רואה החשבון חיים יואבי רבינוביץ' מקדיש הרבה מזמנו להטמעת מורשת הציונות והיהדות בציבור הישראלי, ובין השאר הוא עוסק בפרסום סיפורו של ישראל קסטנר, מי שנטען כי "הרדים" את יהדות הונגריה בתיאום עם הנאצים על מנת לאפשר את השמדת יהודי המדינה בתמורה להברחת רכבת ובה כ-1600 ממקורביו ובני משפחתו.
בראיון על רקע יום הקדיש הכללי, יום עשרה בטבת, שצוין אתמול (שלישי) מספר רבינוביץ' על האופן בו מתקבל סיפור קסטנר כאשר הוא מציג אותו בפני הציבור הישראלי ברחבי הארץ, אך בראשית דבריו הוא מדגיש כי ברכבת קסטנר לא היה רק קרוביו ומקורביו של קסטנר אלא גם מנהיגי ציבור שהנאצים ביקשו להרחיק מהקהילה בהונגריה, על מנת שאלה לא ינצלו את מעמדם כדי לעורר מרד בנאצים.
"אייכמן הגיע לבודפשט עם 150 אנשי ס.ס. שאמורים היו להשמיד 800 אלף יהודי הונגריה", אומר רבינוביץ' הקובע שללא עזרתו של קסטנר מבצע ההשמדה לא היה מצליח, לפחות לא במלואו. "אייכמן חשש ממרד נוסח גטו ורשה ורצה להבריח אנשי ציבור שיכלו לעודד מרד כמו האדמו"ר מסאטמר שאם הוא היה אומר לברוח יהודים היו בורחים".
דבריו אלה של רבינוביץ' מעצימים את ההאשמה כלפי קסטנר כמי שלא רק הביא ל"הרדמתה" של יהדות הונגריה אלא סייע בפועל לביצוע המזימה. לדבריו כאשר הוא מרצה את הדברים בציבור הרחב הוא מגלה ש"אנשים לא יודעים את האמת ואת העובדות וזה באשמת יד ושם".
רבינוביץ' מרחיב מעט על האשמתו את מוסד 'יד ושם' ומספר כי "בהשתלמות של 'יד ושם' מספרים שקסטנר יצא זכאי, וזה לא נכון. קסטנר לא יצא זכאי בערעור לעליון. השופטים קבעו שההיסטוריה היא שתשפוט, מעבר לכך שבידי השופטים במשפט קסטנר לא היו כל העובדות כמו עדות אייכמן שהיא העדות המרכזית ובראיון אמר שבלי קטסנר לא הייתי מסוגל להשמיד את יהודי הונגריה. הנתון הזה לא היה בפני בית המשפט".
עוד מזכיר רבינוביץ' את העדות שמסר קסטנר במשפטי נירנברג לבכירים נאצים, עוזרים של אייכמן, ולמעשה "הוא הוריד אותם מהגרדום בנירנברג". לדבריו בעוד הסיוע שנתן קסטנר לקורט בכר היה ידוע, הציבור לא יודע על עוד שלושה עוזרים של אייכמן שניצלו בעקבות עדותו מהגרדום. "מה הניע אותו לנסוע לנירנברג, להציג מסמך מזויף כאילו בשם הסוכנות היהודית שקורט בכר עזר להציל יהודים? הוא היה אחראי על הרכוש היהודי, הוא אחראי להוציא את הזהב מהשיניים ולמכור אותו וקסטנר נוסע כאדם חופשי אחרי המלחמה מיוזמתו לבית המשפט ומוריד אותו מתא הגרום. איזה הסבר יש לזה? אף אחד לא הסביר את זה וגם בית המשפט העליון מגדיר את העניין כתעלומה".
רבינוביץ' קובע כי במשפט אייכמן הייתה הזדמנות פז לחקור את פרשת קסטנר, אך בן גוריון נתן הוראה להאוזנר שלא להעלות את סוגיית קסטנר במהלך המשפט והאוזנר הרגיע את בן גוריון באומרו 'אני לא שמואל תמיר', "ניתנה הוראה שלא לחקור את הנושא. ממה פחד בן גוריון? שישמעו את האמת? ועד היום 'יד ושם' מרמה אותנו ומספרים לנו שהוא אחד מל"ו צדיקים שהציל 1600 איש".
באשר לאותם 1600 איש קובע רבינוביץ', בהסתמך על פרוטוקולים של המשפט המופיעים באוטוביוגרפיה של שמואל תמיר, כי לא הייתה כלל כוונה להציל אותם ומגמתו של אייכמן הייתה לשנות את כיוון נסיעת הרכבת ולהעביר את הנוסעים בה לאושביץ, שם "הוא תכנן להחזיק אותם עד הרגע האחרון, עד שתסתיים השמדת יהודי הונגריה ואז להשמיד גם אותם. הכול כתוב בספר ולא הוכחש. הרכבת נסעה לכיוון אחר והם צעקו שזה לא הכיוון. שיחדו את נהג הקטר שעצר את הרכבת. הם יצרו קשר עם קסטנר ששאל את אייכמן 'מה עשית לי' ואייכמן אמר לו שזו טעות ברישום, אושביץ במקום אושפיץ".
"כדי להוביל 600 אלף יהודים בשקט היה שווה לאייכמן לתת 1600 איש. הוא אמר את זה במשפט שלו", אומר רבינוביץ' הקובע כי כיום "אף אחד לא יודע. הייתה שטיפת מוח. קסטנר היה איש מפא"י מועמד לכנסת וחששו שהוא יחשוף מחדלים של שרת ושל אחרים. העובדה היא שבמשפט אייכמן הייתה הזדמנות לחקור מה היה שם, אבל בן גוריון הורה להאוזנר לא להעלות את הסוגיה במשפט".
רבינוביץ' רואה בכך חלק ממגמה כוללת להשכיח את ההיסטוריה כפי שהיא, כך בסוגיית מרד גטו ורשה והשכחת חלקם של לוחמי האצ"י, וכך בהעלמת חלקו של המופתי ותכניותיו להקים בעמק דותן שבארץ ישראל מחנה השמדה ליהודי פלשתינה.
"העדות של אייכמן הייתה מספיקה כדי להעמיד את קסטנר לדין על פי חוק הסיוע לנאצים. הדברים צריכים להתברר. סופו מעיד על התחלתו. אם אחרי המלחמה, כשהוא אזרח חופשי, הוא נוסע כדי להוריד ארבעה רוצחים מחבל הגרדום, זה מעיד על מה שהיה קודם. שאלו אותו על זיוף המסמך מי שמך לעשות זאת, והוא גמגם משהו. קורט בכר היה רוצח שהוציא שיניים כדי למכור, ואגב בכר הוא נעשה אדם עשיר, ומדינת ישראל קנתה ממנו חיטה ומי שדאג לכך היה קסטנר שהיה במשרד הקיצוב".
"תביאו את העובדות ושהעם יחליט. יושבים אנשים על חשבוני ב'יד ושם' ומספרים שהוא יצא זכאי וזה לא נכון. שניים אמרו שהוא חייב ואחד אמר שההיסטוריה תשפוט, כי כבר אי אפשר להעלות לגרדום, אז תביאו את העובדות", אומר רבינוביץ' ומוסיף: "הם פחדו שאפי איתם יהיה מנכ"ל 'יד ושם' ויספר את האמת. מעלימים את הכול והכול פוליטיקה", הוא קובע.
ב'יד ושם' מגיבים לדברים: "יד ושם מציג את דמותו ומעשיו של ישראל קסטנר על כל מורכבותם, תוך הצגת העובדות הרלוונטיות. כבסיס לכך משמשים מגוון רחב של מקורות (בהם גם העדויות מהמשפט) והמחקר ההיסטורי לאורך השנים. השואה העמידה לא אחת יהודים במצבים אתיים מורכבים ביותר. הדרך המושכלת להציג מצבים שכאלה ע״י המוסד הממלכתי להנצחת השואה אינה ע״י שימוש בשחור ובלבן בלבד אלא ע״י הצגת התמונה כולה".