בעיניים עצומות

  יועצות השינה מבטיחות להעביר אותם תהליך אישי שיאפשר להם לישון לילות שלמים, לצד תינוק רגוע שפרצי הבכי וההתעוררות ממנו והלאה | הפסיכולוגיה והרפואה הקונבנציונלית, לעומת זאת, רואות את המקצוע החדש כעוד אמצעי לסחיטת כספים מההורים הנואשים, וכעיסוק לא מוסמך מקצועית, ללא רישיון ממשרד הבריאות | יועצות השינה דווקא רוצות להפוך את התחום לפורמלי, וגם נותנות עצות מעשיות לשינוי הרגלי השינה של התינוק

כשרוזט טנצר ילדה את בתה הבכורה הילה, היא ידעה שלעבודתה הקודמת בהיי-טק היא כבר לא תחזור. במסגרת פעילות להורים וילדים בקניון, שמעה לראשונה את המונח 'יועצת שינה'. מאוד משך אותה לשמוע על התחום ועל השיטה, בלי שידעה שבעתיד הקרוב נושא השינה יהפוך לבעייתי גם עבורה.

"בגיל 7-6 חודשים הבנו שהילה פיתחה תלות במוצץ", משחזרת טנצר את סיפורה האישי. "התלות היתה בעצם בנו ההורים, שנספק לה את המוצץ בכל יקיצה. היא נהגה להתעורר פעם-פעמיים בלילה רק בשביל המוצץ, וחזרה לישון לאחר שקיבלה את מבוקשה. ניסינו לברר כיצד ללמד אותה לקחת מוצץ בעצמה, והאם בכלל אפשר לעשות את זה, מאחר שהיא כל כך קטנה. כיום אני יודעת שאם יש תלות במשהו חיצוני, מספיק שיהיה טריגר כלשהו כדי שכל הרגלי השינה ישתבשו".

לאחר סוף שבוע של נופש שבמהלכו חלתה הילה, החלו לצוץ בעיות שונות. "חוסר רצון שלה להיכנס לחדרה, צרחות קולניות כשניסינו להכניס אותה למיטתה, חלונות ערוּת של שעה ומעלה במהלך הלילה ועוד. מאחר ולא היינו רגילים לתגובות כאלו, לא ידענו מה אנחנו צריכים לעשות. ובכלל, לא הבנו למה זה קורה. עד אז אמרנו 'לילה טוב', שמנו אותה במיטה ויצאנו מהחדר - אבל פתאום הכל התהפך. הבנו שצריך לעשות משהו רציני. במקביל, התחלתי לעבור הכשרה בת חצי שנה לקראת הסמכה של יועצת שינה".

למרות שבאותה תקופה כבר היו לה כלים מקצועיים לפתרון הבעיה, הבינה טנצר שהיותה מעורבת רגשית בתהליך יקשה על מציאת פתרון אופטימלי, והחליטה לקבל ליווי צמוד של יועצת-קולגה. "מאז התהליך, הילה ישנה לילה שלם ולא זקוקה לעזרתנו בהירדמות, ואם היא מתעוררת במהלך הלילה - היא לוקחת את המוצץ בעצמה וחוזרת לישון", היא מספרת בסיפוק. "בסופו של דבר הבנתי כהורה את מה שכבר ידעתי כיועצת שינה - ילדים מפתחים עמידות למצב של תלות. זה כמו אנטיביוטיקה: מפתחים עמידות, והיא מפסיקה לעבוד בשלב מסוים. לכן, גם אם מוצץ עבד להרגעה, התלות רק תתעצם, והתינוק יהיה זקוק לעזרתנו יותר פעמים. אם, למשל, ההורה לא מלמד את התינוק לקחת בעצמו את המוצץ - תתפתח תלות, מה שעלול לגרום ליותר התעוררויות במהלך הלילה, חלונות ערות, אי נוחות ובילבול, וזה נכון גם לגבי שאר גורמי התלות. מספיק שיהיה טריגר כלשהו, כמו לידת אח, צמיחת שיניים, מחלה, כניסה לגן וכו', כדי להפר את האיזון וליצור שינוי בהרגלי השינה של התינוק".

 אמא לתינוקת שלא ישנה

הבנתם נכון. טרנד יועצות השינה כבר כאן, ולא נראה שהוא עומד לתפוס תנומה. בדיוק להפך. כיום פועלות בישראל, על פי ההערכה, כמה מאות יועצות שינה. ההורים מתחילים להפנים את הקונספט יותר ויותר, ובהתאם לכך מופעל פס ייצור של יועצות שינה, אשר מצטרפות למקצועות החדשים הנוספים מהעשורים האחרונים - דולות, יועצות הנקה, יועצות ליווי התפתחותי ועוד. ניתן לקבל את השירות מעסקים גדולים שמציעים שורת שירותים ליולדת הטרייה ('בייבילינק'), וגם מעסקים קטנים יותר הממוקדים בייעוץ שינה בלבד ('בשביל השינה'). המחירים נעים בין 400 שקלים לפגישה חד פעמית (כולל ליווי טלפוני כללי בשבועיים שאחריה) ועד 2,000 שקלים לתהליכים שלמים שאורכים בין חודש וחצי לחודשיים, וכוללים עידכונים והתייעצויות ברמה יומיומית. בתחום ייעוץ השינה ישנן מספר אסכולות. חלק מיועצות השינה מאמינות במענה תמידי לבכי התינוק בעת קשיי ההירדמות, וחלקן מעדיפות שיטות מתוזמנות למיניהן, שכוללות הגעה אל התינוק בפרקי זמן מוגדרים מראש. כל זאת במקביל לטיפולים פסיכולוגיים-התנהגותיים שקיימים הרבה יותר זמן, אבל תחת כותרת אחרת, פחות ממוקדת וטרנדית.
הפסיכולוגית יוליה תמיר: צריך לבדוק שלמטפלת יש רישיון ממשרד הבריאות. יועצת שינה שלא רכשה את ההכשרה והידע אינה שונה מסבתא או דודה שמשיאות עצות ליולדת הצעירה. אגב, הרבה פעמים ניסיון החיים הזה צודק, אני לא מזלזלת. מעבר לכך, הסכומים שנגבים בחלק מהמקרים גבוהים מאוד

אחת הנשים שייבאו את תחום ייעוץ השינה לישראל היא שירה קראוטהמר, מנהלת תחום השינה ב'בייבילינק' - חברה המעניקה סל שירותים מתקופת ההיריון ועד אחרי הלידה. בעבר שימשה כאחות מוסמכת עם התמחות בטיפול נמרץ, וניהלה במשך שש שנים את מחלקת התינוקות בבית החולים תל השומר. כשנולדה בתה הבכורה - "תינוקת שלא ישנה" כהגדרתה - היא התוודעה למציאות של שילוב האימהות עם תיפקוד רגיל בעבודה, כמעט ללא שינה בלילה. היא חיפשה פתרונות, לא מצאה אותם בארץ, וביחד עם שותפתה בבייבילינק, הלינה הרו, עברה הכשרה לייעוץ שינה באנגליה ובהמשך בארה"ב, והביאה אותו לישראל. השתיים עובדות כיועצות שינה במשך למעלה מחמש שנים, ואף מכשירות יועצות חדשות במסגרת החברה.

"תמיד היו אנשי מקצוע ופסיכולוגים שטיפלו בנושא השינה, אבל לא בצורה מוצהרת עם כותרת של ייעוץ שינה", אומרת קראוטהמר. "היינו הראשונות שהביאו את זה לארץ בצורה מסודרת. בשלוש-ארבע השנים האחרונות נוצרה מודעות גדולה יותר לתחום, וליכולת של הורים לקבל מענה לבעיות שונות. בזמנו, כשלמדתי את הנושא וסיפרתי עליו לאנשים ששאלו אותי במה אני עוסקת, אנשים היו קופצים ושואלים מה זה אומר. היום הם קופצים ואומרים 'רגע, יש לי שאלה אלייך'. כלומר, אנשים כבר מודעים לכך שיש פתרונות, ושהם לא חייבים להשלים עם מר גורלם העייף".

מה בעצם כוללת השיטה שלכן?

"אנחנו לא קוראות לעצמנו שיטה. אנחנו מאמינות שכל ילד וכל משפחה הם ייחודיים, ולכן יש להתאים לכל משפחה את מה שמתאים לה. כמו שאין חולצה שמחמיאה לכל אדם בעולם. הגישה הדרגתית, ובמסגרתה אנו לא משאירים את הילד לבכות לבד. המטרה שלנו היא לתת להורים את הכלים לעזור לילד לישון, כי הרי לא נישאר איתם לנצח, ואנו מעוניינים שיהיו להם הכלים לעשות את זה הלאה".

יש גישה שאומרת שצריכים לתת לילד לבכות.

"כן, יש הרבה אנשי מקצוע שטוענים שצריך לשים את הילד במיטה, לצאת ולתת לו לבכות. אבל להרבה הורים בארץ קשה להתמודד עם השארת ילד לבכות במיטה, והם מחפשים פתרון אחר שיאפשר להשכיב אותו מבלי לתת לו לבכות עד ההירדמות. כל השיטות האפשריות יעבדו, כל עוד המשפחה עקבית; השאלה היא מה מדויק ונכון לכל משפחה ומשפחה. אני לא שוללת שום שיטה, גם לא את השיטה של הבכי. הכל תלוי-סיטואציה, וכל הורה צריך לשקול מה מתאים לו. האם אני אישית עובדת בשיטה של להשאיר ילד לבכות? לא. יש דרכים יותר ידידותיות, ואני מאמינה שילד צריך לקבל מענה כשהוא בוכה. לאו דווקא שהוא יקבל את מה שהוא מצפה לקבל, אבל הוא כן אמור לקבל תגובה כלשהי מאחד ההורים".

תחום ייעוץ השינה מאוד מפותח בחו"ל, מעידה קראוטהמר, ומספרת שאחת הנורות נדלקה אצלה אחרי שאחותה, המתגוררת באוסטרליה, ילדה תאומות וקיבלה ייעוץ שינה כחלק מסל הבריאות המקומי. גם בארצות הברית, בקנדה ובבריטניה הנושא מפותח, וכאן בארץ המגמה דומה. "יש בארץ הרבה משפחות שבהן שני בני הזוג עובדים. מאוד קשה לתפקד ולעבוד כשיש ילד שלא ישן כל הלילה", היא מסבירה.

אבל במידה שהביקוש עולה, כך גם הספקנות. "כשעזבתי את בית החולים ואמרתי לקולגות שאני עוזבת והולכת להיות יועצת שינה, רבים מהם שאלו 'מה, וישלמו לך כסף על זה?'. בפועל הנושא חשוב מאוד - הרי שינה היא צורך פיזיולוגי ברור. לפעמים הורים אומרים לי 'תשמעי, הייעוץ יקר מדי', אבל בסופו של דבר הם חוזרים אחרי חודשיים, כי באמת יש בזה צורך. אין ספק שהורים צריכים פתרון לבעיות השינה של הילדים".

למה דווקא עכשיו הנושא נמצא בפריחה? בעבר ילדים נרדמו תמיד מוקדם ובאופן רגוע?

"אני לא חושבת שפעם לא היו בעיות שינה, אבל היום הורים מוצפים במידע. זוג נכנס להיריון, הם מתחילים לקרוא המון ספרים, ובנוסף לזה יש את האינטרנט, פורומים, בלוגים ומה לא. הורים מקבלים המון מידע. תוסיף על זה את העצות של הסבתות והדודות והגיסות והשכנות, וההורים לא יודעים איפה להתחיל ואיפה לסיים. אגב, לפעמים בעיית שינה היא סימפטום לקושי אחר במשפחה. יש מצבים שבהם לא נעניק ייעוץ שינה ונעדיף להפנות לייעוץ זוגי או פסיכולוגי, כי הבעיה האמיתית היא לא רק נושא השינה".

קראוטהמר מעריכה כי כיום פועלות יותר מ-200 יועצות שינה בארץ, אם כי מעניין לגלות שאין בהן ולו גבר אחד לרפואה, לפחות ככל הידוע לה. "עדיין לא היה גבר שבא ללמוד אצלנו", היא מספרת. "היה מישהו שהתעניין, אבל לא נרשם בסופו של דבר. זה עניין של זמן, גם זה יקרה".

אין שיטה, יש גישה

שם בולט נוסף בתחום הוא זה של נעמה סבג-שמש, יועצת שינה ומנחת הורים, מנהלת מכללת עידן ההורות, שגם בה מכשירים יועצות שינה. גם היא, כמו רוב העוסקות בתחום, החלה את דרכה במקצוע מניסיון אישי. בנה, כיום בן חמש וחצי, לא ישן ברצף עד גיל שבעה חודשים. היא חיפשה עזרה מקצועית ממוקדת, ולא ממש מצאה. קצה החוט לפתרון הגיע דווקא מלימודי התואר הראשון שלה, שכללו קורס על הפיזיולוגיה של השינה. "למדתי את הנושא, ובעצם פיתחתי את הגישה שלי לעניין השינה, המבוססת על אינטליגנציה רגשית. מאז, הילד שלי פשוט התחיל לישון בלילה", היא מספרת.
נעמה סבג-שמש: מי שמסיים את התהליך אומר שהוא היה מוכן לשלם אפילו כפליים, כי כך אתה משנה את הבית בצורה משמעותית. בעיות שינה פוגעות בתיפקוד הבית, בסבלנות לילדים וגם בזוגיות. ההשפעה של השינה מאוד גבוהה, לכן הורים רבים מוכנים לעשות מאמץ כדי לשנות את המציאות

אחרי שהעניקה ייעוץ באופן פרטי לבני משפחה וחברים וראתה כי טוב, המשיכה סבג-שמש לספק את הסחורה ללקוחות ממעגלים חיצוניים יותר, ואף הכשירה יועצות נוספות שעובדות איתה היום. בהתחלה גם היא נתקלה בלא מעט סקפטיות, אבל לדבריה, היום כולם מבינים את המשמעות ויודעים שזה אפשרי. "מי שמסיים את התהליך אומר שהוא היה מוכן לשלם אפילו כפליים, כי כך אתה משנה את הבית בצורה משמעותית. בעיות שינה פוגעות בתיפקוד הבית, בסבלנות לילדים וגם בזוגיות. ההשפעה של השינה מאוד גבוהה, לכן הורים רבים מוכנים לעשות מאמץ כדי לשנות את המציאות".

סבג-שמש מנהלת שני סניפים נוספים, בקנדה ובארצות הברית, שנולדו בעקבות פניות של ישראלים תושבי המקום אשר לא קיבלו מענה לבעיה באזור מגוריהם. היא מדגישה שהשיטה שלה היא למעשה לא שיטה, אלא גישה המבוססת על אינטליגנציה רגשית וראיית הדברים מנקודת המבט של הילד עצמו. "זה כולל גם הנחיית הורים, כי לרוב מדובר גם בבעיה של גבולות", היא אומרת. "זו לא שיטה שיש בה כמה שלבים וזהו. אני יכולה להציע להורים כמה וכמה פתרונות בכל שלב. הרעיון הוא להתקדם בקצב שמתאים לילד. כל ילד הוא אחר, כל סיגנון הורות הוא אחר. יש לנו יותר מאופציה אחת בכל פרק זמן נתון. לכן אני מדגישה שזו לא שיטה".

אבל כמובן שישנן שיטות - סליחה, גישות - שונות. טנצר, המשמשת בנוסף כיועצת ב'הבית להתפתחות תינוקות', מספרת שכאשר היא ניסתה לאתר את השיטה המועדפת, היה ברור לה שהפרמטרים צריכים לכלול הדרגתיות ומענה לבכי התינוק. "כשחיפשתי איפה ללמוד היה חשוב לי שיהיה דגש על שני פרמטרים אלו, ומצאתי את זה בשיטה שפיתחה גנית פרג - 'לילה טוב'. אני מאמינה שצריך לתת מענה לצורך של התינוק או הילד, ולאו דווקא לרצון שלו. לדעתי יש חשיבות גדולה לבכי, כיוון שזוהי צורת התקשורת של התינוק בשנה הראשונה לחייו. הראשונים שנמצאים שם בשביל התינוק הם הוריו, ולאחר שהוא לומד לסמוך עליהם ולרכוש ביטחון - הוא מתחיל לסמוך גם על הסביבה הרחוקה יותר".

ילדים תמיד הלכו לישון. אז איך זה שדווקא בשנים האחרונות יש צורך ביועצות שינה?

"היום יש להורים יותר ויותר מודעות. זה לא שבעבר לא טיפלו בנושא - היו מעבדות שינה, פסיכולוגים ועוד, אבל לא היתה מודעות גבוהה אצל ההורים, והצורך בשנים האחרונות רק גדל. רואים שיש יותר מודעות וביקוש לעצות בקרב הציבור. יש המון קורסים של הכשרות ליועצות שינה, הפייסבוק מוצף בקבוצות לאמהות, ואחד הנושאים שכל הזמן עולים הוא נושא השינה. אין ספק שזה מטריד רבים. נושא השינה משפיע על כל החיים שלנו, על מהלך היום. אם שאתה ישן בלילה בצורה טובה, אתה הרבה יותר פעיל וערני למחרת. אצל ילדים, שינה גוררת שינה. יש מיתוס נפוץ של 'שימי אותו לישון מאוחר, והוא יקום מאוחר'. אבל ברגע שילד נכנס לישון במצב של עייפות יתר, ההירדמות תהיה יותר קשה, השינה שלו תהיה פחות איכותית, ויהיו יותר יקיצות במהלך הלילה. גם במהלך היום הוא יהיה פחות ערני, יותר רגיש, פחות נינוח וכו'".

"אין מה לחדש"

אל מול יועצי השינה ההולכים ומתרבים, בהתאם לצורך העולה מהשטח, ניצבת הפסיכולוגיה המסורתית, שרבים מחסידיה מתחברים מעט פחות אל התופעה. אחת מהם היא הפסיכולוגית יוליה תמיר, בעלת התמחות בבעיות שינה אצל ילדים ובטיפול התנהגותי-קוגניטיבי. בעבר עבדה במכון לרפואת שינה ועייפות במרכז הרפואי בתל השומר, ובאופן כללי עסקה בתחום השינה בלא מעט וריאציות.

"יש היום נהירה כללית לטיפולים אלטרנטיביים לכל תופעה שקיימת", אומרת תמיר בנחרצות. "רייקי ושמייקי ואנרגיות, וטיפול הומאופתי וסיני. אלה דברים אלטרנטיביים, אבל מה שאני עושה זה טיפול פסיכולוגי קונבנציונלי. טיפלתי באלפי ילדים - להערכתי כ-2,500 עד היום. יש יחידה לטיפול בבעיות שינה של ילדים בתל השומר, ושם טיפלתי בזמנו באספקטים פסיכולוגיים. צמחתי מתוך בית חולים מוכר על ידי משרד הבריאות".
שירה קראוטהמר: ייעוץ השינה לא מתיימר להיות טיפול נפשי או פסיכולוגי, אלא רק לתמוך בהורים בשינוי ההרגלים של התינוק. מאוד חשוב שיועצת השינה תדע את הגבולות שלה, איפה היא מתערבת ואיפה לא. בשבוע שעבר פנתה אלי משפחה עם מקרה מורכב, הרגשתי שאני לא הכתובת הנכונה והפניתי אותם לטיפול אחר

על פי תמיר, ההתמקדות בבכי של הילד אינה רלוונטית, מאחר שמדובר רק בסימפטום. "הורים מנסים להימנע מהבכי בכל דרך, ודוחפים מוצץ כדי שלא יפריע. ילד שלא ישן בלילה הוא ילד סובל, הוא מגלה פתאום שהרדימו אותו בלי איזו דרך, ללא העזרים שהוא רגיל להם, ואז מתעורר בלילה ודורש את העזרים בחזרה. אני אומרת שמלכתחילה לא צריך לתת לילד עזרים, אלא כלים, שילוו אותו כל הלילה. ילד שמרדימים אותו רק על הידיים - מבחינתו כך הוא אמור לישון כל הלילה. כשהוא מתעורר ומגלה מציאות אחרת, הוא בוכה. אני מלמדת את ההורים ליצור הפנמה של הרגלי הירדמות חדשים. לא להשכיב אותו במיטה שלהם ואז להעביר למיטה שלו, אלא להשכיב אותו במקום ובאופן שבו יישן לאורך כל הלילה".

למרות שהיא שמחה שנושא השינה עלה למודעות הציבור, קשה לומר שתמיר מתמוגגת מפריחת תחום יועצות השינה. "אין חידושים אצל אף אחד מעבר למה שידוע בפסיכולוגיה הקוגניטיבית", היא מדגישה. "הפסיכולוגיה עצמה היא מדע שקיים מאה שנה. הפסיכולוגיה ההתנהגותית קיימת 60-50 שנה, והטיפול ההתנהגותי בנוגע לשינה לא שונה מטיפולים כלליים אחרים. באופן כללי צריכים לבדוק שלמטפלת יש רישיון ממשרד הבריאות. אני באמת חושבת שיועצת שינה שלא רכשה את ההכשרה והידע, אינה שונה מסבתא או דודה שמשיאות עצות ליולדת הצעירה. אגב, הרבה פעמים ניסיון החיים הזה צודק, אני לא מזלזלת. מעבר לכך, הסכומים שנגבים בחלק מהמקרים גבוהים מאוד. אני פסיכולוגית, ולא יכולה לקחת יותר מ-400 ש"ח לפגישה. את הליווי אני עושה בחינם, כי אני רוצה לראות שהכל מסתדר. אגב, יש גם פריחה של דולות, של יועצות הנקה. הורים צעירים הם אנשים שקל לחלוב מהם כסף. יש פריחה בכל נושא התינוקיאדה. אבל אני יודעת שייעוץ השינה הוא מעבר לאופנות. זה איזשהו טרנד חם, כמו איבחוני היפראקטיביות, קואוצ'ינג ועוד".

בפועל, מה ההבדל בין הטיפול שאת נותנת כפסיכולוגית, לבין אותן יועצות שינה?

"אני ממש לא יודעת מה הן עושות. אני יודעת מה אני עושה: ממקדת את הבעיה, נותנת איבחון מה מפריע לילד לישון רצוף, ואז פועלת לסלק את אותו גורם. לכל אחד מפריע משהו אחר - אחד נרדם עם בקבוק, אחד נרדם על הידיים וכן הלאה".

יועצות השינה יטענו בוודאי שזה בדיוק מה שגם הן עושות.

"אז נהדר. אם תבוא אלי עם דלקת גרון ואתן לך אנטיביוטיקה שנתנו לי בשנה שעברה כי היתה לי בעיה דומה, תיקח אותה או תלך לרופא? אפשר לדעת האם יועצת השינה מוסמכת דרך אישור ממשרד הבריאות".

שירה קראוטהמר מסכימה עם תמיר שיש להיזהר מאוד, אך חולקת על ההסמכה ממשרד הבריאות, מהסיבה הפשוטה שעדיין אין סטנדרט מקצועי ברור ורשמי ליועצות שינה. "התחום הזה באמת פרוץ, ואין חקיקה לגביו במדינת ישראל. לא סתם נסענו לחו"ל כדי ללמוד את התחום - אנחנו באמת מאמינות שההכשרה היא דבר חשוב".

ובכל זאת, לפסיכולוגית יש הכשרה מקיפה יותר.

"ייעוץ השינה לא מתיימר, ואסור שיתיימר, להיות טיפול נפשי או פסיכולוגי, אלא רק לתמוך בהורים בשינוי ההרגלים של התינוק. מאוד חשוב שיועצת השינה תדע את הגבולות שלה, תדע איפה היא מתערבת ואיפה לא. בשבוע שעבר פנתה אלי משפחה עם מקרה מורכב, הרגשתי שאני לא הכתובת הנכונה לעשות את התהליך. הפניתי אותם לטיפול אחר. בכל אופן, צריכים לבדוק מי היועצת, מה ההכשרה שלה ומה הניסיון שלה. זה חשוב. אני חושבת שהפסיכולוגים ויועצי השינה לא סותרים אלא משלימים אחד את השני, כל עוד יועצות השינה יודעות את הגבולות שלהן".

איך יודעים מי יועצת שינה רצינית ומי לא?

"צריכים לבדוק את הרקע המקצועי ואת ההכשרה שלה, האם היא למדה ייעוץ שינה ואיפה בדיוק. אנחנו עובדות על יצירת סטנדרט מקצועי, וגם פנינו אל משרד הבריאות בבקשה להכיר בקורסים שלנו להכשרת יועצות שינה. זה ייקח זמן. לא נצליח ליצור סטנדרט מקצועי תוך חודש-חודשיים, אבל זו השאיפה שלנו לעתיד. בכל אופן, אם יועצת שינה למדה קרוב לחצי שנה, ויש לה רקע מתאים - נראה שזה רציני. צריכים לבדוק כל אחת ואחת לגופה".

גם רוזט טנצר מסכימה שכל מקרה לגופו. "כיועצת שינה, עיקר עבודתי הוא הדרכה וליווי בנושא השינה של הילדים במשפחה", היא אומרת. "אבל כאשר אני רואה שיש משהו שמפריע לילד מעבר להרגלים - גורמי תלות והפן ההתנהגותי - אני מפנה אותם לגורם המקצועי הרלוונטי שיכול לעזור להם: רופא, יועצת הנקה, הדרכת הורים, ליווי התפתחותי וכו'".

אבל אם כבר צצות בעיות שינה, למה לא לפנות למעבדת שינה?

"אם נחזור טיפה אחורה, התא המשפחתי, שבעבר היה משפחה מורחבת, הצטמצם. הסבתות והדודות שהיו עוזרות ומייעצות עם המשפחה והילדים לא זמינות ופעילות כבעבר. כתחליף לכך, הורים מחפשים את העזרה ממקורות חיצוניים. לא כל בעיה מצריכה פיזיותרפיסט, רופא או מעבדת שינה, ולכן הורים פונים יותר לשירותים משלימים - ליווי התפתחותי, יועצת הנקה, הומאופתיה, ייעוץ שינה וכן הלאה. היות שיש היום יותר ויותר יועצות בגישות שונות, אני ממליצה להורים שמחליטים לקחת יועצת שינה לבדוק קודם עם עצמם מה הם רוצים להשיג בתהליך ואיזו גישה מתאימה להם, ואז לבדוק את ההסמכה של היועצת ואת החיבור ליועצת. אחרי הכל, היא תלווה אותם באופן יומיומי לאורך תקופה".

 טיפים מיועצות השינה: איך להרדים ילד?

הפסיכולוגית יוליה תמיר

ישנם מספר עקרונות מנחים להירדמות עצמאית:

1. הפרדת אכילה משינה - כלומר, יש להימנע ממצב שהתינוק נרדם בעת האכילה. מומלץ להאכיל לפני האמבטיה ולא בחדר השינה, ולהשכיב מיד לאחר האמבטיה.

2. יש להניח את התינוק במיטתו כשהוא ער ולא ישן, על מנת שיעבור את כל תהליך ההרפיה וההירגעות במיטה שבה הוא אמור לישון בלילה.

3. יש להנהיג שיגרת ערב קבועה החוזרת על עצמה מדי יום, כך שהתינוק ידע לצפות לשינה.

4. חשוב מאוד להימנע מלהניח תינוק ערני במיטתו לצורך משחק והנאה. למרות הרצון להרגיל את התינוק לסביבת השינה שלו, דווקא כאשר מניחים תינוק לא-ישן במיטתו עם צעצועים על מנת שישחק שם, הדבר מפריע לו ללמוד את הקשר שבין המיטה שלו ובין השינה.

רוזט טנצר

1. עירכו טקס שינה קבוע לפני השינה. הטקס מאפשר לתינוקות ולילדים לעבור מזמן הערות והמשחק

לשינה בצורה הדרגתית ורגועה.

2. הוציאו מהמיטה את כל המשחקים שיש בה, כולל מוביילים, כי הם מסיחים את דעת התינוקות לפני השינה.

3. בזמן ההירדמות אל תשמרו על שקט מוחלט בבית. חיזרו לפעילות רגילה. כך ילדכם יתרגל

לרעשים ויוכל להירדם מבלי שיפריעו לו.

שירה קראוטהמר

1. אל תחכו שהתינוק יהיה מאוד עייף כדי להרדים אותו. מיד כשהתינוק מתחיל להראות סימני עייפות, השתדלו להשכיב אותו לישון. אל 'תמשכו' אותו. ככל שתינוק יישן טוב ביום - הוא יישן טוב בלילה. ככל שתינוק עייף ולא ישן - יהיה לו יותר קשה להירדם ולישון.

2. הֶקשרי שינה הם התנאים שיש לתינוק כשהוא נרדם. לדוגמה: ידיים, נדנוד, בקבוק, הנקה וכו'. ככל שתנאים אלו קבועים - התינוק יוצר בהם תלות כדי להירדם. חשוב לזכור שהדרך שבה תינוק נרדם בתחילת השינה היא גם הדרך שבה הוא יודע להירדם כשיתעורר במהלך השינה בלילה. כדאי שהקשרי השינה של התינוק יהיו עצמאיים ולא תלויים בגורם חיצוני.

3. אין צורך להפסיק להיניק כדי שתינוק יישן טוב. גם תינוקות שיונקים הנקה מלאה יכולים לישון טוב בלילה, אם ילמדו להירדם לא תוך כדי הנקה.

4. בכל דרך שבה תבחרו לשנות את הרגלי השינה של תינוקכם, חשוב שתרגישו שלמים עם התהליך. סוד הצלחת כל תהליך לשינוי הרגלי שינה הוא העקביות!