אתמול נכנסה לתוקפה חובת הבניה ירוקה. דרישות התקן לבניה ירוקה הפכו למחייבות במסגרת חוק התכנון והבניה. כל בניה חייבת להיעשות על ידי מעבדה מוסמכת. על מה שאומר התקן, על חשיבותו וגם על עלותו שוחחנו עם הדס פאר ראש תחום בניה ירוקה במעבדות איזוטסט המבצעות את הבדיקות הנדרשות למבנים.
"המטרה של התקן היא לצמצם השפעות סביבתיות של הבניה", אומרת פאר המציינת כי "עם זאת התמריץ הגדול ביותר הוא עבור משתמשי הקצה, כי חלק מההשפעות נוגעות לצמצום צריכת החשמל והמים של המשתמש וחיזוק הבריאות שלו".
המעבדות, היא מסבירה, עסוקות בווידוא שאכן איכות הבנייה תואמת את היעדים הללו. "הדוגמא הרווחת ביותר היא הבידוד התרמי והאופן שבו הבניין מתוכנן לצרוך אנרגיה. זה בא לידי ביטוי בתכנון מעטפת המבנה, ככל שהוא מבודד יותר נצטרך להשתמש פחות באמצעים מכניים כדי להפוך אותו לממוזג".
האם הקבלנים מכירים את כל פרטי התקן או שמדובר עבורם ב"כאב ראש" ומטרד? לדבריה של פאר אם היה מדובר בנהלים חדשים לחלוטין זה היה יכול להוות מכשול, אבל לא מדובר בתקן חדש לגמרי, אלא בתקן שקיים כבר ב-18 ערים גדולות בישראל כחובה ובמקומות נוספות כהמלצה, כך ש"קבלנים בערים הגדולות מכירים היטב את הדרישות הללו".
"המועצה הישראלית לבניה ירוקה והמשרד להגנת הסביבה עוסקים בהסברה של הדבר לשוק המקצועי ולשוק הציבורי, כדי להסביר את יתרונות התקן ואת האופן שבו עומדים בו. כנציגה של המעבדות אני מרצה בפני רשויות ומשרדי ממשלה כדי להתאים את דרישות התקן לשוק המקצועי כדי שיהיה כמה שיותר מובן", היא אומרת ומציינת כי התקן נוגע לבנייה רוויה ולא לבנייה פרטית. מדובר בהיקפים של 1000 מטר ומעלה והדברים תלויים גם בייעוד הבנייה.
האם התקן יביא לעלויות גבוהות יותר של הבנייה? מסתבר שכמעט ולא. "לפי המחקרים של השנים האחרונות בניה ירוקה מביאה לתוספת של 0-2 אחוזים. 4 אחוזים של תוספת יגרמו לבניין להיות מוגדר כבניין מצטיין, מה שאינו חובה".
אנשי המעבדות בוחנים את העבודות בשני שלבים. השלב הראשון הוא שלב התכנון שבו יש לוודא שאכן הבנייה המתוכננת צפויה לעמוד בדרישות, ובהמשך בשלב הביצוע אנשי המעבדה מגיעים לאתר ומוודאים שאכן מה שתוכנן הוא מה שמיושם בפועל. האם זה כולל גם הוראות להורת קירות או קומות ובנייה מחדש? משתדלים שלא, אבל אם אין ברירה, אז...