בגיבויו של שר הביטחון הוא מתנכל בכל צעד למתיישבים, שולח דיווחי כזב על הפרות חוק, עוצר מערבלי בטון ומטרפד תכניות בנייה. "את היהודים נדפוק – לערבים נעזור", ציטט אותו קצין מאחת מישיבות המינהל

לפני כשלושה שבועות, בכ"ו באלול (12.9), ביקשה המועצה האזורית בנימין להציב מיכל מים של 50 קוב ביישוב קידה, ממזרח לשילה, כדי לפתור את בעיית אספקת המים לגבעות שבות רחל, אחיה, עדי-עד ואש קודש. גבעות אלו נשענות בנושא אספקת המים על שבות רחל, שנשענת על שילה – והשרשרת הזו היא מקור לצרות באספקת המים. בתחילת הקיץ נוצרו קשיים רבים באספקת מים.
הפתרון הסביר היה העברת מיכל המים שנלקח ממכמש. משטח בטון שנוצק לפני כן המתין לבואו. העברת מיכל מים, חשוב להדגיש, אינה מחייבת אישור מוקדם של המנהל האזרחי. צו האלוף קובע כי רק העברת "מבנה או חלקי מבנה" מחייבת אישור מוקדם.

אך למרבה ההפתעה עצר ג´יפ של המנהל האזרחי את המשאית, והחרים אותה ואת המיכל ל-14 יום. הנושא הגיע לידיעת אלוף פיקוד המרכז משה קפלינסקי, והוא הורה לשחרר את המיכל; אולם ראש המנהל האזרחי, תא"ל אילן פז, ביקש וקיבל חוות דעת משפטית מהיועץ המשפטי של המנהל האזרחי, איתן ברוש, הקובעת כי אסור להציב מגדל מים במקום שאין בו תב"ע מאושרת. בכך הצליח לבלום את החלטת אלוף הפיקוד, שאישר את העברת המיכל. במועצה הגישו כעת בקשה נוספת לשינוע המגדל.
במועצה האזורית מטה בנימין לא הופתעו. שום תרגיל של ראש המנהל האזרחי, תא"ל אילן פז, שנועד לפגוע בהתיישבות היהודית ביו"ש, כבר לא מפתיע אותם. אם ישנו אדם המסומן כיום במועצת יש"ע כאויב ההתיישבות – זהו תא"ל פז, המכונה פיצי. מאז נכנס לתפקידו, אומר אחד מראשי המועצות, מנשבת במנהל האזרחי אווירה קיצונית של עוינות למתיישבי יש"ע, אווירה המחלחלת עד לחיילים בשטח.

יישובים שונים בבנימין נאלצים לעבור טרטורים שונים ומשונים גם כדי לבצע עבודות פשוטות בתוך יישובים. לראש המנהל האזרחי יש יעד ברור, המכוון אותו בכל מעשיו: להפוך את חיי היהודים ביו"ש לבלתי נסבלים. קצינים במנהל האזרחי מצטטים בשיחות פנימיות משפט ששמעו מתא"ל פז: "את היהודים נדפוק – לערבים נעזור".

בפיקוד המרכז ובמועצת יש"ע מצביעים על השיטה החדשה של תא"ל פז למניעת ההתפתחות של יישובים, כולל מעבר קרוונים, גם כאשר אלוף פיקוד המרכז מאשר זאת: פיצי, כפי שהראה תרגיל המיכל, פונה ביוזמתו לאחד היועצים המשפטיים ומבקש ממנו חוות דעת משפטית הקובעת כי הפעולה שאישר האלוף היא בעייתית מבחינה חוקית. עם חוות דעת אלו מתקשים בצה"ל להתמודד. התרגילים הללו, למותר לציין, יצרו מתיחות בין האלוף לראש המנהל.

מופז בהלם
בפגישה סוערת שקיימו ראשי מועצות מיש"ע עם שר הביטחון שאול מופז, זו שמופז הדליף ממנה לתקשורת כי המתנחלים איימו לסרב פקודה, שמע מופז מכל ראשי המועצות סיפורים מדהימים על התנהגותו של ראש המנהל האזרחי, המתעלל ומתעמר בכוונה במתיישבי יו"ש. מופז שמע – ושתק. כנראה מרוב הלם.

ראשי מועצת יש"ע הפגיזו אותו בדוגמות: בגיתית, יישוב ותיק בבקעת הירדן עם תב"ע מאושרת, מסרב המנהל האזרחי לאשר הובלת קרוונים חדשים לאכלוס משפחות הגרעין הדתי שהגיע לחזק את המקום.

במועצה האזורית שומרון התקבל תקציב להקמת ´תאורת היצף´ במקומות שונים. מדובר בתאורה של אלף וט, המאירה עד 300 מטרים. אין מי שיחלוק על החשיבות הביטחונית של תאורה כזו. להפתעת ראש המועצה, בנצי ליברמן, הודיע לו באחד הימים ראש היחידה להתיישבות במשרד הביטחון, עמיקם סבירסקי, כי ראש המנהל האזרחי הורה להקפיא את הקמת עמודי התאורה עד שיתברר אם הם מתוכננים לעמוד בתוך תכניות המתאר. הדרישה הזו מראה את מלוא הנבזות של תא"ל פז, שכן ברור שעמודי תאורה מוצבים בכל מקום נדרש, גם בין יישובים.

באחד היישובים באזור בנימין נדרש חיבור ביתן השומר לחשמל. מפקד החטיבה אישר כי החיבור הינו "צורך ביטחוני דחוף", אבל בינתיים התחלף המח"ט, וראש המנהל האזרחי הורה לעצור את חיבור המבנה לחשמל – ביתן שמירה, להזכיר – כדי לברר אם גם המח"ט החדש סבור שמדובר ב"צורך ביטחוני דחוף"...

ישיבת ´חצים´ באיתמר קיבלה אישור להציב מבנה יביל של 150 מטרים לטובת בית מדרש. אלוף הפיקוד אישר. ראש המנהל האזרחי טרפד, בטענה שאין לישיבה תכנית מתאר מאושרת. תכנית המתאר, אגב, ממתינה לאישורו של שר הביטחון שאול מופז, שאינו ממהר לחתום עליה.

המנהל: המתנחלים שוב מרמים
ראש המועצה האזורית מטה בנימין, פנחס ולרשטיין, תיאר את הסיפור המדהים של העברת שלושת הקרוונים לפנימיה במעלה לבונה. הקרוונים הללו נועדו להחליף שלושה קרוונים קיימים שהשנים נתנו בהם את אותותיהן. כשהובאו שלושת הקרוונים החדשים למקום הם הונחו בנקודה מסוימת בתוך היישוב, והמנופים פינו את הקרוונים הישנים. כשהוצאו הישנים, הוצבו שלושת הקרוונים החדשים במקומם.

את שלושת הקרוונים החדשים ביקשה המועצה להוציא משטח היישוב, אבל אז התבררה עובדה מדהימה: לא רק כדי להביא קרוונים חדשים צריכים אישור. גם כדי להוציא קרוונים יש צורך באישור של המנהל האזרחי. כיוון שאישור לפינוי הקרוונים הישנים לא ניתן, הניחו אותם ליד שער היישוב.
זו היתה עילה עבור ראש המנהל האזרחי להוציא הודעה דרמטית לכל העולם ואשתו: המתנחלים שוב מרמים. אישרו להם להביא קרוונים למקום אחד, והם הניחו אותם במקום אחר. שר הביטחון קיבל מכתב מראש המנהל האזרחי, כי הקרוונים שהיו אמורים להגיע לפנימיה במעלה לבונה נעלמו. אלוף פיקוד המרכז, משה קפלינסקי, מינה את קצין ההגמ"ר הפיקודי לבדוק את האמת. בדו"ח שהגיש הקצין הוא ציין שהמועצה צדקה, וכי הקרוונים הישנים אכן הוחלפו בחדשים. כשנודע הדבר לראש המנהל האזרחי, הוא טען באוזני האלוף כי מדובר בעוד תרגיל של ולרשטיין. כששמע שמונה קצין בודק – כך אמר לקפלינסקי – מיהר להחזיר אותם למקום...

מנהל שאינו יודע לספור
במכתב ששלח ולרשטיין למופז בי"ח באב (5.8) הוא כותב: "אינני יכול לומר כי תמוהה החלטתך לעכב שינוע קרוואנים ברחבי יו"ש. אילו הייתי במקומך והייתי ניזון מהמידע אשר מגיע לשולחנך על דרכי ההתנהגות של הנהגת המתנחלים בנושא שינוע קרוואנים, ייתכן שהייתי מגיע לאותן מסקנות שאתה הגעת".

דבריו התייחסו לדו"ח שהגיש ראש המנהל האזרחי, ובו הוא מדווח בין היתר על שינוע 64 קרוונים לאתרים בלתי מורשים בבנימין, "כאשר בפועל שונעו שני קרוואנים בלבד לאתרים בלתי מורשים", כותב ולרשטיין למופז. הוא מביא סדרה ארוכה של דוגמות:

ראש המנהל דיווח כי ב-5.1 הובאו 3 מבנים יבילים לגבעת עדי-עד. בפועל דובר בהחלפת 3 מבנים שהגג שלהם ניזוק משלג. ב-13.1 דווח על 2 יבילים, 90 מ"ר שהגיעו לכוכב יעקב. בפועל היו אלו מבני כיתות לימוד לתלמוד תורה בתל ציון. ב-28.1, על-פי הדיווח, הועברה מכולה לכפר אדומים, לשכונת נופי פרת. בפועל היא שימשה מחסן לקבלן, והוצאה לאחר שהלה סיים את עבודתו. ב-12.2 נמסר דיווח על שני קרוונים שנכנסו למצפה אסף. בפועל לא נכנסו כלל קרוונים בשנה זו לגבעה. המנהל טען כי ב-2.3 הובאו שני קרוואנים למכמש דרום (מצפה ארז). הקרוונים הללו הוזזו מאדמות פרטיות בתיאום עם המנהל האזרחי. ב-18.4 נכנסו חמישה קרוונים לחלקה 42 בעפרה, שטח שנמצא בבעלות היישוב למן הקמתו (למכתב צורף הסכם החכירה). לחלקה הזו הוכנסו ב-10.5 עוד שני מבנים יבילים וקרוון, ועוד קרוון ב-16.5.

ב-18.4 אכן הובאו שני קרוואנים לעמונה. ב-4.5 אכן הובאו חמישה קרוואנים למכמש, אבל הם הובלו באישור המנהל האזרחי. ב-18.5, טוען ראש המנהל, הוצב קרוון במאחז ארז דרום. בפועל, מדובר בהזזת קרוון לפי דרישת המנהל. ב-20.6, לפי טענת המנהל האזרחי, הונח קרוון אחד, ואחריו עוד שלושה בעמונה. זה נכון לגבי קרוון אחד, רק שספרו אותו שלוש פעמים. המנהל טוען כי ב-8.6 הוכנסו חמישה קרוונים לחלקה 42 בעפרה. בפועל נכנסו שניים בלבד.

ב-23.6 מדווח על 8 קרוונים + שני קרוונים מחוברים שהגיעו לעמונה. הם נכנסו על-פי הסיכומים הנ"ל.
שלושה מקרים מצביעים על הזדון שבמסמך: ב-24.6, טוען המנהל האזרחי, הובאו שלושה קרוונים למאחז יד יאיר. קשה להאמין שהמנהל האזרחי אינו יודע שיד יאיר הוא שטח צבאי שאינו נמצא באחריות המועצה.

ב-29.6 הוצב קרוון במאחז ארז דרום, שכונה מעלה מופז. הדבר היה במסגרת צילום כתבה לערוץ 2, איך אפשר להעביר קרוונים ביש"ע. התרגיל הזה נרשם לחובת המועצה האזורית.

ושיא החוצפה: ראש המנהל דיווח כי ב-9.5 נכנסו 6 קרוונים + מבנה יביל לעפרה. אלא שראש המנהל שכח לדווח לשר הביטחון שהדבר נעשה במסגרת פינוי עצמי של המאחז גינות אריה.

הדו"ח אינו כוזב לגמרי. ב-3.2 אכן הובאו שני קרוונים לאש קודש. ב-24.2 הובא מבנה יביל למאחז מעלה שלמה. ב-8.6 הוצב קרוון בעמונה. ב-21.6 הובאו שלושה קרוונים מחוברים לבית האדום.
לסיכום: 11 קרוונים בלבד הובאו למאחזים, שניים בלבד למאחזים המוגדרים ´לא מורשים´, בניגוד לטענת המנהל האזרחי על שינוע 64 קרוונים.

עוצר גם חומרי בנייה
לאחרונה הורה פיצי לעצור גם בנייה בתוך היישובים באתרים שאין בהם תב"ע (תכנית בניין עיר) מאושרת, גם אם הבנייה קיבלה את כל האישורים והיא נמצאת על אדמות מדינה. הדבר קרה לפני כחודשיים בברכה שבשומרון. קציני המנהל האזרחי הוציאו צו הפסקת עבודה לבניית שמונה בתים בתוך תחום היישוב, כי אין תב"ע מאושרת. ליישובים רבים אין תכניות מתאר ואין תב"ע, כיוון שמופז מעכב את חתימתו.

"מעולם לא היה קצין כמוהו, שהשתמש בתפקידו למטרות פוליטיות", אומר פנחס ולרשטיין. "פיצי מנסה להוביל מצב שבו כל מיכלית בשטח או מערבל בטון ייעצרו, כדי לבדוק אם יש בכלל אישור לצקת בטון".

גם לכך יש הוכחות. לפני כשנה ´הגדיל ראש´ אחד המ"פים בשטח ואסר להכניס חומרי בניין לתוך אחד היישובים. השומרים בשער פתחו את תאי המטען של כל המכונית שנכנסו ליישובים כדי לבדוק שלא מסתתר בהם שק מלט. נראה כי רוח המפקד העוינת מחלחלת לא רק מראש המנהל, אלא אף ממדיניות הממשלה אל החיילים בשטח.

ומדובר, להזכיר, בקצין שהרחיב בעצמו את ביתו האישי במושב כרם מהר"ל ללא אישור בנייה כנדרש.

המח"ט הכושל קודם
החיכוכים בין אילן פז למתיישבי יש"ע החלו עוד בתפקידו הקודם כמפקד חטיבת בנימין. בניגוד לקודמו, אל"מ גל הירש, ולמחליפו, אל"מ רוני נומה, שהצליחו ליצור מערכת יחסים טובה, חברית ועניינית עם המתיישבים, הפגין אילן פז עוינות בוטה כלפי המתיישבים שבאחריותו.

הוא פירק פרוייקטים משותפים של צה"ל והמתיישבים שיזם אל"מ הירש, שמהם נהנה בעיקר הצבא, כמו יחידת ´צלפי בנימין´ שהיתה חלק ממערך הגמ"ר. גל הירש הבין כי באירוע טרור שבו הוא נדרש להפעיל צלפים באופן מידי, עדיף שהם יהיו זמינים במהירות האפשרית. אילן פז ביטל את היחידה, ואת הצלפים שעברו אימונים מיוחדים לתפקידם גייס לשירות מילואים בתפקידי ש"ג ביישובים.

גם כמפקד חטיבה לא היה פז הצלחה גדולה. אין עוד מח"ט ביש"ע שבגזרתו נהרגו בתוך שבועיים 16 חיילים ואזרחים בשני פיגועים במחסומים: 6 חיילים במחסום עין עריך ב-16 בפברואר 2002, ועשרה נוספים – שבעה חיילים ושלושה אזרחים – במחסום המשטרה הבריטית בוואדי חרמיה שבוע וחצי אחר-כך.

לפני שנה, ב-22 באוגוסט, זימן אליו הרמטכ"ל את אילן פז והעיר לו הערה פיקודית בעקבות התחקיר המבצעי בנושא הפיגוע בוואדי חרמיה. הצעד נעשה בעקבות דו"ח הוועדה להשלמת התחקיר המבצעי באירוע מחסום המשטרה הבריטית, שקבע כי למרות עומס הלחימה בתקופה בה אירע המקרה, מצופה היה מהרמה החטיבתית שעליה פיקד אילן פז לתת מענה טוב יותר לאיום תקיפת המחסומים, וזאת על-ידי הכנת הכוח ללחימה, הטמעת הלקחים מאירועים קודמים, יישום אבטחה מרחבית רצופה סביב המחסום, בקרה וחניכה של המפקדים. הרמטכ"ל גם קיבל את הגדרת הוועדה כי התנהלות הקשר שבין מפקד חטיבת בנימין למשפחות השכולות היווה כשל ערכי.

למרות כישלונו כמח"ט קיבל פז קידום, הועלה לדרגת תא"ל והועמד בראשות המנהל האזרחי. האיש שקידם אותו היה מתאם הפעולות ביש"ע הקודם, אלוף עמוס גלעד. הרמטכ"ל אישר את המינוי בחצי פה, ואחר-כך לא רצה להפר הבטחה אישית.

גלעד ופז ראו עין בעין את היחס להתיישבות: שלילה מוחלטת. עמוס גלעד חשב שהמשך ההתיישבות יקשה על מימוש תכנית ´מפת הדרכים´, ועשה הכל לפגוע בה ולהקשות על יישובי יש"ע. הוא דאג לטרפד כל מה שהיה ביכולתו: אישורי תכניות, הבאת קרוונים חדשים וכו´. תא"ל פז היה זרוע ביצוע מצוינת מבחינתו.

בינתיים התחלף המתאם, אבל פז ממשיך במדיניות של גלעד. לדברי אחד ממכיריו, הוא אוהב כל-כך את התפקיד של התעללות והתעמרות במתנחלים, עד שנשמע מתבטא באחת הפעמים כי הוא מוכן להישאר בתפקיד שנה נוספת בהתנדבות. בינתיים האריך הרמטכ"ל את מינויו בכמה חודשים.

אכזבה ושמה מופז
נושא הובלת הקרוונים הוא דוגמה המעידה על הכלל. בתקופת קודמו של פז, תא"ל דב צדקא (פופי), ניתנו למח"טים בשטח סמכויות לאשר הובלות מבנים יבילים לצורך מבני ציבור או מגורים בתוך תחומי היישובים. תא"ל פז דאג להפקיע ממפקדי החטיבות את האישורים, ולהעבירם לידי המנהל האזרחי. וכשהדברים היו בידיו – לא היו אישורים.

למרות הזעם על ראש המנהל האזרחי, במועצת יש"ע מודים כי הוא לא היה נוקט בצעדים כה דרקוניים אלמלא קיבל גיבוי משר הביטחון. מופז הוא האכזבה הקשה ביותר של מועצת יש"ע, דווקא בגלל שנחשב כמי שצמח מתוכם – מופז היה ממקימי אלקנה לפני 26 שנים, ובשל בהיותו שר ביטחון בממשלה לאומית.

בפועל, מופז הוא אחד השרים התומכים באופן הנלהב ביותר בתכנית העקירה של שרון, והוא מסייע לו בפועל במדיניות ייבוש ההתיישבות שלא היתה כמוה אפילו בימי ממשלת יצחק רבין ז"ל. כל תכניות המתאר של היישובים הממתינות לאישורו של שר הביטחון מופז מוקפאות לחלוטין. מופז לא אישר ולו תכנית חדשה אחת זה למעלה משנה.