בתי הכנסת בדרום תל אביב מוזנחים: "במדינת ישראל בית כנסת הופך לפאב - וכולם שותקים"
סיור מיוחד בשכונת נוה שאנן בדרום תל אביב נערך השבוע (ב') על ידי חברי ההנהגה הצעירה של הבית היהודי. הצעירים עברו בין בתי הכנסת הנטושים ונדהמו ממצב המבנים הירוד. בסיור השתתפה גם ח"כ איילת שקד, המקדישה מזמנה לנושא מזה מספר שנים.
ההליכה הקצרה ברחבי השכונה חשפה תמונה עגומה של בתי כנסת מחוללים ונטושים. בבית הכנסת לשעבר של העדה הגיאורגית, שהיה פעיל החל משנת 1924 ולפני מספר חודשים פונה בצו בית משפט, נדהמו הצעירים לגלות פאב פעיל. "בית הכנסת הפך לפאב. יש כאן טלוויזיה ומחלקים בקבוקי אלכוהול. בלילות מסוכן להסתובב כאן", אומרת רותי יעקובי, פעילה בוועד השכונות בדרום תל אביב. יעקובי מלינה על המצב: "על קריקטורה של מוחמד כל העולם רועש, וכשבמדינת ישראל בית כנסת הופך לפאב כולם שותקים".
רונאל אלקיים, מצעירי הבית היהודי, מתאר תחושות קשות שליוו את משתתפי הסיור: "אנחנו מזועזעים לראות בתי כנסת שהיו פעם פעילים ושוקקי חיים, וכעת סגורים ונטושים. בחלקם הצבע מתקלף מהקירות ובאחרים התקרה נהרסה ממש. בעזרת השם נפעל לשיקום השכונות". אסף דנוך, יו"ר ההנהגה הצעירה, מאשר: "יש הרבה מה לעשות כאן בשכונה. אנחנו מגבשים פתרונות, וכבר בעוד שבועיים אנחנו מתכננים להגיע לכאן ולהתחיל את פרויקט שיפוץ בתי הכנסת".
להקת נשות השומרון השיקה אלבום חדש
מאות נשים מיישובי השומרון ומערי השרון והמרכז התכנסו השבוע בהיכל התרבות 'הבימטרון' בהוד השרון לרגל השקת הדיסק השני של להקת הנשים הלל - 'קפה ועוגה'. להקת הנשים מטעם מתנ"ס המועצה האזורית שומרון פועלת ומופיעה מזה מספר שנים ברחבי הארץ, בניצוחה של מרב ברנר, תושבת היישוב הר ברכה.
הרבנית ענבל מלמד פתחה את הערב כשעמדה על חשיבותה של השירה: "ברוכות הנשים שמטפחות עבודה ומשפחה, ופעם בשבוע נפגשות לומר שירה". גם מ"מ וסגן ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, בירך את חברות הלהקה. דוד צור, מנהל מתנ"ס שומרון, הודה למרב ברנר ולבנות הלהקה, ובעיקר לבעליהן התומכים. "לא פשוט כל שבוע לעזוב הכל, עם מעט הזמן הפנוי שיש, ולהתמסר ללהקה. מאידך, זה גם כיף גדול שנותן עוגן להישען עליו במהלך השבוע".
ההופעה ארכה כשעה וחצי, והתבססה על שירי הדיסק החדש. התרגשות מיוחדת היתה בקהל כשעל רקע השיר "וזכני לגדל" הוקרנו תמונותיהם של ילדי חברות הלהקה.
תלמידי החמ"ד דנו בשאלה איך להתנתק מהסמארטפון
נציגי כ-260 בתי הספר העל-יסודיים בחינוך הדתי השתתפו השבוע (ד') באירוע הגדול של החמ"ד - 'הקהֵל'. בכנס דנו התלמידים בדילמות חינוכיות וערכיות מעולמם. הכנס נערך בהשתתפות מועצות התלמידים של בתי הספר ובחסות מינהל החמ"ד ומינהל חברה ונוער במשרד החינוך.
נציגי הבנים מהתיכונים והישיבות נטלו חלק בוועידה שהתכנסה בבית חינוך עיוורים בירושלים, ואילו הבנות מהאולפנות והתיכונים השתתפו בוועידה שהתקיימה באותו יום בסינמטק ירושלים. הכנס הארצי התקיים בתום שלבי הדיונים וההצבעות שהתקיימו ברמה הכיתתית, הבית-ספרית והמחוזית.
במפגש הנוכחי דנו הנציגים הצעירים בדרכי יישומם של ארבעת הנושאים שנבחרו: תחום ראשון ובוער הוא סוגיית דור המסכים. התלמידים הגדירו את שאיפותיהם בכך שהם "רוצים שימוש טוב, חיובי ומושכל במסכים, שיוביל לצמצום השימוש בהם". תחום נוסף שנדון הוא החיבור בין כלל חלקי העם: "התלמידים רוצים להתחבר למגזרים נוספים - חילונים וחרדים". עוד תחום הקשור לעולמם הוא נושא התפילה. הצעירים חיפשו דרכים מעשיות לסייע להם בעבודת התפילה והודו: "התלמידים מרגישים צורך ורצון להתפלל יותר בכוונה, להתחבר, לרצות בתפילה". התחום האחרון שבו דנו בני הנוער הוא הצדק החברתי והדרכים להיות רגישים יותר לזולת, גם במעגל החברים הקרוב וגם לעם ישראל בכלל.
אברהם ליפשיץ, ראש מינהל החמ"ד, מברך על המהלך החינוכי שהובילו הצעירים: "היופי הוא שהנוער בכוחותיו מוביל את עצמו. נותנים לנוער להוביל, לכן הוא מגיע לדברים מדהימים. היוזמה היא לתת לתלמידים לקבל את ההחלטות של עצמם. הם בחרו את הנושאים שהם רוצים לדון בהם והם עצמם הציגו את הפתרונות".
ארגון גג לישיבות הקטנות הלאומיות: "הבחורים האלה הם גולת הכותרת של הציבור שלנו"
בימים אלו יוצא לדרך גוף חדש בשם 'איגוד הישיבות הקטנות הלאומיות'. הגוף החדש מאגד בתוכו חמש ישיבות קטנות, המונות כשלוש מאות תלמידים וממוקמות בירושלים, במעלה חבר, ביד בנימין ובשעלבים.
ישיבה קטנה לאומית היא מסגרת תורנית ייחודית, ברוח לאומית, אשר נועדה לנערים בגילאי תיכון העושים את צעדיהם הראשונים בעולם התורה. בישיבות הקטנות הלאומיות לומדים אך ורק לימודי קודש. חלק מהישיבות הללו מציעות מסלול בגרות מקוצר ואינטנסיבי, המאפשר בהמשך להתנתק מלימודי החול ולהתמקד בלימודי קודש. מטרת הישיבות היא העלאת המוטיבציה הלימודית לראש סדר העדיפויות והצעדת התלמיד לעולם תורני בעומק ועמל. בשנתיים האחרונות ניכר ביקוש למוסדות מסוג זה בקרב צעירים רבים בני הציבור הדתי-לאומי.
בין מובילי הקמת איגוד הישיבות נמצא הרב נחום נריה, ראש ישיבת 'תורה בציון' ובנו של אבי ישיבות בני עקיבא, הרב משה צבי נריה זצ"ל. בשיחה עם 'בשבע' מסביר הרב נחום נריה את הנחיצות הרבה באיגוד שכזה: "ברגע שכל מוסד מתקיים בנפרד - הוא לא בא לידי ביטוי מספיק. אבל כאשר אותן ישיבות קטנות לאומיות מתאגדות יחדיו, ההתייחסות הציבורית והממסדית ממילא תהיה יותר משמעותית. פתאום מבינים שמדובר בציבור גדול של בחורים ששואף להתפתחות רוחנית ותורנית מקסימלית". תרומה נוספת בהתאגדות, אליבא דהרב נריה, היא לתלמיד הישיבה עצמו. "חשוב שהבחורים יידעו שרואים בהם גולת הכותרת של הציבור הדתי-לאומי".
הרב נריה רואה בכך המשך ישיר לדרכו של אביו. "אני מרגיש שזו היתה אחת מהשאיפות של אבא זצ"ל. אני אישית התפללתי שיהיו בחורים ששואפים לגדלות בתורה ויאמרו הלל ביום העצמאות, וכיום זה בהחלט קיים. יש לנו נוער ישיבתי תורני מפואר בעל גישה לאומית, שגאה בהשקפתו. כבר כיום יש תלמידי חכמים רציניים ביותר בציבור שלנו. בעזרת השם, הפירות של הישיבות הללו עוד יבואו לידי ביטוי. בינתיים הן זקוקות להתאגדות לצורך תמיכה והעצמה".
את הפעילות באיגוד החדש ירכז הרב אהרון אגל טל. כנס ראשון של כל תלמידי הישיבות הקטנות הלאומיות עומד להתקיים בראש חודש אדר בירושלים.
עשור לישיבת ההסדר בכרמיאל: "נגביר את הלימוד והעשייה"
ערב הוקרה במלאות עשור להקמת ישיבת ההסדר בכרמיאל ולפעילות הגרעין התורני 'אורות כרמיאל' התקיים השבוע (ב') בהשתתפות מאות מוזמנים. באירוע נכחו הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר, הרב אביחי רונצקי, ראש עיריית כרמיאל עדי אלדר, ראש הישיבה הרב יעקב ידיד, רבנים, תלמידים, בוגרים ואישי ציבור נוספים.
במהלך הערב חולקו מטעם הגרעין התורני תעודות 'יקיר אורות כרמיאל'. התעודות חולקו לרב יצחק כהן - ממקימי הגרעין בכרמיאל, לרב אלישע וישליצקי מקרן קהילות, לעו"ד יעקב סופר - סגן ראש העיר ומי שיזם את הקמת הגרעין והישיבה, ולד"ר מייקל בנד, המפעיל פרויקט התנדבותי בגרעין.
ראש ישיבת ההסדר כרמיאל וראש הגרעין התורני, הרב יעקב ידיד, בירך את הישיבה: "אני נרגש מאוד. פנינו מכאן לעשורים הבאים עלינו לטובה, להמשיך להפיץ את אור תורת החיים ואור האמונה והחסד ולהגביר את הלימוד והעשייה".
ראש העיר, עדי אלדר, בירך בחום: "אני שמח שגרעין כמו שלכם, שמשלב תורה ושירות צבאי, קיים בכרמיאל. אין דבר יותר יפה מזה בעיניי". בסיום הערב עלו לבמה ילדי הגרעין התורני בכרמיאל וביצעו שיר שנכתב במיוחד לכבוד אירוע העשור. את השיר כתבה עידית ידיד, רעיית ראש הישיבה.
ספר תורה הוכנס לזכרם של האחים אוריאל ואלירז פרץ הי"ד
השבוע התקיים טקס הכנסת ספר תורה לבית הכנסת בשכונת נתיב האבות ביישוב אלעזר שבגוש עציון. הספר הוקדש לזכרם של האחים אוריאל ואלירז פרץ הי"ד, שנפלו בהגנה על המולדת. הספר נכתב ונתרם על ידי יהודי תושב פריז, אשר שמע את סיפורה המרגש של מרים פרץ, אם הבנים. התרגשותו הרבה מהמקרה הובילה אותו להחלטה לעשות מעשה שיגרום קורת רוח לאם החזקה. התורם פנה לרבו, הרב שאול דוד בוצ'קו, ראש ישיבת 'היכל אליהו' ורב היישוב כוכב יעקב, בבקשה שינסה ליצור קשר עם מרים ולבקש ממנה "את הזכות לתרום ספר תורה לעילוי נשמת אוריאל ואלירז", כהגדרתו. מרים נענתה והודתה בהתרגשות.
באירוע נכחו למעלה מ-1,000 איש - חיילי גדוד 101 של חטיבת הצנחנים, חניכי מכינת עֹצם, חניכי מכינת נטע שורק, חיילי גולני, מכובדים ותושבי היישוב אלעזר. בנוסף לכך השתתפו באירוע הרב הצבאי הראשי תא"ל הרב רפי פרץ, הרב שאול דוד בוצ'קו, הרב אירם רב היישוב אלעזר, הרב טולידאנו רב היישוב גבעת זאב, הרב יעקב מדן ראש ישיבת הר עציון, הרב אבי ברמן מנכ"ל OU ישראל, הרב קשתיאל ראש בית המדרש לבוגרי צבא בעלי, תא"ל מוטי אלמוז ראש המינהל האזרחי, מר רוני אקריש מפקד אוגדת איו"ש, תא"ל חגי מרדכי וקצין ההגמ"ר של האוגדה סא"ל מרדכי (מכי) סיבוני.
מבזקים
בתי הכנסת מצדיעים לישיבת ההסדר אמי"ת בעפולה
עשרות בתי כנסת בעפולה יקדישו את שבת פרשת תרומה לטובת הישיבה, ויעבירו את תרומות המתפללים שיתקבלו בשבת זו לטובת ישיבת ההסדר בעיר.
מיצג ענק לכבוד יום גוש קטיף
בבית ספר נחשון בנים שבקדומים צוין יום גוש קטיף בבניית מיצג ענק של מגן דוד המורכב מחבלי הארץ השונים ובתוכו, כמובן, גם חבל קטיף.
משלוח מנות מיוחד של עמותת 'אור שלום' - למען ילדים ונוער בסיכון
יוזמה מיוחדת של עמותת 'אור שלום' למכירת משלוחי מנות לחברות המתכוונות לרכוש משלוחי מנות לעובדיהן. ההכנסות קודש לילדי 'אור שלום' - ילדים ובני נוער בסיכון.
מכללת 'אורות ישראל' מקדמת את היצירה הנשית בקולנוע
השבוע קיימה מכללת 'אורות ישראל' ערב קולנוע נשי דתי, ובו הוצגו בהקרנת בכורה שלושה סרטי גמר של בוגרות החוג לתקשורת במכללה. במכללה החליטו לשים דגש על היצירה הקולנועית בחוג לתקשורת, במטרה לקדם את היצירה הנשית-דתית בקולנוע.