוכחי הוא שבוע החלל הבינלאומי ובמסגרתו שוחחנו עם הרב פרופ' נח דנא-פיקארד, יו"ר הקתדרא לחינוך מתמטיקה ויהדות במרכז האקדמי לב ונשיאו לשעבר של המרכז, על סוגיות הלכתיות שנוגעות לשהות ולמשימות בחלל.
"זה כבר כמה שנים פורסמו מאמרים על שמירת מצוות בחלל ויש כמה התייחסויות פה ושם, גם אם לא תשובה כוללת,, אומר פרופ' דנא-פיקארד ומעיר כי "יש מי שסובר שאסור לעלות לחלל כי השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם. יש שמסתמכים על אותו פסוק כדי לומר שבחלל אין מצוות כלל, כי המצוות ניתנו לחיים על הארץ".
מוסיף דנא-פיקארד ומציין כי לא ברור אם אותם הסבורים כך מתיחסים לכך שאין מצוות בחלל כלל סבורים שמדובר רק במצוות שהזמן גרמן והן שאינן רלוונטיות בחלל בעוד הלאווים עודם תקפים, או שאמירתם ההלכתית גורפת.
"לגבי מצוות שהזמן גרמן יש שאלות רציניות. מי שנמצא בלוויין סביב כדור הארץ רואה זריחה ושקיעה כמה פעמים ביום, האם הוא צריך להניח תפילין כמה פעמים ביום או שמתנהלים כמו במקום האחרון שהאסטרונאאוט היה בו. זה דומה לסוג השאלות שנשאלו פוסקים ממי שנסעו לאזורי הקוטב הצפוני", אומר פרופ' דנא-פיקארד.
עוד הוא מזכיר את הפער בקצב פעולת השעונים בין כדור הארץ לבין פעילותם בתאוצת התנועה סביב כדור הארץ. סוגיה משמעותית היא סוגיית "שמירת מצוות על המאדים שצפויה להיות שאלה פרקטית כי בשנים הקרובות מתכוונים לשלוח אנשים לחיות שם. הבעיה היא שיום במאדים הוא 25 שעות שלנו וכך יש תזוזה משמעותית של הזמן. אם אנחנו סבורים שהשעות בחלל צריכות להיות מכוונות כפי השעות בכדור הארץ אז אין כאן שאלה. אנשים רציניים מאוד עובדים על תכנון מנועים שיוכלו להעביר אותנו לפלנטות אחרות בזמן סביר ובפלנטות הללו לפעמים יום שלהם הוא 234 ימים אצלנו, האם יניחו תפילין פעם בשלושת רבעי שנה? צריך לתת את הדעת על הסוגיות הללו".
להערכתו של פרופ' דנא-פיקארד חלק מהעקרונות שינחו את העיסוק התורני מדעי הזה נמצאים בספרו של הרב כשר 'ו התאריך העברי' שדן בשאלת העובר ממזרח למערב ולהיפך באוקיאנוס השקט ומי שנמצא באזורי הקטבים. שאלות אלה ושאלות של הטסים מהחוף המערבי בארה"ב לישראל ועוברים 14 שעות ללא לילה. כל אלה ושאלות נוספות עדיין לא מניבות אחידות דעים בין הפוסקים.
לשאלתנו אם הפסיקות והדיונים ההלכתיים בנושאים הללו נכתבו על ידי צמרת ההיררכיה התורנית, משיב פרופ' דנא-פיקארד כי מדובר ב"מאמרים של אנשי מדע שהם אנשי תורה ולא פוסקים. המקרה הבולט שמוכר הוא המהנדסים של בראשית. זו הייתה הפעם הראשונה שמישראל שוגר כלי חלל שהוא לא ביטחוני ועלתה שאלה של הפעלת הבקרה בשבתות. היו בצוות שני בוגרים של המרכז האקדמי לב, מהנדס ורב, וחיפשו פסיקות של רבנים. הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, הוא שפסק להם איך לנהוג. בין השאר הוא הורה שההמראה לא פחות מ-48 שעות לפני שבת ונחיתה לא תהיה 24 שעות לפני שבת, אין תמרונים בשבת, בחדר הבקרה מקלדת שפותחה כגרמא וכיוצא באלה".
על ההתנהלות של אסטרונאוטים שומרי מצוות בשהותם בחלל, סבור דנא-פיקארד כי יהיה צורך ברבנים פוסקים המומחים לטכנולוגיה וכאלה שמבינים את אופן התנועה בחלל ונושאים דומים נוספים. תצטרך להיות מומחיות הלכתית הנוגעת לחלל כפי שיש רבנים מומחים לדני מדינה, לכלכלה, כשרות או כל תחום אחר.
אותן פסיקות תהיינה מבוססות על תקדימים הלכתיים שנקבעו מהעבר ודנא-פיקארד מציין כי "בימי הביניים היו יהודים שחיו בספינות ונפסקו להם פסקים על ידי גדולי הדור כיצד לנהוג בשבת. הפסקים הללו יצטרכו להיות הבסיס התורני לפסיקות בנושאי חלל".
עוד מעיר פרופ' דנא-פיקארד כי לצד השאלות ההלכתיות העולות מהעיסוק בחקר החלל עולות גם שאלות אמוניות המתעוררות מחקר הכוכבים והגלקסיות, וגם בהן יצטרכו לדון אותם גדולי התורה של העתיד. בהקשר זה מזכיר דנא-פיקארד את קביעתו של הרמב"ם שהעיסוק במדע האסטרונומיה מקרב את האדם לאמונת הבורא, ופוסקים רבים כמו המהר"ל, הרמב"ן והרמ"א ראו בעיסוק בתחומים אלה מצווה לכל דבר, משום הקרבה הגוברת לבורא מעבר לחשיבותם כבסיס לפסיקות בתחומי קידוש החודש וכיוצא באלה.