בראשית היה המקווה, דיונים פוליטיים וחברתיים מיוזעים ולוהטים בערדלי גומי; היו גם כתלי בתים המרוחים פשקווילים; ואולי גם הספסלים האחוריים של בית הכנסת, כשהשיחות מתובלות בעלונים, כל גוף ואג'נדת פרשת השבוע שלו, ומהוסות על ידי הגבאי הזועף; עד שבא האעקספלורער פינף ועלה על כולנה.
האינטרנט הוא מחד המדיה התקשורתית החופשית המתאימה ביותר למאפיינים של הציבור החרדי, ומאידך דווקא המדיה התקשורתית הזאת מאיימת במיוחד על אותם מאפיינים. לעולם שמחוץ לחומות ירושלים ובני ברק יש רדיו, טלוויזיה, קולנוע, ספרות, עיתונות חופשית, אקדמיה, שלטי פרסום בגודל של בניין ושאר מרעין בישין. אבל כמה אמצעי תקשורת ובמות ביטוי קיימים בחברה האולטרא-אורתודוקסית? כמו שאמרנו, מקווה, ספסלים אחוריים של בית כנסת, פשקווילים ועלונים, שני עיתונים מפלגתיים וכמה אחרים שמפוקחים על ידי ועדות רוחניות.
לכאורה, אין פלא אפוא כי מספר הפורומים (ר' מסגרת) העוסקים בחברה החרדית גבוה בשיעור משמעותי מחלקם היחסי של החרדים באוכלוסיה, וגם ההשתתפות בהם אינטנסיבית מאשר באחרים. אולם זהו נתון מפתיע, בהתייחס לעוינות ההלכתית הרשמית שמגלה העולם החרדי, מסיבות אידיאולוגיות מוצדקות מבחינתו, ליצור הפרא הטכנולוגי הנקרא אינטרנט.
אין בנתון הזה כדי ללמד על שיעור הגולשים באינטרנט בחברה החרדית. כמה וכמה מבניה פורצים גדר באפילת חדריהם ומתירים לעצמם לגלוש באינטרנט בניגוד לרוב הפסיקות ההלכתיות. כל סקר בעניין נדון לכישלון, שכן הסיכוי להשיג שיתוף הפעולה בנושא עדין זה קלוש למדי. ואולם, אף ללא נתונים מספריים אובייקטיביים, הנוכחות החרדית באינטרנט מורגשת ואינה שולית.
רוב הפורומים באינטרנט מיועדים מטבעם לעיסוק בנושא ממוקד. ישנם, למשך, פורומים של תמיכה בסובלים מבעיות רפואיות, של מעריצי להקה מסוימת או כאלו העוסקים בהורות, צבא, זקנה, תרבות וכל נושא כמעט. רוב הפורומים החרדיים מתנהגים אחרת. הם למעשה מקום מפגש לאנשים הרואים עצמם חלק ממיעוט בעל צרכים מיוחדים, ומגוון הנושאים הנדון בהם רחב לאין שיעור, ובלבד שתהיה לו נגיעה לחיי האדם החרדי על שלל היבטיהם.
חדשות השוק ה'שחור'
הפורום החרדי הבולט ביותר באינטרנט כיום הוא פורום 'בחדרי חרדים', הממוקם באתר האינטרנט 'הייד-פארק' (קצת אחרי השטיבל, סליחה, הפורום, של צאנז). נראה שכל מורכבותו של היחס החרדי לאינטרנט ולתקשורת בכלל מתמצה בשם היצירתי של הפורום הזה. השם הזה מעניק מצד אחד תחושה ביתית לגולשים החרדיים, ומצד שני הוא קורץ למבקרים חילוניים, המקווים כי בפורום זה יחשפו בפניהם חדרי הבטן של החברה החרדית. השם גם מרמז על כך שפעילותו מתבצעת בחדרי חדרים, תוך שמירה על האלמוניות והחשאיות שגולשים חרדיים רבים זקוקים לה על מנת להתבטא באופן חופשי.
הפורום, הקיים למעלה משנה, הפך במהלך תקופה זו לאחד מפורומי האינטרנט המשפיעים ביותר מבחינה תקשורתית בישראל. זאת בזכות הנושאים בהם הוא עוסק, חופש הביטוי הכמעט מוחלט, והאלמנט החשוב ביותר הוא נהפך למקום מפלטם של עיתונאים חרדיים, ובזכות כך למקור מידע ראשון במעלה עבור עיתונאים חילוניים על הנעשה באמת בחדרי החדרים של החברה החרדית. מקום מפלט משום שהעיתונאי החרדי כבול במסגרת הכתיבה העיתונאית הרגילה שלו בשלשלאות פוליטיות, אידיאולוגיות וחברתיות.
תחת המסכה של כינוי אנונימי, יכולים חלק מהעיתונאים האלו לכתוב בפורום 'בחדרי חרדים' את מה שלא יעזו לכתוב בעיתונם, או מה שהוועדה הרוחנית של העיתון שלהם לא תתיר לכתוב. בפורום הם מרשים לעצמם להתבטא בחופשיות לגבי נושאים רבים המהווים טאבו בעיתונות החרדית הרשמית. פורום 'בחדרי חרדים' הוא למעשה השוק השחור, תרתי משמע, של סחורת המידע ה'בלתי חוקית' החרדית.
כך תוכל לקרוא עדות ממקור ראשון בפורום על מוסר התשלומים הבעייתי של מפלגה חרדית אחת, המצויה בקשיים כספיים ומתחמקת מתשלום משכורות לפעיליה. פרטים אלו לא יפורסמו בשום אמצעי תקשורת חרדי אחר. אפשר לקרוא שם גם על המאבק החריף של חצר חסידית גדולה בשבועון חרדי, דיון על הנעשה בהנהלת ישיבת ליטאית אחת, עדכונים על החדש בזירת ההתמודדות על משרה רבנית חשובה, דיווחים על המגעים להקמת עיתון יומי חרדי חדש שיתחרה בעיתונים המפלגתיים, חדשות בנושא העימות הפוליטי בהנהגת העיר החרדית אלעד, סודות מחדרי המשא ומתן הקואליציוני, שיקוף רב-גוני של המאבקים הפוליטיים החברתיים, הכלכליים והתקשורתיים העכשוויים בציבור החרדי, והרבה ביקורת פנימית על היושרה המקצועיות והאמינות של העיתונים החרדיים, כולל תגובות מפורטות על פרסומים שלדעת המגיב אינם משקפים את האמת.
לפני כולם
המעמד התקשורתי שקנה לעצמו הפורום ניכר גם בעובדה שכמה מהפובליציסטים הבולטים בעיתונות החרדית הבלתי מפלגתית בוחרים לעתים לפרסם בו את טוריהם כמה שעות לפני הופעת העיתון המודפס. כך תוכלו למצוא בפורום את טורו של חיים גרינבוים 'סוף ציטוט' מהשבועון 'בקהילה', ומדוריהם של קובי סלע 'מאידך' ושל יעקב ריבלין, 'בית ספר פוליטי', מהשבועון 'קול העיר', כבר ביום שלישי בערב, בלילה שטרם הפצת העיתונים.
גם התקשורת הכללית זוכה לטיפול מיוחד ב'חדרי חרדים'. ככל קבוצת מיעוט, בדיוק כמו שמתנהגים הישראליים כלפי התקשורת העולמית, עוסקים גם הפורומיסטים החרדיים באופן אינטנסיבי בחשיפה, איתור ודיון מעמיק בכל מילה הנכתבת בקשר לציבור החרדי בתקשורת הכללית, בבדיקה של "איך אנחנו נראים". אצל החברה החרדית מרחף מעל הדיון הזה כל הזמן גם רוחו המאיימת של 'חילול ה".
'בחדרי חרדים' משמש אפוא גם כמכון 'יפעת' של הציבור החרדי. חבריו מלקטים בשקדנות מדהימה כל אייטם זניח באמצעי תקשורת חילוני נידח הקשור באופן ישיר או עקיף לציבור החרדי, ומביאים אותו לפורום. כמעט כל ראיון עם חרדי בתקשורת הכתובה, כמעט כל כתבה על נושאים חרדיים, מוצאת את דרכה אל הפורום. החל מראיון עם הסופרת יוכי ברנדס על עברה החרדי, דרך פיסת רכילות על החופשה בחו"ל של משפחת דרעי המופיעה במקומון ירושלמי ועד לדיון מעמיק, לעתים לא נעדר זדון, באיכות ההופעה של כל חרדי המרואיין באמצעי תקשורת או משדר בו. אין מה לעשות, כשאתה מיעוט חרד, כל אחד הוא מייצג בפוטנציה.
רכילות וביקורת עצמית
אבל טועה ולעתים מטעה מי שמצמצם את הדיווח שלו על השיח הפנימי החרדי בנושאים הפיקנטיים של רכילות פוליטית, תקשורתית וחברתית. 'בחדרי חרדים' הוא אחד הפורומים המגוונים ביותר באינטרנט, וזאת דווקא משום שהוא מניח להיקף האדיר של ביטויי ההוויה החרדית לזרום בו באין מפריע. ובחברה החרדית, בניגוד לנקודת השקפתם של כמה עיתונאי אנתרופולוגיה שטחיים חילוניים, חיים אנשים. אנשים עם סדר יום רוחני מגובש, אבל עדיין אנשים.
'בחדרי חרדים', כמו פורומים חרדיים אחרים, מספק להם במה גם לשני אלמנטים נוספים. האחד הוא האלמנט הקהילתי-דתי. הפורום משמש אמצעי להעברה מהירה ויעילה של ידיעות בנושא שמחות, לא עלינו הלוויות, וגם לאיסוף מידע חשוב בנושאי כשרות (היכן משיגים אוכל כשר ללא גלוטן לחולי צליאק), תיירות חרדית, אירועים, שאלות הלכתיות ועוד.
בעזרת 'בחדרי חרדים' נוסף גם מארג נוסף למערכת היחסים ההדוקה שבין קהילות חרדיות בעולם. מסתבר שהפס הרחב מהיר יותר מכל מטוס. עשרות גולשים חרדיים מניו יורק מביאים לפורום דיווחים מהקהילה שם, ומעבירים את תחושותיהם של חרדי ניו-יורק כלפי הנעשה בארץ ותמונות של חסידים בברוקלין בסופת השלגים האחרונה.
האלמנט השני הוא האלמנט התרבותי. בצד ידיעה על הפרח שענד חבר הכנסת רביץ בהשבעתו בכנסת תמצא ב'חדרי חרדים' גם דיונים ברמה אינטלקטואלית גבוהה בדרך כלל על יהדות, פילוסופיה, יצירה, אידיאולוגיה אורתודוקסית, מעמד האישה, חופש ביטוי, חסידות, קבלה, היסטוריה, ציונות, לימוד תורה מול שירות בצבא, אמונת חכמים, וגם חידושי תורה. בדיונים נשמעות גם דעות שאינן מקובלות בציבור החרדי, וניתנת במה חופשית לביטוי גם לחילוניים. באתר מתפרסמים גם הגיגים וקטעי פרוזה המשקפים את הקיום החרדי מתוך ראייה שאינה נעדרת ביקורת פנימית, דבר נדיר בבמה חרדית.
אחד הגולשים מפרסם באופן קבוע שירים המשרטטים קווים לתופעות חרדיות מסוימות, ומביעים גם כאב ושאיפה לשינוי. השיר הראשון נקרא, דרך אגב, 'שלושה קווין לדמותו של הגולש החרדי'. בזכות החדשנות, העומק, הניהול הנכון, והיקף המשתתפים והנושאים, זכה הפורום כבר בשנת היווסדו בתואר פורום השנה באתר הפורומים 'הייד פארק'.
מתערבים בהוויה הישראלית
לכאורה, הגולשים החרדיים מנהלים דרך 'בחדרי חרדים', סוג של שיח פנימי שאולי מעניין מקצועית עיתונאים וסוציולוגים חילוניים, אבל אין בו מלבד השימוש בכלים מתקדמים, פריצה מהותית של החומות התרבותיות. הם עוסקים כמעט רק בהוויה החרדית. ואולם, מבין השיטין של הדיונים ניכר כי ההשתלבות אינה טכנולוגית גרידא. עצם ההכרה בצורך בבימת ביטוי חופשית יש בה כדי להדיר שינה מעיני חלק מהרבנים, ודאי ההטרוגניות המפתיעה של הדעות המבוטאות בו, והיחס האמביוולנטי כלפי החברה הישראלית הציונית-חילונית.
אולי משום כך, האשכול החשוב והמרגש ביותר שצמח בפורום הזה הוא זה שנפתח ב-2/2/03, שכותרתו 'חלוקת משניות בין הגולשים לע"נ אילן רמון'. המדובר, למיטב ידיעתי, באשכול פורץ דרך מבחינה יהודית בתולדות רשת האינטרנט. לראשונה חברו גולשים מכל רחבי העולם, רובם חרדיים, וניצלו את כלי התקשורת הזה על מנת לחלק ביניהם, כמו שעושים בבית האבל ברשימה שעל השולחן, את מסכתות המשנה. עשרות גולשים מקלידים את המסכת שהם מתחייבים ללמוד על למועד השלושים למותו של האסטרונאוט הישראלי הראשון. בכך הפך עצמו 'בחדרי חרדים' לבית האבל האינטרנטי הראשון, החובק עולם, וחיבר במחי מקלדת ובאופן מרתק בין החברה החרדית לישראלית ולמסע לכיבוש החלל.
וכך נראה חלק מהדף הראשון (מני רבים) של האשכול:
דוד10: לפי הצעתו של קינגסטון כי מן הראוי שאנשים דתיים יחלקו ביניהם את המשניות לעילוי נשמתו של אילן רמון אני מציע את ההצעה הבאה: חברי הפורום יחלקו ביניהם את המשניות וילמדו לעילוי נשמתו של אילן רמון ע"ה.
אלי2: לקחתי עדיות. יש לכם שם מלא? למתי?
דוד10: לקחתי ברכות
אוהב ישראל: גיטין,קידושין
ספי: מכות, שבועות
הנשיא: לקחתי סוכה. רעיון 10. כל הכבוד.
דב10: בלי נדר סוטה. מי יודע את השם המלא?
המדפיס: לנוחיות הגולשים, מוגש בזה סדר המסכתות... [יש רשימה]
ליוויק: מסכת מגילה
בן-נון: אני לוקח הוריות. רק תנו בבקשה את השם המלא
עוצו: כלים בעז"ה ובל"נ. מתי יערך הסיום הווירטואלי הראשון?
דוד10: לעילוי נשמת אילן בן אליעזר רמון (וולפרמן) ז"ל
פורומים, צ'טים ומה שביניהם
ברשת האינטרנט קיימות שתי דרכים פופולריות עיקריות לקיום דיון רב משתתפים באתר אינטרנט, בעזרת המקלדת כמובן. האחת היא הצ'ט מעין שיחה תזזיתית רבת משתתפים בה באותה עת משוחחים בחדר אחד אנשים רבים ומגיבים בזמן אמת אחד על דברי השני, כמו שיחת סלון ערנית שאחרי שתסתיים לא יישאר ממנה כל ערך מוסף. השנייה היא הפורום מעין לוח מודעות המחולק ל'אשכולות' כותרות דיון, ובו יכול כל אחד לשלוח הודעה, דהיינו לתלות פתק כתוב, המעביר מידע מסוים או מביע את דעתו על נושא הדיון. לכל פורום בנושא מסוים רשימת אשכולות משלו, ובתוכם שמורות ההודעות. הפתקים אינם נתלשים וניתן להגיב עליהם גם זמן רב לאחר הכתבם, וכך מתפתחים דיונים רציניים ורבי משתתפים והיסטוריה. לכל משתתף, הן בצ'ט והן בפורום, כינוי שהוא בוחר לעצמו ויכול להסתתר מאחוריו.
בישראל קיימים אלפי פורומים בנושאים שונים, לרבות קבוצות תמיכה מסוגים שונים. אתר הפורומים 'הייד פארק' הוא מהאתרים המובילים בתחום, ובמסגרתו פועל פורום 'בחדרי חרדים' שכתובתו היא: http://www.hydepark.co.il/hydepark/forum.asp?forum_id=771
מנהלים מתוך תחושת שליחות
מאחרי היוזמה של 'בחדרי חרדים' עומד איש אחד, מנהל ומייסד הפורום, הקרוי דוד 10. זהו למעשה שם קוד אינטרנטי לעיתונאי הוותיק דוד ארגמן (רוטנברג), שהיה בעברו סגן עורך 'ישראל שלנו' בארה"ב ומאוחר יותר פתח מדור בשם, ניחשתם נכון חדרי חרדים בעיתון ידיעות אמריקה ולימים ב'מעריב אמריקה'. הצלחתו של 'בחדרי חרדים' עומדת לזכות הניהול המאוזן והשקול שלו. מנהל פורום הוא כמו שופט כדורגל; המשרוקית שלו היא היכולת למחוק כל הודעה שלא תמצא חן בעיניו ולגנוב את ההצגה מהשחקנים האמיתיים. מנהלי פורומים כוחניים מדי גילו מהר מאד שנשארו לבד בחושך. ל'חדרי חרדים' יש, לעומת זאת, חוקת פורום כתובה, המבססת את זכויות המתבטאים בו וקובעת את גבולות ההתערבות של המנהלים. במשך הזמן, ומחמת היקף הפעילות בו, המחייבת ניהול צמוד בכל שעות היממה, נוספו לפורום גם מנהלי משנה, שעושים את עבודתם בהתנדבות ומתוך תחושת שליחות. זהותם של רוב המנהלים חסויה, והם ידועים בכינויים בלבד. אחד מהם הוא שלוימי, שהסכים לענות לנו (דרך הפורום) על מספר שאלות.
מה סוד ההצלחה של 'בחדרי חרדים'?
בעיני, סוד ההצלחה של 'בחדרי חרדים' הוא מאות החברים המשתתפים בו. המאגר האנושי האיכותי המאוגד ב'בחדרי חרדים', הוא שעושה את המקום לפורה ומעניין. האתר בנוי במתכונת של פורום, בו כל אחד מהחברים יכול להוסיף כל ידיעה חדשותית שאמורה, לדעתו, לעניין את המשתתפים. הפורום גם מהווה במה מרכזית לדיון בנושאים העומדים על הפרק בציבוריות החרדית.
לאחר למעלה משנה של פעילות שוטפת, ניתן לקבוע כי 'בחדרי חרדים' הפך להיות שער הכניסה של האדם החרדי לאינטרנט. פשוט כי כאן הוא ימצא הכל: מידיעות חדשותיות בלעדיות, דרך לינקים לאתרים יהודיים ברשת ועד לדיונים מעמיקים בכל נושא המטריד כיום את הציבור החרדי.
אם אנו כבר עוסקים בסוד ההצלחה של המקום אי אפשר שלא לציין את כישוריו של מנהל ומייסד הפורום, שמנווט בחכמה רבה את המקום, ובהתמדה מצעיד את האתר לפסגות.
האם אתה יכול לאפיין את משתתפי הפורום?
קצת קשה להגדיר במילים ספורות מאות משתתפים פעילים בפורום. ודאי שלא ניתן להגדיר את האלפים הגולשים יום-יום כדי להתעדכן. באופן כללי, ניתן לומר שהפורום מאגד בתוכו מגוון רחב של אנשים: מבחורי ישיבות ועד עקרות בית, מעיתונאים ועד רבנים ומורי-הוראה, ממדינות רבות בעולם.
מה הם לדעתך האשכולות החשובים ביותר שנדונו בפורום?
אשכולות חשובים יכולים להיות כאלה שהובאו בהם ידיעות ראשוניות ובלעדיות, או כאלה שנדונו בהם נושאים מרתקים. במהלך השנה האחרונה כמעט ולא היה אירוע בציבוריות החרדית שלא ניתנה לו במה ב'בחדרי חרדים'. התקיימו כאן גם דיונים מרתקים על שירות בצבא לחרדים, פתיחת שוק העבודה בפני תלמידי הכוללים, היחס לאשה בציבור החרדי, משפחות ברוכות ילדים ועוד.
מה הם הגבולות שלך כמנהל חרדי לעניין חופש הביטוי?
ראשית לכל זהו פורום חרדי, וככזה לא ניתנת בו במה לדברים שרוח היהדות סולדת מהם. אנחנו גם לא מאפשרים פגיעה ברבנים ומנהיגי עדות בישראל. חופש הביטוי ייעצר כאשר נראה בעליל שהנכתב אינו ראוי להתפרסם.
איך נוסד הפורום ועל אלו צרכים הוא עונה?
ניתן לומר שהפורום נולד מתוך הכרח. אין זה סוד שבהרבה בתים חרדיים נכנס בשנים האחרונות האינטרנט. מעבר לכך, כמעט כל מקומות העבודה בציבור החרדי מחוברים לרשת האינטרנט, כך שהיה זה רק שאלה של זמן עד שמקום כזה יפתח. 'בחדרי חרדים' עונה על הצורך של האדם החרדי להתעדכן בחדשות אונליין ולהביע עמדה בנושאים הבוערים שעל הפרק.
העיתונות החרדית, אם יש חיה כזו, היא במהותה עיתונות-מטעם, עיתונות מצונזרת ומצנזרת. ב'בחדרי חרדים' יכולים החברים להתבטא בחופשיות, להרהר ולבקר את הטעון שיפור בעיניהם, ולזכות לחשיפה של אלפי צפיות במספר ימים.
עד כמה מגוון הדעות בפורום מייצג את החברה החרדית?
זאת שאלה מעניינת. אני סבור שהפורום עדיין לא מייצג בדייקנות את מכלול הדעות והגוונים בציבור החרדי. צריך לזכור שב"ה טובי בניו של הציבור החרדי עסוקים ראשם ורובם בלימוד התורה. אלפים רבים של אברכים הלומדים בישיבות ובכוללים אינם נחשפים לאינטרנט, וממילא אינם משתתפים פעילים בדיונים המתקיימים ברשת.
האם היו רגעים בהם התחרטת על השתתפותך בניהול הפורום?
כסגן מנהל בפורום אני חש תחושת שליחות ואחריות. הפורום שלנו זוכה לשיעורי צפייה אדירים מכל רחבי הגלובוס. מבלי משים הפכנו למראה של הציבור החרדי. זה מחייב אותנו.
במה אתה רואה את חשיבות הפורום?
אולי זה ישמע משונה, אבל כאן, גם אנשים מתוך הציבור החרדי לומדים לגלות מיהו בעצם הציבור אליו הם משתייכים. אני, למשל, 'גיליתי' כאן חלקים גדולים מהמגזר אליו אני משתייך, שאינם באים אתי במגע יומיומי. התוודעתי לאורחות חייהם מקרוב ולמדתי להעריך ולהוקיר.
עד כמה אתה מודע לאנשים האמיתיים העומדים מאחרי הכינויים השונים?
כמעט כל החברים משתחררים עם הזמן ממעטה החשאיות שהם עוטים. הרבה חברויות מתפתחות מהווירטואלי למציאות היומיומית.
למה אנשים משקיעים זמן כה רב מחייהם לפעילות בפורום? המימד החברתי? הסקרנות? עניין מקצועי? חוסר בבמות ביטוי חופשי?
'בחדרי חרדים' הוא קודם כל מועדון חברים ואחר כך אתר חדשות. דומני שזה המנוע המרכזי המניע את המקום. לבד מזאת ישנם כותבים החשים צורך להגן על הקבוצה אליה הם משתייכים, וישנם כאלה הממהרים להגיב על נושאים הנושקים לתחום עיסוקם. לאחר שנת פעילות מבורכת, במהלכה התפרסמו קרוב לעשרת אלפים אשכולות הכוללים קרוב למאה אלף הודעות, אנו חשים ש'בחדרי חרדים' היא עובדה קיימת בעולם התקשורת החרדי. יש כאלה המתעקשים לומר כי זהו העיתון החרדי
האמיתי היחידי. אנחנו לא מתווכחים עם האמירה הזו...
האינטרנט הוא מחד המדיה התקשורתית החופשית המתאימה ביותר למאפיינים של הציבור החרדי, ומאידך דווקא המדיה התקשורתית הזאת מאיימת במיוחד על אותם מאפיינים. לעולם שמחוץ לחומות ירושלים ובני ברק יש רדיו, טלוויזיה, קולנוע, ספרות, עיתונות חופשית, אקדמיה, שלטי פרסום בגודל של בניין ושאר מרעין בישין. אבל כמה אמצעי תקשורת ובמות ביטוי קיימים בחברה האולטרא-אורתודוקסית? כמו שאמרנו, מקווה, ספסלים אחוריים של בית כנסת, פשקווילים ועלונים, שני עיתונים מפלגתיים וכמה אחרים שמפוקחים על ידי ועדות רוחניות.
לכאורה, אין פלא אפוא כי מספר הפורומים (ר' מסגרת) העוסקים בחברה החרדית גבוה בשיעור משמעותי מחלקם היחסי של החרדים באוכלוסיה, וגם ההשתתפות בהם אינטנסיבית מאשר באחרים. אולם זהו נתון מפתיע, בהתייחס לעוינות ההלכתית הרשמית שמגלה העולם החרדי, מסיבות אידיאולוגיות מוצדקות מבחינתו, ליצור הפרא הטכנולוגי הנקרא אינטרנט.
אין בנתון הזה כדי ללמד על שיעור הגולשים באינטרנט בחברה החרדית. כמה וכמה מבניה פורצים גדר באפילת חדריהם ומתירים לעצמם לגלוש באינטרנט בניגוד לרוב הפסיקות ההלכתיות. כל סקר בעניין נדון לכישלון, שכן הסיכוי להשיג שיתוף הפעולה בנושא עדין זה קלוש למדי. ואולם, אף ללא נתונים מספריים אובייקטיביים, הנוכחות החרדית באינטרנט מורגשת ואינה שולית.
רוב הפורומים באינטרנט מיועדים מטבעם לעיסוק בנושא ממוקד. ישנם, למשך, פורומים של תמיכה בסובלים מבעיות רפואיות, של מעריצי להקה מסוימת או כאלו העוסקים בהורות, צבא, זקנה, תרבות וכל נושא כמעט. רוב הפורומים החרדיים מתנהגים אחרת. הם למעשה מקום מפגש לאנשים הרואים עצמם חלק ממיעוט בעל צרכים מיוחדים, ומגוון הנושאים הנדון בהם רחב לאין שיעור, ובלבד שתהיה לו נגיעה לחיי האדם החרדי על שלל היבטיהם.
חדשות השוק ה'שחור'
הפורום החרדי הבולט ביותר באינטרנט כיום הוא פורום 'בחדרי חרדים', הממוקם באתר האינטרנט 'הייד-פארק' (קצת אחרי השטיבל, סליחה, הפורום, של צאנז). נראה שכל מורכבותו של היחס החרדי לאינטרנט ולתקשורת בכלל מתמצה בשם היצירתי של הפורום הזה. השם הזה מעניק מצד אחד תחושה ביתית לגולשים החרדיים, ומצד שני הוא קורץ למבקרים חילוניים, המקווים כי בפורום זה יחשפו בפניהם חדרי הבטן של החברה החרדית. השם גם מרמז על כך שפעילותו מתבצעת בחדרי חדרים, תוך שמירה על האלמוניות והחשאיות שגולשים חרדיים רבים זקוקים לה על מנת להתבטא באופן חופשי.
הפורום, הקיים למעלה משנה, הפך במהלך תקופה זו לאחד מפורומי האינטרנט המשפיעים ביותר מבחינה תקשורתית בישראל. זאת בזכות הנושאים בהם הוא עוסק, חופש הביטוי הכמעט מוחלט, והאלמנט החשוב ביותר הוא נהפך למקום מפלטם של עיתונאים חרדיים, ובזכות כך למקור מידע ראשון במעלה עבור עיתונאים חילוניים על הנעשה באמת בחדרי החדרים של החברה החרדית. מקום מפלט משום שהעיתונאי החרדי כבול במסגרת הכתיבה העיתונאית הרגילה שלו בשלשלאות פוליטיות, אידיאולוגיות וחברתיות.
תחת המסכה של כינוי אנונימי, יכולים חלק מהעיתונאים האלו לכתוב בפורום 'בחדרי חרדים' את מה שלא יעזו לכתוב בעיתונם, או מה שהוועדה הרוחנית של העיתון שלהם לא תתיר לכתוב. בפורום הם מרשים לעצמם להתבטא בחופשיות לגבי נושאים רבים המהווים טאבו בעיתונות החרדית הרשמית. פורום 'בחדרי חרדים' הוא למעשה השוק השחור, תרתי משמע, של סחורת המידע ה'בלתי חוקית' החרדית.
כך תוכל לקרוא עדות ממקור ראשון בפורום על מוסר התשלומים הבעייתי של מפלגה חרדית אחת, המצויה בקשיים כספיים ומתחמקת מתשלום משכורות לפעיליה. פרטים אלו לא יפורסמו בשום אמצעי תקשורת חרדי אחר. אפשר לקרוא שם גם על המאבק החריף של חצר חסידית גדולה בשבועון חרדי, דיון על הנעשה בהנהלת ישיבת ליטאית אחת, עדכונים על החדש בזירת ההתמודדות על משרה רבנית חשובה, דיווחים על המגעים להקמת עיתון יומי חרדי חדש שיתחרה בעיתונים המפלגתיים, חדשות בנושא העימות הפוליטי בהנהגת העיר החרדית אלעד, סודות מחדרי המשא ומתן הקואליציוני, שיקוף רב-גוני של המאבקים הפוליטיים החברתיים, הכלכליים והתקשורתיים העכשוויים בציבור החרדי, והרבה ביקורת פנימית על היושרה המקצועיות והאמינות של העיתונים החרדיים, כולל תגובות מפורטות על פרסומים שלדעת המגיב אינם משקפים את האמת.
לפני כולם
המעמד התקשורתי שקנה לעצמו הפורום ניכר גם בעובדה שכמה מהפובליציסטים הבולטים בעיתונות החרדית הבלתי מפלגתית בוחרים לעתים לפרסם בו את טוריהם כמה שעות לפני הופעת העיתון המודפס. כך תוכלו למצוא בפורום את טורו של חיים גרינבוים 'סוף ציטוט' מהשבועון 'בקהילה', ומדוריהם של קובי סלע 'מאידך' ושל יעקב ריבלין, 'בית ספר פוליטי', מהשבועון 'קול העיר', כבר ביום שלישי בערב, בלילה שטרם הפצת העיתונים.
גם התקשורת הכללית זוכה לטיפול מיוחד ב'חדרי חרדים'. ככל קבוצת מיעוט, בדיוק כמו שמתנהגים הישראליים כלפי התקשורת העולמית, עוסקים גם הפורומיסטים החרדיים באופן אינטנסיבי בחשיפה, איתור ודיון מעמיק בכל מילה הנכתבת בקשר לציבור החרדי בתקשורת הכללית, בבדיקה של "איך אנחנו נראים". אצל החברה החרדית מרחף מעל הדיון הזה כל הזמן גם רוחו המאיימת של 'חילול ה".
'בחדרי חרדים' משמש אפוא גם כמכון 'יפעת' של הציבור החרדי. חבריו מלקטים בשקדנות מדהימה כל אייטם זניח באמצעי תקשורת חילוני נידח הקשור באופן ישיר או עקיף לציבור החרדי, ומביאים אותו לפורום. כמעט כל ראיון עם חרדי בתקשורת הכתובה, כמעט כל כתבה על נושאים חרדיים, מוצאת את דרכה אל הפורום. החל מראיון עם הסופרת יוכי ברנדס על עברה החרדי, דרך פיסת רכילות על החופשה בחו"ל של משפחת דרעי המופיעה במקומון ירושלמי ועד לדיון מעמיק, לעתים לא נעדר זדון, באיכות ההופעה של כל חרדי המרואיין באמצעי תקשורת או משדר בו. אין מה לעשות, כשאתה מיעוט חרד, כל אחד הוא מייצג בפוטנציה.
רכילות וביקורת עצמית
אבל טועה ולעתים מטעה מי שמצמצם את הדיווח שלו על השיח הפנימי החרדי בנושאים הפיקנטיים של רכילות פוליטית, תקשורתית וחברתית. 'בחדרי חרדים' הוא אחד הפורומים המגוונים ביותר באינטרנט, וזאת דווקא משום שהוא מניח להיקף האדיר של ביטויי ההוויה החרדית לזרום בו באין מפריע. ובחברה החרדית, בניגוד לנקודת השקפתם של כמה עיתונאי אנתרופולוגיה שטחיים חילוניים, חיים אנשים. אנשים עם סדר יום רוחני מגובש, אבל עדיין אנשים.
'בחדרי חרדים', כמו פורומים חרדיים אחרים, מספק להם במה גם לשני אלמנטים נוספים. האחד הוא האלמנט הקהילתי-דתי. הפורום משמש אמצעי להעברה מהירה ויעילה של ידיעות בנושא שמחות, לא עלינו הלוויות, וגם לאיסוף מידע חשוב בנושאי כשרות (היכן משיגים אוכל כשר ללא גלוטן לחולי צליאק), תיירות חרדית, אירועים, שאלות הלכתיות ועוד.
בעזרת 'בחדרי חרדים' נוסף גם מארג נוסף למערכת היחסים ההדוקה שבין קהילות חרדיות בעולם. מסתבר שהפס הרחב מהיר יותר מכל מטוס. עשרות גולשים חרדיים מניו יורק מביאים לפורום דיווחים מהקהילה שם, ומעבירים את תחושותיהם של חרדי ניו-יורק כלפי הנעשה בארץ ותמונות של חסידים בברוקלין בסופת השלגים האחרונה.
האלמנט השני הוא האלמנט התרבותי. בצד ידיעה על הפרח שענד חבר הכנסת רביץ בהשבעתו בכנסת תמצא ב'חדרי חרדים' גם דיונים ברמה אינטלקטואלית גבוהה בדרך כלל על יהדות, פילוסופיה, יצירה, אידיאולוגיה אורתודוקסית, מעמד האישה, חופש ביטוי, חסידות, קבלה, היסטוריה, ציונות, לימוד תורה מול שירות בצבא, אמונת חכמים, וגם חידושי תורה. בדיונים נשמעות גם דעות שאינן מקובלות בציבור החרדי, וניתנת במה חופשית לביטוי גם לחילוניים. באתר מתפרסמים גם הגיגים וקטעי פרוזה המשקפים את הקיום החרדי מתוך ראייה שאינה נעדרת ביקורת פנימית, דבר נדיר בבמה חרדית.
אחד הגולשים מפרסם באופן קבוע שירים המשרטטים קווים לתופעות חרדיות מסוימות, ומביעים גם כאב ושאיפה לשינוי. השיר הראשון נקרא, דרך אגב, 'שלושה קווין לדמותו של הגולש החרדי'. בזכות החדשנות, העומק, הניהול הנכון, והיקף המשתתפים והנושאים, זכה הפורום כבר בשנת היווסדו בתואר פורום השנה באתר הפורומים 'הייד פארק'.
מתערבים בהוויה הישראלית
לכאורה, הגולשים החרדיים מנהלים דרך 'בחדרי חרדים', סוג של שיח פנימי שאולי מעניין מקצועית עיתונאים וסוציולוגים חילוניים, אבל אין בו מלבד השימוש בכלים מתקדמים, פריצה מהותית של החומות התרבותיות. הם עוסקים כמעט רק בהוויה החרדית. ואולם, מבין השיטין של הדיונים ניכר כי ההשתלבות אינה טכנולוגית גרידא. עצם ההכרה בצורך בבימת ביטוי חופשית יש בה כדי להדיר שינה מעיני חלק מהרבנים, ודאי ההטרוגניות המפתיעה של הדעות המבוטאות בו, והיחס האמביוולנטי כלפי החברה הישראלית הציונית-חילונית.
אולי משום כך, האשכול החשוב והמרגש ביותר שצמח בפורום הזה הוא זה שנפתח ב-2/2/03, שכותרתו 'חלוקת משניות בין הגולשים לע"נ אילן רמון'. המדובר, למיטב ידיעתי, באשכול פורץ דרך מבחינה יהודית בתולדות רשת האינטרנט. לראשונה חברו גולשים מכל רחבי העולם, רובם חרדיים, וניצלו את כלי התקשורת הזה על מנת לחלק ביניהם, כמו שעושים בבית האבל ברשימה שעל השולחן, את מסכתות המשנה. עשרות גולשים מקלידים את המסכת שהם מתחייבים ללמוד על למועד השלושים למותו של האסטרונאוט הישראלי הראשון. בכך הפך עצמו 'בחדרי חרדים' לבית האבל האינטרנטי הראשון, החובק עולם, וחיבר במחי מקלדת ובאופן מרתק בין החברה החרדית לישראלית ולמסע לכיבוש החלל.
וכך נראה חלק מהדף הראשון (מני רבים) של האשכול:
דוד10: לפי הצעתו של קינגסטון כי מן הראוי שאנשים דתיים יחלקו ביניהם את המשניות לעילוי נשמתו של אילן רמון אני מציע את ההצעה הבאה: חברי הפורום יחלקו ביניהם את המשניות וילמדו לעילוי נשמתו של אילן רמון ע"ה.
אלי2: לקחתי עדיות. יש לכם שם מלא? למתי?
דוד10: לקחתי ברכות
אוהב ישראל: גיטין,קידושין
ספי: מכות, שבועות
הנשיא: לקחתי סוכה. רעיון 10. כל הכבוד.
דב10: בלי נדר סוטה. מי יודע את השם המלא?
המדפיס: לנוחיות הגולשים, מוגש בזה סדר המסכתות... [יש רשימה]
ליוויק: מסכת מגילה
בן-נון: אני לוקח הוריות. רק תנו בבקשה את השם המלא
עוצו: כלים בעז"ה ובל"נ. מתי יערך הסיום הווירטואלי הראשון?
דוד10: לעילוי נשמת אילן בן אליעזר רמון (וולפרמן) ז"ל
פורומים, צ'טים ומה שביניהם
ברשת האינטרנט קיימות שתי דרכים פופולריות עיקריות לקיום דיון רב משתתפים באתר אינטרנט, בעזרת המקלדת כמובן. האחת היא הצ'ט מעין שיחה תזזיתית רבת משתתפים בה באותה עת משוחחים בחדר אחד אנשים רבים ומגיבים בזמן אמת אחד על דברי השני, כמו שיחת סלון ערנית שאחרי שתסתיים לא יישאר ממנה כל ערך מוסף. השנייה היא הפורום מעין לוח מודעות המחולק ל'אשכולות' כותרות דיון, ובו יכול כל אחד לשלוח הודעה, דהיינו לתלות פתק כתוב, המעביר מידע מסוים או מביע את דעתו על נושא הדיון. לכל פורום בנושא מסוים רשימת אשכולות משלו, ובתוכם שמורות ההודעות. הפתקים אינם נתלשים וניתן להגיב עליהם גם זמן רב לאחר הכתבם, וכך מתפתחים דיונים רציניים ורבי משתתפים והיסטוריה. לכל משתתף, הן בצ'ט והן בפורום, כינוי שהוא בוחר לעצמו ויכול להסתתר מאחוריו.
בישראל קיימים אלפי פורומים בנושאים שונים, לרבות קבוצות תמיכה מסוגים שונים. אתר הפורומים 'הייד פארק' הוא מהאתרים המובילים בתחום, ובמסגרתו פועל פורום 'בחדרי חרדים' שכתובתו היא: http://www.hydepark.co.il/hydepark/forum.asp?forum_id=771
מנהלים מתוך תחושת שליחות
מאחרי היוזמה של 'בחדרי חרדים' עומד איש אחד, מנהל ומייסד הפורום, הקרוי דוד 10. זהו למעשה שם קוד אינטרנטי לעיתונאי הוותיק דוד ארגמן (רוטנברג), שהיה בעברו סגן עורך 'ישראל שלנו' בארה"ב ומאוחר יותר פתח מדור בשם, ניחשתם נכון חדרי חרדים בעיתון ידיעות אמריקה ולימים ב'מעריב אמריקה'. הצלחתו של 'בחדרי חרדים' עומדת לזכות הניהול המאוזן והשקול שלו. מנהל פורום הוא כמו שופט כדורגל; המשרוקית שלו היא היכולת למחוק כל הודעה שלא תמצא חן בעיניו ולגנוב את ההצגה מהשחקנים האמיתיים. מנהלי פורומים כוחניים מדי גילו מהר מאד שנשארו לבד בחושך. ל'חדרי חרדים' יש, לעומת זאת, חוקת פורום כתובה, המבססת את זכויות המתבטאים בו וקובעת את גבולות ההתערבות של המנהלים. במשך הזמן, ומחמת היקף הפעילות בו, המחייבת ניהול צמוד בכל שעות היממה, נוספו לפורום גם מנהלי משנה, שעושים את עבודתם בהתנדבות ומתוך תחושת שליחות. זהותם של רוב המנהלים חסויה, והם ידועים בכינויים בלבד. אחד מהם הוא שלוימי, שהסכים לענות לנו (דרך הפורום) על מספר שאלות.
מה סוד ההצלחה של 'בחדרי חרדים'?
בעיני, סוד ההצלחה של 'בחדרי חרדים' הוא מאות החברים המשתתפים בו. המאגר האנושי האיכותי המאוגד ב'בחדרי חרדים', הוא שעושה את המקום לפורה ומעניין. האתר בנוי במתכונת של פורום, בו כל אחד מהחברים יכול להוסיף כל ידיעה חדשותית שאמורה, לדעתו, לעניין את המשתתפים. הפורום גם מהווה במה מרכזית לדיון בנושאים העומדים על הפרק בציבוריות החרדית.
לאחר למעלה משנה של פעילות שוטפת, ניתן לקבוע כי 'בחדרי חרדים' הפך להיות שער הכניסה של האדם החרדי לאינטרנט. פשוט כי כאן הוא ימצא הכל: מידיעות חדשותיות בלעדיות, דרך לינקים לאתרים יהודיים ברשת ועד לדיונים מעמיקים בכל נושא המטריד כיום את הציבור החרדי.
אם אנו כבר עוסקים בסוד ההצלחה של המקום אי אפשר שלא לציין את כישוריו של מנהל ומייסד הפורום, שמנווט בחכמה רבה את המקום, ובהתמדה מצעיד את האתר לפסגות.
האם אתה יכול לאפיין את משתתפי הפורום?
קצת קשה להגדיר במילים ספורות מאות משתתפים פעילים בפורום. ודאי שלא ניתן להגדיר את האלפים הגולשים יום-יום כדי להתעדכן. באופן כללי, ניתן לומר שהפורום מאגד בתוכו מגוון רחב של אנשים: מבחורי ישיבות ועד עקרות בית, מעיתונאים ועד רבנים ומורי-הוראה, ממדינות רבות בעולם.
מה הם לדעתך האשכולות החשובים ביותר שנדונו בפורום?
אשכולות חשובים יכולים להיות כאלה שהובאו בהם ידיעות ראשוניות ובלעדיות, או כאלה שנדונו בהם נושאים מרתקים. במהלך השנה האחרונה כמעט ולא היה אירוע בציבוריות החרדית שלא ניתנה לו במה ב'בחדרי חרדים'. התקיימו כאן גם דיונים מרתקים על שירות בצבא לחרדים, פתיחת שוק העבודה בפני תלמידי הכוללים, היחס לאשה בציבור החרדי, משפחות ברוכות ילדים ועוד.
מה הם הגבולות שלך כמנהל חרדי לעניין חופש הביטוי?
ראשית לכל זהו פורום חרדי, וככזה לא ניתנת בו במה לדברים שרוח היהדות סולדת מהם. אנחנו גם לא מאפשרים פגיעה ברבנים ומנהיגי עדות בישראל. חופש הביטוי ייעצר כאשר נראה בעליל שהנכתב אינו ראוי להתפרסם.
איך נוסד הפורום ועל אלו צרכים הוא עונה?
ניתן לומר שהפורום נולד מתוך הכרח. אין זה סוד שבהרבה בתים חרדיים נכנס בשנים האחרונות האינטרנט. מעבר לכך, כמעט כל מקומות העבודה בציבור החרדי מחוברים לרשת האינטרנט, כך שהיה זה רק שאלה של זמן עד שמקום כזה יפתח. 'בחדרי חרדים' עונה על הצורך של האדם החרדי להתעדכן בחדשות אונליין ולהביע עמדה בנושאים הבוערים שעל הפרק.
העיתונות החרדית, אם יש חיה כזו, היא במהותה עיתונות-מטעם, עיתונות מצונזרת ומצנזרת. ב'בחדרי חרדים' יכולים החברים להתבטא בחופשיות, להרהר ולבקר את הטעון שיפור בעיניהם, ולזכות לחשיפה של אלפי צפיות במספר ימים.
עד כמה מגוון הדעות בפורום מייצג את החברה החרדית?
זאת שאלה מעניינת. אני סבור שהפורום עדיין לא מייצג בדייקנות את מכלול הדעות והגוונים בציבור החרדי. צריך לזכור שב"ה טובי בניו של הציבור החרדי עסוקים ראשם ורובם בלימוד התורה. אלפים רבים של אברכים הלומדים בישיבות ובכוללים אינם נחשפים לאינטרנט, וממילא אינם משתתפים פעילים בדיונים המתקיימים ברשת.
האם היו רגעים בהם התחרטת על השתתפותך בניהול הפורום?
כסגן מנהל בפורום אני חש תחושת שליחות ואחריות. הפורום שלנו זוכה לשיעורי צפייה אדירים מכל רחבי הגלובוס. מבלי משים הפכנו למראה של הציבור החרדי. זה מחייב אותנו.
במה אתה רואה את חשיבות הפורום?
אולי זה ישמע משונה, אבל כאן, גם אנשים מתוך הציבור החרדי לומדים לגלות מיהו בעצם הציבור אליו הם משתייכים. אני, למשל, 'גיליתי' כאן חלקים גדולים מהמגזר אליו אני משתייך, שאינם באים אתי במגע יומיומי. התוודעתי לאורחות חייהם מקרוב ולמדתי להעריך ולהוקיר.
עד כמה אתה מודע לאנשים האמיתיים העומדים מאחרי הכינויים השונים?
כמעט כל החברים משתחררים עם הזמן ממעטה החשאיות שהם עוטים. הרבה חברויות מתפתחות מהווירטואלי למציאות היומיומית.
למה אנשים משקיעים זמן כה רב מחייהם לפעילות בפורום? המימד החברתי? הסקרנות? עניין מקצועי? חוסר בבמות ביטוי חופשי?
'בחדרי חרדים' הוא קודם כל מועדון חברים ואחר כך אתר חדשות. דומני שזה המנוע המרכזי המניע את המקום. לבד מזאת ישנם כותבים החשים צורך להגן על הקבוצה אליה הם משתייכים, וישנם כאלה הממהרים להגיב על נושאים הנושקים לתחום עיסוקם. לאחר שנת פעילות מבורכת, במהלכה התפרסמו קרוב לעשרת אלפים אשכולות הכוללים קרוב למאה אלף הודעות, אנו חשים ש'בחדרי חרדים' היא עובדה קיימת בעולם התקשורת החרדי. יש כאלה המתעקשים לומר כי זהו העיתון החרדי
האמיתי היחידי. אנחנו לא מתווכחים עם האמירה הזו...