מה נשתנה כשזעקת אחים עולה
מה נשתנה כשזעקת אחים עולהצילום: הספרייה הלאומית

בעוד כולנו רגילים לנוסח המקובל של ההגדה של פסח, ליוו את מאה שנותיה של הציונות נוסחים שונים לחלוטין של הגדות שנכתבו והודפסו בארץ ומחוצה לה, ועליהן שוחחנו עם הד"ר חזי עמיאור, אוצר אוסף ישראל בספרייה הלאומית.

"מדובר בטקסט הדתי היחיד ששרד את כל תהפוכות העם היהודי במאתיים השנים האחרונות, חילון, השכלה ועוד", אומר ד"ר עמיאור. "הטקסט של ליל הסדר משותף לכול והרעיון של יציאת מצרים תמיד רלוונטי. כשהתגבשה ההכרה שהפתרון לתלאות העם מתקרב הדברים באו לידי ביטוי בלילות הסדר".

"החלוצים, תנועות הנוער והתנועה הקיבוצית, חיפשו טקסט שידבר אליהם. הם ליקטו מההגדה המוכרת את החלקים המוכרים ביותר כמו ארבע הקושיות, שפוך חמתך בעיקר בימי השואה והמאבק על הקמת המדינה, הא לחמא עניא כמאפיין של התנועות הסוציאליסטיות, וגיבשו מבחר ספרותי אחד אליו הוסיפו את שיר השירים, נבואות נחמה וקטעים נוספים מהתנ"ך לצד קטעים מהספרות החדשה, ביאליק, רחל המשוררת ואחרים".

ד"ר עמיאור מציין כי בתנועה הקיבוצית היה ליל הסדר ללילה המרכזי של השנה ולקראתו נערכה ההתיישבות במגוון דרכים שכללו התכנסות גדולה, מופעים להם הוכנו תפאורות מיוחדות ועוד. אורכו של ליל הסדר לא הטריד את המסובים שראו בלילה אירוע מרומם נפש.

לצד ההגדות שנכתבו על ידי התנועות המיישבות היו גם הגדות של חיילים בצבא הבריטי, של לוחמי פלמ"ח ועוד. בהגדות השונות נשמר המבנה השלדי של ההגדה המסורתית ועליו הרכיבו את מאפייני ואירועי הזמן, מה שמהווה עבורנו כיום צוהר לדעת באיזו תקופה נכתבה כל הגדה. הדברים מקבלים חיזוק בבחירת ארבעת הבנים ובעיקר בזהותו של הרשע שבהגדות מסוימות היה הצורר היטלר ובאחרות דמויות אחרות שמעלות שאלות מכעיסות.

ד"ר עמיאור מספר על מהותן של שאלות ה'מה נשתנה' ככאלה המבררות מה תפקידנו כעת ומה אנחנו עושים כעת, בתקופה זו, כך בקיבוצים וכך שאלו גם חיילים יהודים שיצאו לאירופה להילחם במלחמת העולם השנייה. בהקשר זה הוא מספר על הגדה מיוחדת של השומר הצעיר שנלקחה לליל הסדר שיצאו השליחים לעשות לעקורים בגרמניה של אחרי המלחמה. בהגדה זו היה מקובל עד אותו ליל סדר לשאול 'מה נשתנה' ולהשיב שהשינוי הוא שהילדים וההורים אוכלים יחד, בניגוד למה שמתרחש בכל לילה אחר. לעומת זאת כאשר פגשו את העקורים שאיבדו את בני משפחותיהם במלחמה הסירו החלוצים את המענה הזה מסדר ההגדה. "הם רצו להביא את הרוח הציונית אבל לא להקשות עליהם".

עמיאור מספר על כעשרת אלפים נוסחים שונים של הגדות לא מסורתיות שקיימים בספרייה הלאומית. לשאלתנו אם בין הנוסחים ניתן למצוא גם כאלה שמשמעותם הפוכה לחלוטין ממשמעותה של ההגדה המסורתית, והוא משיב כי "רובן טרחו להוציא את הקב"ה מההגדה. לקחו את הפסוקים על יציאת מצרים והשמיטו את הקב"ה, וכך ממעשה דתי היציאה ממצרים הפכה למעשה חברתי עד כדי מעשה של מרידה במסורת האבות כמו שעם ישראל מרד במצרים ובפרעה".

אך לצד הרצון למרוד היה גם שילוב שיר השירים בקיבוצים כביטוי לפריחה האביבית שבחוץ, היה 'הא לחמא עניא' כביטוי לרצון לסייע לזקוקים ולנזקקים, והיה 'שפוך חמתך' שלא זכה להסתייגות כפי שמקובל במקומות מסויימים כיום. באותם ימים היה ברור על מי נכון לשפוך את החימה והאיורים שסבאותן הגדות הציגו את היהודי הסובל מזרועו של הגוי שעליו נכון וראוי לשפוך חימה.

ומה באשר לימינו אלה? האם הגדות לא מסורתיות ממשיכות להיכתב ולהוביל לילות סדר בתנועה הקיבוצית? לדברי עמיאור ניתן לקבוע כי "הגדות לא מסורתיות שייכות יותר לעבר. מעט מאוד נכתבות היום, בעיקר בגלל שלילות הסדר בקיבוצים שונים מכפי שהיה בעבר, השיתופיות פחותה כיום וכך גם ההתכנסויות יחד לליל סדר משותף עם הצגות ומופעים. יש כיום ניסיונות החייאה של זה ויש גופים לא ציוניים שמנסים לקחת את ההגדה ולהמיר אותה לסוגיות פמיניסטיות וסוגיות של זכויות אדם", אך לדבריו היצירתיות העכשווית פחותה בהרבה מזו שליוותה את ימיה הראשונים של הציונות בהיבט זה של ההגדה של פסח.

שפוך חמתך
שפוך חמתךצילום: הגדת ההגנה. צייר: אריה אלואיל

והיא שעמדה
והיא שעמדהצילום: הגדת ההגנה. צייר: אריה אלואיל

והיא שעמדה
והיא שעמדהצילום: הגדת השומר הצעיר

מה נשתנה
מה נשתנהצילום: הגדת השומר הצעיר במחנות העקורים