חיילים. ארכיון
חיילים. ארכיון צילום: דובר צה"ל

סקר מיוחד בענין דימוי צה"ל בקרב הציבור חושף כי בעוד שהציבור סבור כי צה"ל ערוך ומוכן להתמודד עם האיומים הבטחוניים, וכי ההתנהלות של צה"ל בעת לחימה היא מוסרית, הרי שהציבור מביע אמון נמוך יותר בנוגע להיבטים "אזרחיים" בהתנהלות הצבא.

את הסקר ערכו המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה ומרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הכנס השנתי של המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה והשתתפו בו 1,003 מרואיינים בגילאי 18 ומעלה.

הממצא המרכזי בסקר הוא הפערים הגדולים בעמדות הציבור ביחס לצה"ל בין הנושאים המבצעיים לנושאים האזרחיים.

כ-80% מהיהודים נותנים לצה"ל ציון טוב או מצוין על כושרו המבצעי ושיעור דומה מעניקים לו ציון טוב או מצויין על התנהלותו המוסרית בזמן לחימה.

לעומת זאת, 43% נותנים לצה"ל ציון זה על מימוש השוויון בין גברים לנשים; פחות משליש (31%) נותנים לצה"ל ציון טוב או מצוין ביחס להתנהלות הכלכלית התקציבית, ורבע בלבד (25%) נותנים לצה"ל ציון טוב או מצוין בנושא היחס לחיילים והטיפול בבעיותיהם.

ראוי לציין את ההבדלים בין הקבוצות השונות בציבור היהודי: רק 18% ממחנה השמאל נתנו לצה"ל ציון טוב או מצוין ביחס להתנהלות הכלכלית התקציבית, לעומת 28% במרכז ו-34% בימין.

פילוח לפי מין מעלה כי 37% מהנשים היהודיות נתנו ציון טוב או מצוין לצה"ל בנוגע לשוויון המגדרי, לעומת מחצית מהגברים היהודים. יש גם הבדל בין דתיים לחילונים בהקשר זה: בעוד בקרב החילונים 39% סבורים שיש לתת ציון טוב או מצוין לצבא בנוגע לשוויון מגדרי, בקרב הדתיים כמעט מחצית (48%) חושבים כך.

רק 18% מהצעירים היהודים (בני 18-24) סברו שהיחס לחיילים והטיפול בבעיותיהם טוב או מצוין, למול 29% מגילאי 55 ומעלה שנותנים לצה"ל ציון טוב או מצוין בתחום זה.

באופן מעניין – הציבור הערבי מעריך את ההתנהלות הכלכלית-תקציבית של צה"ל טוב יותר מהציבור היהודי. כך, 38% מהנשאלים הערבים סבורים שההתנהלות הכלכלית תקציבית של צה"ל טובה או מצוינת, לעומת 31% מהיהודים.

בנוסף, לראשונה מאז תחילת המדידות בשנת 2017, שיעור התומכים בביטול צבא החובה ומעבר לצבא מקצועי עולה על שיעור המתנגדים. 47% מהציבור היהודי סבורים שיש לבטל את צבא החובה ולבססו כצבא מקצועי, בעוד ש-42% מתנגדים לכך. באופן לא מפתיע, החרדים הם התומכים המובהקים ביותר בביטול צבא החובה ומעבר לצבא מקצועי (80%), ואילו הדתיים הלאומיים תומכים במעבר באופן הכי מצומצם מבין הקבוצות (32%). בתווך מצויים החילונים, אשר 47% מהם תומכים במעבר.

תופעה מעניינת, שעשויה להצביע על המגמות העתידיות בנושא זה, היא החלוקה הגילאית המובהקת בין התומכים למתנגדים. בעוד שבקבוצות הגיל עד 44 (יהודים) יש רוב גדול יחסית (54%-57%) למעבר מצבא חובה לצבא מקצועי, הרי שבקרב קבוצות הגיל 55+ פחות משליש מהנשאלים תומכים במעבר זה (31%-32%).

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה אמר, "נתוני הסקר חושפים עד כמה המודל ההיסטורי של "צבא העם" הפך למונח שברירי במציאות הישראלית- שבה פחות ממחצית בני השמונה עשרה בישראל (כולל המגזר הערבי) אינם מתגייסים לצה"ל. העובדה ש- 47% מהציבור היהודי סבור שיש לבטל את צבא החובה ולבססו כצבא מקצועי היא בעייתית ועלולה ליצור משבר ביטחוני ומקצועי אמיתי".

"גיוס של טובי בנינו לצבא מקצועי יצריך מתן תנאים מרחיקי לכת, וגם הם לא ימשכו בהכרח את כלל הפוטנציאל האיכותי הנדרש לצה"ל. אנו עלולים להגיע למצב שבו משרתים מיעוט של אידיאליסטים, ולצדם מי שבחרו בגיוס כאופציה תעסוקתית שהיא בגדר ברירת מחדל. ברמה הכמותית, צבא מקצועי עדיין ידרוש אחוזי גיוס גבוהים, וזאת מבלי להתייחס לפער שיווצר במערך המילואים, שהוא העתודה האמיתית למצב של מלחמה כוללת", הוסיף פלסנר.

לדבריו, "האופציה של צבא מקצועי חייבת לרדת מסדר היום. מולה יש ליישם באופן מיידי את הורדת גיל הפטור לחרדים- מהלך שכבר התקבל בממשלה הנוכחית. חשוב להבין- בלי מודל צבא העם, לא ניתן לערוב לביטחון ישראל".

עוד עלה מהסקר כי כחלק ממגמה בשנתיים האחרונות, 55% בלבד מהציבור היהודי סבורים שמערכת הערכים של הפיקוד הבכיר בצה"ל קרובה למערכת הערכים של הציבור הרחב, ירידה מ-71% אשר היו סבורים כך בשנת 2019. גם כאן נמצא הבדל בין המחנות הפוליטיים (יהודים): בקרב מצביעי המרכז שני שליש סבורים שמערכת הערכים של הפיקוד הבכיר קרובה למערכת הערכים של הציבור הרחב, בעוד בקרב מצביעי הימין והשמאל (כ-53% מכל אחת מהקבוצות) סבורים כך.

רוב גדול (77%) מהציבור היהודי ו-35% מהציבור הערבי, מעניקים לצה"ל ציון גבוה ביחס להתנהלותו המוסרית בלחימה. עוד בהקשר זה, כמעט שלושה רבעים מהיהודים (72%) חושבים כי ההקפדה על החוק של הפרקליטות הצבאית מגבילה את צה"ל ומקשה עליו לעמוד במשימותיו הצבאיות. בנושא הזה הפערים בין המחנות הפוליטיים (יהודים) גדולים במיוחד: יש רוב גדול למסכימים עם טענה זו בימין (81%) ובמרכז (69%), לעומת מיעוט בשמאל (33%).

בהמשך לקו זה, רק 36% מהציבור היהודי סבורים שיש להקפיד על הוראות הדין הבינלאומי גם אם הדבר פוגע במידה מסויימת באיכות הביצועים המבצעיים. בפילוח לפי מחנה פוליטי עולה כי רוב בשמאל (70%) תומכים בכך, לעומת 29% בימין, ו- 43.5% המשתייכים למרכז.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו