מסמך מרתק שהתגלגל, בתפוצת נאט"ו, בדואר האלקטרוני לפני מספר חודשים, היווה עבורי טריגר לכתוב את סיפורו של הטלפון בארץ ישראל.
המסמך, משנות ה-30 של המאה הקודמת, הודפס על-ידי הנהלת הדואר, הטלגרף והטלפון של פלשתינה. כותרתו היתה : "כיצד משתמשים בטלפון האוטומתי" (כך במקור).
הדפסת המסמך הרשמי של ממשלת המנדט הבריטי, היתה בעקבות אירוע רב חשיבות שאירע ביוני 1936: חנוכת המרכזייה האוטומטית הראשונה בארץ ישראל. הבריטים ראו בהשקת המרכזייה אירוע כה משמעותי, שהטקס נערך במלון 'המלך דוד' והשתתפו בו כל שועי ונגידי ארץ ישראל באותם ימים.
את האמת? הבריטים הקרים בהחלט צדקו במקרה זה, בפרשנות המתלהבת שהם העניקו לחנוכת המרכזייה החדשה.
כשכבשו הבריטים את ארץ ישראל בשנת 1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה, הם מצאו כאן רק סימנים ראשונים לאמצעי טלקומיניקציה. הטורקים לא טרחו כלל בתחום זה. המעט שהותירו התבסס על טכנולוגיה מיושנת שנועדה לצרכים מקומיים בלבד.
אלף המאושרים
ב-1918, לאחר השלמת הכיבוש, פנו הבריטים להניח תשתית למרכזי טלפון ניידים בערים מרכזיות בארץ. עיקר השירות הטלפוני הופנה לצורכי התבססות השלטון. רק לאחר שהבריטים קיבלו בוועידת סאן-רמו את המנדט על ארץ ישראל, הם מצאו לנכון להפנות משאבים גם למתן שירותים טלגראפיים וטלפוניים ליושבי הארץ.
שלא כמו שירותי הרכבת שהיו זמינים לכל אחד מתושבי הארץ, משירותי הטלפון הפרטי נהנו רק חברי המועדון השלטוני, החברתי והכלכלי העליון בארץ, וגם זה בתנאי שהם השכילו לגור בערים הנכונות שזכו לתשתיות הטלפון.
מה זה אומר מבחינה מספרית? בארץ גרו באותה עת כ-700 אלף תושבים ורק 1,000 מתוכם זכו לקו הפלאים. במילים אחרות: פרומיל ומשהו מכלל האוכלוסייה.
הטלפון שהותקן בביתם של אלף הנבחרים היה טלפון מגנטו, אותו ניתן לראות בסרטים ישנים. טלפון שעשוי היה משני חלקים בסיס הטלפון ששימש כמיקרפון, ואוזנייה שהיתה מחוברת אליו בחוט. אבל הפרט היותר מעניין היה טכניקת ההתקשרות: המטלפן סובב מחולל קשר (מנואלה), אצל המרכזנית היה נופל תריס והיא היתה מחברת פלאג ליד אותו תריס ולמעשה מחברת בין הטלפון של המטלפן לטלפון איתו הוא מעוניין ליצור קשר (מילואימניק שחשב, עד עכשיו, שזוהי המצאה של חיל הקשר הישראלי טעה).
ברר... ברר...
ואז הגיע תור הזהב של התקשורת המקומית הטלפון האוטומטי. ומכיוון שהאזרחים המיוחסים - בעלי מכשיר הטלפון - נכנסו לעידן טכנולוגי לא מוכר, נכתב עבורם המסמך אותו הזכרנו בשורות הראשונות.
וכך נכתב בדף ההוראות לנבחרת העלית שהתגוררה בפלשתינה: "כדי לקבל מספר טלפון בירושלים או בבית-לחם, הרם את השפופרת והקשב לקול המסמן שיש להתחיל בסיבוב. הכנס אצבע בחור המראה את הספרה הראשונה של המספר הדרוש לך, סובב את החוגה עד שהאצבע תגיע למעצור ואח"כ הוצא את האצבע כדי שהחוגה תחזר למקומה. עשה כך בכל ספרה של המספר".
אבל החלקים הפיקנטיים יותר, היו בהמשך השיעור כיצד להשתמש בטלפון המודרני. היתה שם טבלה ובה "ביאור הקולות האוטומתיים" (כך במקור):
"כאשר הקול הנשמע הוא קול נהימה דקה ממושך הנשמע 'פררררררררררר' יש להתחיל בסיבוב החוגה.
"כאשר הקול הוא 'ברר ברר ברר ברר' משמעו: המספר שהוזמן מקבל צלצול.
"כאשר קול רם נשמע לסירוגין 'זזזז זזזז זזזז זזזז' משמעו: המספר שהוזמן תפוס.
"כאשר קול רם ממושך נשמע 'זזזזזזזזזזזז' משמעו המספר שהוזמן מקולקל".
פרט מעניין נוסף, נמצא בסעיף הקלקול. שם מודרך המנוי להתקשר '16' כדי לדווח, בין השאר, על "שבירת מכשירים וקלקול פעמונים". מוקד 166, מתברר, נולד בשנת 36' עם חנוכת המרכזייה האוטומטית.
קו לכל חולה
עם קום המדינה, מספר אבי גבלר מנהל מרחב דן בבזק, מי שקיבל את האחריות על שירותי הטלפון היה משרד קטן וזניח, בשם משרד הדואר. "קטן וזניח" זוהי הגדרה מאוד רלוונטית. זו היתה הסיבה, לדברי גבלר, ששירותי הטלפון בארץ פיגרו במשך עשרות שנים. "במלחמות על עוגות התקציב ידם של אנשי הביטחון, החינוך והבריאות היתה תמיד על העליונה. תקציב לתשתית טלפונים?! זה ממש מותרות".
בין אם זו היתה הסיבה ובין אם היתה זו סיבה אחת מני רבות, על העובדות אין לחלוק: בעשורים הראשונים מאז כינון המדינה, הביקוש לקווי טלפון היה גדול פי כמה מקיבולת ההיצע. גבלר זוכר שאפילו בשנות ה-80 הלחץ על התקנת קווים היה כה גדול שב'בזק' נאלצו ליצור קטגוריות של סדרי עדיפויות. בקבוצה עם העדיפות הראשונה נמנו בעלי תפקידים בכירים ברשויות השלטון. בקבוצה השנייה כונסו, בין היתר, חולים בדרגת סיכון גבוהה.
מיקום בכיר זה של חולים יצר פתח לשחיתויות. אבי גבלר זוכר את הרופא התל-אביבי שהעלה באותה תקופה את ממוצע חולי הלב ומחלות הסרטן באזור גוש דן. עד שכמות האישורים הרפואיים הפיקטיביים הרבים שהוא ניפק (בתשלום, אלא מה), גרמה לצלצולי חשדות אצל מחלקי קווי הטלפון.
בתחילת שנות ה-80 הקדיש רפי גינת את אחת הכתבות שלו ב'כולבוטק' לסיפורו של ילד שנפצע. אמו של הפצוע לא יכלה להבהילו לבית חולים, משום שבבתי המגורים הרבים ברחוב בו היא גרה לא היה בנמצא אף לא טלפון אחד לרפואה.
תור ההמתנה לקו טלפון יכול היה להימשך באותה תקופה למעלה מ-10 שנים.
שני גורמים משמעותיים שינו את מפת התקשורת הטלפונית בישראל מהקצה אל הקצה: הוצאת האחריות על התקנות הקווים ממשרד התקשורת (יורשו של משרד הדואר), ושידרוג מרכזיות הטלפון.
גבלר: "הטלפוניה בארץ עברה כמה מהפכות ברמת התשתית. אחת המהפכות החשובות היתה המעבר למרכזייה דיגיטלית. ישראל היא מהמדינות הבודדות בעולם ש-100 אחוז מהטלפונים שלה מחוברים למרכזיות דיגיטליות. אפילו בארה"ב לא כל המרכזיות הן כאלה".
המהפכה הדיגיטלית גרמה, בין היתר, לתמורות הבאות: איכות הקו השתפרה, החלו להינתן שירותים
חדשים כמו משיבון טלפוני, שיחה ממתינה שיחה מזוהה וכיוצ"ב; וגם הגיע הקץ לחייה של החוגה המיתולוגית.
תקשורת במהירות האור
המהפכה הדיגיטלית סייעה אמנם לפתרון הלחץ האדיר לקווי טלפון, אבל העולם הטכנולוגי ממשיך בדהירתו אל אופקים חדשים. כיום רואה גבלר במהפכת הסיב האופטי את המהפכה החדשה. אבל הפעם לא מדובר רק על יותר קווי טלפון שיכולים להידחס למרכזייה אחת, או שיפור איכות הקו.
"כאן אתה מדבר על עולם חדש לחלוטין", מתלהב גבלר, "הפעם אתה מעביר תקשורת במהירות האור. מה זה אומר? פשוט מאוד קו הטלפון הביתי שלך מפסיק לשרת אותך רק בהעברת קולך מנקודה אחת בגלובוס לנקודה אחרת. קו הטלפון הופך להיות תחנת תקשורת. זה אומר אינטרנט, זה אומר גם אולם קולנוע. כבר היום יש ניסוי שנקרא ITV. 500 משפחות נמצאות בקבוצת הניסוי שמקבלות את שידורי הטלוויזיה שלהן שלא באמצעות כבלים או צלחות, אלא באמצעות קו הטלפון הביתי".
כללי המשחק בשוק הטלפונייה השתנו. בזק כבר מזמן לא מסתפקת במתן שירותי טלפון קוויים בלבד. היא מחזיקה ב-50 אחוז מהון המניות של חברת 'פלאפון' וכנ"ל בחברת YES. יצר הכיבוש של בזק לא דילג על האינטרנט. מכושי החברה חצבו פלח לא מבוטל במכרה זהב זה. בחודש שעבר פרסמה החברה שהיא חצתה את רף חצי מיליון הלקוחות הישראליים הגולשים ב-WOW שירותי הפס הרחב שהיא מציעה.
ההסתערות של בזק ליעדים חדשים עוררה בחברות אחרות את האתגר להתחרות עימה במתן שירותי טלפון. כך, למשל, חברת HOT. במסגרת חבילות השירות שלה היא עומדת להציע ללקוחותיה, החל מספטמבר הקרוב שיחות טלפון במחירים שישברו את מחירי בזק. איך אמר אבי גבלר, מנהל בכיר בבזק, "עולם חדש לחלוטין".
המסמך, משנות ה-30 של המאה הקודמת, הודפס על-ידי הנהלת הדואר, הטלגרף והטלפון של פלשתינה. כותרתו היתה : "כיצד משתמשים בטלפון האוטומתי" (כך במקור).
הדפסת המסמך הרשמי של ממשלת המנדט הבריטי, היתה בעקבות אירוע רב חשיבות שאירע ביוני 1936: חנוכת המרכזייה האוטומטית הראשונה בארץ ישראל. הבריטים ראו בהשקת המרכזייה אירוע כה משמעותי, שהטקס נערך במלון 'המלך דוד' והשתתפו בו כל שועי ונגידי ארץ ישראל באותם ימים.
את האמת? הבריטים הקרים בהחלט צדקו במקרה זה, בפרשנות המתלהבת שהם העניקו לחנוכת המרכזייה החדשה.
כשכבשו הבריטים את ארץ ישראל בשנת 1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה, הם מצאו כאן רק סימנים ראשונים לאמצעי טלקומיניקציה. הטורקים לא טרחו כלל בתחום זה. המעט שהותירו התבסס על טכנולוגיה מיושנת שנועדה לצרכים מקומיים בלבד.
אלף המאושרים
ב-1918, לאחר השלמת הכיבוש, פנו הבריטים להניח תשתית למרכזי טלפון ניידים בערים מרכזיות בארץ. עיקר השירות הטלפוני הופנה לצורכי התבססות השלטון. רק לאחר שהבריטים קיבלו בוועידת סאן-רמו את המנדט על ארץ ישראל, הם מצאו לנכון להפנות משאבים גם למתן שירותים טלגראפיים וטלפוניים ליושבי הארץ.
שלא כמו שירותי הרכבת שהיו זמינים לכל אחד מתושבי הארץ, משירותי הטלפון הפרטי נהנו רק חברי המועדון השלטוני, החברתי והכלכלי העליון בארץ, וגם זה בתנאי שהם השכילו לגור בערים הנכונות שזכו לתשתיות הטלפון.
מה זה אומר מבחינה מספרית? בארץ גרו באותה עת כ-700 אלף תושבים ורק 1,000 מתוכם זכו לקו הפלאים. במילים אחרות: פרומיל ומשהו מכלל האוכלוסייה.
הטלפון שהותקן בביתם של אלף הנבחרים היה טלפון מגנטו, אותו ניתן לראות בסרטים ישנים. טלפון שעשוי היה משני חלקים בסיס הטלפון ששימש כמיקרפון, ואוזנייה שהיתה מחוברת אליו בחוט. אבל הפרט היותר מעניין היה טכניקת ההתקשרות: המטלפן סובב מחולל קשר (מנואלה), אצל המרכזנית היה נופל תריס והיא היתה מחברת פלאג ליד אותו תריס ולמעשה מחברת בין הטלפון של המטלפן לטלפון איתו הוא מעוניין ליצור קשר (מילואימניק שחשב, עד עכשיו, שזוהי המצאה של חיל הקשר הישראלי טעה).
ברר... ברר...
ואז הגיע תור הזהב של התקשורת המקומית הטלפון האוטומטי. ומכיוון שהאזרחים המיוחסים - בעלי מכשיר הטלפון - נכנסו לעידן טכנולוגי לא מוכר, נכתב עבורם המסמך אותו הזכרנו בשורות הראשונות.
וכך נכתב בדף ההוראות לנבחרת העלית שהתגוררה בפלשתינה: "כדי לקבל מספר טלפון בירושלים או בבית-לחם, הרם את השפופרת והקשב לקול המסמן שיש להתחיל בסיבוב. הכנס אצבע בחור המראה את הספרה הראשונה של המספר הדרוש לך, סובב את החוגה עד שהאצבע תגיע למעצור ואח"כ הוצא את האצבע כדי שהחוגה תחזר למקומה. עשה כך בכל ספרה של המספר".
אבל החלקים הפיקנטיים יותר, היו בהמשך השיעור כיצד להשתמש בטלפון המודרני. היתה שם טבלה ובה "ביאור הקולות האוטומתיים" (כך במקור):
"כאשר הקול הנשמע הוא קול נהימה דקה ממושך הנשמע 'פררררררררררר' יש להתחיל בסיבוב החוגה.
"כאשר הקול הוא 'ברר ברר ברר ברר' משמעו: המספר שהוזמן מקבל צלצול.
"כאשר קול רם נשמע לסירוגין 'זזזז זזזז זזזז זזזז' משמעו: המספר שהוזמן תפוס.
"כאשר קול רם ממושך נשמע 'זזזזזזזזזזזז' משמעו המספר שהוזמן מקולקל".
פרט מעניין נוסף, נמצא בסעיף הקלקול. שם מודרך המנוי להתקשר '16' כדי לדווח, בין השאר, על "שבירת מכשירים וקלקול פעמונים". מוקד 166, מתברר, נולד בשנת 36' עם חנוכת המרכזייה האוטומטית.
קו לכל חולה
עם קום המדינה, מספר אבי גבלר מנהל מרחב דן בבזק, מי שקיבל את האחריות על שירותי הטלפון היה משרד קטן וזניח, בשם משרד הדואר. "קטן וזניח" זוהי הגדרה מאוד רלוונטית. זו היתה הסיבה, לדברי גבלר, ששירותי הטלפון בארץ פיגרו במשך עשרות שנים. "במלחמות על עוגות התקציב ידם של אנשי הביטחון, החינוך והבריאות היתה תמיד על העליונה. תקציב לתשתית טלפונים?! זה ממש מותרות".
בין אם זו היתה הסיבה ובין אם היתה זו סיבה אחת מני רבות, על העובדות אין לחלוק: בעשורים הראשונים מאז כינון המדינה, הביקוש לקווי טלפון היה גדול פי כמה מקיבולת ההיצע. גבלר זוכר שאפילו בשנות ה-80 הלחץ על התקנת קווים היה כה גדול שב'בזק' נאלצו ליצור קטגוריות של סדרי עדיפויות. בקבוצה עם העדיפות הראשונה נמנו בעלי תפקידים בכירים ברשויות השלטון. בקבוצה השנייה כונסו, בין היתר, חולים בדרגת סיכון גבוהה.
מיקום בכיר זה של חולים יצר פתח לשחיתויות. אבי גבלר זוכר את הרופא התל-אביבי שהעלה באותה תקופה את ממוצע חולי הלב ומחלות הסרטן באזור גוש דן. עד שכמות האישורים הרפואיים הפיקטיביים הרבים שהוא ניפק (בתשלום, אלא מה), גרמה לצלצולי חשדות אצל מחלקי קווי הטלפון.
בתחילת שנות ה-80 הקדיש רפי גינת את אחת הכתבות שלו ב'כולבוטק' לסיפורו של ילד שנפצע. אמו של הפצוע לא יכלה להבהילו לבית חולים, משום שבבתי המגורים הרבים ברחוב בו היא גרה לא היה בנמצא אף לא טלפון אחד לרפואה.
תור ההמתנה לקו טלפון יכול היה להימשך באותה תקופה למעלה מ-10 שנים.
שני גורמים משמעותיים שינו את מפת התקשורת הטלפונית בישראל מהקצה אל הקצה: הוצאת האחריות על התקנות הקווים ממשרד התקשורת (יורשו של משרד הדואר), ושידרוג מרכזיות הטלפון.
גבלר: "הטלפוניה בארץ עברה כמה מהפכות ברמת התשתית. אחת המהפכות החשובות היתה המעבר למרכזייה דיגיטלית. ישראל היא מהמדינות הבודדות בעולם ש-100 אחוז מהטלפונים שלה מחוברים למרכזיות דיגיטליות. אפילו בארה"ב לא כל המרכזיות הן כאלה".
המהפכה הדיגיטלית גרמה, בין היתר, לתמורות הבאות: איכות הקו השתפרה, החלו להינתן שירותים
חדשים כמו משיבון טלפוני, שיחה ממתינה שיחה מזוהה וכיוצ"ב; וגם הגיע הקץ לחייה של החוגה המיתולוגית.
תקשורת במהירות האור
המהפכה הדיגיטלית סייעה אמנם לפתרון הלחץ האדיר לקווי טלפון, אבל העולם הטכנולוגי ממשיך בדהירתו אל אופקים חדשים. כיום רואה גבלר במהפכת הסיב האופטי את המהפכה החדשה. אבל הפעם לא מדובר רק על יותר קווי טלפון שיכולים להידחס למרכזייה אחת, או שיפור איכות הקו.
"כאן אתה מדבר על עולם חדש לחלוטין", מתלהב גבלר, "הפעם אתה מעביר תקשורת במהירות האור. מה זה אומר? פשוט מאוד קו הטלפון הביתי שלך מפסיק לשרת אותך רק בהעברת קולך מנקודה אחת בגלובוס לנקודה אחרת. קו הטלפון הופך להיות תחנת תקשורת. זה אומר אינטרנט, זה אומר גם אולם קולנוע. כבר היום יש ניסוי שנקרא ITV. 500 משפחות נמצאות בקבוצת הניסוי שמקבלות את שידורי הטלוויזיה שלהן שלא באמצעות כבלים או צלחות, אלא באמצעות קו הטלפון הביתי".
כללי המשחק בשוק הטלפונייה השתנו. בזק כבר מזמן לא מסתפקת במתן שירותי טלפון קוויים בלבד. היא מחזיקה ב-50 אחוז מהון המניות של חברת 'פלאפון' וכנ"ל בחברת YES. יצר הכיבוש של בזק לא דילג על האינטרנט. מכושי החברה חצבו פלח לא מבוטל במכרה זהב זה. בחודש שעבר פרסמה החברה שהיא חצתה את רף חצי מיליון הלקוחות הישראליים הגולשים ב-WOW שירותי הפס הרחב שהיא מציעה.
ההסתערות של בזק ליעדים חדשים עוררה בחברות אחרות את האתגר להתחרות עימה במתן שירותי טלפון. כך, למשל, חברת HOT. במסגרת חבילות השירות שלה היא עומדת להציע ללקוחותיה, החל מספטמבר הקרוב שיחות טלפון במחירים שישברו את מחירי בזק. איך אמר אבי גבלר, מנהל בכיר בבזק, "עולם חדש לחלוטין".