כל יום היה ג' יורד לדוכן מקומי של מפעל הפיס ומהמר. תמיד הוא שיחק 'צ'אנס', תמיד הימר על אותו מספר. כסף כמובן לא היה לו, הוא היה אז בחור ישיבה בישיבה חרדית. אבל ג' המשיך להמר. בעל הדוכן נתן לו להמר גם בלי כסף, "כשתרוויח תחזיר לי את החוב". הוא כמובן לא הרוויח כמעט כלום. "המספר פשוט לא עלה בגורל כמה חודשים", מספר ידיד של ג'.
עד שיום אחד השמיים נפלו על ראשו של ג'. לתדהמתו, התברר לו שהוא חייב 70,000 ש"ח לחברים, לאנשי הפיס ולמי לא. המשפחה התגייסה לעזרתו והחזירה חלק מהכסף לבעלי החוב. אך ג' נאלץ לעזוב את הישיבה ולהתגייס לצבא. "היום הוא כבר נשוי, ועדיין סוחב חובות מהתקופה ההיא", מספר אותו ידיד.
ג' לא לבד. "בשנים האחרונות, תופעת ההימורים פושה גם באזורים חרדיים. המגיפה הגיעה עד לאזורים החרדיים ביותר", אומרים גורמים בעולם החרדי. אצל החרדים מדובר בדרך כלל בהימורים חוקיים של מפעל הפיס. בשנים האחרונות הרחיב מפעל הפיס את הפרסום ואת מגוון המשחקים. אחד המשחקים הללו הוא 'צ'אנס', הגרלה המתקיימת מספר פעמים בכל יום ומביאה רווח מיידי, צירוף גורמים שעלול להביא אנשים להתמכרות. "'צ'אנס' דומה לקזינו", אומר מומחה לעניין, "אתה שם כסף ויכול להרוויח פי חמישה ויותר. הוא גם מיידי. אנשים מגלגלים סכומים גדולים במשחק הזה".
ביניים: מחפשים כסף קל
הפרסום האגרסיבי של מפעל הפיס בעיתונות הדתית הגביר את תופעת ההימורים בציבור הדתי והחרדי. על פי עדויות שהגיעו לידינו, אנשים רבים מהמרים מדי יום על מאות ואלפי שקלים. מדובר בדרך כלל באנשים פשוטים, לעתים אפילו קשי יום, שמחפשים דרך קלה להתעשר. ברוב המקרים, העושר לא בא.
לב' מירושלים היתה חנות קטנה שפרנסה אותה ואת משפחתה. יום אחד היא גילתה את הדוכן השכונתי של מפעל הפיס, והחליטה להיעזר בו על מנת לפתור את בעיותיה הכלכליות. היא נכנסה לחובות ונאלצה למכור את החנות כדי להחזיר כספים. "היום היא שכירה בחנות שהיתה פעם שלה", מספר אחד השכנים.
"התופעה אכן קיימת, אם כי קשה לנקוב במספרים", מאשר הרב איתן אקשטיין, מנכ"ל המוסד לגמילה 'רטורנו'. "הדתיים והחרדים מהמרים בעיקר בקזינו החוקי הפינתי של מפעל הפיס. למעשה, אין הבדל בין הימורים לסמים. ההימורים נראים כסמים קלים יותר ממריחואנה, אבל ההתמכרות אליהם קשה באותה מידה". "יום אחד", הוא נותן דוגמה מהחיים, "התקשרה אלי אשה ואמרה לי: לבעלי יש בעיה של גירודים. זו טעות, עניתי לה, אינני רופא. כן, היא אמרה, אבל רק אתמול הוא גירד לי את הבית".
אבל לא כל המהמרים עושים זאת במפעל הפיס. ישנם כאלה, גם בקרב הציבור החרדי והדתי, שמעדיפים את מאורות הקזינו הלא חוקי הפזורות בכל חלקי הארץ.
את י', בחור חרדי, איתרתי דרך 'אלדר', העמותה למניעת הימורים כפייתיים בישראל. "היו לי כבר מחשבות התאבדות. הגעתי כבר למיץ של הזבל", הוא מספר. עם ההימורים הוא התחיל בצבא. "שירתי אז בסיני. הייתי בורח מהבסיס כל שבוע כדי למלא טוטו". בשנים האחרונות הבעיה שלו החמירה. "יום לפני שקיבלתי את המשכורת, והרווחתי משכורת טובה, היו מתחילות לי ויברציות בכל הגוף, הייתי מקבל זרמים בידיים. מייד כשהייתי יכול הייתי מושך את הכסף והולך להמר. לפעמים ישבתי ליד שולחנות משחק בבתי קזינו לא חוקיים אפילו שלושה לילות רצופים. ביום עבדתי ובלילה שיחקתי. עד שהכסף נגמר לא קמתי מהשולחן. גם אחרי שהרווחתי סכומים יפים לא יכולתי לקום".
יצא רווחו בהפסדו
י' מעיד שלא ניתן להרוויח בקזינו לאורך זמן. גם אם מרוויחים לילה אחד, זו "בסך הכל הלוואה לזמן שאול". בלילה שלאחר מכן מפסידים את כל הכסף, ואף יותר. "לילה אחד הרווחתי 40,000 ש"ח. אבל למחרת הפסדתי הכל". בינתיים נהרסו לו החיים, והאמון של המשפחה בו אבד.
על פי ניסיונו של י' לקזינו מגיעים אנשים מכל שכבות הציבור: דתיים, חילוניים וחרדים, צעירים ומבוגרים. "בשולחן לידי ישבו נשים מבוגרות שהיו מפסידות את כל הפנסיה שלהן. יש הרבה חולים מהסוג הזה, שלא מכירים במחלה שלהם. רק מי ש'אין לו' חושב שאפשר להתעשר בקלות. הבעיה היא שבמקום לצאת מהבוץ המהמרים רק שוקעים עוד ועוד בבוץ. אני לא מכיר מישהו שבטווח הארוך יצא מהקזינו עם רווח".
גם בתופעת 'המהמרים המקצועיים' הוא מפקפק. "אני מכיר את טיסונה אישית. הוא מהמר על סכומים כאלה, שאם הוא מרוויח זה בסכומים גבוהים, אבל כך גם ההפסדים. עשירים לא הולכים לקזינו".
היום עובד י' במוסד תורני אי שם, ומרוצה מהחיים. "אני חי מיום ראשון ליום ראשון, אז אני נפגש עם קבוצת התמיכה ב'אלדר'". כבר חצי שנה שלא הימר על שום דבר. "ב'אלדר' הכניסו לי לראש שאפילו לשחק שש-בש בלי להמר אסור, כי זה עלול לעורר את האדרנלין. התחלתי חיים חדשים. להימורים אני לא חוזר", הוא מסכם.
הימורים: כמה נתונים מדאיגים
להבדיל ממשחקי מזל מזדמנים, הימור כפייתי הוא דחף בלתי ניתן לריסון. הדחף משתלט על חייו של המהמר הכפייתי ומרסק כל ערך או מחויבות שיש לאדם כלפי סביבתו. אנשים הסובלים מהפרעה זו עלולים לסכן את מקור פרנסתם, להסתבך בחובות כבדים, לשקר ואף להפר את החוק כדי להשיג כסף או להתחמק מתשלום חובות. "ככל שההימור הוא על יותר כסף, וככל שהכסף מגיע יותר מהר, כך זה יותר חזק", מסבירה אורית נאור מעמותת אפש"ר.
מסקרים שנערכו בשנים האחרונות, עולה כי קרוב ל-70% מהאוכלוסייה משתתפים במשחקי מזל כלשהם. 45% משתתפים במשחקי מזל חוקיים לפחות פעם בחודש, ו-31% משתתפים בהם לפחות פעם בשבוע. בקרב הציבור הדתי המצב לא טוב בהרבה. 62% מהציבור הדתי משתתפים במשחקי מזל, 26% בתדירות של פעם בשבוע.
אולם אלה אינם הנתונים המדאיגים ביותר. 20% מהאוכלוסייה מדווחים כי יש להם קרובי משפחה שמפריזים בהימורים. 30% טוענים כי אם ייפתח קזינו חוקי הם ישחקו בו, כאשר 9% מודים ששיחקו בקזינו בשנה האחרונה.
"ההימורים עלולים לפגוש את כל רובדי האוכלוסייה", אומרת נאור. "מגיעים אלינו אנשים נשואים, משכילים, עובדים, בעלי מקצועות חופשיים, שכירים או עצמאיים". לדבריה, מהמרים כפייתיים מגיעים בדרך כלל מבית בו לכסף היה ערך מרכזי. הם סובלים במקרים רבים מהפרעות ריכוז, הגורמות להם לחפש ריגושים בכל מחיר.
את הריגוש הם מוצאים בהימורים. פעם אחת מרוויחים סכום זניח, ובעקבות זאת מהמרים עוד 200 פעם ומפסידים. כל הפסד גורר הימור נוסף, שנועד להחזיר את הכסף שאבד. בשלב כלשהו אין יותר כסף זמין, והמהמר מתחיל לפתוח תכניות חסכון. אחר כך בא תור הדירה. כשהוא נקלע למצוקה, הוא מחליט ללכת לטיפול פסיכולוגי. אבל כדי לממן את הטיפול הוא 'נאלץ' להמשיך ולהמר. בכל הדרך העקלקלה הזו, הוא מרמה את מי שרק אפשר: אשתו, הילדים, החברים והמשפחה. "אחרי שאשתו והילדים זורקים אותו מהבית, הוא מגיע אלינו", מספר הרב אקשטיין.
המשפחה מתמוטטת
בשונה מהתמכרויות אחרות, ההתמוטטות בהימורים עלולה להיות מהירה מאוד. בדרך כלל נסחפים אחרי המהמר בני המשפחה. האדם מפסיד כל שבוע כסף, עד שבאיזשהו שלב זה מפסיק להיות הכסף שלו. בהרבה מקרים הוא מתחיל לקחת הלוואות מהשוק האפור. פתאום מתחיל לחץ על המשפחה ועל המהמר. המשפחה עוברת שבר.
יום אחד, למשל, הגיע לבסיס א', חייל בשירות סדיר, עם הרכב של אבא. לפני השער חיכו לו שני גברתנים. הם הורידו את הילד מהרכב והחרימו אותו, לא לפני שהודיעו לא' ש"זה בגלל ההימורים של אבא שלך".
משבר האמון בין המהמר ובין בני משפחתו הוא קשה ביותר. לעיתים קרובות, חושדת האישה כי מדובר במאהבת. היא רואה את בעלה יוצא מאוחר מהבית באמתלות שונות. כשמתגלה הסיבה האמיתית להיעדרויות, תוך כדי היעלמות של כל החסכונות, נעלמים יחד אתם גם שרידי האמון. כדי להשיב את האמון והיציבות נדרש טיפול ארוך וממושך.
ט' כיהן בתפקיד בכיר במדינה כשנכנס לראשונה להמר בקזינו. זה היה באחד ממסעותיו בחוץ לארץ. הוא החל להמר בסכומים נמוכים יחסית של 100 דולר, והמשיך לסכומים גבוהים בהרבה. הוא כמובן לא סיפר לאשתו על התחביב החדש, והחל להצטרף למסעות הימורים מתוכננים. ההפסדים גררו הלוואות מהשוק האפור ומהבנקים. יום אחד התקשרו לאשתו מסניף הבנק, והודיעו לה על חוב של מאות אלפי שקלים. כשניסתה לברר את פשר החובות, היא גילתה שבעלה מהמר. המשפחה כמעט התרסקה. האישה דרשה מבלה שיעזוב את הבית והחלה בהליכי גירושין. בדקה התשעים הוא הגיע למכון 'אלדר', שם הוא אובחן כמהמר כפייתי. לבקשת הצוות הטיפולי, הסכימה האישה לבטל את הגירושין ולתת לו צ'אנס לעוד שנה. המקרה הזה הסתיים ב'הפי אנד': האיש נגמל והיום הם חיים באושר (אבל בלי עושר).
במקרים רבים שיאו של המשבר מלווה בדיכאונות קשים, ולעתים אף ניסיונות התאבדות. במקרים אחרים מגיע המהמר לטיפול בגלל הלחצים מצד המלווים בשוק האפור. "יש לי מטופל שהגיע לטיפול אחרי שחטף מכות רצח מגורמים בשוק האפור", מספרת נאור. "בדרך כלל, חלק מהטיפול הוא להחזיר את הכסף". מטופל אחר שלה הלך במסגרת הטיפול למלווה שלו ואמר לו "תהרוג אותי, אבל את הכסף לא תקבל". בסופו של דבר קיבל המלווה את הקרן בלבד. "אני מכירה אפילו אנשים שמכרו כליה בארצות הברית כדי להחזיר את החובות", מספרת פנינה אלדר, מקימת מכון 'אלדר'.
הגמילה לא קלה
"הטיפול נמשך בדרך כלל בין חצי שנה לשנה", מסבירה נאור, "כיום נותנים למכורים טיפול פרטני ומשפחתי בקבוצות תמיכה". במסגרת הטיפול, נדרשים המהמרים לשנות דרכי חשיבה, לקחת אחריות על גורלם, להשתלב חזרה בחיים הנורמאליים ולהשתלט על הדחף שלהם להמר. המהמרים הנגמלים בוחרים בדרכים שונות ומקוריות לשנות את חייהם. לדוגמה, נהג מונית שהתמכר להימורים הגיע לאחד ממוסדות הגמילה. מאחר שחש שאיבד את הריגוש בחייו, הוא בחר בריגוש חלופי: הוא החל לעבוד בנסיעות ליש"ע, בעיקר למקומות מסוכנים במיוחד, כמו בית ג'אלה. הוא היה עוקף מחסומים בעת הצורך, העיקר להסתכן כמה שיותר.
למרות שמטרת הטיפול היא גמילה מוחלטת, לא כל המטופלים נגמלים. על פי הנתונים הקיימים, 46% מהמגיעים לטיפול נושרים עוד בשלב הראשון. 32% מהם נגמלים באופן מוחלט, ועוד 19% מסיימים את הטיפול כשהם שולטים בקצב ההימורים שלהם.
בעולם הדתי הטיפול קשה יותר. בדרך כלל משתדלים להסתיר את העניין כמה שיותר. את החובות מחזירים בעזרת הלוואות מחברים ומגמחי"ם. "יש הרבה עזרה הדדית בתוך הקהילה", מציינת אלדר.
"בעיית ההימורים היא אכן בעיה קשה", מסכם הרב אקשטיין, "זה מזכיר לי שהייתי פעם בקהילה היהודית במכסיקו. בנאום לפני הקהילה אמרתי: אם הייתם תורמים לצדקה את כל הכסף שהפסדתם בלאס וגאס, היינו יכולים להקים קרן יפה מאוד לאנשים נזקקים. אחרי ההרצאה ניגש אלי מישהו ואמר לי: 'השבוע חזרתי מלאס וגאס עם חצי מיליון דולר'. 'יפה', עניתי לו, 'יש כאלה שמרוויחים'. 'כן', הוא ענה לי, 'הבעיה שנכנסתי לשם עם שני מיליון'".
סימני המהמר הכפייתי
ישנם שמונה סימנים המעידים על אפשרות של בעיית הימורים:
1. הגדלת תדירות ההימור.
2. העלאת סכומי ההימור.
3. השקעת זמן בהימורים על חשבון זמן עבודה או זמן עם המשפחה.
4. עיסוק בגיוס כספים למטרת הימורים.
5. תחושת חוויה מיוחדת של מתח סביב הימורים.
6. התרברבות בנוגע לזכיות וחוסר נכונות לדבר על הפסדים.
7. שינויים במצב הרוח בהתאם לזכיות והפסדים.
8. הסתרת פעילות הימורים וסימנים המעידים עליה כמו דואר, טפסי לוטו או חשבונות.
האגודות המטפלות במהמרים כפייתיים ממליצות לפנות אליהם במקרה ונתקלתם בחבר או בן משפחה שמופיעים אצלו אפילו חלק מהתסמינים.
אפש"ר- 03-6733228
רטורנו 02-9998244
אלדר 03-6478022
עד שיום אחד השמיים נפלו על ראשו של ג'. לתדהמתו, התברר לו שהוא חייב 70,000 ש"ח לחברים, לאנשי הפיס ולמי לא. המשפחה התגייסה לעזרתו והחזירה חלק מהכסף לבעלי החוב. אך ג' נאלץ לעזוב את הישיבה ולהתגייס לצבא. "היום הוא כבר נשוי, ועדיין סוחב חובות מהתקופה ההיא", מספר אותו ידיד.
ג' לא לבד. "בשנים האחרונות, תופעת ההימורים פושה גם באזורים חרדיים. המגיפה הגיעה עד לאזורים החרדיים ביותר", אומרים גורמים בעולם החרדי. אצל החרדים מדובר בדרך כלל בהימורים חוקיים של מפעל הפיס. בשנים האחרונות הרחיב מפעל הפיס את הפרסום ואת מגוון המשחקים. אחד המשחקים הללו הוא 'צ'אנס', הגרלה המתקיימת מספר פעמים בכל יום ומביאה רווח מיידי, צירוף גורמים שעלול להביא אנשים להתמכרות. "'צ'אנס' דומה לקזינו", אומר מומחה לעניין, "אתה שם כסף ויכול להרוויח פי חמישה ויותר. הוא גם מיידי. אנשים מגלגלים סכומים גדולים במשחק הזה".
ביניים: מחפשים כסף קל
הפרסום האגרסיבי של מפעל הפיס בעיתונות הדתית הגביר את תופעת ההימורים בציבור הדתי והחרדי. על פי עדויות שהגיעו לידינו, אנשים רבים מהמרים מדי יום על מאות ואלפי שקלים. מדובר בדרך כלל באנשים פשוטים, לעתים אפילו קשי יום, שמחפשים דרך קלה להתעשר. ברוב המקרים, העושר לא בא.
לב' מירושלים היתה חנות קטנה שפרנסה אותה ואת משפחתה. יום אחד היא גילתה את הדוכן השכונתי של מפעל הפיס, והחליטה להיעזר בו על מנת לפתור את בעיותיה הכלכליות. היא נכנסה לחובות ונאלצה למכור את החנות כדי להחזיר כספים. "היום היא שכירה בחנות שהיתה פעם שלה", מספר אחד השכנים.
"התופעה אכן קיימת, אם כי קשה לנקוב במספרים", מאשר הרב איתן אקשטיין, מנכ"ל המוסד לגמילה 'רטורנו'. "הדתיים והחרדים מהמרים בעיקר בקזינו החוקי הפינתי של מפעל הפיס. למעשה, אין הבדל בין הימורים לסמים. ההימורים נראים כסמים קלים יותר ממריחואנה, אבל ההתמכרות אליהם קשה באותה מידה". "יום אחד", הוא נותן דוגמה מהחיים, "התקשרה אלי אשה ואמרה לי: לבעלי יש בעיה של גירודים. זו טעות, עניתי לה, אינני רופא. כן, היא אמרה, אבל רק אתמול הוא גירד לי את הבית".
אבל לא כל המהמרים עושים זאת במפעל הפיס. ישנם כאלה, גם בקרב הציבור החרדי והדתי, שמעדיפים את מאורות הקזינו הלא חוקי הפזורות בכל חלקי הארץ.
את י', בחור חרדי, איתרתי דרך 'אלדר', העמותה למניעת הימורים כפייתיים בישראל. "היו לי כבר מחשבות התאבדות. הגעתי כבר למיץ של הזבל", הוא מספר. עם ההימורים הוא התחיל בצבא. "שירתי אז בסיני. הייתי בורח מהבסיס כל שבוע כדי למלא טוטו". בשנים האחרונות הבעיה שלו החמירה. "יום לפני שקיבלתי את המשכורת, והרווחתי משכורת טובה, היו מתחילות לי ויברציות בכל הגוף, הייתי מקבל זרמים בידיים. מייד כשהייתי יכול הייתי מושך את הכסף והולך להמר. לפעמים ישבתי ליד שולחנות משחק בבתי קזינו לא חוקיים אפילו שלושה לילות רצופים. ביום עבדתי ובלילה שיחקתי. עד שהכסף נגמר לא קמתי מהשולחן. גם אחרי שהרווחתי סכומים יפים לא יכולתי לקום".
יצא רווחו בהפסדו
י' מעיד שלא ניתן להרוויח בקזינו לאורך זמן. גם אם מרוויחים לילה אחד, זו "בסך הכל הלוואה לזמן שאול". בלילה שלאחר מכן מפסידים את כל הכסף, ואף יותר. "לילה אחד הרווחתי 40,000 ש"ח. אבל למחרת הפסדתי הכל". בינתיים נהרסו לו החיים, והאמון של המשפחה בו אבד.
על פי ניסיונו של י' לקזינו מגיעים אנשים מכל שכבות הציבור: דתיים, חילוניים וחרדים, צעירים ומבוגרים. "בשולחן לידי ישבו נשים מבוגרות שהיו מפסידות את כל הפנסיה שלהן. יש הרבה חולים מהסוג הזה, שלא מכירים במחלה שלהם. רק מי ש'אין לו' חושב שאפשר להתעשר בקלות. הבעיה היא שבמקום לצאת מהבוץ המהמרים רק שוקעים עוד ועוד בבוץ. אני לא מכיר מישהו שבטווח הארוך יצא מהקזינו עם רווח".
גם בתופעת 'המהמרים המקצועיים' הוא מפקפק. "אני מכיר את טיסונה אישית. הוא מהמר על סכומים כאלה, שאם הוא מרוויח זה בסכומים גבוהים, אבל כך גם ההפסדים. עשירים לא הולכים לקזינו".
היום עובד י' במוסד תורני אי שם, ומרוצה מהחיים. "אני חי מיום ראשון ליום ראשון, אז אני נפגש עם קבוצת התמיכה ב'אלדר'". כבר חצי שנה שלא הימר על שום דבר. "ב'אלדר' הכניסו לי לראש שאפילו לשחק שש-בש בלי להמר אסור, כי זה עלול לעורר את האדרנלין. התחלתי חיים חדשים. להימורים אני לא חוזר", הוא מסכם.
הימורים: כמה נתונים מדאיגים
להבדיל ממשחקי מזל מזדמנים, הימור כפייתי הוא דחף בלתי ניתן לריסון. הדחף משתלט על חייו של המהמר הכפייתי ומרסק כל ערך או מחויבות שיש לאדם כלפי סביבתו. אנשים הסובלים מהפרעה זו עלולים לסכן את מקור פרנסתם, להסתבך בחובות כבדים, לשקר ואף להפר את החוק כדי להשיג כסף או להתחמק מתשלום חובות. "ככל שההימור הוא על יותר כסף, וככל שהכסף מגיע יותר מהר, כך זה יותר חזק", מסבירה אורית נאור מעמותת אפש"ר.
מסקרים שנערכו בשנים האחרונות, עולה כי קרוב ל-70% מהאוכלוסייה משתתפים במשחקי מזל כלשהם. 45% משתתפים במשחקי מזל חוקיים לפחות פעם בחודש, ו-31% משתתפים בהם לפחות פעם בשבוע. בקרב הציבור הדתי המצב לא טוב בהרבה. 62% מהציבור הדתי משתתפים במשחקי מזל, 26% בתדירות של פעם בשבוע.
אולם אלה אינם הנתונים המדאיגים ביותר. 20% מהאוכלוסייה מדווחים כי יש להם קרובי משפחה שמפריזים בהימורים. 30% טוענים כי אם ייפתח קזינו חוקי הם ישחקו בו, כאשר 9% מודים ששיחקו בקזינו בשנה האחרונה.
"ההימורים עלולים לפגוש את כל רובדי האוכלוסייה", אומרת נאור. "מגיעים אלינו אנשים נשואים, משכילים, עובדים, בעלי מקצועות חופשיים, שכירים או עצמאיים". לדבריה, מהמרים כפייתיים מגיעים בדרך כלל מבית בו לכסף היה ערך מרכזי. הם סובלים במקרים רבים מהפרעות ריכוז, הגורמות להם לחפש ריגושים בכל מחיר.
את הריגוש הם מוצאים בהימורים. פעם אחת מרוויחים סכום זניח, ובעקבות זאת מהמרים עוד 200 פעם ומפסידים. כל הפסד גורר הימור נוסף, שנועד להחזיר את הכסף שאבד. בשלב כלשהו אין יותר כסף זמין, והמהמר מתחיל לפתוח תכניות חסכון. אחר כך בא תור הדירה. כשהוא נקלע למצוקה, הוא מחליט ללכת לטיפול פסיכולוגי. אבל כדי לממן את הטיפול הוא 'נאלץ' להמשיך ולהמר. בכל הדרך העקלקלה הזו, הוא מרמה את מי שרק אפשר: אשתו, הילדים, החברים והמשפחה. "אחרי שאשתו והילדים זורקים אותו מהבית, הוא מגיע אלינו", מספר הרב אקשטיין.
המשפחה מתמוטטת
בשונה מהתמכרויות אחרות, ההתמוטטות בהימורים עלולה להיות מהירה מאוד. בדרך כלל נסחפים אחרי המהמר בני המשפחה. האדם מפסיד כל שבוע כסף, עד שבאיזשהו שלב זה מפסיק להיות הכסף שלו. בהרבה מקרים הוא מתחיל לקחת הלוואות מהשוק האפור. פתאום מתחיל לחץ על המשפחה ועל המהמר. המשפחה עוברת שבר.
יום אחד, למשל, הגיע לבסיס א', חייל בשירות סדיר, עם הרכב של אבא. לפני השער חיכו לו שני גברתנים. הם הורידו את הילד מהרכב והחרימו אותו, לא לפני שהודיעו לא' ש"זה בגלל ההימורים של אבא שלך".
משבר האמון בין המהמר ובין בני משפחתו הוא קשה ביותר. לעיתים קרובות, חושדת האישה כי מדובר במאהבת. היא רואה את בעלה יוצא מאוחר מהבית באמתלות שונות. כשמתגלה הסיבה האמיתית להיעדרויות, תוך כדי היעלמות של כל החסכונות, נעלמים יחד אתם גם שרידי האמון. כדי להשיב את האמון והיציבות נדרש טיפול ארוך וממושך.
ט' כיהן בתפקיד בכיר במדינה כשנכנס לראשונה להמר בקזינו. זה היה באחד ממסעותיו בחוץ לארץ. הוא החל להמר בסכומים נמוכים יחסית של 100 דולר, והמשיך לסכומים גבוהים בהרבה. הוא כמובן לא סיפר לאשתו על התחביב החדש, והחל להצטרף למסעות הימורים מתוכננים. ההפסדים גררו הלוואות מהשוק האפור ומהבנקים. יום אחד התקשרו לאשתו מסניף הבנק, והודיעו לה על חוב של מאות אלפי שקלים. כשניסתה לברר את פשר החובות, היא גילתה שבעלה מהמר. המשפחה כמעט התרסקה. האישה דרשה מבלה שיעזוב את הבית והחלה בהליכי גירושין. בדקה התשעים הוא הגיע למכון 'אלדר', שם הוא אובחן כמהמר כפייתי. לבקשת הצוות הטיפולי, הסכימה האישה לבטל את הגירושין ולתת לו צ'אנס לעוד שנה. המקרה הזה הסתיים ב'הפי אנד': האיש נגמל והיום הם חיים באושר (אבל בלי עושר).
במקרים רבים שיאו של המשבר מלווה בדיכאונות קשים, ולעתים אף ניסיונות התאבדות. במקרים אחרים מגיע המהמר לטיפול בגלל הלחצים מצד המלווים בשוק האפור. "יש לי מטופל שהגיע לטיפול אחרי שחטף מכות רצח מגורמים בשוק האפור", מספרת נאור. "בדרך כלל, חלק מהטיפול הוא להחזיר את הכסף". מטופל אחר שלה הלך במסגרת הטיפול למלווה שלו ואמר לו "תהרוג אותי, אבל את הכסף לא תקבל". בסופו של דבר קיבל המלווה את הקרן בלבד. "אני מכירה אפילו אנשים שמכרו כליה בארצות הברית כדי להחזיר את החובות", מספרת פנינה אלדר, מקימת מכון 'אלדר'.
הגמילה לא קלה
"הטיפול נמשך בדרך כלל בין חצי שנה לשנה", מסבירה נאור, "כיום נותנים למכורים טיפול פרטני ומשפחתי בקבוצות תמיכה". במסגרת הטיפול, נדרשים המהמרים לשנות דרכי חשיבה, לקחת אחריות על גורלם, להשתלב חזרה בחיים הנורמאליים ולהשתלט על הדחף שלהם להמר. המהמרים הנגמלים בוחרים בדרכים שונות ומקוריות לשנות את חייהם. לדוגמה, נהג מונית שהתמכר להימורים הגיע לאחד ממוסדות הגמילה. מאחר שחש שאיבד את הריגוש בחייו, הוא בחר בריגוש חלופי: הוא החל לעבוד בנסיעות ליש"ע, בעיקר למקומות מסוכנים במיוחד, כמו בית ג'אלה. הוא היה עוקף מחסומים בעת הצורך, העיקר להסתכן כמה שיותר.
למרות שמטרת הטיפול היא גמילה מוחלטת, לא כל המטופלים נגמלים. על פי הנתונים הקיימים, 46% מהמגיעים לטיפול נושרים עוד בשלב הראשון. 32% מהם נגמלים באופן מוחלט, ועוד 19% מסיימים את הטיפול כשהם שולטים בקצב ההימורים שלהם.
בעולם הדתי הטיפול קשה יותר. בדרך כלל משתדלים להסתיר את העניין כמה שיותר. את החובות מחזירים בעזרת הלוואות מחברים ומגמחי"ם. "יש הרבה עזרה הדדית בתוך הקהילה", מציינת אלדר.
"בעיית ההימורים היא אכן בעיה קשה", מסכם הרב אקשטיין, "זה מזכיר לי שהייתי פעם בקהילה היהודית במכסיקו. בנאום לפני הקהילה אמרתי: אם הייתם תורמים לצדקה את כל הכסף שהפסדתם בלאס וגאס, היינו יכולים להקים קרן יפה מאוד לאנשים נזקקים. אחרי ההרצאה ניגש אלי מישהו ואמר לי: 'השבוע חזרתי מלאס וגאס עם חצי מיליון דולר'. 'יפה', עניתי לו, 'יש כאלה שמרוויחים'. 'כן', הוא ענה לי, 'הבעיה שנכנסתי לשם עם שני מיליון'".
סימני המהמר הכפייתי
ישנם שמונה סימנים המעידים על אפשרות של בעיית הימורים:
1. הגדלת תדירות ההימור.
2. העלאת סכומי ההימור.
3. השקעת זמן בהימורים על חשבון זמן עבודה או זמן עם המשפחה.
4. עיסוק בגיוס כספים למטרת הימורים.
5. תחושת חוויה מיוחדת של מתח סביב הימורים.
6. התרברבות בנוגע לזכיות וחוסר נכונות לדבר על הפסדים.
7. שינויים במצב הרוח בהתאם לזכיות והפסדים.
8. הסתרת פעילות הימורים וסימנים המעידים עליה כמו דואר, טפסי לוטו או חשבונות.
האגודות המטפלות במהמרים כפייתיים ממליצות לפנות אליהם במקרה ונתקלתם בחבר או בן משפחה שמופיעים אצלו אפילו חלק מהתסמינים.
אפש"ר- 03-6733228
רטורנו 02-9998244
אלדר 03-6478022