התואר 'אומן פופולרי' הוא לא המצאה חדשה וניתן להניח שגם בעבר הרחוק והקרוב השתמשו בו, אך עידן חדש מזמין גם תארים חדשים וכך יאיוי קוסאמה, שהתערוכה החדשה במוזיאון תל אביב מוקדשת ליצירתה, זוכה להתהדר בתואר שדה-וינצ'י, פיקאסו וחבריהם לא יכלו אפילו לחלום עליו – האמנית המתויגת ביותר בעולם.
קוסאמה, שנמצאת בשנות התשעים לחייה, היא אמנית פופולרית כבר לא מעט שנים, אך בעשור האחרון היא הפכה למעין מותג עולמי והיא האמנית המתויגת ביותר ברשתות החברתיות ומאות אלפי אנשים ברחבי העולם מצלמים את עצמם בסביבות הייחודיות שקוסאמה יוצרת ומשתפים את תמונותיהם ברשתות החברתיות תחת האשטגים כגון YayoiKusama# או InfiniteKusama# .
עבודותיה מוצגות במוזיאונים מובילים, בגלריות ובמרחבים ציבוריים ברחבי העולם, וזוכות לחשיפה וסיקור נרחב, כשרק בשבע השנים האחרונות עמדו בתור למעלה מחמישה מיליון מבקרים במוזיאונים שונים בעולם על מנת לחזות ביצירתה (ולהצטלם עמה).
רטרוספקטיבה של עבודותיה נדדה בשנים 2011 ו-2012 בין מוסדות מובילים בעולם, בהם מוזיאון וויטני בניו-יורק, טייט מודרן בלונדון, מרכז ז’ורז’ פומפידו בפריז ומוזיאון ריינה סופיה במדריד, ועכשיו, לבסוף, היא מגיעה גם לישראל במה שדורגה כאחת מעשר התערוכות החשובות והגדולות בעולם לשנת 2021.
תערוכה זו היא מהחשובות והגדולות שהוצגו אי פעם במוזיאון תל אביב לאמנות והיא כוללת כמאתיים יצירות, בהן ארבעה “חדרי אינסוף” ועבודות שמעולם לא הוצגו בעבר. התערוכה מתפרשת על שטח של כ־3,000 מ”ר, בשישה חללים וגלריות, בשני בנייני המוזיאון.
החלל הראשון, שנמצא ממש מול הכניסה למוזיאון, נקרא רשתות אינסוף ומוקדש ליצירתה המוקדמת של קוסאמה ומכיל אפילו ציור שציירה כשהייתה בת חמש, אבל הוא כולל גם כמה יצירות שגבולות הצניעות בהם אינם ברוח ישראל סבא ולכן החלטנו לדלג עליו. לשיקולכם. (כל תערוכה ואגף עומדים בפני עצמם, וניתן בהחלט להינות מהתערוכה ולהתרשם מהיקף היצירות גם בלעדיו).
בחלל השני, משמאל לכניסה, אתם מוזמנים להיכנס אל תערוכה שנקראת 'רוחות הדלעות ירדו אל הרקיע' ומפתחת את מוטיב הדלעת (איך לא) שעוד תיחשפו אליו, וכוללת גם את חדר האינסוף מ־2015 שלוקח את אלמנט הנקודות שלב אחד הלאה. אגב נקודות, יש המון מהם, בכל מקום. גם זה, יחד עם חדרי האינסוף והמראות הרבות, מהווה את אחד מסימני ההיכר של האמנית.
שני המיצבים הבאים לא מהווים תערוכות של ממש, אלא מיצבים חיצוניים שנועדו לאתגר את נקודת המבט של הצופה, אחד מהם, 'זר של אהבה שראיתי ביקום', נוצר במיוחד בשביל התערוכה והוא מאפשר מגע שגם הילדים יוכלו להנות ממנו. מדובר במיצב שהוא ללא ספק אחד המרשימים בתערוכה, וגם המקום האידיאלי לעצור לצלם, להצטלם, וכמובן, אם אתם ילידי שנת אלפיים, גם לתייג את קוסאמה.
את הסיור בתערוכה תמשיכו עם התצוגה ב'גנו של נרקיס' שכוללת מיצב ענק של תשע-מאות כדורי ברזל וגם גלריה שלמה המוקדשת לסדרת ציורים מתמשכת שקוסאמה יוצרת מאז 2009 (שבעה מהם צוירו בשנה האחרונה) ומספקת הצצה לשלב הנוכחי ביצירתה.
מבחינת הציורים והיצירות שבו דווקא החלל הזה הכי דיבר אליי והרגיש לי שהכיל את היצירות המעניינות ביותר, אבל אופן התצוגה ותליית היצירות היו מרוכזים מדי והצפיפות לא איפשרה מרווח התבוננות ובאמת להתרשם מהיצירות. מצד שני, ייתכן שדווקא העומס הזה ושילובי הצבעים הוא שהפך את היצירות לכל כך קומניקטיביות ומרשימות, נשאיר לכם את ההחלטה בעניין.
בדרך החוצה מ'גנו של נרקיס' אל תשכחו לעבור בחדר אינסוף האחרון, והמיוחד ביותר לטעמי, שנקרא 'אורו האינסופי לנצח של היקום מאיר את החיפוש אחר האמת' ונוצר גם הוא במיוחד עבור התערוכה הנוכחית.
בכלל, אין ספק שההיי-לייט של התערוכה הוא חדרי האינסוף (יש ארבעה מהם), אבל קחו בחשבון שלכל אחד מהם צריך לחכות בתור יחסית ארוך, וגם אז מוקצבת לך רק חצי דקה בפנים. הסיבה מובנת, אבל כחדר שכל מהותו לגרום לך קצת להיעלם באינסוף לחץ הזמן ללא ספק פוגע בחוויה. ובכל זאת, גם אנשים שבדרך כלל לא מגדירים את עצמם כחובבי אמנות, לא יוכלו להכחיש כי מדובר בחוויה.
התערוכה תיפתח לציבור הרחב ביום שני הבא (יא כסלו, ה15 לנובמבר), במוזיאון תל אביב לאמנות.