"את אהבת התורה שמקבלים שם אין בשום בית ספר", אומרת אם לילד בוגר תלמוד תורה. לדבריה, היא מצאה את עצמה יושבת ודומעת בהתרגשות במסיבת סיום חמישה חומשי תורה: "חוויה כמו זו שהיתה לנו שם, אין בבית ספר. למה אמא ואבא רוצים לזכות - נחת מלימוד חשבון?! כל אמא ואבא רוצים מהילד רק נחת של תורה"

איגוד הת"תים: "אין לנו בעיה שהטייטל שלנו יהיה ממ"ד, אבל זה בתנאי שיכירו בדרישות הארגוניות והחינוכיות שלנו. אנחנו פתוחים להכול, אבל גם בוועדה צריכים להיות פתוחים לעוד פתרונות. שר החינוך לא מבין את הניואנסים בציבור שלנו, ולא מבין שאין לנו תחליף בממ"ד, בדיוק כמו שזה כך אצל החרדים"

ח"כ זבולון אורלב: "אין לנו כוונה לפגוע בת"תים הקיימים, אבל לגבי ת"תים חדשים יש מדיניות חדשה. אם תהיה תכנית שהם ייכנסו לחינוך הדתי, הם לא יוכלו להחזיק בחבל משני קצותיו. או שאתה פרטי, ולא מעניין אותך עם ישראל ומשימות לאומיות, ואז תדאג לעצמך לבד, או שאתה חלק ממערכת החינוך הרשמית"

 

בזמן שילדים אחרים בני גילו של אבינעם (שם בדוי), תלמיד כיתה ה', מבלים את הימים הללו של טרום הפסח במשחקים עם החברים, קצת עזרה לאימא ומדי פעם גם שעמום קל, בסדר יומו של אבינעם תופסים פרקי התנ"ך חלק משמעותי. "הוא מאוד מחובר לקריאה בתורה" מספרת אימו "יושב בבית ולומד כל הזמן. זה נכנס לו מאוד חזק, הוא משנן הרבה. בשבת הוא גם קרא את פרשת קרבנות הנשיאים בבית הכנסת, שאותה למד כבר בכיתה ב'".

מה סוד הקסם? ככל הנראה התשובה טמונה ב'תלמוד תורה' בו עשה אבינעם את שנות לימודיו הראשונות. גם כיום, שנתיים לאחר שעבר ממקום הולדתו באחד מיישובי בנימין לאחת מערי החוף, עדיין ניכרים בו היטב אותות הלימוד האינטנסיבי שרכש ב'תלמוד תורה' ביישוב. "את אהבת התורה שמקבלים שם אין בשום בית ספר", אומרת האם. "הבן שלי פשוט אוהב ללמוד תורה". העובדה ששנת הלימודים ב'תלמוד תורה' ארוכה באופן משמעותי מזו של תלמידי בתי הספר, כלל לא הפריעה לבנה לרוץ בחשק מדי בוקר ללימודים. "הוא הלך תמיד בשמחה, אף פעם לא אמר שמשעמם לו". האם מספרת שהילדים זכו גם בהרבה צ'ופרים - פרסים, טיולים וממתקים, שהיוו גם הם גורם מדרבן ללימוד. לדבריה, היא מצאה את עצמה יושבת ודומעת בהתרגשות במסיבת סיום חמישה חומשי תורה, שהתקיימה כבר בכיתה ג': "חוויה כמו זו שהיתה לנו שם, אין בבית ספר. למה אמא ואבא רוצים לזכות - נחת מלימוד חשבון?! כל אמא ואבא רוצים מהילד רק נחת של תורה".

במבט לאחור, היא יודעת לומר שמיעוט שעות לימודי החול יצרו אצל בנה חסר מסוים. אמנם את לימודי החשבון הדביק בקלות בבית הספר שאליו עבר, אולם בשפה העברית היא חשה שעדיין יש לבנה פער שעליו להשלים. אבל היא לא מתחרטת: "יכול להיות שלילד אחר יש עברית טובה יותר, אבל הוא לא קנה את מה שהבן שלי קנה. מבחינתי המחיר שווה, כי זה ילד שהולך עם התנ"ך צמוד אליו, זה משהו לכל החיים".

האם מסייגת ואומרת כי אין מקום מושלם, וגם ב'תלמוד תורה' ישנם חסרונות, אבל היא שלמה לגמרי עם ההחלטה לא לשלוח את הילד לבית ספר רגיל. "החברה יותר איכותית, ואהבת התורה שם היא ברמה ששום בית ספר לא יכול להקנות. המורה הכי טובה שתהיה בכיתה א', זה לא כמו רב שיושב מול הילדים עם תפילין ומסביר להם מה זה לחיות תורה".  

לומדים בכיסאות רעועים

הקושי העיקרי באידיליה שמתארת האם הוא הנטל הכלכלי הכבד במיוחד שנופל על כתפי ההורים, החפצים לגדל את ילדיהם מגיל צעיר על ברכי לימוד התורה: "מדובר במאות שקלים לילד לחודש, ואם יש לך יותר מילד אחד שם, זה יוצא המון. עשינו את זה בשמחה, אבל היה קשה. יש הורים שרק בגלל הכסף לא שלחו לשם. משרד החינוך מתנכר למוסדות האלו, התנאים הפיזיים ירודים, ריהוט רעוע. הילדים סבלו מזה מאוד, ונראה ששום דבר לא זז בכיוון".

בדיוק על הרקע הזה, נמצא איגוד הת"תים (תלמודי תורה) הלאומיים בימים אלו בעיצומו של מהלך להסדרת מעמדם של הת"תים שתחת חסותו, שהפוליטיקה בתחום מוסדות החינוך בישראל הותירה אותם כבן חורג שנופל בין הכיסאות.

ניצניה הראשונים של תופעת תלמודי התורה במגזר הדתי-לאומי החלו לפני כ-30 שנה, עם הקמתם של תלמוד תורה 'ברקאי' בקריית ארבע ותלמוד תורה 'מורשה' בירושלים. לאחר מכן קמו בהדרגה ת"תים נוספים - בירושלים, בעצמונה ועוד, אך עדיין היה מדובר במוסדות בודדים. ב-15 השנים האחרונות החלה התופעה לצבור תאוצה, וכיום ישנם כ-30 מוסדות 'תלמוד תורה' המשתייכים למגזר הדתי-לאומי, בהם לומדים למעלה מ-7,000 תלמידים. "התופעה לא התגברה בעידוד של מפלגה או ארגון מסוים" אומר יהודה ליבמן, יו"ר 'אית"ם - איגוד תלמודי התורה הלאומיים', "אלא בכל מקום ומקום התארגנו קבוצות הורים שרצו לחנך את ילדיהם בלימודי קודש ברמה גבוהה, כזו שאי אפשר לתת במסגרת הממ"ד".

בדיקת הפרישה הגיאוגרפית של המוסדות הללו מעלה כי תלמודי התורה אינם מצויים דווקא ביישובי גב ההר או בלב ליבה של שכונת קריית משה הירושלמית. ת"תים כאלו אפשר למצוא גם בקהילות עירוניות דוגמת רעננה, פתח תקווה, קריית גת, רמת בית שמש, צפת, אלעד ועוד. באיגוד 'אית"ם' חברים 15 מוסדות, וארבעה אחרים מקיימים איתו קשרי גומלין במעמד של 'עמיתים'. מוסדות אחרים אינם פועלים תחת מטריית האיגוד, כל אחד מסיבותיו שלו, אולם הקשרים ההדדיים קיימים באופן בלתי פורמלי. חלק מהת"תים שאינם חברים באיגוד נמצאים כיום תחת חסותה של ש"ס, אחרים פועלים במסגרת הממ"דים עצמם (על אלו בהמשך הכתבה). בחסות האיגוד כלולים גם כמה מוסדות תורניים לחינוך בנות, הפועלים במקביל לת"תים לבנים בחלק מהיישובים והערים.

ליבמן, מנהל ת"ת 'בן פורת יוסף' ביצהר, מסביר את העקרונות הייחודיים עליהם הושתתה הקמת הת"תים מלכתחילה, אשר ביסודם עומדת העצמאות החינוכית-פדגוגית: "ראשית, יש לנו תכנית לימודים עצמאית, כאשר הבוקר מוקדש כולו ללימוד תורה. ימי הלימוד שלנו ארוכים יותר - מכיתות ד' עד ח' יום הלימודים יכול להסתיים ב-5 או 6 אחר הצהריים. אנחנו גם לומדים יותר ימים, אפילו לתוך תקופת 'בין הזמנים'. אנחנו עצמאים בבחירת המורים - ה'מלמדים' שלנו הם לאו דווקא מורים בעלי השכלה ותואר אקדמי, אלא אנשי חינוך כדמויות מופת, אנשי תורה. גם התלמידים שבאים ללמוד הם ילדים להורים שמוכנים עבור החינוך הזה לשלם שכר לימוד עצום, על אף שבדרך כלל הם משתייכים למעמד הבינוני".

כלומר, אתם מפעילים סלקציה בבחירת התלמידים? לא כל אחד מתקבל?

"אין כמעט מציאות שמי שרוצה לא יתקבל, כי מי שמוכן לשלם מאות שקלים לילד בשביל חינוך כזה, בדרך כלל הוא גם מתאים מגזרית".

מה ההבדל ביניכם לבין רשת 'נעם-צביה', למשל? גם זו רשת שנועדה לתת חינוך תורני יותר מאשר נהוג בממ"ד.

"נעם זה בעצם ממ"ד תורני, כמו גם ממ"דים תורניים אחרים שיש ביישובים. הם תורניים לכל דבר, אבל עדיין מחויבים לתכנית המלאה של משרד החינוך, ולקבלת מורים על פי תקני משרד החינוך. יש להם אמנם רמה של עצמאות מסוימת כפי שהוסכם באמנה שנחתמה בינם לבין משרד החינוך, אך עדיין הת"תים זה עולם אחר. מדובר בעצמאות טוטאלית. ההורים מחנכים את ילדיהם בדיוק כפי שהם חושבים שחינוך יהודי צריך להיות, ללא מגבלות חיצוניות". ליבמן מדגיש, עם זאת, כי ברובם הגדול של הת"תים מתקיימים 'לימודי הליבה' ברמה גבוהה, במסגרת השעות המצומצמות המוקדשות ללימודי חול. זאת מתוך הכרה בחשיבות עצם לימוד מקצועות אלו, או כדי לתת כלים לתלמידים לצורך המשך לימודיהם בעתיד.

מוצאים מקלט אצל ש"ס

עד לפני מספר שנים התמודדה כל קבוצת הורים בעצמה עם דרך הייסורים שעבר הת"ת משלב האישורים להקמתו, דרך הסדרת התנאים הפיזיים וכלה בעול הכבד כאמור של שכר הלימוד. "בשנים הראשונות של הת"ת, כאשר אין עדיין 30 תלמיד בכיתה, העול על ההורים כבד מאוד ולעיתים הם לא יכולים לשלם את מלוא הסכום הדרוש. נוצר גרעון בעמותה, והיה צריך להתחיל לגייס כספים ותרומות כדי להחזיק מעמד".

בשלב מסוים נוצרה הבנה בקרב כמה ממנהלי הת"תים הלאומיים שיש להקים איגוד שיטפל באינטרסים המשותפים לכולם. חבלי הלידה ארכו תקופה לא קצרה, שכן דווקא במוסדות אלו, המקפידים על דיוק הדרך החינוכית כחוט השערה, קשה לגשר על פערים אידיאולוגיים בין מוסד אחד למשנהו. כך למשל, הת"תים המזוהים עם ישיבת 'הר המור' נותרו מחוץ לאיגוד באופן רשמי, בשל רצונם לשמור על אי תלות מוחלטת בגורם כלשהו. בסופו של תהליך קם האיגוד, ולפני כשנתיים נרשם כעמותה. כאמור, חלק מהמוסדות נמצאים במעמד של 'עמיתים' בלבד ביחס לאיגוד, שכן בפועל הם מסונפים למערכת הממ"ד. ליבמן מכנה אותם "התתמ"דים" - מסלול נפרד של כיתות 'תלמוד תורה' בתוך ממ"דים. מסלול כזה נמצא למשל בקדומים וברמת גן.

כאמור, האתגר העיקרי העומד בפני הת"תים הוא הצורך בהכרה ממלכתית על מנת לזכות במימון מלא של המדינה, ולא להסתפק במעמדם כיום המוגדר 'מוכר שאינו רשמי' או 'פטור', הזוכה לשיעור מימון נמוך בהרבה. נזכיר כי בתקופת הסכמי אוסלו, כאשר קואליציית רבין עמדה על כרעי תרנגולת, הצליח ראש הממשלה לייצב את ממשלתו באמצעות הבטחות והסכמים קואליציוניים עם המפלגות החרדיות, ביניהם כלולה התחייבות לתת מעמד רשמי בתוך משרד החינוך לזרמי החינוך העצמאי החרדי, הן האשכנזים והן הספרדים ('מעיין החינוך התורני' של ש"ס). המשמעות היא מימון ממלכתי של 100 אחוזים לאותם מוסדות, בדומה לשאר מוסדות החינוך הממלכתיים בישראל. עתירה משפטית שהוגשה בעקבות ההחלטה הזו, שטענה כי מדובר באפליה לעומת מוסדות ה'מוכר שאינו רשמי' האחרים במדינת ישראל כמו ערבים או חילונים עצמאיים (בית הספר הריאלי בחיפה למשל), הזוכים למימון בשיעור של כ-75 אחוז ומטה בלבד, נדחתה ע"י בג"ץ. השופטים הסבירו כי כיוון שהעתירה נתלית בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אשר נחקק לאחר אותם הסכמים קואליציוניים, הרי שמה שנעשה עשוי ואי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. עם זאת, קבעו השופטים כי מכאן ולהבא לא תתאפשר אפליה מסוג זה במוסדות חינוך עצמאיים חדשים שיוקמו.

בנקודה הזו מוצאים את עצמם הת"תים הלאומיים נופלים בין הכסאות: הם אינם יכולים לכלול את עצמם יחד עם מוסדות החינוך החרדיים הזוכים למימון מלא, שכן מדובר בחוק שנחקק במיוחד עבורם ולא לאחרים. הם גם אינם יכולים לבקש כעת הכרה ממשרד החינוך ולזכות למימון מלא, שכן בג"ץ קבע כי מדובר באפליה אסורה לפי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. ליבמן מספר כי בתחילת שנת הלימודים הקודמת מצאו עצמם ת"תים רבים עומדים בפני שוקת שבורה, שכן ההוצאות הכספיות העצומות נותרו ללא סיוע והמוסדות עמדו בפני קריסה. בצר להם, נאלצו חלק מהמוסדות למצוא מקלט בחיק מי שיסכימו לקלוט אותם. היתה זו דווקא ש"ס, שבתקופת טרום הבחירות האחרונות החליטה מסיבותיה שלה לאמץ אל ליבה את הציבור הדתי-לאומי, ופתחה את דלתה בפני אותם ת"תים שביקשו מענה. ואכן, המגעים החלו ולאחר שנפרץ מחסום החשדנות מצאו את עצמם בסיום התהליך כ-3 מוסדות דתיים-לאומיים תחת חסותה הכלכלית של ש"ס (זאת מלבד מוסדות דתיים-לאומיים שסמכו את עצמם מלכתחילה על ש"ס). "ברור שלש"ס יש כוונות פוליטיות, אבל בחשבון קר, אם הם מקבלים אותנו כמו שאנחנו, בלי שום שינוי, בלי שום מעורבות פוליטית פורמלית ובלי התחייבויות, ואנחנו מקבלים מסגרת לת"ת - אז בהחלט יש רבנים שאמרו שצריך ללכת על זה", מסביר ליבמן את מניעיהם של הת"תים שחברו לש"ס. פניית 'בשבע' לאחד מהמוסדות שעברו לחסותה של ש"ס נתקלה בסירוב לשיתוף פעולה, ובהסבר כי היחסים עם ש"ס כיום הם טובים וללא תחושה של 'בדיעבד', ולכן אין צורך לעורר את הסוגיה.

ליבמן חש בכל זאת כאב על הסיטואציה בה מוסדות דתיים- לאומיים נותנים הון וכוח פוליטי לש"ס, במקום שה'הורים האמיתיים' של המגזר הזה ידאגו לו. אבל אם לא די בזה, הרי שכניסתו לתפקיד של שר החינוך החדש גדעון סער, עם תנופת הרפורמות שהוא מבקש להנהיג בשדה החינוך, לא ממש תורמת לקידום הסדרת מעמדם של הת"תים הלאומיים ושיפור מצבם הכלכלי. 

על הכוונת של שר החינוך

הפרשה שהתפוצצה בראשית השנה בעניין קליטת תלמידים עולי אתיופיה בבית הספר 'למרחב' בפתח תקווה, שגם הוא חבר באיגוד הת"תים, היתה רק יריית הפתיחה במלחמתם של שר החינוך החדש וגורמים נוספים נגד החינוך הפרטי, המכונה גם 'מוכר שאינו רשמי'. סער החל בהליך לתיקון תקנות החינוך הממלכתי, שבמסגרתו יורחבו סמכותו ושיקול דעתו של השר בהחלטה האם להעניק למוסד חינוכי מעמד של 'מוכר שאינו רשמי'. נראה כי סער מתכוון לצמצם משמעותית את הפלג הזה במוסדות החינוך, זאת על מנת שלא לפגוע בחינוך הממלכתי, לדבריו. עם זאת, עיון באותיות הקטנות בהצעת התיקון של סער, מעלה כי התיקון הזה לא יפגע במוסדות החרדיים, המשתייכים כולם למסגרת של 'מוכר שאינו רשמי'. הדגשה זו אמנם תפגע בכל שאר המגזרים בצורה שווה: בדתי לאומי כמו בערבי ובממלכתי, אבל באיגוד מסבירים כי עדיין מדובר פה בפגיעה בציבור הדתי דווקא כתוצאה מכך שהוא ציוני ונאמן למדינה. "הרי למעשה, אין הבדל בינינו לבין החרדים בצד התורני מבחינת הדרישות והמטרות שלנו, אלא שיש לנו גם כיפה סרוגה. אלמלא הכיפה הסרוגה והצהרת הנאמנות למדינה, היינו בדיוק כמו החרדים, שלא מוצאים את מקומם במסגרת הממלכתית בשל הרמה התורנית שהם דורשים, ואז שר החינוך היה מוציא גם אותנו אל מחוץ לרפורמה הזו", מסבירים באיגוד "הבעיה ששר החינוך לא מבין את הציבור התורני שלנו מספיק, ואת העובדה שאנחנו רוצים רמה תורנית בדיוק כמו זו של החרדים".   

כאמור, הגישה הזו של שר החינוך ויועציו רק סוגרת עוד ועוד דלתות בפני הת"תים, המבקשים לזכות בהכרה אך גם לשמור על עצמאותם, שהיא למעשה יסוד הקיום החינוכי שלהם. באיגוד הת"תים הלאומיים החליטו להעביר הילוך ולפתוח במגעים נמרצים יותר מול המערכת הפוליטית על מנת לקדם את הסדרת מעמדם. "אנחנו פתוחים לכל מיני אופציות", אומר ליבמן "שנהיה חטיבה נפרדת במשרד החינוך, או שנשתלב בממ"ד, אבל בתנאי שנזכה למעמד אוטונומי. אגב, אם לא נתקדם, תהיה גם האופציה של זליגה נוספת לש"ס, שמבטיחה לנו חטיבה ציונית דתית. זה כמובן למי שזה לא מפריע לו השקפתית".

הלחצים הניבו הקמה של ועדה בראשות יו"ר ועדת החינוך, ח"כ זבולון אורלב. הוועדה, המורכבת מנציגים של משרד החינוך, הת"תים ומינהל החינוך הדתי, החלה את עבודתה לפני מספר חודשים, אולם קיימה רק פגישת עבודה ראשונית. עד כה הוגשה טיוטה שהכינה ועדת משנה של הוועדה, שבבסיסה ההצעה לשלב את הת"תים בתוך הממ"דים הקיימים. באיגוד הת"תים הגיבו להצעה באומרם כי ראשית, ציפייתם מחברי הוועדה היא לבחון פתרונות מגוונים לשדרוג מעמד הת"תים, ולא רק פתרון הבלעתם בממ"ד. גם לגופה של הצעה, מסתייגים באיגוד מסעיפים שונים שמשמעותם עלולה להיות פגיעה בעצמאותם של הת"תים מבחינת קבלת תלמידים, בחירת המורים או בניית תכניות הלימוד. "אין לנו בעיה שהטייטל שלנו יהיה ממ"ד, אבל זה בתנאי שיכירו בדרישות הארגוניות והחינוכיות שלנו. אנחנו פתוחים להכול, אבל גם בוועדה צריכים להיות פתוחים לעוד פתרונות. שר החינוך לא מבין את הניואנסים בציבור שלנו, ולא מבין שאין לנו תחליף בממ"ד, בדיוק כמו שזה כך אצל החרדים", אומרים באיגוד. הוועדה תקיים את ישיבתה הבאה, שתדון בטיוטת ההצעה, מיד לאחר הפסח.

ח"כ זבולון אורלב, שיזם את הקמת הוועדה לבחינת מעמד הת"תים, אומר בשיחה עם 'בשבע' כי להבנתו, אין שום בעיה להסדיר את מעמד הת"תים תוך הסרת המחיצות בינם לבין הממ"דים, וזו גם כוונת הוועדה. "תהיה מנהיגות ואחריות אחת לכולם תחת המינהל לחינוך דתי, אבל הכוונה היא גם לתת עצמאות פדגוגית ורוחנית מסוימת לת"תים". אורלב מדגיש את החשיבות שהוא רואה ביצירת אחדות בזרם החינוך הציוני דתי, יחד עם הלגיטימיות לדגשים השונים לכל אחד. "יהיו דגמים שונים של בתי ספר כפי שקיימים כבר היום, מהקיבוץ הדתי ועד נעם, אך לכולם יש ליבה משותפת של הציונות הדתית. יש הבנה הדדית, למה לחפש את המפריד?".

איזו מידה של עצמאות תהיה מוכן להעניק לת"תים?

"מדובר למשל על מורים לת"תים שיתאימו לת"תים. זה ברור לגמרי, אי אפשר שמורה שלא מתאים ילמד שם. אבל אני חושב שהדברים האלה קיימים כבר היום, כי לא הרי התכנים של נועם כהרי התכנים של הקיבוץ הדתי, ויחד עם זה יש ליבה משותפת".  

אתה שותף למאבק של שר החינוך בזרם המוכר שאינו רשמי?

"אני עומד בגלוי מאחורי המדיניות של חיזוק ההכרה בחינוך הרשמי במדינת ישראל. אין לנו כוונה לפגוע בת"תים הקיימים, גם אלה שלא ירצו להיכנס להסדר, אבל לגבי ת"תים חדשים יש מדיניות חדשה. אם תהיה תכנית שהם ייכנסו לחינוך הדתי, הם לא יוכלו להחזיק בחבל משני קצותיו. או שאתה פרטי, ולא מעניין אותך עם ישראל ומשימות לאומיות, ואז תדאג לעצמך לבד, או שאתה חלק ממערכת החינוך הרשמית. זו מדיניות שאני תומך בה, כי אם מדינת ישראל לא רוצה להגיע לפשיטת רגל ערכית היא צריכה לחזק את החינוך הרשמי".

נראה בעיניך סביר שהחרדים, שלא תורמים למדינה ברמת המשימות הלאומיות, זוכים בזכות נציגי הציבור שלהם למימון מלא של החינוך העצמאי, ואילו אנשי המגזר שלך, שתורמים רבות למדינה, לא יזכו להכרה כזו?

"מי שרוצה ליהנות ממאה אחוז תקציב, צריך להיות חלק מהחינוך הרשמי. ראשי המדינה הכירו בזרם החרדי, אבל אני לא מציע לציונות הדתית להילחם בציבור החרדי דרך הכיס, אלא לקיים דיאלוג תורני. אנחנו ציוניים דתיים ודאגתנו היא דאגת הכלל. אני חושב שזה לא ממין העניין להשוות אותנו לחינוך החרדי. אנחנו מקבלים את שלנו בחינוך הרשמי, יותר ממאה אחוז".

ביניים: "בלי עצמאות ההצעה תיכשל"

ח"כ אורי אריאל אמנם אינו חבר בוועדה המטפלת בנושא, אולם הוא מלווה מקרוב את הת"תים, ואף קיים לאחרונה סיור להכרת המוסדות הללו. אריאל מציג עמדה נחרצת הרבה יותר באשר לזכותם של הת"תים למעמד רשמי ומוכר, ללא כל הגבלות ותנאים. "המודל האידיאלי הוא שהם יתקיימו בתוך החמ"ד אבל עם עצמאות, כי בלי זה מדובר בסתירה מיניה וביה: אם יכתיבו להם מי יהיו המורים וכו', זו הצעה שנדונה לכישלון. צריך להבין שמדובר פה בתופעה מצליחה, בזרם הולך וגדל. הדבר מעיד על רצון ההורים, שלא מתפשרים על חינוך ילדיהם. אפשר להקשות עליהם, אבל אי אפשר למנוע מהם לתת לילדים את החינוך הכי טוב, כפי שלא ימנעו מילדיהם את האוכל הכי טוב. אם זו תהיה נקודת המוצא של המטפלים בנושא, אני רואה סיכוי להצלחת עבודת הוועדה. אבל אם נקודת המוצא היא שהחמ"ד יכריע את כל מי שסביבו, לא תצא מכך ברכה".

אריאל סייע בעבר אישית להתפתחות 'תלמוד תורה' בבית אל, והוא לא מסתיר את התפעלותו מדרכם החינוכית של הת"תים: "רואים את התלמידים שם, איך הם לומדים ומשקיעים כל השנה. ראוי ללמוד מהם הרבה מאוד למערכות החינוך האחרות". אריאל סבור כי למוסדות אלו מגיע 100 אחוז תקציב, שגם אחריו ההורים יצטרכו עוד להשלים פערים מכיסם. "מדובר בילדים שישרתו את מדינת ישראל אחר כך בכל מערכותיה. זה לא ציבור שפורש מהמדינה ומקים שטעטל משלו. הם ישתלבו בכל מערכות החיים ולכן מגיע להם מאה אחוז מימון מהמדינה".