'אחינועם' הוא מוסד חינוכי רשמי תחת ההגדרה חרדי ממלכתי שנועד לבנותיהם של חרדים יוצאי צבא שמבקשים לשלב בחינוך ילדיהם גם לימודי ליבה ולא מקבלים לכך מענה במגזר החרדי. אריה אורנג' הוא היוזם של המהלך ובראיון לערוץ 7 הוא מספר.
"הרעיון מאחורי פתיחת בית הספר לטובת חיילי הנח"ל החרדי וחיילים חרדים ביחידות וחטיבות נוספות, הוא לתת מעטפת", אומר אורנג' ומסביר: "אחד הדברים הקשים ביותר שגילינו עם הקמת הנח"ל החרדי הוא שקשה לחייל לחזור הבייתה עם מדי צה"ל. הוא מרגיש שאין לו גב שתומך. אולי ההורים מעודדים שירות בצה"ל ולכן במעגל הראשון זה מסתדר, אבל במעגל השני של שידוכים, בית ספר ועוד יש בעיה שאותה רצינו לפתור".
"אחת הבעיות היא מענה בתחום החינוך", אומר אורנג' ומספר על תלמוד תורה 'אחינועם' שהוקם עבור בנים במגמה זו וכבר לומדים בו 162 ילדים מכיתות א' ועד ח', "אמרנו לעצמנו שאחנו חייבים לתת מענה גם לבנות, כדי שלא תהיה בעיה למי שלא מצליח לשלוח את הבנות לחינוך המיינסטרים". היעד הוא לאפשר לבנותיהם של חרדים יוצאי צבא מוסד חינוכי ראוי וברמה גבוהה גם בהיבט התורני וגם בהיבט לימודי הליבה.
אורנג' מספר כי "היעד שמשרד החינוך והעירייה מקציבים לנו הוא 22 תלמידות. נכון לעכשיו עברו ראיונות והתקבלו 17 תלמידות". כעת הוא קורא למשפחות חרדיות המעוניינות בכך להצטרף ולהביא לפתיחתה של לפחות כיתה אחת בשנת הלימודים הבאה, ומציין: "אנחנו ערוכים גם מבחינת הסעות לכל רחבי ירושלים לפי התארגנות ההורים".
משמעות בית הספר הממלכתי חרדי שאינו פרטי הוא מחויבותה של העירייה להקצות למוסד מבנה שאינו קראוון או מקלט כלשהו, אלא מקום ראוי ללמוד וללמד בו. "התפקיד שלנו הוא לדאוג לכך שיהיה מספר תלמידות לכיתה תקנית".
על המציאות בה בוגרי הנח"ל החרדי עדיין מוצאים את עצמם מנותקים מהקהילה, גם שני עשורים אחרי הקמת המיזם, אומר אורנג': "אני לא בא בטענות נגד מוסדות המיינסטרים החרדי. יש להם דרך ומותר להם לשמור על האוטונומיה שלהם, אבל לנו חשוב לא רק לדבר אלא גם לבנות את בתי הספר שלנו כדי שחייל חרדי לא יחשוש ולא יתחרט על השירות ששירת בצה"ל". עוד הוא מספר על תכניות ארוכות טווח להקמתם של ישובים ייעודיים בגליל עבור משפחות חרדיות של בוגרי השירות הצבאי, בכך תהיה גם תרומה לייהוד הגליל.
האם זו הייתה שאיפתם, להתנתק ולהקים קהילות חרדיות עצמאיות, אנחנו שואלים ומזכירים כי בראשית דרכו של הנח"ל החרדי נטען שוב ושוב שמדובר בצעירים שאינם רוצים לוותר על אורח חייהם החרדי ולא על הקשר עם הקהילה והמוסדות. "הרצון לא היה לנתק אותם, אבל העובדות הן שהחברה מנתקת אותם. כשנותנים פתרונות דיור וחינוך החברה הזו הופכת לחברה מרכזית ולא שולית. באמצעות בתי הספר הללו אנחנו נותנים להם את המעטפת בתקווה שהיא תתרחב לתחומים נוספים. הרבה חרדים שואלים את עצמם איפה כדאי להם להיות, ובוחרים להישאר בחממה החרדית שנותנת יותר מאשר בחוץ,. המענה למציאות זו, הוא מסביר, יהיה בהקמת מוסדות והתארגנויות שיאפשרו לבוגרי השירות הצבאי חיים חרדיים מלאים ללא פשרה על חינוך הילדים או על תורה ומצוות.
על רקע דבריו אלה שאלנו אם לא הנורמאליזציה הזו של בוגרי השירות הצבאי היא שעלולה לעורר את כעסם והתנגדותם של רבנים וראשי קהילות שיחששו משינוי המציאות שיביא להרחבת מעגל הבוחרים בשירות צבאי על פני הישארות בישיבה. "אנחנו לא פועלים על דעתנו", משיב אורנג'. "יש לנו מספר גדולי ישראל שמנחים אותנו ומתווים לנו את הדרך. אנחנו שומעים להם ועושים את דבריהם. יש רבנים רבים שתומכים בחשאי, אבל יש את הרב אביגדור נבנצל, שאין חולק על גדולתו במגזר החרדי או הדתי, והוא נותן לנו את הגב מורה לנו כיצד לנהוג בכל דבר ועניין, כך שמבחינת הביטוח הרבני יש לנו על מי לסמוך".