בשיחה לקראת ההתמודדות, הוא מסביר מדוע פרש מהמירוץ לרבנות העיר פתח תקווה, מתייחס לתכנית 'צוהר' לרבנות הראשית, תוקף את מבקרי בתי הדין הרבניים ומספר על החברותא הבלתי נשכחת עם יוני נתניהו| למרות שהוא עצמו קיבל ברכת הדרך מגדולי הרבנים ממגוון המגזרים, הרב איגרא עומד על כך שהמועמד הציוני דתי לתפקיד הרב הראשי יהיה מוסכם על כלל הציבור
הרב אליעזר איגרא (59) נולד בירושלים, ולמד בבית הספר 'מוריה' ובישיבה התיכונית 'חורב', המסלול הירושלמי הקבוע של דור הכיפות הסרוגות באותם הימים. לשכונת רחביה בה גדל הוא שומר עד היום פינה חמה בלב, בעיקר בשל הפתיחות והמרחב שהיא הציעה. "בבית הכנסת בו התפללתי בילדותי, התפלל הרב שמעון אפרתי, אביו של הרב יוסף אפרתי. שורה אחריו ישב פרופסור בירנבוים ולידו פרופסור אורבך, משפחת איגרא, אביו של הרב דוד סתו, וחבר הכנסת דודו רותם", הוא משחזר. "הפתיחות היא דבר שבונה דפוס של אישיות מסוימת. גם היום אני גר ביישוב כפר מיימון, שמייצג בעיניי במגוון של התושבים, את אותו רוחב ופתיחות".
העזר כנגדו, רוחמה, עובדת כיועצת חינוכית בבית הספר התורני בעיר שדרות ובבית הספר ביישוב העקורים 'בני נצרים', ומשמשת כמדריכה מטעם משרד החינוך למניעת התעללות מינית. כשהוא מספר על תשעת ילדיו, ששבעה מתוכם כבר נישאו, מתפשט חיוך רחב על פניו. "כולם מפוזרים ברחבי הארץ ועוסקים בחינוך ובתורה".
את בית הוריו מגדיר הרב איגרא כ'בית חרושת לחסד'. "אבא ניהל שנים רבות את בית חינוך עיוורים, וכשיצא לפנסיה הוא הקים את עמותת 'קרן אור', שהפעילה מוסד לילדים עיוורים שסבלו ממגבלה נוספת. אני מאמין שהסייעתא דשמייא שזכינו לה עם הילדים והנכדים, הגיעה בזכות המסירות של ההורים שלי על גמילות חסד".
הרב איגרא מספר כי הודות לעובדה שאמו היא דור שישי בירושלים, הוא זכה להיות בקשר עם דמויות חשובות בנופה התורני של ירושלים, כמו הרב שלמה זלמן אויערבך, הראשון לציון הרב יצחק ניסים, שמשפחת איגרא גרה בשכנותו, והרב הראשי איסר אונטרמן שאף ערך את חופתו. הרב מונה, שלא לציטוט, שורה של רבנים בכירים בציבור החרדי עימם הוא שומר על קשר, שמחלקם אף קיבל תמיכה להתמודדותו על משרת הרב הראשי.
התחנה הראשונה והממושכת במסלול התורני שעשה הרב איגרא, היתה בישיבת 'כרם ביבנה', בה למד כעשר שנים אצל הרב חיים יעקב גולדוויכט זצ"ל. במהלך שנות 'כרם ביבנה' התחוללה מלחמת יום הכיפורים, אותה חווה על בשרו ונטל בה חלק כלוחם. לאחר המלחמה שובץ הרב איגרא בגדוד 71 תחת פיקודו של יוני נתניהו, שיצא מסיירת מטכ"ל על מנת לשקם את חיל השריון וגדוד 71 בפרט, שספג אבידות קשות במהלך המלחמה. את דמותו של נתניהו זוכר הרב איגרא כעמוקה ומיוחדת. "זו היתה הפעם הראשונה שלמדתי עם חילוני תורה", הוא נזכר בחיוך. "זה היה לאור נרות כי לא היה לנו חשמל במוצב. דמותו הותירה עלי רושם עז מאוד. קיבלתי ממנו תעודת הוקרה, ולצערי היא נעלמה לי עם השנים". 
הרב אריאל אמר לי שברבנות המושב הוא קיבל יותר שאלות מאשר ברבנות העיר, מאחר ובמושב חקלאי אתה מתמחה במגוון גדול מאוד של סוגיות, בהן גם עניינים של מצוות התלויות בארץ. הצהרתי שאינני נכנס לנעליו של הרב אריאל, אלא קונה נעליים חדשות
בהמשך שנותיו בישיבת כרם ביבנה, השתתף הרב איגרא בהקמת המסלול הראשון ללימודי דיינות שנפתח בישיבות הציונות הדתית. "הלכנו להתייעץ עם הרב יוסף כהן זצ"ל, שהיתה לנו קירבה משפחתית איתו. הוא היה רבה של שכונת גאולה, אב"ד בבית הדין בירושלים ומאוחר יותר דיין בבית הדין הגדול, שרוב דייני ישראל עברו תחת ידיו. קיבלנו ממנו ברכה, עצה והדרכה לקדם את המהלך החשוב הזה". בשנת התשמ"ב היה הרב איגרא, אז תושב עפרה, מראשוני הלומדים בכולל הדיינות של היישוב פסגות, שהחל אז לפעול בקראוון בודד בשטח היישוב שטרם הוקם, והיה הבוגר הראשון של הכולל שמונה לכהן כדיין. ראש הכולל בפסגות היה הרב מרדכי פרבשטיין, כיום ראש ישיבת 'חברון', עימו הוא שומר על קשר עד היום. במקביל לשנים האחרונות שעשה בלימודי הדיינות, החל הרב איגרא ללמד בישיבות שונות. "זכיתי ללמד בכל גווני הקשת של הציבור. מהישיבה בקבר יוסף, בה הייתי לפני שנים ארוכות וזכיתי לקשר מיוחד עם הרב זלמן נחמיה גולדברג שלימד שם שיעור קבוע, ועד ישיבת בית מוריה וישיבת עתניאל, בהן לימדתי כבר כששימשתי כדיין בבאר שבע". בשנת התשמ"ט, בגיל 33 בלבד, מונה הרב איגרא על ידי הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא זצ"ל לכהן כדיין בבית הדין בבאר שבע. מזה 13 שנה הוא עומד בראש בית הדין המיוחד לענייני יוחסין הפועל בבאר שבע, החולש על כל איזור הדרום.
"הייתי קשור מאוד לרב מרדכי אליהו ומתייעץ איתו רבות בענייני הנהגה, הלכה ופסיקה, וכן עם הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר, ששניהם היו אבות בית דין בבאר שבע. בכלל, זכיתי לשמש תלמידי חכמים גדולים בבתי הדין. למשל, אבות בתי הדין עימם זכיתי לדון בבאר שבע, כמו הרב ציון אלגרבלי והרב ציון בוארון, שמכהנים בבית הדין הגדול, למעט הרב דב ליאור שעזיבתו את מערכת בתי הדין היתה הפסד גדול לעולם התורה והדיינות".
המינוי בעיר הדרומית חייב גם מעבר דירה דרומה. הבחירה נפלה על כפר מיימון, בהמלצתו של הרב יעקב אריאל, שהיה רבו של הכפר לפני שמונה לרב העיר רמת גן. "הרב אריאל אמר לי שברבנות המושב הוא קיבל יותר שאלות מאשר ברבנות העיר, מאחר ובמושב חקלאי אתה מתמחה במגוון גדול מאוד של סוגיות, בהן גם עניינים של מצוות התלויות בארץ. הצהרתי שאינני נכנס לנעליו של הרב אריאל, אלא קונה נעליים חדשות", אומר הרב איגרא בחיוך.
במקביל לנשיאה בעול רבנות הקהילה, שמונה כיום מעל מאתיים משפחות, משמש הרב איגרא כמורה הוראה באיזור הדרום וכפוסק ובורר בענייני ממונות. בנוסף הוא חבר בוועדת המבחנים לדיינות, בה חברים דיינים מכל רחבי הארץ.
לפני כשלוש שנים היה הרב איגרא למועמד מוסכם מטעם הציונות הדתית ותנועת ש"ס לרבנות העיר פתח תקווה, לאחר שנים ארוכות בהן התעכב מינוי רב לעיר. על אף שהיה מועמד מוביל, החליט לפרוש ממערכת הבחירות ברגע האחרון. "הצגתי את מועמדותי לאור בקשתו המפורשת של הראשון לציון הרב עמאר. מאחר והיה חשוב לי מאוד שהמהלך הזה ייעשה על דעת כלל הציבור, החלטתי לרדת מהעניין כשהרגשתי שהעניין מורכב מדי", הוא מסביר.
הוויתור על רבנות פתח תקווה סלל את דרכו לבית הדין הגדול, אליו מונה לפני כשנה במינוי המוגדר כזמני, גם כן בתמיכת ש"ס. ככלל, את דרכו משתדל הרב איגרא לנווט בין הטיפות. "אני מאמין שאפשר להוביל שינויים מתוך עין טובה, בהבנה ובהסכמה, תוך חיזוק הרבנות הראשית ולא להצהיר הצהרות ולקומם מהפכות". לאורך השיחה כמעט ולא עולה שמו של ארגון רבני 'צוהר', אשר העומד בראשו, הרב דוד סתו, הצהיר אף הוא על התמודדותו למשרת הרב הראשי, אולם נוכחותו מורגשת היטב בהצהרות שנותן הרב איגרא בריאיון זה.
את ימי השבוע הוא מחלק בין רבנות כפר מיימון לבין משרותיו בבתי הדין. יומיים בשבוע בבאר שבע ויומיים בבית הדין הגדול, כשלעיתים נמשכים הדיונים עד לשעות אחר הצהריים המאוחרות וצפונה.
איך אתה משלב בין רבנות היישוב למשרת הדיינות התובענית והכפולה?
"מקובל שרבני יישובים משלבים עיסוק נוסף, מאחר והמשרה לא ממלאת את כל יומם. אבל מאז הכניסה גם לבית הדין הגדול, זה הפך להיות קשה ואפילו קשה מאוד", הוא מודה. "העבודה תובענית ביותר, ואין ספק שהרבנות בכפר מיימון כבר לא נעשית באותה עוצמה".
בשל עתירות חוזרות ונשנות לבג"ץ על ידי ארגוני נשים, נמנע כינוס הוועדה למינוי דיינים מזה כארבע שנים. "זה יוצר מצב נורא ואיום בו לא מתמנים דיינים חדשים, כשיש דיינים שיוצאים לגמלאות. הדבר תוקע את כל המערכת, ורק מגביר את הקשיים הביורוקרטיים. ברמה האישית אני יכול לדבר על מצבי. זה פוגע גם בעבודה בבית הדין הקבוע בבאר שבע, וגם בעבודת בית הדין הגדול בו אני במינוי זמני, במקום להסדיר את הדברים".
יש אמנם מתיחויות בין רבנים שונים, אבל בסופו של דבר ישנם כיום דיינים מכל קצווי הקשת. חסידים, ליטאים, כיפות סרוגות, ספרדים, וייאמר לשבחו של הרב עמאר שהכניס דיינים רבים שיצאו מבתי המדרש של הציונות הדתית. הוא מצליח באופן מעורר התפעלות להחזיק את החבילה כולה
יש הרבה טענות על סחבת בעבודת בתי הדין, על התנהלות כושלת, וארגוני הנשים השונים אף טוענים לחוסר התחשבות במסורבות גט ועינוי דין.
"לצערנו הרב, המלחמה בבתי הדין היא לא רק מלחמה עניינית, אלא גם אידיאולוגית. ישנם גופים במדינת ישראל שלצנינים בעיניהם שהמדינה מתנהלת כמדינה חילונית, אבל כל הנישואין והגירושין הם דתיים. זה נושא עקרוני שאני לא דן בו. יש בעיות כאלה ואחרות וצריך לדון עליהן בצורה עניינית. מבחינת אותם ארגונים, כל דבר שאפשר לתקוף – מועצם בצורה לא עניינית", אומר הרב איגרא במתינות.
"אני לא אשכח כשחיים רמון היה שר המשפטים, הוא בא לכנס דיינים ואמר שתשעים ושישה אחוזים מהתיקים בבתי הדין מסתיימים בתוך שנה, והלוואי וזה היה המצב בבתי המשפט. זאת אומרת שישנה התייעלות אדירה".
את רוב הבעיות במערכת בתי הדין תולה הרב איגרא בייבוש תקציבי מתמשך. "יש דברים שהם פשוט לא 'פיירים', שמולידים כמעט את כל הבעיות", הוא אומר בלהט. "לכל שופט בבית המשפט יש שלושה עוזרים משפטיים ותשעה פקידים, כשבמערכת בתי הדין יש רק שני פקידים לכל דיין, ומאז שנכנסתי לדיינות ועד היום, יש רק קיצוצים. הגענו למצב שישנם מתנדבים שעושים עבודת פקידות. המערכת לא מקבלת מספיק משאבים", הוא אומר. "ראית את האולם שבו יושב בית הדין הגדול של מדינת ישראל? הבט מסביבך", הוא מחווה על קירות החדרון בו אנו יושבים במהלך השיחה. "זוהי לשכתו של נשיא בית הדין הגדול. כל פקיד זוטר מקבל משרד גדול יותר". ולי לא נותר אלא להסכים שאפילו פינת הקפה לדיינים בה הכנתי כוס קפה בתחילת הריאיון, נראית דלה מזו הקיימת בדירת סטודנטים ממוצעת.
כדי לשבר את האוזן, מדינת ישראל מעסיקה כ-800 שופטים בבתי המשפט השונים, ואילו מספר הדיינים עומד על כעשירית בלבד ממספר זה. "חלק גדול מהציבוריות הישראלית עומד מנגד ולא אכפת להם ממה שקורה. כל המערכת סובלת מתת-תקציבים ומחוסר מינויים. הרב עמאר עושה מאמצים להגדיל את בתי הדין, אבל לא מקבלים מספיק תקציבים, אין מינויים בכל בתי הדין מזה כשנה וחצי. הגענו למצב מחפיר ששולחים מתדיינים מהצפון למרכז הארץ כי אין מספיק דיינים". יצוין כי לפני כשנה, בצעד חסר תקדים, קרא הרב מצגר לדיינים לסגור כמחאה את בית הדין הגדול, שהגיע "לשפל הגרוע בתולדותיו", כלשונו.
את טענות ארגוני הנשים בסוגיית העגונות, מבקש הרב איגרא לשים בפרופורציה הנכונה בעיניו. "כל שנה מתחתנים דרך הרבנות מעל שלושים אלף זוגות וכשליש ממספר זה מתגרשים. מספר העגונים והעגונות עומד על 400, כשזהו מספר של שנים רבות. בסופו של דבר מדובר באחוז לא גדול מכלל התיקים המטופלים ברבנות, וגם בהם אנו עושים את המיטב".
על אף הליקויים במערכת בתי הדין והמאבקים הפוליטיים הפנימיים בין המגזרים השונים, אומר הרב איגרא כי המצב כיום מבחינתו הוא "כמעט ימות המשיח".
"יש אמנם מלחמות אינסופיות ומתיחויות בין רבנים שונים, אבל בסופו של דבר ישנם כיום דיינים מכל קצווי הקשת. חסידים, ליטאים, כיפות סרוגות, ספרדים, וייאמר לשבחו של הרב עמאר שהכניס דיינים רבים שיצאו מבתי המדרש של הציונות הדתית. הוא מצליח באופן מעורר התפעלות להחזיק את החבילה כולה".
"כיום יש כ20 אחוז מהדיינים מהציבור שלנו, ויש טוענים שזה עדיין לא מספיק. צריך לזכור שאלו לימודים ארוכים שנמשכים על פני שנים ארוכות, וזה לא בא ביום אחד. בית המדרש שלנו החל להוציא דיינים רק בשלב מאוחר יחסית, ובהתאם למערכת הלחצים הפוליטית, זה הישג מצויין".
"אבל יותר מזה", הוא אומר. "צריך להשאיר את הרבנות שייכת לכל המגזרים. קל מאוד שכל אחד בונה במה לעצמו. לדעתי הציבור שלנו לא תמיד מבין את זה, ויש שמנסים לבנות מערכות שונות ובית שמאי ובית הלל", הוא רומז. "כל עוד שמדובר בלתת הכשרים נפרדים על חסה זה בסדר, אך כשמדובר בענייני גיטין ונישואין – אי אפשר שכל בית דין יכיר רק בעצמו".
מה דעתך על התכנית שפרסם ארגון צוהר לרבנות הראשית?
"בחלקה היא מקובלת עליי. אין לי דברים עקרוניים שאני לא מסכים איתם, אבל מתוך הכרת השטח, צריך דעת שאנחנו לא בן יחיד בעולם. מהניסיון שלי, את הדברים החשובים שהתוכנית
הרבנות סובלת ממחסור חמור בדברור נכון. לאחרונה היה לנו דיון שבו אישה התפרעה באולם בית הדין, שברה ציוד ונעצרה. המהלך שבו נקטנו זכה לגיבוי מנעמ"ת וגם מבית המשפט, אבל למחרת התראיינה עורכת הדין ברדיו ובמשך עשרים דקות הכפישה את הדיינים, כשלרב בן דהן לא נתנו להשחיל מילהמציעה אפשר להעביר בצורה שמקובלת על כולם. עדיף ליישם 30 אחוזים בהסכמות מלהתכתש על חמישים או מאה אחוז במלחמה. מערכת בתי הדין היא דוגמה מצוינת לכך שבסופו של דבר נוצרת מערכת שמשלבת בין כל המגזרים". משנת תשנ"ח נדרש כל עולה להציג לרבנות אישורי יהדות, וישנם כאלה שהם יהודים כשרים, אבל אין להם את האישורים המאפשרים להוכיח את זה. הדבר גורם, לטענת רבים, להגברת התופעה של הנישואים האזרחיים בחו"ל. ברבני צוהר מפעילים פרוייקט 'שורשים' להוכחת יהדות. האם אתה שואף להקים גוף דומה ברבנות?
"זו לא המצאה של צוהר. אנחנו לפעמים נעזרים באנשי המחקר של 'שורשים' שעושים בדיקות ומחקר מאוד חשוב. אבל הרבנות התחילה להתמודד עם הוכחת יהדות כבר מתחילת העלייה מרוסיה לפני כעשרים וחמש שנה. ברבות השנים נוצר גוף מומחה לעניין, שמקובל על כל רבני ישראל. זה חוזר לאותה בעיה. זה לא עניין של תפיסה, אלא של הקצאת משאבים. הגיעו לפה מיליון עולים, ומערכת בתי הדין לא קיבלה גיבוי. העולים מקטרים, ובצדק. אם היה לנו עוד מברר יהדות אחד בבאר שבע, זה היה משמעותי מאוד".
מה דעתך על היוזמה שעולה מדי פעם לנהל רישום של יוחסין?
"זה נורא ואיום אם זה יקרה והמערכת לא תשמור על עצמה. כל אחד יתחיל לרשום יהדות, ופלוני לא יקבל את אלמוני, והשני לא יקבל את הראשון. יש גויים בישראל שרשומים כיהודים בגלל חוק השבות", הוא אומר. "כשבאים להתחתן צריך לבדוק את זה. זו בדיוק המערכת שמפעילה הרבנות באחריות וברצינות". לדברי הרב איגרא, מי שמתחתן בנישואין אזרחיים, עלול לפגוע בילדיו שיבקשו לקבל הכרה כיהודים, וייתקלו בבעיה קשה יותר להוכיח זאת ככל שיחלפו השנים.
על יוזמת רבני צוהר לניסוח הסכם קדם נישואין הלכתי, אומר הרב איגרא כי זו דוגמה לכוונה טובה שמביאה לתוצאה בעייתית. "אני לא נכנס לבעיות ההלכתיות של הסכם כזה, כי אותן אפשר לפתור לדעתי". הנקודה המרכזית בעיני הרב איגרא, היא כי "החשיבה הראשונית טוענת כי הסכמי קדם הנישואין אמורים לסייע לציבור הנשים. אם הגברים היו לוחצים לקדם הסכם כזה הייתי מבין. ברוב המקרים אליהם נחשפתי, ההסכם הממוני מביא דווקא לתוצאה הפוכה. כל אחד מקבל את הזכויות שלו, והאישה יוצאת במצב נחות מזה שהיתה מקבלת לו היתה מקבלת כתובה".
קיבלת החלטה לאחרונה להתמודד על משרת הרב הראשי לישראל מטעם הציונות הדתית, ולמעשה אתה מצטרף לרב יעקב שפירא והרב דוד סתו שמתמודדים על התפקיד. מה עומד מאחורי ההחלטה הזו?
"קיבלתי פנייה מראשי רבני הציונות הדתית, ולאחר שהתייעצתי עם הרב אריאל, הרב ליאור, הרב דרוקמן ורבנים נוספים מכל גווני הקשת, כולל רבנים חשובים מהציבור החרדי, רבנים חשובים מהציבור הספרדי וגדולי הדיינים שתמכו במהלך הזה, החלטתי ללכת עליו".
"מכיוון שאני מרגיש שהתפקיד הזה הוא בבחינת 'שלוחא דרבנן', על אף שקיבלתי תמיכה במהלך, חשוב לי מאוד שיהיה בקרוב כנס של רבני הציונות הדתית לבחירת מועמד אחד מוסכם של הציונות הדתית".
אין ספק כי מבחינת הניסיון במכלול התפקידים הרבניים השונים, מחזיק הרב איגרא ביתרון משמעותי על פני המתמודדים האחרים. גם באנונימיות היחסית של שמו במרחב הציבורי הוא דווקא מוצא יתרון.
הרבנות סובלת מתדמית בעייתית גם אם לא תמיד מוצדקת. איך ניתן לשפר את זה?
"הדבר הראשון שצריך לשפר זה את המעמד התדמיתי ואת כבוד הרבנות, ולהפוך אותה למערכת שתחבר ותקרב לבבות בעם בין החרדים לדבר ה' לבין החרדים מדבר ה'. אם אין קמח אין תורה, ולכן דבר ראשון יש להרחיב התמיכה הציבורית ברבנות הראשית, ולאפשר את הגדלת התקציבים והתשתיות".
"באופן כללי הרבנות סובלת ממחסור חמור בדברור נכון. לאחרונה היה לנו דיון שבו אישה התפרעה באולם בית הדין, שברה ציוד ונעצרה. המהלך שבו נקטנו זכה לגיבוי של העובדת הסוציאלית מטעם נעמ"ת וגם על ידי בית המשפט לענייני רווחה, אבל למחרת התראיינה עורכת הדין ברדיו ובמשך עשרים דקות הכפישה את הדיינים, כשלרב בן דהן לא נתנו להשחיל מילה".
מה אתה מתכוון לקדם במידה ותיבחר לכהונת הרבנות הראשית?
"יש המון דברים שצריכים שיפור וניתנים לשינוי. אני אמנם לא מקבל את הטענות שכל רושמי הנישואין וכל עורכי החופות מטעם הרבנות הם נוראים, אבל זה נכון שיש תקלות שאפשר לייעל. צריך להנגיש את מערכות הרבנות לציבור כולו, לעשות את מערכות הנישואין הרבה יותר ידידותיות, תוך הקפדה על גבולות ההלכה".
"גם מערכת הכשרות זקוקה לייעול נוסף, להפוך אותה לאמינה ומקצועית יותר. יש לחזק את אכיפת חוק הכשרות ולהילחם בתופעת הזיופים גם על ידי רעש ציבורי, ממש כמו אם מוצאים סיליקון בחלב של תנובה. צריך להגביר את השקיפות במערך הכשרות, ולהגדיר היטב את הקריטריונים של כשרות ברמותיה השונות".
בנוסף, אומר הרב איגרא כי יש לשפר את מערך הכשרת הרבנים והדיינים, למקצע ולייעל את מערך הבחינות וההסמכה, ולתת העשרות מקצועיות לרבנים בעשייה קהילתית וציבורית.
בחיזוק בתי הדין מצביע הרב איגרא על שתי מטרות. "שמירת אחדותו של עם ישראל, תוך מניעת מצב בו לא יישאו אלו את אלו, בגלל מצב של גיטין לא כשרים או לא מוכרים ע"י חלקים מסוימים בעם, כמו גם בעיות של אישורי יהדות וממזרות". כמטרה משנית הוא מצביע על הצורך "לתת מענה לתמורות ביציבות התא המשפחתי ולנסיקה באחוזי הגירושין". בפועל הדבר ייעשה על ידי איוש תקני הרבנות, תוך יצירת הסכמות רחבות בין הכוחות השונים, שדרוג המערכת הביורוקרטית, בעיקר באמצעות תגבור של כוח אדם מקצועי, והרחבת יחידות הסיוע המקצועיות שמלוות את עבודת בתי הדין (כמו יועצי נישואין, עובדים סוציאליים, שירות פסיכולוגי, ומגשרים).
בחזונו של הרב איגרא, צריכה הרבנות הראשית להרחיב את פעילותה והתייחסותה לסוגיות במרחב הציבורי. "כדי לחזק את הזהות היהודית בעם ישראל, יש לחבר את הכוחות התורניים שפועלים בישראל ולהנגיש את ההלכה ושמירת המצוות על ידי הסברה בהירה המותאמת לציבור הרחב.
"בנוסף, מאז ומקדם הרבנות הראשית, ככל הרבנים בקהילות ישראל, נשאה בעול הציבור בעיקר בזמני משבר וקושי. הרבנות צריכה יותר להתעסק בענייני חסד, ולהנחיל את רוח היהדות לגורמי הממשל השונים על ידי הקמת מערך ייעוץ ועבודה משותפת כדי להשפיע ולשמר את צביונה היהודי של מדינת ישראל".
"עשיתי שיעורי בית משמעותיים, הלכתי גם לציבור החרדי וגם לציבור שלנו לשמוע על מה אנשים חושבים", אומר הרב איגרא. "בסופו של דבר, חשוב לי שיהיה מועמד מוסכם על כל הציבור שלנו. הרב קוק כותב במאמרו על הרבנות הראשית, שתפקיד הרב הוא לראות את הטוב בכל אחד. אמרתי לרבותינו שפנו אלי: תלכו כאיש אחד בלב אחד, תבחרו מועמד אחד, יהיה מי שיהיה. זה הכי חשוב. כל אחד מהמועמדים ראוי במידתו. רק יש לזכור שיש פה הרבה מאוד רגישות, ואם רוצים להוביל שינוי מהותי במצב הרבנות צריך לפעול בעדינות".