בכל שנה, אנו מציינים את יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונזכרים בין היתר, בכל המלחמות של מדינתנו הצעירה על קיומה – וכמובן, גם בכל אלו אשר קיפחו את חייהם, על מנת להגן על שהמדינה תוכל, לאפשר לה ולהמשיך ולהתקיים ולהפוך למה שהיא היום.
מלחמת ששת הימים, התקיימה בחודש יוני 1967, המלחמה השלישית מיום הקמת המדינה והקצרה מכולן (6 ימים). אומרים שבמלחמות אין מנצחים, אבל, העובדה היא שבאותה המלחמה, הצליחה ישראל לעשות את הבלתי יאומן ולגבור על צבאותיהן של שלוש מדינות שכנות – מהדרום, מהמזרח ומהצפון.
הרקע לפרוץ המלחמה
מצריים והמדינות הערביות אשר היוו כשותפות שלה, נקוט במשך תקופה לא קצרה בצעדים אשר איימו הן על הבטיחות והן על הכלכלה של ישראל באותה התקופה בין היתר, הן חסמו את מצרי טיראן לשיט ישראלי וגירשו את כוח החיום של האו"ם מסיני.
בנוסף, מצרים ריכזה חיילים מצרים רבים בחצי האי סיני – מה שיצר איום משמעותי על ישראל. מדינת ישראל נקטה בפעולה בכדי להגן על עצמה וגייסה כוחות מילואים. במקביל, נכנסו כוחות עיקריים לירדן ולמעשה, יצרו איום לחלוקת שטחה של ישראל ל-2. בנוסף, בשנת 1966 התחלף השלטון בסוריה, ומי שתפס את השלטון היה פלג של קצינים סורים קיצוניים – מה שגרם למתיחות גדולה בין ישראל לסוריה, סביב נושאים כמו: מקורות הירדן, קרקעות האזור המופרז והתמיכה של סוריה בפעולות חבלה אשר בוצעו כנגד ישראל. סמוך למלחמה, החלו פעולות הסלמה כמו, הפגזות על מושבים חקלאים ברמת הגולן מצד הצבא הסורי, איומים של נשיא מצרים למחוק את ישראל וחדירות של פלסטינים לשטחי ישראל.
תחילת המלחמה ומהלכה
ב-4 ביוני 1967, הושלמו ההכנות לברית צבאית בין מצרים, סוריה וירדן – מה ששם את ישראל במצוקה כבדה ולמרות, שחלק גדול מהקהילה הבינלאומית גילה אהדה כלפי מצבה של ישראל, לא התבצעו יותר מדי פעולות מצידה, על מנת לסייע לה.
ישראל החליטה לנקוט בפעולה במטרה להגן על עצמה, ופתחה ראשונה במתקפה במהלכה חוסל חייל האוויר המצרי, עוד לפני שהמטוסים שלו החלו להמריא. מהר מאוד נפתחה חזית גם מול ירדן – אשר ב-5 ביוני, פתחה בירי לעבר ישובים ישראלים, בירי פגזים לכיוון תל אביב וירי פגזים לעבר משכן הכנסת וגן החיות התנ"כי בירושלים. ב-6 ליוני, צהל הצליח לכבוש את המתחם אבו עגיליה שבחצי האי סיני ולהשלים את ההשתלטות על העיר עזה ועל הרצועה.
ב-7 ביוני, לאחר לחימה קשה מאוד, לוחמי חטיבת הצנחנים שחרורו את העיר העתיקה בירושלים – בתאריך העברי, כ"ח באייר, שהינו התאריך בו נכבשה ירושלים המזרחית והר הבית – תאריך זה הפך ליום חג לאומי הלוא הוא "יום ירושלים". ב-8 ביוני, מצרים הודיעה שהיא מסכימה להפסקת אש, זאת לאחר שצה"ל השיג שליטה בחצי האי סיני ובנוסף, חסם את המעברים לתעלת סואץ (בעקבות המלחמה, נשיא מצרים באותה התקופה, נאצר, הודיע על התפטרותו, אך לאחר מכן חזר בו). באותו היום, גם ירדן הודיעה על הסכמה להפסקת האש.
ששת ימי הלחימה הגיעו לסיומם ב-10 ביוני, לאחר שישראל כבשה רמת הגולן – אשר עוד לאותה העת, כל הישובים הישראלים, אשר היו ממוקמים למרגלות הרמה, נאלצו לסבול מההפגזות הסוריות אשר בוצעו משטחה. לאחר כיבוש רמת הגולן, הוכרזה הפסקת אשר גם מכיוון סוריה ולמעשה, המלחמה הגיעה לסיומה.
למרות שישראל הצליחה לגבור על אויביה, מדובר במלחמה קשה, כאשר, לצה"ל היו כ-3400 נפגעים מתוכם כ-780 הרוגים, 2590 פצועים ועוד 15 חיילים אשר נפחו בשבי.