1. יש לך מזל, נפלת על משוגע לדבר, אמרתי ליהודי מעבר לקו שביקש שאכתוב על מפעל 'המשנה היומית'. קוראים יקרים, אם התרגלתם לקרוא את הטור הזה רק בשביל אקטואליה - עמכם הסליחה ותעברו לעמוד הבא. הפעם אני מתכוון לכתוב על לימוד תורה. ליתר דיוק, לימוד משניות.

2. ביום ראשון הקרוב עומד להסתיים המחזור העשירי של לימוד 'המשנה היומית'. מפעל 'המשנה היומית' הוא אחיו הצעיר והפחות מפורסם של מפעל 'הדף היומי'. לומדי הדף היומי, שנוסד לפני 87 שנים על ידי רבי מאיר שפירא מלובלין, מסיימים ש"ס גמרא בבלי אחת ל-7.5 שנים. מפעל 'המשנה היומית', מיסודו של הרב יונה שטנצל זצ"ל מתל-אביב, מתקדם בקצב של שתי משניות ליום, ומסיים ש"ס משניות פעם בשש שנים.

הרב יונה שטנצל איבד בשואה את אמו, אחיו ואחיותיו ועוד בני משפחה. הוא עצמו הקדים לעלות ארצה מפולין עם אשתו ושתי בנותיו, שנים ספורות לפני השואה. על יסוד מנהג ישראל ללמוד משניות לעילוי נשמת נפטרים ('משנה' אותיות 'נשמה'), הוא יסד את מפעל המשנה היומית לעילוי נשמת מיליוני הנספים בשואה, ובהם בני משפחתו. המפעל זכה לתמיכתם של גדולי ישראל מכל החוגים.

סיום מחזור המשנה העשירי ותחילתו של מחזור חדש הוא גם שמחה של מצווה וגם הזדמנות להצטרף למעגל לומדי המשנה היומית - לפתוח בשבוע הבא במסכת ברכות ולסיים בעוד שש שנים בעוקצין.

3. לימוד ש"ס משניות מעניק מושגים בסיסיים והכרת הדינים העיקריים כמעט בכל קצוותיו של עולם ההלכה והתורה שבעל-פה. אפשר כמובן ללמוד משניות לפי הקצב שלך, אך ללימוד יומיומי עם הספק קצוב, במסגרת של מפעל ציבורי כללי, יש יתרון בכך שהוא מעניק מסגרת ומסייע להתמדה.

מפעל 'המשנה היומית' מתאים במיוחד ל'בעלי בתים' שאינם קבועים בבית המדרש. קצב הלימוד של שתי משניות ליום הוא מתון למדיי, ומתאים במיוחד לכ-20 דקות ההמתנה 'בין מנחה למעריב'. בניגוד לדף הגמרא היומי שדורש זמן כפול ויותר, לומדי 'המשנה היומית' שהחסירו יום או יומיים לא יתקשו להשלים את החסר ולחזור אל הסדר. נוסח המשנה, הכתובה עברית, קל יותר להבנה מלשון הגמרא הכתובה ארמית - עובדה המאפשרת צבירת ידע רב בזמן קצר יחסית. תורמים לקלות ההבנה גם פירושי המשנה הבהירים שנכתבו בדורנו, ובמיוחד פירושו המצוין והפופולארי של הרב פנחס קהתי זצ"ל, שנדפס במהדורות רבות וזכה לתפוצה רבה במיוחד. לצורך השלמת כתיבת פירושו התפנה הרב קהתי מעיסוקיו למשך שש שנים, ובתמיכתו הלוגיסטית והכלכלית של 'היכל שלמה' כתב והפיץ את קונטרסי פירושו 'משניות מבוארות' לפי קצב מפעל 'המשנה היומית'.

יתרון נוסף של לימוד המשניות הוא הקפת כל ששת הסדרים, כולל סדרי זרעים וטהרות שהתלמוד הבבלי לא נכתב עליהם ולכן אינם נלמדים בסדר 'הדף היומי'.

4. אל תבינו לא נכון - אם אתם לומדים דף גמרא יומי, לא באתי לשכנע אתכם להחליף אותו במשנה היומית. אחרי הכל, מי שיכול להקדיש כארבעים דקות ללימוד הדף היומי, אין סיבה שיסתפק ברבע שעה של לימוד המשנה היומית. כשם שללימוד המשניות מעלות ייחודיות לו, כך גם ללימוד הדף היומי יש מעלות כהנה וכהנה. אבל כדאי שכל האפשרויות יעמדו לפניכם, וכל אדם יבחר את מה שמתאים לו. ובעצם למה לבחור? אפשר גם וגם. בפרט שאת המשנה היומית ניתן לללמוד גם 'בלכתך בדרך', עם מסכת קטנה שנשלפת מהכיס בחמש דקות של המתנה בתור לרופא או בעת נסיעה לעבודה.

5. אפשרות מומלצת אחרת: הקדישו זמן רב יותר ללימוד משניות יומי, וסיימו ש"ס משניות במחזור קצר יותר. לימוד פרק משניות יומי לוקח זמן בערך כמו לימוד הדף היומי, ומאפשר סיום ש"ס משניות פעם בשנה וחצי. עם מחזור לימודים שחוזר על עצמו כל שנה וחצי, יש יותר סיכויים שגם תזכרו את מה שלמדתם. אפשר גם ללמוד פרק וחצי ביום ולסיים ש"ס משניות כל שנה, כמו אותו יהודי אצלנו ביישוב שבכל ערב יום כיפורים עורך סיום ש"ס משניות. והמהדרין מן המהדרין, הקבועים יותר בלימודם, לומדים ח"י פרקים ביום ומסיימים ש"ס משניות בכל חודש. וכך היה מנהגם של כמה מגדולי ישראל בדורות קודמים וגם בדורנו.

ומה עם המסגרת של 'המשנה היומית'? ובכן, קצב של שתי משניות ביום מתאים ללימוד ש"ס משניות בעל-פה תוך שש שנים. אם זמנכם בידכם, הקדישו חצי שעה ביום ללימוד שתי משניות בעל-פה, ועוד כחצי שעה כדי לחזור בגירסה בלבד על 18 פרקים שכבר למדתם. בתום שש שנים תדעו ש"ס משניות בעל-פה.

6. לקראת סיום, אמליץ על שני ספרי עזר חדשים יחסית המסייעים ללימוד ש"ס משניות. האחד, 'משנה סדורה', יצא לאור בתשנ"ב על ידי הרב אליהו דורדק מירושלים, בעת היותו אחראי על התכנית ללימוד משניות בישיבת 'נתיבות יוסף' במצפה יריחו. בהסכמתו למהדורה זו מעיד ראש הישיבה, הרב שבתי סבתו, כי הרב דורדק "שנה פרקו יותר ממאה ואחד פעמים, עד שכל ששה סדרי משנה סדורים בפיו בעל-פה". במהדורה מאירת עיניים זו מודפס נוסח המשנה כך שכל משפט מתחיל בשורה חדשה, מה שמקל על ההבנה ועל הזכירה. בין יתרונות המהדורה יש לציין את חלוקת הש"ס למחזור לימוד חודשי של ח"י פרקים ביום, ואת הטבלאות המצורפות שנועדו לעקוב אחר קצב הלימוד והחזרות.

הספר השני, המכונה 'שינון המשנה בעל-פה', יצא לאור לראשונה בשנת תש"נ בהוצאת 'אשכול'. כמשתמע משמו, זהו ספר עזר ללימוד ש"ס משניות בעל-פה. הכרך הקטן מכיל את כל הש"ס, מברכות עד עוקצין, אבל רק מי שכבר למד את המשנה בעל-פה יוכל לקרוא בו. מתוך כל מילה מנוסח המשנה הודפסה בספר זה רק האות הראשונה. מי שלמד קודם לכן את המשנה בעל-פה יוכל לקרוא את ראשי התיבות המודפסים בספר, ובאמצעות האות הראשונה מכל מילה להיזכר במילים השלמות ובמשפטים השלמים של נוסח המשנה.

דרך שינון וחזרה זו היא רעיון של האדמו"ר רבי שלמה מזוויהל זצ"ל, אשר יזם הדפסה של כל סדר 'מועד' במתכונת זו בבית הדפוס של ר' יעקב שאול הלוי וינפלד, בעליה של הוצאת הספרים 'אשכול' הידועה. המהדורה המלאה, בה נדפס כל הש"ס במתכונת זו, יצאה לאור לזכרו של הרב וינפלד ביום השנה הראשון לפטירתו. בצעירותי לא נזקקתי לסיוע הזה וחזרתי על משניות מהזיכרון בלבד. היום, בצוק העיתים ועם היחלשות הזיכרון, אני לא זז בלי הספר הזה ויכול להעיד מניסיוני על התועלת הרבה שיש בו.

7. שנים ספורות לאחר תחילת המפעל, בהוראת ה'חזון אי"ש', הוסיף הרב שטנצל גם לימוד 'הלכה יומית' של שלושה סעיפים בחלק 'אורח חיים' של השולחן-ערוך. מחזור הלימוד של ההלכה היומית, שנמשך כ-4.5 שנים, מקיף גם נושאים הלכתיים נוספים אשר נלמדים מתוך הספר 'קיצור שולחן ערוך'. אין צורך להרחיב על ערכו של לימוד הלכה קבוע, שמלבד מצוות לימוד תורה יש בו גם הדרכה מעשית לשמירת מצוות, בבחינת "הלומד על מנת לעשות".

ממשיכי דרכו של הרב שטנצל, בני משפחתו ומסייעיהם, מפיצים בכל שנה 70 אלף לוחות שנה ובהם סדר לימוד המשניות וההלכות לכל ימות השנה. שיעורים במשנה יומית ובהלכה יומית מתקיימים בעשרות מקומות בארץ, אם כי נראה כי לימוד זה אינו כה נפוץ כמו לימוד 'הדף היומי'. הרב שאול רבינוביץ', מראשי המפעל, מעריך בכמה אלפים את מספר לומדי 'המשנה היומית' ברחבי הארץ. הוא ושותפיו היו מעוניינים להפיץ את הלימוד ברחבי הארץ באמצעות נותני שיעורים שיזכו לגמול כספי, אך המשאבים המוגבלים מעכבים בינתיים את הגשמת החלומות.

8. שנזכה כולנו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות.