מערך החיסונים שמציע משרד הבריאות מתחיל עם צאתו של התינוק לאוויר העולם. לשריר הירך של הרך הנולד מוזרק חיסון נגד דלקת כבד (הפטיטיס (B. לרוב ההורים מובן מאליו שיש צורך לחסן את הילד, משום שציבור ההורים בישראל נותן אמון בשיקולי משרד הבריאות מתוך הנחה שהמדינה דואגת לילדיה ונושא החיסונים נבדק על ידה.
כך סברה גם רחל (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת) שלאחר שנים של ניסיונות להרות נולד בנה היחיד אמיר (שם בדוי) שהוא כל עולמה. אמיר נולד כילד רגיל בעל ציון אפגר תקין (הציון הניתן למצבו של הילד עם צאתו לאוויר העולם, על-פי כמה פרמטרים, ר.ק.) והתפתחותו היתה תקינה.
הבעיות החלו לאט. אחרי כל חיסון הגיב אמיר בצורה קשה, וזה התבטא באפאטיות ובחום גבוה שנמשך רב מאשר אצל ילדים אחרים. התגובות התגברו אחרי מתן חיסון החצבת, ובעיקר אחרי החיסון המשולש. כאשר הפנתה רחל את תשומת לב אחיות טיפת חלב לתגובות הקשות שמהן סובל בנה הן ביטלו את טענותיה, וציינו כי אלו תגובות רגילות של ילדים לאחר חיסון. לבה של האם אמר לה כי התגובות קיצוניות מדי, מה גם שרחל היא אחות בהכשרתה, ובעברה עסקה במתן חיסונים. גם כיום היא עוסקת במקצוע פרה-רפואי.
אוטיזם תוצאה של חיסון?!
התפתחותו של אמיר נעשתה אטית. הדבר התבטא בין היתר בזחילה מאוחרת ודיבור שהחל אף הוא בגיל מאוחר. אחרי כל חיסון חלה נסיגה נוספת, וכאשר רחל הצביעה על כך בפני הצוות המטפל הם ביטלו את דבריה בטענה שהיא דאגנית מדי. למרות כל התופעות, המשיכה רחל לחסן את בנה, משום שלא ידעה בוודאות אם הסיבה להתפתחותו האטית היא מולדת או שהחיסונים שקיבל היוו זרז להתפתחות האוטיזם שהתגלה אצל אמיר בגיל שנה ועשרה חודשים.
בתקופה שבה אובחנה בעייתו של אמיר, העלתה האם בפני המומחים הרבים שאיתם התייעצה את ההשערה בדבר הקשר ביו החיסונים למצבו של בנה, אך גם שם זכתה לתגובות ביטול. חשוב מאוד לרחל לציין שהיא אינה יודעת בוודאות עד עצם היום הזה שהאוטיזם אכן נבע מהחיסונים. מה שהפריע לה היתה ההתייחסות המזלזלת לטענותיה.
כיום, כאשר רחל קוראת על מאמרים רבים המדברים על הנזק שעלולים להביא חיסונים, היא חושבת שאולי תחושות הבטן שלה אכן היו נכונות, ושייתכן שלמרות הכל ישנו קשר בין החיסון למצבו של בנה. הוא עצמו נמצא כיום בהוסטל אלו"ט, לשם היא מקפידה לצלצל מדי יום על מנת להתעדכן בשלומו.
על סמך המקרה שלה ומקרי פגיעה נוספים שאותם היא פוגשת במהלך עבודתה בקופות החולים, רחל מציעה לערוך מחקרים בנושא, שיבהירו אם אכן ניתן להצביע על קשר בין חיסונים לתופעות ומחלות שפורצות לאחר מתן חיסון. לדבריה, ראוי שייעשה מחקר כזה, על אף שעלותו עשויה להיות גבוהה.
החשיפה היתה קשה מאוד לרחל, אבל היא נאותה בכל זאת להיחשף, על מנת להגביר את מודעות הציבור והממסד, שלטענתה מתעלמים ממתן תשובה הולמת לנושא.
מי שלא מחסן פוגע
מן הצד שכנגד ניתן להביא את סיפורם של ההורים שסירבו לחסן את בנם והוא נפטר. המקרה אירע לפני שלוש שנים. לבית החולים 'רבקה זיו' בצפת הובהל תינוק בן שלושה חודשים ללא רוח חיים. הוריו של הילד משתייכים לעדה חרדית טבעונית שמתנגדת לחיסונים וטיפולים קונבנציונליים, ולכן התינוק לא חוסן כלל. מקרה טראגי זה הצטרף לארבעה מקרים נוספים של פעוטות בקרב העדה שנפטרו כתוצאה מאי-מתן חיסון.
על פי נתוני משרד הבריאות נכון להיום אלו הן המחלות נגדן מוצע חיסון לפעוטות בישראל: דלקת כבד B, אסכרה, צדפת, שעלת, שיתוק ילדים, המופילוס אינפלואנה B (דלקת קרום המוח), חצבת, חזרת, אדמת, ודלקת כבד A. החיסונים ניתנים לילד בהזרקה, מלבד חיסון חי מוחלש נגד שיתוק ילדים, הניתן בטיפות לפה.
בזרם המרכזי של הרפואה, הרוב מאמינים בכוח החיסון. בשיחה עם פרופסור יונה אמיתי, מנהל המחלקה לאם, לילד ולמתבגר במשרד הבריאות, הוא מסביר כי "האויב הגדול ביותר של החיסונים הוא עצם ההצלחה שלהם, משום שכיום, לאור הצלחת החיסונים, איננו פוגשים במקרים של שעלת, חזרת, פוליו ויתר המחלות שנגדן מחסנים, וזה גורם לציבור המתנגדים לחשוב שמחלות אילו אינן אקטואליות יותר ואין צורך לחסן נגדן. הם אינם מבינים שברגע שתהיה ירידה בכיסוי החיסונים, יפרצו המחלות".
פרופסור אמיתי, האם אכן ישנן תופעות לוואי קשות לחיסונים?
"לחיסונים ישנם תופעות לוואי קלות בשיעור גבוה, כמו כאב מקומי, פריחה וחום, ולעתים אפילו מקבלים את המחלה בצורה קלה. אבל חשוב מאוד לציין שבטיחות החיסונים גבוהה ביותר מכל תרופה אחרת. החיסונים ניתנים במיליארדי מנות בעולם מדי שנה, ותופעות הלוואי הקשות הן נדירות. לדעתי, הסיכון בטל בשישים לעומת הסכנה להשאיר את הילדים לא מחוסנים".
כיצד תוכל לשכנע את ציבור ההורים בחשיבות החיסונים וביעילותם? תוכל להביא הוכחות ליעילות החיסונים?
"ניתן לחלק את החיסונים הניתנים בארץ לאלו שנכנסו לשימוש לפני כמה שנים ולאלו שנכנסו לסל החיסונים בשנים האחרונות. בחיסונים שנכנסו בשנים האחרונות ישנן הוכחות חד-משמעיות שהירידה בתחלואה היא בזכות החיסונים.
"לדוגמה, מחלת הפוליו שפרצה בארץ בשנות החמישים וגרמה לכ-500 מקרי מוות ולכ-4,000 מקרי נכויות ושיתוקים, שאגב עד היום רואים תזכורת מהם ברחובותינו. בעקבות התפרצות זו הוכנס חיסון נגד פוליו, שגרם להכחדה כמעט טוטאלית של מחלת הפוליו. יבואו המתנגדים ויטענו שהירידה בתמותה ובתחלואה בפוליו נובעים משיפור באיכות החיים, בהגיינה ובסניטציה.
"אבל שני החיסונים שהוכנסו בעשור האחרון, החיסון נגד דלקת קרום המוח חיידקית מסוג המופילוס אינפלואנזה והחיסון נגד דלקת זיהומית מסוג הפטיטיס B, גרמו לירידה דרמטית בתחלואה ובתמותה ממחלות אלו. הם מהווים הוכחה ליעילותם של החיסונים. הרי בשנים האחרונות לא חל שום שינוי במצב הבריאות הכללי ובתנאי ההיגיינה והסניטציה בישראל, כך שלא ניתן לקשר את סיבת הצלחתם של חיסונים אלו לשיפור בתנאים".
רוכבים על גב המחוסנים
מתנגדי החיסון מעלים טענה, שילדיהם אינם חולים למרות שהם אינם מחוסנים. כיצד תוכל להסביר זאת?
"ישנו מצב שנקרא 'חסינות העדר'. גם אם ילד מסוים לא חוסן, אך הוא מוקף בילדים מחוסנים, הסיכוי שלו להידבקות במחלה הוא קטן, משום שאין בסביבתו ילדים חולים. אבל לא לעולם חוסן. בחברה שלנו אנשים באים מחו"ל, כמו מהגרים ופועלים. האוכלוסייה הזו אינה מחוסנת, ויכולה לגרום להתפרצות מחלות בקרב מי שאינו מחוסן".
מה אחוז המתחסנים בישראל?
"בישראל שיעור הילדים שמקבלים חיסונים עומד על כ-94 אחוזים, כאשר אלו שאינם מחוסנים מתחלקים לשתי קבוצות: האחת, אלו שאינם מחסנים מטעמי הזנחה, והשנייה, קבוצה שאינה מחסנת מטעמים אידיאולוגיים או בגלל התנגדות עקרונית לחיסונים, מתוך תחושה ש'לי זה לא יקרה'. באמת כיום, עם הירידה בתחלואה בשל החיסונים, לא רואים את הסיכון להדבקה כסיכון מוחשי. אבל ברגע שאזור מסוים לא יחוסן, ישנה סכנה להתפרצות מגפות".
תוכל לתת דוגמה מהשנים האחרונות לפגיעה כתוצאה מאי מתן חיסון?
"לפני שנה, באפריל 2003 הגיעה לארץ ילד ממשפחה חרדית משוויץ חולה בחצבת. הילד הדביק ילדים שלא היו מחוסנים, ותוך חודש הופיעה התפרצות של כ-60 מקרי חצבת במשפחות חרדיות בירושלים ובבני ברק, משום שבאותם משפחות שיעור החיסון לחצבת הוא נמוך. בעקבות המקרה ובעידוד והסכמת גדולי הרבנים במגזר החרדי, נעשה מבצע חיסון באותן קהילות, וקרוב ל-8,000 ילדים חוסנו בתוך כשבוע".
למרות חשיבות מתן החיסון, האם ישנם ילדים שמומלץ לא לחסן אותם?
"ישנן קבוצות ילדים, בעיקר אלו שחולים במחלות של חסר חיסוני, ליקוי במערכת החיסון, ילדים המטופלים בכימותרפיה או בסטרואידים. לקבוצה זו אסור לתת חלק מן החיסונים, מאחר שמנגנון החיסון שלהם לא יעבוד טוב מול החיסון, ועלול לגרום לכך שהחיסון יפעיל אצלם מחלה קשה".
פגיעה במערכת החיסון הטבעית
נושאי הדגל העיקריים של התנגדות לחיסונים עוסקים בענפים שונים של טיפול אלטרנטיבי. אחת מהן היא מירי טחן, הומאופתית קלאסית, המסבירה כי "ברגע שתינוק נולד נקטע לו עקרון הרצף שבו היה שרוי ברחם אמו. ברגע שמתערבים ומחסנים תינוק צעיר, שאיננו יודעים עדיין את יכולת העמידות שלו, אנו מפירים את האיזון הטבעי של התינוק וחושפים אותו למחלות אחרות. על-פי ההומאופתיה האדם נולד עם הנטייה לחלות במחלות. למחלה יש תפקיד היא באה לחזק ולחסן. מחלות הילדות הן מחלות שצריך לחלות בהן, ואחרי כל מחלה התינוק מתחסן ונעשה חזק יותר.
אם הרפואה מצאה פתרון למחלות בצורת חיסון, מדוע על פי גישתך לא כדאי לנצל פתרון זה?
"משום שכאשר מחסנים את הילד אנו פוגעים במערכת החיסון הטבעית שלו. החיסונים מורכבים מחיידקים מתים או מוחלשים המוחדרים לגוף הילד וגורמים לתגובה חיסונית. למעשה, על-ידי מתן החיסון הילד אמנם מחוסן לאותן מחלות שלהן קיבל חיסון, אולם מערכת החיסון שלו נחלשת והיא אינה מסוגלת להתמודד עם מחלות אחרות. בעקבות כך הילד מפתח מכל בעיה קטנה מחלה, כמו נזלות כרוניות, שיעול ועוד".
האם במהלך עבודתך נתקלת בילדים שנפגעו מחיסון?
"כן. מגיעים אלי ילדים אחרי חיסונים עם בעיות בדרכי נשימה, בעיות בעור כגון פסוריאזיס, שיתוק חלקי, חוסר שקט, דלקות אוזניים, התכווצויות אפילפטיות ופרכוסים. רק לפני כמה שבועות הגיע אלי לטיפול ילד שחוסן נגד אבעבועות רוח ולאחר החיסון קיבל פסוריאזיס נוראי".
מה גורם לתינוקות לחלות?
"ישנם מספר גורמים. העיקריים הם: 1. ילד שלא הניקו אותו כיום רוב הילדים לא מקבלים הנקה אלא תחליפי חלב למינם. מערכת העיכול של התינוק בנויה לעכל רק חלב אם ולא תחליפים. 2. ישנם ילדים שבגיל חצי שנה לערך מוכנסים למעון. ילד בגיל זה עדיין זקוק לאמו, והניתוק ממנה מחליש את המערכת החיסונית של הילד. 3. החיסונים הניתנים לילד עם היוולדו מפירים את האיזון הטבעי של מערכת החיסון ומחלישים אותו".
ההומאופתיה יכולה לסייע לילד שפיתח תופעות לוואי בעקבות חיסון?
"ההומאופתיה יכולה לטפל בסימפטומים שהוא פיתח, על-ידי איזון מחדש של מערכת החיסון. עדיף לטפל בסימפטומים כשהם עדיין חלשים".
האם ילדיך חוסנו?
"בני הבכור קיבל את כל החיסונים. בגיל תשעה חודשים, לאחר אחד החיסונים, הוא חלה בדלקת ריאות. הוא טופל באנטיביוטיקה, שבעקבותיה חלה גם באסטמה, שממנה נרפא בגיל 11 בעזרת ההומאופתיה. בני הצעיר קיבל רק את החיסון הראשון, ואף הוא פיתח מחלת ריאות כאחיו, ומאז לא קיבל חיסונים נוספים. ששת נכדי אינם מחוסנים ואינם נוטלים אנטיביוטיקה, ולמרות זאת הם ילדים בריאים".
חברות התרופות מרוויחות
לפני ארבע שנים הקים קית אלכסנדר, פארמקולוג במקצועו, את הארגון 'חסון' ארגון למען ילדים נפגעי חיסונים, המעניק מידע על חיסונים ומניעת פגיעה מהם. לדבריה של ליסה טרודלר, דוברת ארגון 'חסון', קיימים ארגונים כמו 'חסון' בארה"ב, אנגליה, אוסטרליה, ניו זילנד וארצות נוספות באירופה.
בציבור הישראלי הולכת וגוברת המודעות לנושא החיסונים ולארגון 'חסון', הן בשל הספר 'חיסונים חשיפה' שמפיץ הארגון באתר האינטרנט שלהם וההרצאות שהם מקיימים בכל רחבי הארץ, והן בשל העובדה שההורים מעורבים היום יותר בבריאות ולוקחים אחריות על בריאות ילדיהם, בעקבות היתקלות במקרים של תופעות לוואי מחיסונים.
לטענת הארגון, רבים מהחיסונים מכילים כספית רעילה, אלומיניום ופורמלין, וכן נגיפים וחיידקים מסוכנים ודנ"א של בעלי חיים. כל אלו גורמים לדעתם לפגיעות. רוב הפגיעות שליסה מונה מתמקדות סביב מחלות אוטו-אימוניות, ומופיעות בדרגות חומרה שונות, וביניהן: אקזמה, אסטמה, דלקת קרום המוח, סוכרת, אלרגיות, הפרעות אכילה והפרעות קשב ולעתים אף מוות בעריסה. מובן שלדבריה זו איננה רשימה הכוללת את כל התופעות בעקבות החיסונים.
כיצד ניתן לדעת שהתופעות שמנית אכן נובעות מהחיסון?
"התופעות, על-פי רוב מופיעות בסמיכות למתן החיסון, כאשר לא היו גורמים נוספים ששונו בסביבת הפעוט שעליהם ניתן להצביע בתור גורמי התופעות".
יש בידכם נתון מדויק לגבי מספר הנפגעים מחיסון?
"לא ניתן לערוך סטטיסטיקה בנושא, מאחר שרוב ההורים אינם מודעים לכך שהתופעות שמהן סובל תינוקם מקורם בחיסון שעבר, ולכן אינם מדווחים על כך. כמו כן, כדי שמישהו ייחשב כנפגע חיסון יש צורך בדיווח של שני רופאים שיאשרו שאכן הפגיעה היא מהחיסון, וכמובן שהרפואה מבטלת את הטענה הזו".
מדוע כל העובדות אשר ציינת אינן נחשפות? למישהו יש עניין באי-חשיפתן?
"האשם העיקרי הוא חברות התרופות. עבורן, מתן חיסונים למספר מרבי של ילדים הוא רווח עצום, לכן הן אינן מעוניינות שידווחו על הפגיעות. דיווחים כאלו יגרמו לחברות התרופות להפסדים עצומים. מסיבה זו הן משקיעות כספים רבים בפרסום, ברופאים ובבתי החולים. כמו כן, הציבור אינו מודע לעובדה שלא קיימת חובה חוקית בישראל להתחסן. אם המדינה היתה משוכנעת שהחיסונים לא מזיקים, היא היתה מחייבת את ההורים לחסן, כמו שמחייבים אותם בחגירת חגורות בטיחות לילדים. כיום השיקול לחסן הוא בידי ההורים, וזו החלטה קשה עבורם".
ההישג הרפואי הגדול במאה העשרים
לדברי פרופסור שי אשכנזי, מנהל מחלקת ילדים ומומחה למחלות זיהומיות ב'מרכז שניידר לרפואת ילדים', "מתנגדי החיסונים עושים עוול לילדים ולאמהות עם כל טענותיהם הטיפשיות לפגיעה מחיסונים. ארגוני המתנגדים מציגים ילד שקיבל חיסון ולכאורה נתגלה אצלו עיקוב התפתחותי, אוטיזם, סוכרת או כל מחלה אחרת, אך הם אינם מבינים שהדבר איננו קשור בחיסון.
"המחלות שהתפתחו, אין להם קשר סיבתי לחיסון אלא קשר של זמנים. ילד שחלה חלילה בסוכרת, אין שום ראיה שהחיסון גרם אותה. גם ילדים שחוסנו יכולים לפתח מומי לב, דלקות ריאה וסוכרת, כי זה לא תלוי בחיסון, קשר זמנים איננו קשר סיבתי. עיקרון חשוב זה מבוסס על מחקרים שנערכו על ידי גורמים מדעיים מסודרים, שבהם השוו את מספר מקרי המחלות שישנם באוכלוסייה מחוסנת ובאוכלוסייה שאינה מחוסנת. תוצאות המחקרים הצביעו על התפלגות שווה בין שתי הקבוצות הנחקרות.
ארגון הבריאות העולמי, שהינו גורם בלתי תלוי לחלוטין, בחר בחיסונים כהישג הרפואי הגדול ביותר של המאה העשרים. החיסון שינה לחלוטין את השיעור של תמותת תינוקות ומחלותיהם, הביא להיעלמותן של האבעבועות השחורות, ולירידה כמעט מוחלטת בשיתוק ילדים, דיזנטריה ודלקות קרום המוח. אין ספק שהחיסונים הינם מצילי חיים ומונעי מוות".
לראיה, הוא מביא את שני הילדים בירושלים שנפטרו מדיזנטריה, וכן חייל שנפטר לאחרונה מכלבת. "אי מתן חיסון לילדים בהיקף גדול יביא להתפרצות מחלות, ויחזיר אותנו שנות דור אחורה".
כך סברה גם רחל (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת) שלאחר שנים של ניסיונות להרות נולד בנה היחיד אמיר (שם בדוי) שהוא כל עולמה. אמיר נולד כילד רגיל בעל ציון אפגר תקין (הציון הניתן למצבו של הילד עם צאתו לאוויר העולם, על-פי כמה פרמטרים, ר.ק.) והתפתחותו היתה תקינה.
הבעיות החלו לאט. אחרי כל חיסון הגיב אמיר בצורה קשה, וזה התבטא באפאטיות ובחום גבוה שנמשך רב מאשר אצל ילדים אחרים. התגובות התגברו אחרי מתן חיסון החצבת, ובעיקר אחרי החיסון המשולש. כאשר הפנתה רחל את תשומת לב אחיות טיפת חלב לתגובות הקשות שמהן סובל בנה הן ביטלו את טענותיה, וציינו כי אלו תגובות רגילות של ילדים לאחר חיסון. לבה של האם אמר לה כי התגובות קיצוניות מדי, מה גם שרחל היא אחות בהכשרתה, ובעברה עסקה במתן חיסונים. גם כיום היא עוסקת במקצוע פרה-רפואי.
אוטיזם תוצאה של חיסון?!
התפתחותו של אמיר נעשתה אטית. הדבר התבטא בין היתר בזחילה מאוחרת ודיבור שהחל אף הוא בגיל מאוחר. אחרי כל חיסון חלה נסיגה נוספת, וכאשר רחל הצביעה על כך בפני הצוות המטפל הם ביטלו את דבריה בטענה שהיא דאגנית מדי. למרות כל התופעות, המשיכה רחל לחסן את בנה, משום שלא ידעה בוודאות אם הסיבה להתפתחותו האטית היא מולדת או שהחיסונים שקיבל היוו זרז להתפתחות האוטיזם שהתגלה אצל אמיר בגיל שנה ועשרה חודשים.
בתקופה שבה אובחנה בעייתו של אמיר, העלתה האם בפני המומחים הרבים שאיתם התייעצה את ההשערה בדבר הקשר ביו החיסונים למצבו של בנה, אך גם שם זכתה לתגובות ביטול. חשוב מאוד לרחל לציין שהיא אינה יודעת בוודאות עד עצם היום הזה שהאוטיזם אכן נבע מהחיסונים. מה שהפריע לה היתה ההתייחסות המזלזלת לטענותיה.
כיום, כאשר רחל קוראת על מאמרים רבים המדברים על הנזק שעלולים להביא חיסונים, היא חושבת שאולי תחושות הבטן שלה אכן היו נכונות, ושייתכן שלמרות הכל ישנו קשר בין החיסון למצבו של בנה. הוא עצמו נמצא כיום בהוסטל אלו"ט, לשם היא מקפידה לצלצל מדי יום על מנת להתעדכן בשלומו.
על סמך המקרה שלה ומקרי פגיעה נוספים שאותם היא פוגשת במהלך עבודתה בקופות החולים, רחל מציעה לערוך מחקרים בנושא, שיבהירו אם אכן ניתן להצביע על קשר בין חיסונים לתופעות ומחלות שפורצות לאחר מתן חיסון. לדבריה, ראוי שייעשה מחקר כזה, על אף שעלותו עשויה להיות גבוהה.
החשיפה היתה קשה מאוד לרחל, אבל היא נאותה בכל זאת להיחשף, על מנת להגביר את מודעות הציבור והממסד, שלטענתה מתעלמים ממתן תשובה הולמת לנושא.
מי שלא מחסן פוגע
מן הצד שכנגד ניתן להביא את סיפורם של ההורים שסירבו לחסן את בנם והוא נפטר. המקרה אירע לפני שלוש שנים. לבית החולים 'רבקה זיו' בצפת הובהל תינוק בן שלושה חודשים ללא רוח חיים. הוריו של הילד משתייכים לעדה חרדית טבעונית שמתנגדת לחיסונים וטיפולים קונבנציונליים, ולכן התינוק לא חוסן כלל. מקרה טראגי זה הצטרף לארבעה מקרים נוספים של פעוטות בקרב העדה שנפטרו כתוצאה מאי-מתן חיסון.
על פי נתוני משרד הבריאות נכון להיום אלו הן המחלות נגדן מוצע חיסון לפעוטות בישראל: דלקת כבד B, אסכרה, צדפת, שעלת, שיתוק ילדים, המופילוס אינפלואנה B (דלקת קרום המוח), חצבת, חזרת, אדמת, ודלקת כבד A. החיסונים ניתנים לילד בהזרקה, מלבד חיסון חי מוחלש נגד שיתוק ילדים, הניתן בטיפות לפה.
בזרם המרכזי של הרפואה, הרוב מאמינים בכוח החיסון. בשיחה עם פרופסור יונה אמיתי, מנהל המחלקה לאם, לילד ולמתבגר במשרד הבריאות, הוא מסביר כי "האויב הגדול ביותר של החיסונים הוא עצם ההצלחה שלהם, משום שכיום, לאור הצלחת החיסונים, איננו פוגשים במקרים של שעלת, חזרת, פוליו ויתר המחלות שנגדן מחסנים, וזה גורם לציבור המתנגדים לחשוב שמחלות אילו אינן אקטואליות יותר ואין צורך לחסן נגדן. הם אינם מבינים שברגע שתהיה ירידה בכיסוי החיסונים, יפרצו המחלות".
פרופסור אמיתי, האם אכן ישנן תופעות לוואי קשות לחיסונים?
"לחיסונים ישנם תופעות לוואי קלות בשיעור גבוה, כמו כאב מקומי, פריחה וחום, ולעתים אפילו מקבלים את המחלה בצורה קלה. אבל חשוב מאוד לציין שבטיחות החיסונים גבוהה ביותר מכל תרופה אחרת. החיסונים ניתנים במיליארדי מנות בעולם מדי שנה, ותופעות הלוואי הקשות הן נדירות. לדעתי, הסיכון בטל בשישים לעומת הסכנה להשאיר את הילדים לא מחוסנים".
כיצד תוכל לשכנע את ציבור ההורים בחשיבות החיסונים וביעילותם? תוכל להביא הוכחות ליעילות החיסונים?
"ניתן לחלק את החיסונים הניתנים בארץ לאלו שנכנסו לשימוש לפני כמה שנים ולאלו שנכנסו לסל החיסונים בשנים האחרונות. בחיסונים שנכנסו בשנים האחרונות ישנן הוכחות חד-משמעיות שהירידה בתחלואה היא בזכות החיסונים.
"לדוגמה, מחלת הפוליו שפרצה בארץ בשנות החמישים וגרמה לכ-500 מקרי מוות ולכ-4,000 מקרי נכויות ושיתוקים, שאגב עד היום רואים תזכורת מהם ברחובותינו. בעקבות התפרצות זו הוכנס חיסון נגד פוליו, שגרם להכחדה כמעט טוטאלית של מחלת הפוליו. יבואו המתנגדים ויטענו שהירידה בתמותה ובתחלואה בפוליו נובעים משיפור באיכות החיים, בהגיינה ובסניטציה.
"אבל שני החיסונים שהוכנסו בעשור האחרון, החיסון נגד דלקת קרום המוח חיידקית מסוג המופילוס אינפלואנזה והחיסון נגד דלקת זיהומית מסוג הפטיטיס B, גרמו לירידה דרמטית בתחלואה ובתמותה ממחלות אלו. הם מהווים הוכחה ליעילותם של החיסונים. הרי בשנים האחרונות לא חל שום שינוי במצב הבריאות הכללי ובתנאי ההיגיינה והסניטציה בישראל, כך שלא ניתן לקשר את סיבת הצלחתם של חיסונים אלו לשיפור בתנאים".
רוכבים על גב המחוסנים
מתנגדי החיסון מעלים טענה, שילדיהם אינם חולים למרות שהם אינם מחוסנים. כיצד תוכל להסביר זאת?
"ישנו מצב שנקרא 'חסינות העדר'. גם אם ילד מסוים לא חוסן, אך הוא מוקף בילדים מחוסנים, הסיכוי שלו להידבקות במחלה הוא קטן, משום שאין בסביבתו ילדים חולים. אבל לא לעולם חוסן. בחברה שלנו אנשים באים מחו"ל, כמו מהגרים ופועלים. האוכלוסייה הזו אינה מחוסנת, ויכולה לגרום להתפרצות מחלות בקרב מי שאינו מחוסן".
מה אחוז המתחסנים בישראל?
"בישראל שיעור הילדים שמקבלים חיסונים עומד על כ-94 אחוזים, כאשר אלו שאינם מחוסנים מתחלקים לשתי קבוצות: האחת, אלו שאינם מחסנים מטעמי הזנחה, והשנייה, קבוצה שאינה מחסנת מטעמים אידיאולוגיים או בגלל התנגדות עקרונית לחיסונים, מתוך תחושה ש'לי זה לא יקרה'. באמת כיום, עם הירידה בתחלואה בשל החיסונים, לא רואים את הסיכון להדבקה כסיכון מוחשי. אבל ברגע שאזור מסוים לא יחוסן, ישנה סכנה להתפרצות מגפות".
תוכל לתת דוגמה מהשנים האחרונות לפגיעה כתוצאה מאי מתן חיסון?
"לפני שנה, באפריל 2003 הגיעה לארץ ילד ממשפחה חרדית משוויץ חולה בחצבת. הילד הדביק ילדים שלא היו מחוסנים, ותוך חודש הופיעה התפרצות של כ-60 מקרי חצבת במשפחות חרדיות בירושלים ובבני ברק, משום שבאותם משפחות שיעור החיסון לחצבת הוא נמוך. בעקבות המקרה ובעידוד והסכמת גדולי הרבנים במגזר החרדי, נעשה מבצע חיסון באותן קהילות, וקרוב ל-8,000 ילדים חוסנו בתוך כשבוע".
למרות חשיבות מתן החיסון, האם ישנם ילדים שמומלץ לא לחסן אותם?
"ישנן קבוצות ילדים, בעיקר אלו שחולים במחלות של חסר חיסוני, ליקוי במערכת החיסון, ילדים המטופלים בכימותרפיה או בסטרואידים. לקבוצה זו אסור לתת חלק מן החיסונים, מאחר שמנגנון החיסון שלהם לא יעבוד טוב מול החיסון, ועלול לגרום לכך שהחיסון יפעיל אצלם מחלה קשה".
פגיעה במערכת החיסון הטבעית
נושאי הדגל העיקריים של התנגדות לחיסונים עוסקים בענפים שונים של טיפול אלטרנטיבי. אחת מהן היא מירי טחן, הומאופתית קלאסית, המסבירה כי "ברגע שתינוק נולד נקטע לו עקרון הרצף שבו היה שרוי ברחם אמו. ברגע שמתערבים ומחסנים תינוק צעיר, שאיננו יודעים עדיין את יכולת העמידות שלו, אנו מפירים את האיזון הטבעי של התינוק וחושפים אותו למחלות אחרות. על-פי ההומאופתיה האדם נולד עם הנטייה לחלות במחלות. למחלה יש תפקיד היא באה לחזק ולחסן. מחלות הילדות הן מחלות שצריך לחלות בהן, ואחרי כל מחלה התינוק מתחסן ונעשה חזק יותר.
אם הרפואה מצאה פתרון למחלות בצורת חיסון, מדוע על פי גישתך לא כדאי לנצל פתרון זה?
"משום שכאשר מחסנים את הילד אנו פוגעים במערכת החיסון הטבעית שלו. החיסונים מורכבים מחיידקים מתים או מוחלשים המוחדרים לגוף הילד וגורמים לתגובה חיסונית. למעשה, על-ידי מתן החיסון הילד אמנם מחוסן לאותן מחלות שלהן קיבל חיסון, אולם מערכת החיסון שלו נחלשת והיא אינה מסוגלת להתמודד עם מחלות אחרות. בעקבות כך הילד מפתח מכל בעיה קטנה מחלה, כמו נזלות כרוניות, שיעול ועוד".
האם במהלך עבודתך נתקלת בילדים שנפגעו מחיסון?
"כן. מגיעים אלי ילדים אחרי חיסונים עם בעיות בדרכי נשימה, בעיות בעור כגון פסוריאזיס, שיתוק חלקי, חוסר שקט, דלקות אוזניים, התכווצויות אפילפטיות ופרכוסים. רק לפני כמה שבועות הגיע אלי לטיפול ילד שחוסן נגד אבעבועות רוח ולאחר החיסון קיבל פסוריאזיס נוראי".
מה גורם לתינוקות לחלות?
"ישנם מספר גורמים. העיקריים הם: 1. ילד שלא הניקו אותו כיום רוב הילדים לא מקבלים הנקה אלא תחליפי חלב למינם. מערכת העיכול של התינוק בנויה לעכל רק חלב אם ולא תחליפים. 2. ישנם ילדים שבגיל חצי שנה לערך מוכנסים למעון. ילד בגיל זה עדיין זקוק לאמו, והניתוק ממנה מחליש את המערכת החיסונית של הילד. 3. החיסונים הניתנים לילד עם היוולדו מפירים את האיזון הטבעי של מערכת החיסון ומחלישים אותו".
ההומאופתיה יכולה לסייע לילד שפיתח תופעות לוואי בעקבות חיסון?
"ההומאופתיה יכולה לטפל בסימפטומים שהוא פיתח, על-ידי איזון מחדש של מערכת החיסון. עדיף לטפל בסימפטומים כשהם עדיין חלשים".
האם ילדיך חוסנו?
"בני הבכור קיבל את כל החיסונים. בגיל תשעה חודשים, לאחר אחד החיסונים, הוא חלה בדלקת ריאות. הוא טופל באנטיביוטיקה, שבעקבותיה חלה גם באסטמה, שממנה נרפא בגיל 11 בעזרת ההומאופתיה. בני הצעיר קיבל רק את החיסון הראשון, ואף הוא פיתח מחלת ריאות כאחיו, ומאז לא קיבל חיסונים נוספים. ששת נכדי אינם מחוסנים ואינם נוטלים אנטיביוטיקה, ולמרות זאת הם ילדים בריאים".
חברות התרופות מרוויחות
לפני ארבע שנים הקים קית אלכסנדר, פארמקולוג במקצועו, את הארגון 'חסון' ארגון למען ילדים נפגעי חיסונים, המעניק מידע על חיסונים ומניעת פגיעה מהם. לדבריה של ליסה טרודלר, דוברת ארגון 'חסון', קיימים ארגונים כמו 'חסון' בארה"ב, אנגליה, אוסטרליה, ניו זילנד וארצות נוספות באירופה.
בציבור הישראלי הולכת וגוברת המודעות לנושא החיסונים ולארגון 'חסון', הן בשל הספר 'חיסונים חשיפה' שמפיץ הארגון באתר האינטרנט שלהם וההרצאות שהם מקיימים בכל רחבי הארץ, והן בשל העובדה שההורים מעורבים היום יותר בבריאות ולוקחים אחריות על בריאות ילדיהם, בעקבות היתקלות במקרים של תופעות לוואי מחיסונים.
לטענת הארגון, רבים מהחיסונים מכילים כספית רעילה, אלומיניום ופורמלין, וכן נגיפים וחיידקים מסוכנים ודנ"א של בעלי חיים. כל אלו גורמים לדעתם לפגיעות. רוב הפגיעות שליסה מונה מתמקדות סביב מחלות אוטו-אימוניות, ומופיעות בדרגות חומרה שונות, וביניהן: אקזמה, אסטמה, דלקת קרום המוח, סוכרת, אלרגיות, הפרעות אכילה והפרעות קשב ולעתים אף מוות בעריסה. מובן שלדבריה זו איננה רשימה הכוללת את כל התופעות בעקבות החיסונים.
כיצד ניתן לדעת שהתופעות שמנית אכן נובעות מהחיסון?
"התופעות, על-פי רוב מופיעות בסמיכות למתן החיסון, כאשר לא היו גורמים נוספים ששונו בסביבת הפעוט שעליהם ניתן להצביע בתור גורמי התופעות".
יש בידכם נתון מדויק לגבי מספר הנפגעים מחיסון?
"לא ניתן לערוך סטטיסטיקה בנושא, מאחר שרוב ההורים אינם מודעים לכך שהתופעות שמהן סובל תינוקם מקורם בחיסון שעבר, ולכן אינם מדווחים על כך. כמו כן, כדי שמישהו ייחשב כנפגע חיסון יש צורך בדיווח של שני רופאים שיאשרו שאכן הפגיעה היא מהחיסון, וכמובן שהרפואה מבטלת את הטענה הזו".
מדוע כל העובדות אשר ציינת אינן נחשפות? למישהו יש עניין באי-חשיפתן?
"האשם העיקרי הוא חברות התרופות. עבורן, מתן חיסונים למספר מרבי של ילדים הוא רווח עצום, לכן הן אינן מעוניינות שידווחו על הפגיעות. דיווחים כאלו יגרמו לחברות התרופות להפסדים עצומים. מסיבה זו הן משקיעות כספים רבים בפרסום, ברופאים ובבתי החולים. כמו כן, הציבור אינו מודע לעובדה שלא קיימת חובה חוקית בישראל להתחסן. אם המדינה היתה משוכנעת שהחיסונים לא מזיקים, היא היתה מחייבת את ההורים לחסן, כמו שמחייבים אותם בחגירת חגורות בטיחות לילדים. כיום השיקול לחסן הוא בידי ההורים, וזו החלטה קשה עבורם".
ההישג הרפואי הגדול במאה העשרים
לדברי פרופסור שי אשכנזי, מנהל מחלקת ילדים ומומחה למחלות זיהומיות ב'מרכז שניידר לרפואת ילדים', "מתנגדי החיסונים עושים עוול לילדים ולאמהות עם כל טענותיהם הטיפשיות לפגיעה מחיסונים. ארגוני המתנגדים מציגים ילד שקיבל חיסון ולכאורה נתגלה אצלו עיקוב התפתחותי, אוטיזם, סוכרת או כל מחלה אחרת, אך הם אינם מבינים שהדבר איננו קשור בחיסון.
"המחלות שהתפתחו, אין להם קשר סיבתי לחיסון אלא קשר של זמנים. ילד שחלה חלילה בסוכרת, אין שום ראיה שהחיסון גרם אותה. גם ילדים שחוסנו יכולים לפתח מומי לב, דלקות ריאה וסוכרת, כי זה לא תלוי בחיסון, קשר זמנים איננו קשר סיבתי. עיקרון חשוב זה מבוסס על מחקרים שנערכו על ידי גורמים מדעיים מסודרים, שבהם השוו את מספר מקרי המחלות שישנם באוכלוסייה מחוסנת ובאוכלוסייה שאינה מחוסנת. תוצאות המחקרים הצביעו על התפלגות שווה בין שתי הקבוצות הנחקרות.
ארגון הבריאות העולמי, שהינו גורם בלתי תלוי לחלוטין, בחר בחיסונים כהישג הרפואי הגדול ביותר של המאה העשרים. החיסון שינה לחלוטין את השיעור של תמותת תינוקות ומחלותיהם, הביא להיעלמותן של האבעבועות השחורות, ולירידה כמעט מוחלטת בשיתוק ילדים, דיזנטריה ודלקות קרום המוח. אין ספק שהחיסונים הינם מצילי חיים ומונעי מוות".
לראיה, הוא מביא את שני הילדים בירושלים שנפטרו מדיזנטריה, וכן חייל שנפטר לאחרונה מכלבת. "אי מתן חיסון לילדים בהיקף גדול יביא להתפרצות מחלות, ויחזיר אותנו שנות דור אחורה".