
הם אורזים את גלגלי הים, קרם ההגנה, בקבוקי המים והסנדוויצ'ים, מעמיסים את הילדים על הרכב או האוטובוס הקרוב ויורדים מלאי תקווה לכמה שעות של כיף בחוף הים הנפרד.
נפרד? כאן כבר מצפה להם הפתעה. מתברר כי ציבור צרכני החופים הנפרדים סובל מאפליה כבר שנים ארוכות, הן באיכות החופים המוקצים להם מטעם העיריות, הן בכמותם המצומצמת והן בקיום הקריטריונים של ההגדרה "נפרד".
אחד המקרים הבולטים הוא בעיר אשדוד, אשר כשליש מתושביה שומרי מצוות. "יש באשדוד כשבעה חופים מוכרזים, שרובם מתפרשים על שטח ענק. שישה מוכרזים לציבור הכללי, ורק חוף אחד מיועד לציבור החרדי והדתי בעיר - וגם הוא קטן בהרבה מכל חוף אחר – בשעה ששליש מתושבי העיר הם חרדים ודתיים. זו שערוריה", מספר אריאל אלחרר, עיתונאי חרדי ותושב העיר אשדוד. "בנוסף לכך, מדובר בחוף לא מטופח, עם חניות לא מסודרות, אין לך אפילו כיסאות. ציליות יש בקושי, שמו שם כמה ואמרו לנו 'תיקחו'. שנים זה ככה".
אלחרר קובל גם על צורת החוף, שלא מאפשרת למשפחות לצאת יחד בנפרד: "גם בחוף היחיד שיש לנו, השעות של הגברים הן עד אחת בצהריים והנשים עד שבע בערב, ולמחרת הפוך. בני זוג עם ילדים לא יכולים ללכת באותו יום לחוף ולהתפצל כך שהנשים והגברים יהיו במקביל בחלק הנפרד לכל אחד. אתה או אשתך עד הצהריים בבית, ואחר כך מתחלפים. כך הולך לך חצי יום חופש. לא ברור איך לא חושבים לעשות חוף גברים ולצידו חוף נשים, כמקובל".
אלחרר ניסה להשפיע בכוחו בעירייה, אך ללא הצלחה. "זה מצב לא מתקבל על הדעת, ובכל שנה הציבור החרדי זועם, אבל לא קורה כלום. לא ברור למה לא עושים חוף גדול ולמה לא מטפחים אותו". גם ההפרדה עצמה זקוקה לתיקון תמידי: "כרגע החוף הנפרד צמוד לחוף המעורב ויש גדר הפרדה, אבל תמיד היא נשברת, ועד שמתקנים אותה לוקח שבועיים־שלושה, ואז כמובן עושים יח"צ על החוף הדתי. עושים לנו טובה שיש חוף".
בעיריית אשדוד דוחים את הטענות: "זה שנים רבות שאשדוד מפעילה שבעה חופי רחצה ברמה ואיכות של שירותי חוף מהטובים בארץ, ואף שהעיר גדלה ואוכלוסייתה הוכפלה, לא נוספו לה חופים חדשים. ככל ערי החוף בישראל, אנו מפעילים את חופי הרחצה בהתאם ובכפוף להנחיות משרד הפנים, ומספר החופים כיום, לרבות החוף הנפרד, נותנים מענה אופטימלי לאוכלוסיית העיר", אומרים בעירייה ל'בשבע'. "בכל שנה, בתקופת ההיערכות לפתיחת עונת הרחצה, החוף הנפרד נבדק ומאושר על ידי כל הגורמים, ובכללם רבנים ונציגי הציבור החרדי. זה שנים רבות שכל חופי אשדוד מעוטרים בתו התקן הבינלאומי 'דגל כחול', והעיר גאה ברמת השירותים החופיים שהיא מעניקה לתושביה ולקהל המבקרים הבאים ליהנות מחופיה היפים".
הרצליה: החילונים נגסו בחוף הנפרד
מתברר שגם השכנים הקרובים יחסית, תושבי אשקלון, סובלים ממציאות דומה, ושם לא נמצא עדיין הפתרון. "המצב אצלנו על הפנים. יש חוף נפרד שלא באמת נפרד, כאשר מימינו ומשמאלו חופים, אחד לא מוכרז ואחד מוכרז עם בעיות צניעות קשות. הגרוע מכול הוא שיש חניה משותפת לכולם, כך שכל מי שיורד לחוף רואה בהכרח מראות לא צנועים במגרש החניה. זה נפרד בכאילו", מתאר יאיר כהן, תושב העיר אשקלון. "התוצאה היא שחלק מהדתיים הולכים לאשדוד, חלק הולכים לחוף הזה בכל זאת, וחלק מגיעים בשעות מאוד מסוימות. אני אישית לא הולך. זה קשה, בלתי אפשרי".
חי דהרי, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, הוא חבר בקואליציה, ולא רק שאינו מכחיש את הטענות, אלא מוסיף עליהן משלו. "אני מסכים עם כל מילה. החוף באשקלון לא נפרד ולא מהדרין, צריך לסגור אותו לדעתי", הוא קובע. "העירייה צריכה לשנס מותניים, להתייחס ברצינות ולשמוע אותנו, נציגי הציבור שאומרים שצריך פתרון מיידי. אנחנו במאבק על הנושא הזה. כחבר הקואליציה, אני לא מסתתר מאחורי סיסמאות. החוף לא טוב. בזמנו הכריזו עליו כחוף נפרד, אבל המציאות בשטח שונה בעקבות עתירה שהגישו ארגוני הירוקים, שלא נתנו שהמחיצות יהיו בתוך המים. בנוסף, סמוך לחוף הנפרד יש חופים לא צנועים, כך שאדם ירא שמיים לא יכול להגיע לשם. למי ששואל אותי אני אומר לנסוע לערים הסמוכות. אנחנו בתור נציגי ציבור צועקים: החוף הזה לא טוב וגם הדרך אליו היא קטסטרופה. בזמנו עשינו סיור לסגן שר הפנים הרב יואב בן צור ולשר הדתות הרב אביטן כדי שיעזרו לנו בכל דרך אפשרית. עד שיימצא פתרון, החוף לא נפרד ולא ראוי".
בעיית החופים הנפרדים אינה מנת חלקם של תושבי הדרום בלבד. כמעט בכל ערי החוף נתקלים שומרי המצוות בבעיות מסוגים שונים הקשורות לתקינותו של החוף הנפרד. שיחות עם תושבים מציפות תחושה כי הציבור הדתי והחרדי נזנח בידי הרשויות, והיכולת שלו ליהנות מחופשת הקיץ כמו כל אזרח אחר מוגבלת. בעיריית נתניה, למשל, הוציאו השנה הודעה רשמית בדבר הגבלת מספר המתרחצים בחוף החרדי אחרי ט' באב. "מסיבות בטיחותיות לא תתאפשר ירידה לחוף צאנז מעבר לאלף מבקרים ביום, כולל ילדים מגיל שנה, והכניסה לחוף תיסגר לאחר התפוסה. אפשר להתעדכן לפני ההגעה במוקד העירוני של נתניה", נכתב בהודעה. במקום לתת מענה הולם לציבור החרדי הגדול בנתניה, וגם לאלו שמגיעים לחוף הנפרד מיישובי הסביבה, מגבילים את הכניסה למספר מבקרים מצומצם ומותירים אלפים ללא אפשרות לרחצה נפרדת.
ובעוד בנתניה אין מספיק מקום, אך לפחות תנאי הצניעות הולמים - בהרצליה המצב הרבה יותר מורכב, מאז תביעה שהוגשה נגד החוף הנפרד לפני שלוש שנים. אלעד צדיקוב, יושב ראש דגל התורה בהרצליה, מספר כי "התביעה הוגשה כביכול בשם אנשים פרטיים, אבל באמת עמדו מאחוריהם ארגוני שמאל. הם פנו בטענה שהם צועדים מהחוף בתל אביב, והחוף הנפרד מפריע להמשך הצעידה שלהם. בית המשפט הורה לעירייה לייצר איזשהו מעקף חסר פרופורציה: שביל ברוחב שמונה מטרים, בשעה שכל רצועת החוף היא כחמישה־עשר מטרים, תלוי במצב הים. בגדול, חצי מהחוף מופקע לטובת המעקף. גם על החוף שנותר מתלוננים". צדיקוב דוחה את הטענות שהגיעו לידי 'בשבע' לגבי כשרותו של החוף מבחינת צניעות, ומספר כי הבעיה היא בתנאים הפיזיים ולא הרוחניים. לדבריו ישנו רב שנושא באחריות ההלכתית לחוף, ולמיטב ידיעתו כל הבעיות ההלכתיות במקום טופלו. "הבעיה של החוף הנפרד היא רק הגודל שלו, הוא מאוד קטן".
ומה עם אכיפה של הצניעות בחוף?
"יש לנו הרבה יותר אבטחה ושמירה של פקחים, כולל פקח קבוע שנמצא כל הזמן כדי לתת קנסות למתפרצים לחוף. בדרך כלל מדובר בכל מיני נשים שמנסות לעשות דווקא ולהיכנס לחוף גברים, כמו למשל שתי גולשות שנכנסו דווקא ביום של גברים. לפעמים מדובר בציבור דתי לא ממושמע שבוחר להגיע עם המשפחה ולעשות 'חצי חצי' על גדר ההפרדה בחוף ונפגשים בים עצמו. אני מוחה מאוד על הדבר הזה".
אי־הסדירות בנוגע לחוף הנפרד בהרצליה גרם לשותפה מרכזית בו – עיריית בני ברק - לסגת לאחור כבר לפני שלוש שנים. מי שאמון על הנושא בעירייה הוא חנוך זיידמן, מנהלת מחלקת תשתיות. "בעבר היה לעיריית בני ברק הסכם עם עיריית הרצליה, שלפיו היינו שותפים בהפעלת החוף והעירייה שלנו גם מימנה בשותפות את האחזקה השנתית של החוף", מסביר זיידמן, "אלא שבשנים האחרונות שיתוף הפעולה הזה נפסק, אנחנו לא שותפים יותר בעניין. עיריית הרצליה מקיימת שם חוף נפרד אבל לא בשותפות איתנו, כך שאנחנו לא יכולים לשלוח לשם אנשים באופן מאורגן".
למה שיתוף הפעולה הפסיק?
"הם עשו שינויים בחוף, דברים שלא כל כך הסתדרו עם הצרכים שלנו, ולכן שיתוף הפעולה נפסק. באופן כללי, יש זמני כניסה נפרדים לנשים וגברים, חד־משמעית. אבל יש דברים שבהם לא הסתדרנו מולם, כי אנחנו רוצים הפרדה מוחלטת ב־100% ולא ב־99%. יש בעיה למשל שאנשים שעושים הליכה לאורך החוף פנו לבית המשפט וטענו שאי אפשר למנוע מהם את המעבר. מצאו להם דרך חלופית, אבל אנחנו לא המשכנו בשיתוף פעולה איתם".
כי מבחינתכם זה 99%?
"אני לא רוצה לדבר נגד החוף. מבחינתי זה חוף נפרד, ועיריית הרצליה מקיימת חוף נפרד וזה לזכותה, אנחנו לא צריכים לדבר נגד. כמו כל דבר, אחד קונה הכשר כזה ואחד קונה הכשר אחר, זה לא אומר שהשני לא כשר. חד־משמעית יש שם חוף נפרד, וזה חשוב מאוד שהרצליה משקיעה בחוף נפרד".
תל אביב: החוף הנפרד שופץ
דווקא בתל אביב, אולי באופן מפתיע, מצב החופים טוב יותר מזה של שכנותיה. "לנו יש חוף נפרד אחד ליד הילטון, שעבר בשנה שעברה שיפוץ מאוד רציני ונראה מדהים", אומר חיים גורן, סגן וממלא מקום ראש עיריית תל אביב, "מתקני חוף ברמה הכי גבוהה, והוא מחולק לפי ימים". גם לגבי העומס אומר גורן כי המצב טוב: "תלוי מאוד באיזה יום ושעה, אבל רוב הזמן החוף בסדר גמור, יש בו מספיק מקום, למעט שעות שישי בצהריים, שאז מגיעים אוטובוסים מבני ברק וקצת יותר עמוס. אבל זה בדרך כלל נקודתי. אם סתם תבוא לחוף בזמן שגרתי, לא תרגיש בעיה של עומס רציני". מצבו הטוב של החוף, אומר גורן, הוא הודות לפעילות מתוכננת בעניין. "כל השיפוץ הוא של אגף החופים בעירייה שעובר ומסדיר את כל החופים, כולל החוף הנפרד, עם מתקני חוף כמו שמשיות, שאפשר לשכור במחירים מאוד מוזלים, ועם הנחות ספציפיות לתושבי תל אביב, ומי שלא, בטיפה יותר. כמובן, הכניסה לחוף עצמו חינם".
מבחינת גורן החוף הנפרד הוא לא הסיפור המרכזי, שכן הוא יכול לתת מענה לכמות אוכלוסייה מוגבלת. עיקר המאמצים שלו הושקעו בהכנסת שעות נפרדות בבריכות בעיר, וזה לא היה פשוט. "יש לנו בריכות שחייה שדאגנו שיהיו בהן שעות נפרדות, וכן, זה היה מורכב יותר", הוא מודה. "מה שקורה היום בעיר הוא שיש ביקוש אדיר לבריכות, ומצוקת מקום גדולה בקאנטרים העירוניים. למשל, קאנטרי רמז ארלוזורוב נפתח לאחרונה ואמרנו שהוא יכול לקלוט בין אלפיים לשלושת אלפים מנויים, אלא שבפועל נרשמו כמעט ששת אלפים. המנויים מנסים לנצל כל דקה פנויה במנוי, ואם אתה בא ואומר להם 'עכשיו שעות נפרדות', אז אוטומטית לקחתָ למנוי הרבה שעות שהוא שילם עליהן אבל לא יכול להגיע בהן". גורן מצא פתרון: "לקחנו את הבריכות בדרום העיר ובצפון העיר, לא אלו של מרכז תל אביב שבאמת מפוצצות ועמוסות ואי אפשר להכניס בהן סיכה. הגענו למסקנה שהבריכות של הדרום והצפון יוכלו לתת מענה של יום בשבוע לשעות נפרדות לציבור הדתי. בגדול מי שרוצה לשחות בנפרד, ברוב ימות השבוע יש לו פתרון". גורן נותן קרדיט להנהלת העירייה ומינהל קהילה ולחברי סיעות ש"ס ומאמינים על המאמצים המשותפים שהביאו לפתרון לטובת שומרי המצוות בעיר.
אולם עדיין יש מי שעינם צרה בשעות הנפרדות שהוקצו בבריכות העירוניות, וגורן מטפל בימים אלו בהתנגדויות למהלך. "הזמנים של הרחצה הנפרדת שהצלחנו למסד בבריכות העיר לא באו בקלות, ויש כאלו שמנסים לבטל גם אותם, בבחינת כבשת הרש", מספר גורן. "רק בשבוע שעבר הוגשה לעירייה שאילתא של 'ישראל חופשית' הנוגעת לכל זמני הרחצה הנפרדים - מי קבע אותם, מדוע, אילו תלונות התקבלו עליהם, אילו אנשי צוות פועלים בהם ועוד. לשמחתי הנהלת העירייה עומדת מאחורינו ומאפשרת את קיום הזמנים האלו".
אפליית הדתיים באתרי רחצה צפה כבר בשנה שעברה בשיח הציבורי והגיעה גם לבית המחוקקים. לפני שנה יזמו יחד אחד־עשר חברי כנסת משלוש מפלגות שונות (יהדות התורה, ש"ס והציונות הדתית) הצעת חוק שתחייב את רשות הטבע והגנים לקבוע שעות מסוימות לרחצה נפרדת בשמורות הטבע, אולם הצעת החוק לא התקדמה מאז. הצעת החוק הגיעה בהמשך להודעה משנת 2019 של רשות הטבע והגנים לציבור הדתי והחרדי, שלפיה תתאפשר רחצה נפרדת בחלק מהגנים הלאומיים בשעות מסוימות. תחילה החליטה הרשות לבצע פיילוט בגן הלאומי הסחנה ולאחר מכן בעינות צוקים, וזאת על סמך חוות דעת משפטית שמסרה הרשות ליועץ המשפטי לממשלה. מי שפנה בעניין לרשות הטבע והגנים היה ארגון 'בצלמו', שביקש מספר פעמים להסדיר שעות רחצה נפרדות במעיינות רשות הטבע והגנים. אך עוד בשלבי הפיילוט, משרד המשפטים מנע מהרשות להמשיך אותו והם נאלצו להקפיאו. משרד המשפטים, באמצעות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז דינה זילבר, טען כי לרשות הטבע והגנים אין סמכות לקבוע הפרדה מגדרית במרחב הציבורי שאמור להיות פתוח לכול. מאז, כולל בשנה הנוכחית, לא התקדם דבר בעניין, למרות פניות חוזרות ונשנות של ארגון 'בצלמו'.
"בעקבות פגישה של שדולת הנשים עם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה פניתי לקבל פגישה על מנת שישמעו את דעתנו, ואכן נקבעה לי פגישה עם המשנה ליועצת", מספר שמאי גליק, מנכ"ל 'בצלמו'. "לצערי המשנה גיל לימון לא מוכן לקדם את המתווה שהוצע. הוא אמר שפנה לרשות הטבע והגנים ולא עונים לו. פניתי לרשות והם אמרו לי שהשרה לאיכות הסביבה תמר זנדברג הטילה על המתווה וטו והם לא יריבו איתה על זה, כשהיא תתחלף ינסו לקדם. בעיניי זה מאכזב, כי במקום שהמשנה ליועצת המשפטית לממשלה יסביר לשרה זנדברג שאין לה רשות וסמכות להתערב בהחלטות רשות הטבע והגנים, ובכך יקדם את ההפרדה במעיינות שהוצעה על ידי הרשות, הוא תוקע את זה. זהו מתווה מאוד מידתי שמאפשר במקביל גם רחצה מעורבת, קרי: במקום שיש בו שני מעיינות - אחד יהיה נפרד ואחד מעורב, כך שחילוני שיגיע למעיין, תמיד תהיה אופציה פתוחה בפניו. אנו מקווים שהשר הבא יקדם את המתווה. הווטו שהוטל עליו מתמיה, כי כל השוק החופשי מציע היום רחצה בהפרדה, כולל פארקי מים והחופים הנפרדים שיש להם ביקוש".
ומה באמת קורה בפארקי המים? בחלקם הגדול, כמו למשל בחמת גדר, ישנן שעות נפרדות. אך יחסית לגודלו של הציבור הדתי והחרדי, נראה שאין הקומץ משביע את הארי. כך למשל, השנה ב'ימית 2000' בחולון הימים הנפרדים (מתשע בבוקר עד ארבע אחר הצהריים) לגברים היו רק בימים ח' וי"ט בתמוז וי"ד באב, ואילו לנשים בז' בתמוז, כ' בתמוז וי"ג באב. בנוסף, כרטיסי ועדי עובדים לא היו תקפים בימים אלו.
באין די שעות נפרדות בחופים ובפארקי מים, הציבור הדתי והחרדי פונה לבריכות עירוניות, אך כאמור, גם שם לא תמיד יש מענה. "בהרבה בריכות עירוניות יש שעות מאוד קשות ומועטות לציבור הדתי שמעוניין", קובע גליק. "רק עכשיו קיבלתי פניות מאחת האוניברסיטאות, יש שם שעות מאוד קשות לדתיים". כשהוא רואה שגם הפתרון הזה לא נגיש, הציבור הדתי פונה לאפיקים אחרים, תרתי משמע. המעיינות בטבע פתוחים לכל דורש, אבל גם שם הרחצה תלויה במזל ובתנאי המקום. "השבוע היינו בנחל הקיבוצים. היה נורא ואיום מבחינת צניעות, בעוד שלמיטב זכרוני בעבר היה סביר", מספר אבינועם כהן ל'בשבע'. בבעיה דומה נתקלו מן הסתם קוראים רבים במעיינות ברחבי ישראל. גם חברות הקיאקים שהותאמו לציבור החרדי לא פועלות באופן קבוע מדי שנה.
הכינרת: חוף גולן נפרד בתקופת בין הזמנים
אחד האתרים הפופולריים במגזר הדתי והחרדי הוא חופי הכינרת. הצפיפות במקום די גדולה, אולם לפני כמה שבועות יצאה הודעה רשמית ומשמחת על כך שבחוף גולן נערכים מראש לביצוע הפרדה פיזית בתקופת בין הזמנים על ידי מחיצה אטומה המותקנת על מצופים בין חוף הגברים לחוף הנשים, מצב שיאפשר זמן רחצה ללא הגבלה. בחוף גולן ציינו כי במקום חניון גדול, הכניסה רגלית חינם והתשלום רק עבור החניה, כבכל חופי הכינרת. "השטחים המיועדים לאוהלים בחוף גולן גדולים, גם תשתית המקלחות, השירותים והברזיות מפותחת, ובסיועו של מר חגי לוין ואיגוד ערים כינרת הובטח לנו כי כוח האדם המינהלתי יתוגבר בחוף זה לקראת הגעתנו בתקופת בין הזמנים לנופש", נכתב. אפילו נפתחה קבוצת ווטסאפ ייעודית לציבור הרחב המעוניין בעדכונים מהחוף הנפרד החדש.
לצד היוזמה החדשה בחוף גולן, פועל חוף כינר וכן החוף הנפרד של טבריה ליד קברו של רבי מאיר בעל הנס, שמשמשים כבר שנים כתובת לציבור הדתי. אך פעמים רבות הדוחק הרב גורר אנשים לאלתר או לחפש פינות משלהם. חופים לא מוכרזים אשר אין בהם כמעט אנשים מושכים אליהם משפחות דתיות המעוניינות במרחב צנוע, וכל מיני פינות ואזורים שאפשר להיות בהם בשעות מסוימות נותנים מענה לציבור הנואש. אברך סיפר ל'בשבע' כיצד מול מלון רימונים בטבריה, בדרך כלל בשעות הבוקר, ישנה רצועת חוף קטנה וריקה, שבה הוא מצליח לשחות בצניעות ובנעימים.
ואחר כל זאת, ראוי כי במקום אלתורים של הציבור הצמא לרחצה נפרדת, יבוא גוף ממשלתי שיסדיר את הנושא. כבר בשנה שעברה פנתה שרת הפנים איילת שקד לראשי הערים במרכז הארץ בבקשה לתת מענה בדמות עוד חופים נפרדים בערים בשביל הציבור הדתי והחרדי, והשנה הייתה שותפה להקצאת חוף גולן לדתיים. בהודעה שהוציאה מטעם משרדה בישרה שקד על הקצאת החוף הנפרד לשלושת השבועות של תקופת בין הזמנים, והוסיפה דברי הסבר על הצורך שבדבר: "חופי הרחצה הם הבילוי המשפחתי העיקרי והנפוץ ביותר בחופשת הקיץ ובעיקר בתקופת בין הזמנים. הקצאת חוף נפרד נוסף באזור הכינרת יסייע לציבור הדתי והחרדי בבילוי בחופי הים ויקטין את הסכנה בטביעות". האם הקצאת רצועת חוף אחת לשלושה שבועות היא מענה מספק? ספק רב.
***