עו"ד ריקי שפירא, 'קולך': "אני לא חושבת שרבנים יכולים להשתמש בהלכה בהתמודדות עם בעיות פוליטיות. שימוש בהלכה למטרות כאלה הוא פסול בעיניי, מה גם שלדעתי זו לא הלכה. אנחנו ללא עוסקות ביומיום בזכויות הערבים, אבל אני רגישה כאשר רבנים מתבטאים בצורה שפוגעת במיעוט" 
הרב ש' דוחה מכל וכל את הטענה שמדובר בפסק הלכה גזעני: "זה רחוק מגזענות, כי לערבים יש היכן לגור. הם יושבים בינינו בכפרים ערבים, אין סיבה שיישבו בתוכנו. בניגוד לגויים שעולים לפה מרוסיה, לערבים אני יכול לומר - לכו לנצרת, לריינה. יש להם לאן ללכת
הרב דוד סתיו, יו"ר הנהלת צהר: "העמדה המרכזית של חברי הארגון מיוצגת בהנהלה. ההחלטות בהנהלה מתקבלות רק פה אחד ולא מסתפקים ברוב. יש כאמור גם התייעצויות עם רבנים אחרים. אין בחירות, אך אנו מקפידים למשש את דעת הקהל של הרבנים שלנו כדי שלא נלך לקצוות"
הרב משה ביגל: "יש פה חברי הנהלה שמעולם לא נבחרו בצורה דמוקרטית. מדוע זה כך? יש לפנות בשאלה לחברי ההנהלה. אני דרשתי כבר יותר מפעם אחת לקיים בחירות. לדעתי, הם חוששים שהם לא ייבחרו" המחלוקת שפרצה סביב פסק רבני הערים נגד מכירת בתים לנכרים הציפה מחדש את הדרישה להנהיג בחירות דמוקרטיות בארגון רבני צהר * "זו שערורייה שמתראיינים בשם גוף של שש מאות רבנים מבלי לשאול את דעתם", אומר הרב משה ביגל, פעיל בכיר בצהר ומחותמי פסק ההלכה, שמצא את עצמו בעימות מול הנהלת הארגון * ואילו יו"ר הנהלת צהר, הרב דוד סתיו, דוחה את הדרישה לדמוקרטיה בארגון, ומצהיר כי הנהלת צהר לא נקטה עמדה בנושא אלא רק הפיצה את עמדתו של נשיא הארגון
"זו שערורייה, זאת המילה. אל תכתבי אף מילה אחרת", פותח הרב משה ביגל את תשובתו לשאלתי. הרב ביגל, המכהן כרבה של המועצה המקומית מיתר סמוך לבאר-שבע, הוא חבר ועדת ההיגוי של ארגון רבני 'צהר' וחבר ועדת הכשרות של הארגון. בשבוע שעבר, עת פורסם מכתב רבני הערים הקובע כי חל איסור הלכתי על מכירה והשכרה של בתים לגויים, התנוסס בין שמות ארבעים הרבנים גם שמו של הרב ביגל. את עמדתו ההלכתית בנושא ואת החלטתו לחתום על הפסק הסביר במכתב מנומק שהפיץ בין תושבי מיתר.
אולם זמן קצר לאחר פרסומו של פסק הרבנים, הופתע הרב ביגל לגלות כי הארגון בו הוא משמש חבר מרכזי הוציא הודעה לתקשורת הדוחה את הכרעתם ההלכתית של ארבעים רבני הערים, בהם כאמור גם הרב ביגל עצמו. ההודעה כללה את עמדתו של נשיא הארגון, הרב יעקב אריאל, לפיה אין לאסור מכירת בתים לנכרים, זאת בהסתמך על דברי הרב הרצוג בשעתו, תוך אזכור הסייגים במקרה שהמכירה תגרום לנישול ישראל מאדמתו.
הרב ביגל, שעמדתו ההלכתית כאמור תומכת בפסק רבני הערים, הופתע ואף זעם לגלות שהארגון בו הוא חבר מוציא הודעות בשמו ובשם חבריו הרבנים, שלא עולות בקנה אחד עם עמדותיהם ההלכתיות. "שערורייה", הוא משיב לשאלתנו אודות הסתירה בין חתימתו על הפסק לבין ההודעה של ארגון רבני צהר, בו הוא חבר, המביעה לכאורה גם בשמו עמדה הפוכה לחלוטין. "זו שערורייה שמתראיינים בשם גוף של שש מאות רבנים מבלי לשאול את דעתם. איש לא שאל את דעת רבני צהר לפני שכתבו בשם רבני צהר, נקודה", הוא מדווח. "בראיונות בתקשורת הם הדגישו שמדובר בשש מאות רבני צהר, אבל רק רוח הקודש יודעת מה חושבים שש מאות רבנים. צריך היה לכנס אותם, וההנהלה יודעת איך לכנס. אפשר גם לשלוח דואר אלקטרוני בשניות ולקבל תשובות, ואז אפשר לדבר בשם רבני צהר".
כחבר ועדת ההיגוי, שתפקידה לשמש פורום מצומצם שמייצג את כלל הרבנים ובו אמורות להתקבל החלטות אודות עמדת 'צהר' בסוגיות שעל הפרק, מעיד הרב ביגל שבמקרה זה לא כונסה אפילו ועדה זו בטרם פורסמה ההודעה בתקשורת. "קיבלתי הרבה מאוד טלפונים נזעמים מחברים בצהר", הוא מספר על התגובות לאחר מעשה.
איך קורה שמדברים בשם הרבנים בלי שהם נשאלו לדעתם?
"נא לשאול את אלה שהתראיינו", הוא מציע. הרב ביגל מגלה שלא מדובר בתופעה חדשה: "כבר חודשים רבים יש רבנים בצהר שמתקוממים נגד התופעה שהם מוצאים את עצמם מול כאלה שמדברים בשמם. אני אישית ניסיתי לגשר ולמצוא נוסחה בין ההנהלה, שלא נבחרה מעולם באורח דמוקרטי, והדובר, לבין החיילים בשטח, אבל לא הצלחתי עדיין", הוא מודה "לא שואלים לדעת הרבנים בארגון ומפרסמים בשמם פסקי הלכה.
הרב ביגל מתאר תסיסה הולכת וגוברת בקרב דרגי השטח של רבני צהר בעקבות ההתנהלות התקשורתית המתוארת לעיל. "מדובר במיילים שעוברים כבר חודשים רבים, כולל רבנים שרוצים להתפצל מצהר. הציונות הדתית כבר התפצלה מספיק, ולכן אני מנסה בכל הכוח למנוע פיצול נוסף, אבל הדברים חמורים". את התחושות המקננות אצלו ואצל חבריו לארגון הוא מגדיר כ"תסכול" ו"זעם".
אחת הסיבות שמעוררת את זעמם של חלק מהרבנים, נובעת מהעובדה שמדובר כאמור בארגון שמעולם לא נערכו בו בחירות דמוקרטיות לתפקידי ההנהלה למיניהם. "כיוון שזו עמותה, יש פה חברי הנהלה שמעולם לא נבחרו בצורה דמוקרטית. מדוע זה כך? יש לפנות בשאלה לחברי ההנהלה. אני דרשתי כבר יותר מפעם אחת לקיים בחירות. לדעתי, הם חוששים שהם לא ייבחרו". הרב ביגל מעיד על עצמו כי גם לתפקידים שהוא נושא בארגון הוא ביקש להיבחר באופן דמוקרטי, אולם בקשתו לא התקבלה.
נקודה נוספת בהקשר לפרשה האחרונה שמבקש הרב ביגל להדגיש, היא מניפולציה נוספת שנעשתה לדבריו בהתבטאויות של נציגי ההנהלה בראיונות לאמצעי התקשורת. "הם אמרו ששש מאות רבני צהר לא חתמו על הפסק. אבל אותם שש מאות לא חתמו כי לא ביקשו מהם לחתום. העצומה הופנתה רק לרבני ערים", מדגיש הרב ביגל "והם לא רבני עיר, לכן אי אפשר להציג את זה כאילו שש מאות רבנים סירבו לחתום. ואם כבר - אז בחשבון פשוט אפשר לראות שחמישים אחוז מרבני צהר המכהנים כרבני ערים דווקא חתמו על הפסק. זו עובדה יבשה: שניים מתוך ארבעה רבני ערים של צהר חתומים שם, זה בדיוק חמישים אחוז".
מדברים בשם הדמוקרטיה
כאמור, הביקורת שמשמיע הרב ביגל אודות התנהלותה של הנהלת 'צהר', משותפת לחלק לא קטן של רבנים חברי הארגון. אחד מהם, שחפץ בעילום שמו, התבטא בשיחה עם 'בשבע' בניסוחים חריפים לא פחות משל הרב ביגל. בימים הקרובים בכוונתו גם להעביר בכתב לחברי ההנהלה את ביקורתו אודותם. "אני חושב שאף אחד לא הסמיך אותם לדבר בשם רבני צהר", הוא מוחה. "הם לא נבחרו, הם שמו את עצמם לראש, והם לא יכולים לדבר בשם רבני צהר. שידברו בשם עצמם". הרב מספר כי זו לא הפעם הראשונה שההנהלה מוציאה הודעות בשם כלל הארגון באופן זה.
האם אכן קיימת התמרמרות בקרב רבנים על התופעה?
"זו לא התמרמרות, יש התנגדות", מטעים הרב. "אני מתנגד להנהגה הזו של צהר. הם מדברים בשם הדמוקרטיה - אם הם לא יעשו דמוקרטיזציה של הארגון, אז אין לו זכות קיום", הוא פוסק.
שיחה עם הרב ש' (השם המלא שמור במערכת), חבר בארגון 'צהר' שחתם גם הוא על פסק רבני הערים, מגלה כי גם הוא נתקל בביקורת מצד חלק מרבני צהר על ההתנהלות התקשורתית של ההנהלה, אך לו עצמו אין התנגדות להוצאת ההודעה בשם כלל רבני 'צהר'. "אם ההנהלה אומרת משהו - זה מנדט שניתן לה", הוא מסביר את עמדתו. "אני מניח שהיא ישבה ודנה וזה המנדט שלה. ארגון שמכיל כמה מאות רבנים לא יכול לשאול את כולם. באופן טבעי, לא בכל נושא כולם יחשבו אותו דבר, אבל יש הנהלה ואם רוצים להיות רלוונטיים לציבור צריך להגיב על דעת רוב ההנהלה. עם זאת, אני מכיר את התלונה הזו. בשני כנסים שהיו לנו רבנים התלוננו על זה. אבל אני חושב שזה לא נכון".
לאחר שפורסמו שמו של הרב ש' בין שמות הרבנים החתומים על הפסק, הוא קיבל טלפונים נזעמים מחבריו, בין השאר כאלה החברים ב'צהר' ומשתייכים לזרם של 'מימד'. "הם תקפו אותי על חילול ה' הגדול שבזה, מה יגידו עלינו. אנשים שהם יותר הומנים או ליברלים חשים שזו לא תורת ישראל. אבל אם זו התורה, לא מעניין אותי אם הם לא מרגישים בנוח. בתורה גם כתוב 'לא תחיה כל נשמה'. מי שליברלי צריך להבין שהתורה לא רק ליברלית. אני לא אלך לייפות את התורה", מחדד הרב, יחד עם בקשתו להדגיש כי הוא אינו משתייך כלל ועיקר לצידה הימני של המפה הפוליטית.
הרב ש' דוחה מכל וכל את הטענה שמדובר בפסק הלכה גזעני: "אני חושב שלחלוטין זה רחוק מגזענות, כי לערבים יש היכן לגור. הם יושבים בינינו בכפרים ערבים, אין סיבה שיישבו בתוכנו. בניגוד לגויים שעולים לפה מרוסיה, לערבים אני יכול לומר - לכו לנצרת, לריינה. יש להם לאן ללכת. זו לא גזענות".
כאמור, על אף היותו חבר 'צהר' וזיהויו הפוליטי הלא ימני, החליט הרב ש' לתמוך בפסק. "הטריד אותי שקיבלתי נזיפות מחברים טובים בעקבות זה", הוא מגלה. "אני חושב שהם לא רואים את המציאות. זו לא שאלה של מאמר כזה או אחר או של הרב הרצוג. בעיר שלי אין את הבעיות של עכו חיפה ונצרת, אבל אני פוגש את הערבים פה במקומות ציבוריים. אם הם רוב ואני מיעוט - אני מפחד לשבת שם. הם מדברים בקולניות, בחוצפה. לא מדובר פה בגר תושב, זה מאבק על השליטה בתוך השטחים שלנו. כשהם באים לשכור בית – הם מבריחים בפועל אנשים, ואז הם תופסים עוד ועוד שכונות. בעצם נכבשנו. זו לא שאלה הלכתית של גר תושב אלא בעיה אמיתית של שליטה בארץ. זו בדיוק הסיבה שהרמב"ם כותב למה אסור להם לשבת בארץ".
הרב ש' עומד גם על השלכה נוספת של מכירת בתים לערבים שמוכחת בשטח, כפי שגם צוין בפסק, לפיה עסקה מסוג זה פוגעת מיידית בערך הדירות האחרות בשכונה וגורמת נזק ממוני לשכניו של המוכר או המשכיר. "קצפם של חבריי יצא על כך שאני מערבב הלכה ופוליטיקה, אבל אני לא שם בצד הפוליטי. אני גם לא מערב בין הדברים. יש פה בעיות אמיתיות, הלכתיות, והתשובה היא לא למכור ולא להשכיר".
לא יתקיימו בחירות
הרב דוד סתיו, יו"ר הנהלת 'צהר', משיב בשיחה עם 'בשבע' לטענות רבני הארגון אודות ההתנהלות התקשורתית. על הטענה כי ההנהלה מוציאה הודעות בשם רבני הארגון שלא על דעתם, הוא משיב כי "אנחנו כהנהלה לא מביעים עמדות בנושאים שנויים במחלוקת. בעקבות ביקורת שעלתה בעבר, וקיבלנו אותה חלקית, לא תמצאי בשנים האחרונות הודעות של ההנהלה בנושאים שנויים במחלוקת. בנושאים שהם קונצנזוס, לאחר התייעצות עם נשיאי הארגון, עם ההנהלה הפעילה ועוד, אנחנו מוציאים הודעות". לגבי הפרשה האחרונה, מדגיש הרב סתיו כי הנהלת הארגון הקפידה לשמור על שתיקה. ההודעה שיצאה, עליה הוחלט לאחר דיאלוג בין מנכ"ל צהר לרב יעקב אריאל, עניינה הוא העברת עמדתו ההלכתית של הרב אריאל לכלל הציבור, כאשר הנהלת צהר רק משמשת שופר לפסיקתו של הרב, ולא מביעה עמדה. "ואם אדם חושב שלא מתפקידנו להוציא את האמירה ההלכתית של נשיא הארגון במקרה כזה, אני יותר ממרים גבה על עמדתו", אומר הרב סתיו.
חלק מהרבנים מבקרים אתכם על כך שאתם הנהלה שלא נבחרה בבחירות דמוקרטיות. מדוע לא לקיים בחירות ולהעמיד הנהלה שתייצג את דעת רוב רבני הארגון?
"לא התקיימו ולא יתקיימו בחירות אצלנו, כי אנחנו לא מפלגה או גוף מקצועי אלא עמותה", מסביר הרב סתיו "כמו שבעמותת 'יד שרה' למשל אין בחירות".
אתם עוסקים בסוגיות שיש להן נגיעה לאידיאולוגיה או השקפת עולם. אין מקום לראות לאן נוטה דעת הרוב?
"יש לנו אג'נדה יהודית אך לא פוליטית, ויש אצלנו רבנים בפרישה רחבה של גווני הקשת. העמדה המרכזית של חברי הארגון מיוצגת בהנהלה. ההחלטות בהנהלה מתקבלות רק פה אחד ולא מסתפקים ברוב. יש כאמור גם התייעצויות עם רבנים אחרים. אין בחירות, אך אנו מקפידים למשש את דעת הקהל של הרבנים שלנו כדי שלא נלך לקצוות".
אנחנו למדניות, בהחלט
לא רק ארגון רבני 'צהר' יצא נגד פסק רבני הערים. גם תנועת הנשים הדתית-פמיניסטית 'קולך' יצאה בהודעה חריפה במיוחד, הקובעת כי מדובר בפסק הלכה "פשיסטי", וכי הפסק "אינו תורה ואינו הלכה אלא חוטא לתורת האמת ומסית נגדה, מרבה בחילול השם ובפגיעה בבני אדם".
נשות 'קולך' קובעות כי רבנים אלו מסיתים לגזענות וקוראות למצות עימם את הדין. דרישה לחקור את הרבנים ולהפעיל נגדם אמצעים משמעתיים ומשפטיים הופנתה על ידי 'קולך' אל משרד המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה.
עו"ד ריקי שפירא, חברת הוועד המנהל של 'קולך', מסבירה בשיחה עם 'בשבע' כי היא אינה רואה כל מניעה שנשים דתיות יקבעו האם פסק עליו חתומים רבנים הוא בגדר הלכה או לא. "אנחנו נשים דתיות, יש בינינו תלמידות חכמים ובקיאות בהלכה. אנחנו רואות את עצמנו כגוף שמבין בהלכה. אנחנו למדניות, בהחלט. ההודעה הזו נכתבה בשיתוף פעולה עם נשים למדניות. זו תפישה הלכתית. חלק ממהותנו הוא שיש לנו מה לומר בענייני הלכה. חלק מתפישת עולמנו היא שלימוד ההלכה פתוח לכולם, ומי שלומד יש לו מה לומר בהלכה, גם אם לא הוסמכנו לרבנות". שפירא מוסיפה כי מעבר לכך, לגישתן ההלכתית יש על מה לסמוך, שכן לדבריה גם גדולי הדור כמו הרב אלישיב והרב יוסף קבעו כי הדבר אינו ראוי ואינו הלכה.
מדוע פניתן לגורמים משפטיים כדי לפתוח נגד אותם רבנים בחקירה? האם אין זו זכותם וחובתם של רבנים לפסוק הלכה כפי מה שנראה נכון בעיניהם?
"זו לא זכותם, כי לרב עיר יש אחריות ציבורית. מתוקף היותו בעל אחריות ציבורית יש לו אחריות גם על פסק ההלכה שלו, ואם זה לא הלכתי, כמו במקרה הזה, הוא צריך להיזהר. אם הוא מוציא פסק עם היבט של הסתה - בהחלט צריך להעמיד אותו לדין. אם הפסק שלו יכול לגרום להסתה נגד ציבור מסוים, זו אחריות ציבורית שלו והמשמעות היא שהוא חשוף להעמדה לדין".
מדוע ארגון כמו קולך, שעניינו הוא קידום זכויותיהן של נשים דתיות, צריך להביע את דעתו בסוגיות של יחסי יהודים-ערבים?
"כל מה שנוגע לזכויות אדם נוגע גם לזכויות נשים. בארה"ב מאבק הנשים התחיל בעקבות מאבק השחורים. כל מיעוט שסובל מרדיפה - במקרה הזה הערבים - זה אותו סוג של אפליה נגד נשים. לכן ממילא כנשים אנחנו רגישות לפגיעה בזכויות המיעוט".
את מציגה את הערבים כמיעוט נרדף, אבל את לא יכולה לנתק את פסק ההלכה מההקשר המציאותי: מדובר על השתלטות ערבית על עוד ועוד ערים בישראל. לא נראה שבמצב הזה אפשר לכנות אותם מיעוט נרדף.
"אנחנו ללא עוסקות ביומיום בזכויות הערבים, אבל אני רגישה כאשר רבנים מתבטאים בצורה שפוגעת במיעוט. אני לא חושבת שרבנים יכולים להשתמש בהלכה בהתמודדות עם בעיות פוליטיות. שימוש בהלכה למטרות כאלה הוא פסול בעיניי, מה גם שלדעתי זו לא הלכה".
מכירת קרקע למוסלמי - הדיון ההלכתי
משנה: נשיא ארגון 'צהר' הרב יעקב אריאל קובע כי אין לאסור מכירת בתים לנכרים, תוך הסתמכות על דברי הרב הרצוג. ואילו הרב חיים שטיינר, מרבני ישיבת 'מרכז הרב', מציג דעה הפוכה כשהוא מסתמך על הרצי"ה קוק
הדיון ההלכתי לגופה של סוגיית מכירת בתים וקרקעות לנכרי בא"י, הציף השבוע טיעונים שונים לאסור ולהתיר את המעשה על ידי רבנים חותמי הפסק מול אלה שהתנגדו להם. עמדת נשיא ארגון צהר, הרב יעקב אריאל, שהתפרסמה על ידי הארגון, קובעת כי "אין לאסור מכירת בתים לנוכרים. הרב הראשי לישראל, הרב הרצוג זצ"ל, כבר פסק שלמרות שאיסור "לא תחונם" הוא מן התורה, במדינה דמוקרטית אי אפשר להפלות בין אזרח לאזרח. מה גם שזה יגרום להפליית יהודים בארצות אחרות. מכיוון שמדינה יהודית דמוקרטית היא פיקוח נפש לאומי, לכן אין לאסור מכירת בתים לנוכרים". הרב אריאל מדגיש כי כל זאת בכפוף להסתייגות של הרב הרצוג שכתב: "מובן מאליו שזה לא נאמר אלא על מכירה באקראי, אבל אם תהיה נשקפת מצד זה סכנה של נישול ישראל מקרקע ארץ ישראל, חייבת המדינה לעשות הגבלות מיוחדות".
בעקבות דברים שפורסמו בגיליון הקודם של 'בשבע' שהצביעו על סתירה לכאורה בין פרסומים שונים לגבי דעתו, ביקש הרב אריאל השבוע לגבות את ההודעה שהוציא 'צהר' בשמו ולהבהיר כי "ההודעה שפורסמה ע"י צהר בקשר למכירת קרקעות לנוכרים היתה על דעתי. ראיתי את ההודעה לפני פרסומה. הודעת צהר וראיונות אחרים שנתתי בנושא עולים בקנה אחד".
המצדדים בעמדה ההלכתית לפיה אין איסור למכור בתים וקרקעות לערבים בא"י, הסתמכו בין השאר על הקביעה כי גם הרב קוק זצ"ל, במסגרת היתר המכירה שהנהיג בשנת השמיטה, קבע למעשה כי איסור 'לא תחנם' לא חל על מוסלמים. הרב חיים שטיינר, מבכירי רבני 'מרכז הרב', מבקש לתקן את הבלבול שנוצר בעניין זה: "הרב צבי-יהודה קוק כתב מאמר גדול בו הסביר שמה שאביו הרב קוק התיר למכור את א"י בשמיטה זה בגלל המצב של פיקוח נפש שהיה אז, שאם לא יעבדו את האדמה תהיה קטסטרופה חקלאית. מבחינה הלכתית, היו כמה נימוקים להתיר את המכירה לערבים, והמרכזי שבהם היה שמדובר במכירה זמנית לשנה אחת. כמו כן, הריבונות לא נמכרת, אלא נשארת בידינו לעולם גם לאחר המכירה. גם חיפשו ערבי שעונה ככל האפשר להגדרת גר תושב, מקיים שבע מצוות בני נח. הנקודה העיקרית היא שההיתר מדובר רק במצב של פיקוח נפש, וכאמור צריך לזכור שזו מכירה זמנית".
לגבי הסתמכות על דברי הרב הרצוג להתיר את המכירה לגויים, אומר הרב שטיינר כי יש לזכור שהרב הרצוג דיבר על התקופה של הקמת המדינה, "שאז למדינה אסור לחקוק חוק שנראה גזעני כי זה ייראה רע בעיני הגויים, אבל לגבי התנהגותם של יחידים זה סיפור אחר. כמו כן, אם מטרת הקנייה היא לנשל יהודים מהקרקע זה בוודאי אסור, לכן אני בכלל לא מבין איך רבנים הסתמכו על הפסק של הרב הרצוג".